לפניי בקשה לעיין במסמכי התיק, לרבות מסמכים ופרוטוקולי הדיון. הנאשמים (המשיבים 1-2) מתנגדים לבקשה. המבקש טוען כי החומר בתיק עשוי לסייע לו בהליכים אזרחים והליכי הוצל"פ שהוא מנהל נגד הנאשמים, שכן ייתכן שיימצא בתיק מידע רב ערך שיסייע לו בהליכי הגבייה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, דעתי היא כי המבקש זכאי לעיין בתיק וזאת מכוח זכות העיון בתיקי בית המשפט ובכפוף לה.

אסביר:

ברע"א 8521/09 יפתח בירן נגד הרמולין, סוכמה ההלכה בעניין זכות העיון בתיקי בית המשפט כך:

"ההסדר החוקי המאפשר עיון בתיקי בית המשפט קבוע בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן - תקנות העיון). הסדר זה משקף נקודת מוצא לפיה יש לאפשר, ככלל, את העיון בתיקי בית המשפט. זאת, נוכח מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון, שזכות העיון מהווה נגזרת שלו (ראו, בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש-עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, 718-717 (2004)); בג"ץ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.8.2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (טרם פורסם, 8.10.2009) (להלן - עניין האגודה לזכויות האזרח)). בהתאם, נקבע בתקנה 4(א) לתקנות העיון כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט". עם זאת, זכות העיון אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים נוגדים. אינטרסים אלה נשקלים במסגרת המסלול הדיוני שהותווה בתקנות העיון (ראו תקנה 4(ד) לתקנות העיון). המסלול הדיוני לשקילת בקשת עיון מורכב משלושה שלבים, כפי שהבהיר בית משפט זה בעניין האגודה לזכויות האזרח:

"ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו... אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.... (עניין האגודה לזכויות האזרח, פיסקה 24) [ההדגשות במקור] (וראו גם, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, 394-393 (2005)).""

בב"ש 4918/08 רוגל נגד סוכנויות גז בע"מ, נפסק כך:

"10.    במקרה שלפני נראה כי בחינת המתווה הנורמטיבי, על שלושת שלביו, מצדיקה את קבלת הבקשה. אשר לשלב הראשון, הדיון בתיק הפלילי מושא הבקשה לעיון, נעשה בדלתיים פתוחות ואין כל איסור בדין על גילוי החומר. אשר לשלב השני, נראה כי באיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, יהיה זה מוצדק לאפשר למבקש לעיין בתיק. על בית המשפט לבחון בשלב זה את עניינו של המבקש בתיק ואת הפגיעה שעלולה להיגרם למתנגדים כתוצאה מהתרת העיון, ולאזן ביניהם. יש לזכור כי בשלב זה הכלל העקרוני הוא כי יש לאפשר את העיון ועל המתנגד להראות כי אין זה כך (לעניין זה ראו בג"צ9271/02 דנון נ' רשם האגודות השיתופיות ובג"צ4405/97 המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט נ' שר החינוך והתרבות, מפי הנשיא אהרון ברק, [פורסם בנבו]).

11.       במקרה שלפנינו, המבקש טוען כי חקירתם ועדותם של אנגל ואטרקצ'י במסגרת התיק הפלילי עשויה להפריך או לערער את אמינות התצהירים שהגישו בבוררות בה הוא מעורב ובכך אף לסייע לחקר האמת. מאחר ונקודת המוצא העקרונית היא כי יש לאפשר את העיון, הרי שהעניין שהמבקש צריך להראות אינו בהכרח עניין אישי וחיוני מהדרגה הגבוהה ביותר אלא כל עניין הקושר אותו באופן סביר ואמיתי לחומר המבוקש. במקרה זה, המבקש סבור כי החומר המבוקש יוכל לסייע לו בהליך הבוררות, לאור הקשר הקיים בין העדים המשותפים בבוררות ובתיק הפלילי. די בכך כדי לבסס את עניינו של המבקש בתיק ולהעביר את נטל השכנוע אל המתנגדים. יש לזכור גם כי בין עניינו של המבקש בתיק ובין הפגיעה העלולה להיגרם למתנגדים מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שהפגיעה במתנגדים פחותה כך גם העניין הנדרש מהמבקש פחות ולהיפך. בהקשר אחרון זה טען אנגל כי עומדת לו חזקת החפות וכי שמו הטוב ייפגע כתוצאה מקבלת הבקשה, ואילו החברה טענה בצורה כללית כי סודותיה המסחריים עלולים להיחשף. אולם מאחר והדיונים בתיק הפלילי נערכים בדלתיים פתוחות, אין לטענות אלה בדבר פגיעה אפשרית כל בסיס ואין כל נפקות מבחינה זו לעובדה שחלקים מהפרוטוקול, הגלוי ממילא, ייפתחו לעיונו של המבקש. מכאן נראה כי הפגיעה שעלולה להיגרם למתנגדים אינה מן החמורות, מסקנה שיש בה כדי לחזק את ההצדקה להתיר את העיון המבוקש בתיק.

12.אשר למבחן השלישי - דרישת המידתיות - מדובר בבקשה לעיון מוגדרת וספציפית המתייחסת לחקירתו של אנגל ולעדותו של אטרקצ'י בלבד, ולא לעיון בכל 4,000 עמודי הפרוטוקול של התיק הפלילי. לפיכך נראה כי הבקשה לעיון עומדת בשלושת המבחנים הנדרשים וקיימת הצדקה להיעתר לה".

הנאשמים צודקים שזכות העיון בתיקי בית המשפט לא נועדו לשמש עבור אחרים "כתחליף לחוקר פרטי", ואולם מדובר בהליך שהתנהל בדלתיים פתוחות, כאשר בין המבקש לנאשמים מתנהלים הליכים אזרחיים, ולנוכח הנטל הקל המוטל על המבקש עיון, כמפורט לעיל, לא מצאתי כי הפגיעה בפרטיות הנאשם הכרוכה בעיון בתיק בתי המשפט מצדיקה דחיית הבקשה. אין כל מניעה מהעברת הפרוטוקולים לעיון המבקש. כך גם לגבי כתב האישום. המידע מסוג 'כתובת מגורים', אינו מידע כה פרטי ואישי עד שחשיפתו מהווה פגיעה בצנעת הפרט.

מכל מקום, עיינתי במסמכים בתיק, ולא מצאתי שיש בהם מידע אישי או פרטי מיוחד.

לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה למורה למזכירות לאפשר למבקש זכות עיון בכתב האישום ובפרוטוקולי הדיון, לרבות הכרעת דין וגזר דין, וכן בבקשות והחלטות שניתנו בתיק.

ניתנה היום, בט"ו אב תשפ"ג, ב02 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.