1.      המאשימה הגישה ביום 20.7.21 כתב אישום נגד הנאשמים. על פי כתב האישום במועד הרלוונטי לכתב האישום הנאשמת 1 חברת יוסי בן שימול שירותי ניקיון בע"מ עסקה באספקת עובדים זרים לצדדים שלישים בהם הנאשמת 3 חברת ב.ה. לוי בע"מ. הנאשם 2 היה הבעלים והמנהל של הנאשמת 1. הנאשמת 3 חברה פרטית שהפעילה סופר מרקט באילת, תחת שם המותג "רמי לוי שיווק השקמה". הנאשמים 4 ו-5 היו מנהלים רשומים של הנאשמת 3. על פי כתב האישום בביקורת שנערכה בסניף הסופר מרקט ביום 19.11.2019 נמצאו 22 עובדים זרים שלא היו בזמנים הרלוונטיים אזרחי ישראל ותושביה, חלקם הוגדו כמסתננים ולחלקם אשרה לישיבת ביקור מסוג סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

2.      הנאשמים 3 עד 5 הואשמו שהנאשמת 3 העסיקה בפועל שלא כדין את העובד המפורט בסעיף 5(1) לכתב האישום מיום 1.7.2019 ועד 19.11.2019. וכן הנאשמת 3 הואשמה שהעסיקה בפועל כשלא כדין את העובד המפורט בסעף 5(11) לכתב האישום (בניגוד לתנאי האשרה שלו, שאסרה עליו לעבוד באילת) מיום 16.7.2019 ועד ליום 19.11.2019. בכך הואשמו הנאשמת שעברה על עבירה לפי סעיף 4 לחוק עובדים זרים. הנאשמים 4 ו-5 בהיותם נושאי משרה בנאשמת 3 הואשמו בהפרת חובתם לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע את העבירה שעברה הנאשמת 3 ובמעשיהם עברו עבירות של הפרת אחריות נושא משרה בניגוד לסעיף 4 ו-5 לחוק עובדים זרים.

3.      ביום 9.1.22 גזרתי את דינה של הנאשמת 1. בעניינו של הנאשם 2 ההליכים הותלו. הנאשם 4 הודה וגזרתי את דינו ביום 4.12.2022 והטלתי עליו קנס בשיעור של 12,500 ₪.

4.      ביום 20.8.23 זיכיתי את הנאשם מר פנחס יוסף בורנשטיין מהאישום שיוחס לו בכתב האישום. הרשעתי את הנאשמת חברת ב.ה. לוי בע"מ בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום בכך שהעסיקה את העובדים המפורטים בסעיף 5.1 ו-5.11 לכתב האישום, עבירה לפי סעיף 4 לחוק עובדים זרים תשנ"א - 1991.

5.      בטיעוניו לעונש היום ביקש ב"כ המדינה לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 31,000 ₪ כאשר המתחם לטענתו נע בין 20,000 - 32,000 ₪ בגין העסקת שני העובדים וכן ביקש שהנאשמת תחייב להימנע מביצוע העבירה למשך שלוש שנים אחרת תחויב בקנס המקסימלי. הנאשמת ביקשה לגזור עליה קנס בשיעור של פי 1.5 מהקנס שנגזר על הנאשם 4 דהיינו 18,750 ₪ בלבד והוסיפה טיעונים ובכלל זה שמאז המלחמה מצבה הכלכלי הורע מאחר שבעיר אילת אין תיירות ואוכלוסיית המפונים סועדים את ארוחותיהם במלונות 3 פעמים ביום ולא צורכים מזון מעסקים פרטים כמו הנאשמת. הוסיפה הסנגורית לטיעוניה שמאז שהתגלתה הטעות הנאשמת הפסיקה את ההתקשרות עם הנאשמת 1 והיא מעסקיה את עובדי הניקיון בהעסקה ישירה.

6.      יש לראות בעבירה שביצעה הנאשמת כאירוע אחד כפי קבעתי גם בעניינו של הנאשם 4. מדובר בתקופה קצרה של העסקה. לגבי העובד המפורט בסעיף 5.1 לכתב האישום מדובר בארבעה וחצי חודשים ולגבי העובד המפורט בסעיף 5.11 לכתב האישום מדובר בהעסקה של ארבעה חודשים, כאשר העבירה נעברה בשנת 2019.

7.      יש להביא בחשבון את התקופה קצרה וכן את העובדה שמדובר באותה מסגרת התקשרות וכן יש להביא בחשבון שהעובדים היו עובדי הנאשמת 1 והנאשמת 3 התקשרה עם הנאשמת 1 לצורך הצבתם בחצריה.

8.      בשל עיקרון אחידות הענישה יש להקיש מהעונש שגזרתי על הנאשם 4 שבעניינו קבעתי ביום 4.12.22 בסעיף 8 לגזר הדין:

"8.       בעניינינו מדובר בתקופה קצרה של ארבעה חודשים. העבירה נעברה בשנת 2019. הנאשם מואשם יחד עם נאשם 5 כנושאי משרה בנאשמת 3. לנאשם 4 אין עבר פלילי ואין לו קשר לנאשמת 3 כבר מחודש מאי 2021. בנסיבות אלה יש לגזור את העונש ברף הנמוך של רמת הענישה אף על פי שמדובר בשני עובדים מדובר באירוע אחד ובנסיבות בהן הנאשם הודה ולאור חלוף הזמן אני גוזר על הנאשם קנס בסך של 12,500 ₪ וכן על הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירה בה הורשע למשך שלוש שנים מהיום אחרת יחויב בקנס בסך של 5,000 ₪".

9.      מתחם הענישה הוא בין 20,000-32,000 ₪. מדובר באירוע אחד בו הועסקו שני עובדים. לאחר שקבעתי את מתחם הענישה אבחן את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שכאמור הנאשמת התקשרה עם נאשמת 1 לצורך הצבת העובדים ובגזרת העונש אני מתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמת 3. לא נטען שהעובדים נפגעו מהעסקתם. לנאשמת אין עבר פלילי, היא נטלה אחריות ומאז המקרה מעסיקה את עובדי הניקיון בהעסקה ישירה בלבד. אנו מצויים בתקופת מלחמה והשתכנעתי מדברי הסנגורית שהכנסות הנאשמת נפגעו בצורה משמעותית מאז שמחת תורה.

10.  החלטתי לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 20,000 ₪ בלבד. קנס שנמצא בתחתית רמת הענישה. לקחתי בחשבון גם את הקנס שגזרתי על הנאשם 5 כנושא משרה וגם את הנסיבות האישיות הייחודיות של הנאשמת כפי שפירטה באת כוחה בדיון היום. נוסף על הקנס הנאשמת התחייבה בפניי להימנע מביצוע העבירה למשך שלוש שנים מהיום אחרת תחויב בקנס המקסימלי. הנאשמת התחייבה במעמד הדיון.

11.  אני גוזר אפוא על הנאשמת קנס בשיעור של 20,000 ₪. הנאשמת רשאית לשלם את הקנס עד ליום 1.4.24.

12.  הנאשמת מופנית להוראות הכלליות הבאות:

א.     החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.

ב.     ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ג.       מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

13.  זכות ערעור כדין.

14.  גזר הדין יישלח באמצעות נט המשפט לבקשת הצדדים מהיום.

ניתן היום, כ' כסלו תשפ"ד, 03 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.