הנאשם: ככל שביהמ"ש ישית עליו עבודות שירות, אני מסכים למסור בדיקות שתן.

 

 

א.        רקע עובדתי

1.         על פי האמור בחלק הכללי לכתב האישום המתוקן במסגרת ת"פ 48152-02-20 (להלן: "התיק המוביל"; ת/1), עידן סולומון וג.ס הינם אחים המתגוררים באשקלון; ובין המעורבים - עידן סולומון, ג.ס, נתנאל מולטוב והנאשם ישנה הכרות מוקדמת.

2.         על פי הנטען בעובדות האישום הראשון לכתב האישום המתוקן, ביום 18.08.2019 בשעה שאינה ידועה במדויק, התקיימה שיחה טלפונית שבה השתתפו בוועידה, הנאשם, עידן ונתנאל.

3.       במהלך השיחה, הנחה עידן את נתנאל להגיע למקום שאינו ידוע במדויק ולקחת משם סם מסוכן בכמות שאינה ידועה במדויק ואולם, משקלה נאמד בכ- 300 גר' וכן סכום של 1,200 ₪ ולהביאם לאחיו הקטין ג.ס, וכל זאת בעוד הנאשם הינו צד לשיחה.

4.       בהמשך לכך, נסע נתנאל לקחת את הסם המסוכן והגיע לביתו של עידן והקטין ג.ס באשקלון. במועד ובמעמד זה ניגש ג.ס לדלת הבית ופגש את נתנאל.

5.       מיד ובסמוך לכך, שוחח הנאשם עם הקטין וביקש לשוחח עם נתנאל.

6.       בהמשך לכך, שוחח הנאשם עם נתנאל וביקש ממנו שלא ייתן את הסם המסוכן ויעזוב את המקום, ונתנאל עשה כדבריו.

7.       למחרת, שב נתנאל לביתו של הקטין ומסר לידי הקטין ג.ס סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע במדויק ואולם, משקלו נאמד בכ- 300 גר'.

8.       במעשיו אלו ניסה הנאשם לתווך בין עידן, נתנאל והקטין ג.ס בעסקת סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של כ- 300 גר'.בהמשך לכך, בהנחייתו של עידן, ביצע הקטין ג.ס עסקאות בסם מסוכן.

9.       בגין כל אלו הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון לתיווך בסם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים" או "הפקודה")+ סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

10.   על פי הנטען בעובדות האישום השני לכתב האישום המתוקן, ביום 05.08.2019 בשעה שאינה ידועה במדויק, שוחחה הקטינה מ.ש.א עם הנאשם וביקשה הימנו לרכוש סמים.

11.   בהמשך למתואר לעיל, סיפק הנאשם לקטינה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע במדויק אך נאמד בכ-2 גר' בכך שהלה נפגש עמה בשכונת נווה דקלים ומסר לידיה את הסם המסוכן.

12.   בגין כל אלו הורשע הנאשם בעבירה של הספקת סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים.

13.   הנאשם צירף חמישה תיקים כאשר שניים מהם מבית-משפט השלום ושלושה מהם מבית-המשפט לנוער כדלקמן:

תיקי השלום שצורפו

14.   התיק הראשון שצרף הנאשם הוא, ת"פ 4954-11-20 (ת/2א').

על פי הנטען בחלק הכללי לכתב האישום המתוקן, הרי שבמסגרת ת"פ 3342-08-19 (שלום אילת), הורה בית-המשפט בהחלטתו מיום 03.03.2020, כי הנאשם ישהה בתנאי מעצר בית לילי החל מהשעה 22:00 ועד לשעה 07:00 (להלן: "ההוראה החוקית").

על פי הנטען בעובדות האישום הראשון לכתב האישום המתוקן, ביום 04.04.2020 בסמוך לשעה 07:10, נהג הנאשם ברכב פרטי תוצרת קאיה מ.ר 6699285 (להלן: "הרכב"), באשקלון ברח' גדעון בן יואש 8. בנסיבות אלו, עת נתבקש הנאשם ע"י שוטרים באמצעות כריזה לעצור את הרכב, הלה המשיך בנסיעה רציפה ומהירה. בעקבות כך, החלו השוטרים לדלוק אחר הנאשם בניידת משטרתית בכל זמן נסיעתו החל מרח' יקותיאל באשקלון, עובר לכיכר ברח' אבא אחימאיר (שהנאשם נסע סביבה כמה פעמים), ובהמשך, בכיוון קדש באשקלון ובצומת הרחובות בן יואש וצבי סגל, שם פנה הנאשם מיד שמאלה בפראות ובמהירות. בהמשך לכך נטען כי הנאשם נסע ברכב לכיוון כיכר ברח' יפתח הגלעדי ובהמשך נסע בכיוון הנגדי על רח' צבי סגל, ובהגיעו לכיכר בשד' ירושלים הלה נסע בכיוון הנגדי וכמעט התנגש במונית. לאחר המשך מרדף, עצר הנאשם את הרכב. מיד ובסמוך לעיל, הנאשם שב לנסוע והחל לברוח מהמקום בנסיעה מהירה. בהמשך לאמור לעיל, השוטרים חסמו את הרכב ועצרו את הנאשם והביאו אותו לתחנת המשטרה באשקלון.

15.   בנסיבות המתוארות לעיל, נהג הנאשם בהיותו שיכור בכך שסירב לתת דגימת שתן לפי דרישת שוטר. כמו כן, נהג הנאשם ברכב בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה כדי לסכן את משתמשי הדרך. בהמשך לכך, בתחנת המשטרה באשקלון, בסמוך לשעה 12:50, שוחרר הנאשם ע"י קצין משטרה בתנאי מעצר בית מלא ברח' חשוון באשקלון למשך חמישה ימים (להלן: "ההוראה החוקית שניתנה ע"י קצין משטרה").

16.   במסגרת זו הלה הודה והורשע בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח), תש"ל 1970, סירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

17.     על פי הנטען בעובדות האישום השני לכתב האישום המתוקן, ביום 05.04.2020 בסמוך לשעה 10:40, בתחנת המשטרה באשקלון, נפסל רישיונו של הנאשם ע"י קצין משטרה לתקופה של 30 יום (להלן: "הפסילה"). ביום 07.04.2020 בסמוך לשעה 03:26, נהג הנאשם באופנוע מ.ר 7730334 (להלן: "האופנוע"), ברח' רקפת מכיוון צפון לדרום. הנאשם נהג בפסילה אשר ניתנה והודעה לו ע"י קצין משטרה ביום 05.04.2020. כמו כן, הנאשם נהג באופנוע מבלי שהייתה לו או לאדם אחר פוליסת ביטוח בת תוקף. בהמשך לאלו, שוטרים הבחינו באופנוע והחלו לדלוק אחריו. כאשר הנאשם הבחין בניידת, הלה החל להגביר את מהירות נסיעתו ופנה לכיוון שמאל בנתיב הנגדי. מיד ובהמשך לכך, השוטרים כרזו לנאשם לעצור אולם הנאשם המשיך במנוסתו אגב נסיעה במהירות. כאשר הבחין הנאשם בשוטרים שעמדו על הכביש וסימנו לו לעצור, הנאשם הגביר את מהירות נסיעתו תוך שהוא חולף על פניהם ומסכן אותם, עלה על המדרכה, ונסע לכיוון רח' עליזה תגר. במעשיו האמורים לעיל, נהג הנאשם באופנוע בדרך נמהרת ורשלנית, אשר היה בה כדי לסכן את המשתמשים בדרך והכשיל את השוטרים מלבצע את תפקידם כדין בכך שלא שעה לקריאותיהם לעצור. מיד ובהמשך למתואר לעיל, עם מעצרו של הנאשם, החזיק הנאשם בקטנוע בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 27.72 גר' נטו שלא לצריכתו העצמית מבלי שהיה בידו היתר כדין. עוד בנסיבות המתוארות, הפר הנאשם שלא כדין את ההוראה החוקית שניתנה בעניינו.

18.   במסגרת זו הלה הודה והורשע בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח), תש"ל 1970, נהיגה בזמן פסילה שהוטלה ע"י משרד הרישוי לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, והחזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

19.   התיק השני שצירף הנאשם הוא ת"פ 36247-09-20.

על פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, ביום 02.09.2019 במסגרת מ"ת 33233-08-19 הורה בית-המשפט על שחרורו של הנאשם בתנאים מגבילים ובהם מעצר בית תחת פיקוחם של ערבים, תוך שהותר לנאשם לצאת את מעצר הבית לצורך התאווררות מדי יום בין השעות 20:00-17:00 בליווי מי ממפקחיו. כמו כן, נאסר על הנאשם ליצור קשר, בין ישיר ובין עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה, לצאת מן הארץ, תוך שהוטל עליו צו פיקוח מעצרים; ביום 10.09.2019 במסגרת ת"פ 334442-08-19 הודה הנאשם בכתב האישום ונשלח לתסקיר; ביום 03.03.2020 התקיים דיון נוסף בעניינו של הנאשם ותנאי שחרורו הוקלו למעצר בית לילי החל מהשעה 22:00 עד לשעה 07:00.

20.   על פי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 13.06.2020 בסמוך לשעה 23:20, הפר הנאשם את ההוראה החוקית שניתנה בעניינו בכך שיצא מן הבית והגיע יחד עם דוד ארונוב (להלן:"דוד"), למתחם תחנת הדלק מנטה הנמצא ברח' התחייה באשקלון (להלן: "המקום").בנסיבות אלו הגיעו הנאשם ודוד למקום כאשר דוד מחזיק בידו תיק שחור ובו 1.683 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנבוס. בטרם כניסתם לחנות הנוחות הניח דוד את התיק ובו הסם המסוכן על כיסא בכניסה למקום. הנאשם ודוד נכנסו לחנות הנוחות, ובהמשך לכך הגיעו בלשי משטרה למקום על מנת לקנות אוכל והבחינו בסם. בהמשך למתואר לעיל, הלכו הנאשם ודוד מן המקום מבלי לקחת עמם את התיק.

21.   בגין כל אלו הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

תיקי הנוער שצורפו

22.   התיק השלישי שצירף הנאשם הוא ת"פ 15172-08-19 (בית-המשפט לנוער אשקלון) (ת/4).

על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, יבגני צ'רנובלוב (להלן: "המתלונן"), התגורר במועד הרלוונטי לאישום ברח' יפה נוף 23/407 באשקלון (להלן: "הדירה"); הדירה המצויה ברח' יפה נוף 23/405 הנה דירה המושכרת בשכירות קצרה לכמה ימים או לכמה שעות והיא דירה צמודה ובעלת מרפסת משותפת עם הדירה (להלן: "הדירה השכורה") ; הנאשם והנאשם 1 עבדו כמלצרים באולמי סילבר.

23.   ביום 18.03.2019 התקיים ערב למלצרים שלאחריו החליטו הנאשם והנאשם 1 יחד עם אחרים שזהותם ידועה לשכור דירה לכמה שעות ובסופו של יום הם שכרו את הדירה השכורה. בהמשך לכך וביום 19.03.2019 בסמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, עמדו הנאשמים במרפסת הדירה השכורה. מיד ובהמשך לכך, התפרצו הנאשם והנאשם 1 לדירה בכך שעברו את מרפסת הדירה השכורה מעל המעקה המשותף לדירה, והנאשם פתח את חלון המרפסת ונכנס לדירה בעוד הנאשם 1 'שומר' על המעקה המשותף וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע. את האמור ביצעו הנאשמים כמה פעמים כאשר הנאשם נכנס לדירה ואילו הנאשם 1 היה בגדר 'שומר' בהיותו מצוי במעקה המשותף לדירות.

24.   מיד ובהמשך לאלו, גנבו הנאשמים בצוותא חדא מתוך הדירה אוזניות בכך שהנאשם נטל את האוזניות מתוך הדירה והעבירן לנאשם 1.

25.   עוד ובאותן נסיבות, הנאשם נכנס לדירה הוציא מתוך הדירה ארנק וחזר למרפסת ומסר לנאשם 1 כרטיס אשראי של חב' ישראכרט. מיד ובהמשך צילם הנאשם 1 את פרטי כרטיס האשראי למכשיר הפלאפון שלו.

26.   בהמשך לאמור לעיל, בשעות הבוקר המאוחרות השתמש הנאשם 1 בכרטיס האשראי בכך שהזמין ממאפיית 'אלעפיה' באשקלון מאפים בסכום של 194 ₪ ושילם עבורם באמצעות פרטי כרטיס האשראי אשר היו מצולמים במכשיר הפלאפון שלו וכן נסע במונית שבה שילם באמצעות אפליקציית 'יאנגו' בסכום של 98 ₪ עם פרטי אותו כרטיס אשראי.

27.   בגין כל אלו הורשע הנאשם בעבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447 (א)(1) לחוק העונשין.

28.   התיק הרביעי שצירף הנאשם הוא ת"פ 26694-09-19 (בית-המשפט לנוער באשקלון).

על פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הייתה אנה זייצב (להלן: "אנה"), תלמידת כיתה י"ב בבית-הספר "רונסון" באשקלון; באותם מועדים היה הנאשם תלמיד כיתה י"ב בבית-הספר "מקיף ה" באשקלון; במועדים אלו החזיק הנאשם בטלפון שמספרו 052-8637355 (להלן: "הטלפון הנייד"); באותם מועדים שמרה אנה את מספר הטלפון של הנאשם במכשיר הנייד שלה תחת השם "לפסקר".

29.   על פי הנטען בעובדות כתב האישום,ביום 22.12.2018 בסמוך לשעה 22:27, שלחה אנה הודעת SMSלטלפון הנייד של הנאשם בזו הלשון: "היי אתה יכול להביא לי 2 ב 100?" כשהכוונה הינה ל-2 גר' נטו בסך של 100 ₪.

30.   באותו המועד, לאחר השעה 22:27, תיווך הנאשם בעסקי סם מסוכן בכך ששלח אחר, כשהאחר מכר לאנה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 2 גר' וקיבל לידיו בתמורה סכום של 100 ₪.

31.   בגין כל אלו הורשע הנאשם בעבירה של תיווך בעסקי סמים מסוכנים לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים.

32.   התיק החמישי שצירף הנאשם הוא ת"פ 31314-07-19 (בית-המשפט לנוער באשקלון).

על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 27.12.2018 בסמוך לשעה 13:27, החזיק הנאשם בקטנוע שברשותו, בתוך קופסת קרטון, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 101.50 גר' נטו מחולק ל-5 שקיות. בנוסף לאלו, במהלך חקירתו במשטרה נכנסה אמו של הנאשם לחדר החקירות עם תיק שחור השייך לנאשם ובו משקל דיגיטלי שהוא בגדר כלי להכנת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

33.   בגין כל אלו הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) +7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 10 רישא לפקודה.

34.   במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי יתקבל תסקיר בעניינו של הנאשם וכי הצדדים יטענו באורח חופשי לעניין העונש, תוך שהמאשימה הצהירה כי עמדתה העונשית הינה למאסר בפועל ורכיבים נלווים.

35.   בעניינו של הנאשם התקבלו כמה תסקירים, ובסופם, המליץ שירות המבחן לבכר בעניינו את הפן השיקומי ולהשית עליו ענישה בדמות צו של"צ בהיקף של 300 שעות לצד צו מבחן. לחילופין נטען כי ככל והמלצה זו לא תתקבל, אזי יש מקום להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. בגוף התסקירים, עומד שירות המבחן על קורות חייו וחיי משפחתו של הנאשם, על מאפייניו האישיותיים, יחסו לעבירות, ההליכים הטיפוליים שנעשו בעניינו, ועוד. מטעמים של צנעת הפרט לא אעלה עלי גזר הדין את כל המפורט בתסקירים האמורים, מלבד אותם נתונים הרלוונטיים לשאלת העונש שאליהם אתייחס בהמשך.

36.   מחוות דעת הממונה שהוגשה בעניינו של הנאשם ביום 13.02.2023 עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות עם מגבלות. מחוות הדעת המשלימה שהתקבלה מטעם הממונה על עבודות השירות ביום 06.11.2023, עולה כי המועד המומלץ לתחילת העבודות הוא 10.03.2024.

 

ב.         טיעוני הצדדים (עיקרי הדברים)

37.      המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם ועל הנסיבות לחומרה שנלוו אליהם בדגש על צבר העבירות שאותן הוא עבר. ברוח זו הפנתה המאשימה לעבירות החמורות מתחום הסמים מושא התיק המוביל שאותן הנאשם עבר עת הלה ניסה באופן פעיל לתווך בסם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 300 גר' וסיפק סם לקטינה, כשכל אלה מעידים לשיטתה על כך שהנאשם מעורה היטב בתחום הסמים. בהמשך לכך סברה המאשימה כי יש לראות בחומרה את העבירות מתחום התעבורה שאותן עבר הנאשם (במסגרת התיק הראשון שצורף), המסכנות את חיי המשתמשים בדרך עת הלה נהג באופן פוחז ובניגוד לכיוון התנועה ונהג בשכרות משסרב לשתף פעולה ולמסור בדיקת שתן ובהמשך עת נהג הנאשם בקטנוע בדרך נמהרת ורשלנית כשהוא בפסילה, הפר את ההוראה החוקית שניתנה בעניינו והחזיק בקטנוע שבו הוא נהג בסם מסוכן לצריכה עצמית- כשאלה מעידים לשיטתה על כך שהוראות אנשי אכיפת החוק אינם נר לרגליו של הנאשם וכי יקשה ליתן בו אמון. עוד הטעימה המאשימה כי המסוכנות הנשקפת מהנאשם ואי הציות מצדו לחוק אף נלמד מכך שהנאשם הפר את מעצר הבית הלילי אשר הוטל עליו ע"י בית-המשפט (במסגרת התיק השני שצורף).

38.      בכל הנוגע לתיקים מבית-המשפט לנוער שאותם צירף הנאשם, ציינה המאשימה את סוג הרכוש שגנב הנאשם יחד עם הנאשם 1 מהדירה שאליה הוא הסיג גבול ואת העובדה שהנאשם מסר לנאשם 1 את כרטיס האשראי שנמצא בדירה (במסגרת התיק השלישי שצורף); את העובדה כי בהיותו תלמיד י"ב הנאשם תיווך בסם מסוכן בכך שהפנה את הפונה אליו לרכישת סם לאדם אחר שמכר לה סם מסוכן מסוג קנבוס (במסגרת התיק הרביעי שצורף) ; ולכמות הסם מסוג קנבוס במשקל של 101.50 גר' שאותה החזיק הנאשם שלא לצריכתו העצמית בתוך הקטנוע שברשותו שהיה מחולק ל-5 מנות ולמשקל הדיגיטלי שנמצא ברשותו (במסגרת התיק החמישי שצורף).

39.      בכל הנוגע למתחמי הענישה ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם נפרד לכל אחד מהמעשים המיוחסים לנאשם בכל אחד מכתבי האישום כדלקמן:

מתחם עונש הולם הנע בין 24-10 חודשים בגין המעשים של ניסיון לתיווך בסם מסכן ואספקת סם מסוכן המיוחסים לנאשם בתיק המוביל; מתחם עונש הולם הנע בין 30-12 חודשים וענישה נלווית בגין המעשים של נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ללא ביטוח והסירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול המיוחסים לנאשם באישום הראשון לכתב האישום המתוקן הראשון שצורף וכן מתחם עונש הולם הנע בין 36-14 חודשים, פסילת מינימום של שנתיים וענישה נלווית בגין המעשים של נהיגה ברכב ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה, הפרת הוראה חוקית, והחזקת סם שלא לצריכה עצמית המיוחסים לנאשם באישום השני לכתב האישום המתוקן הראשון שצורף; ומתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה ועד לכמה חודשים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית בגין המעשה של הפרת הוראה חוקית המיוחס לנאשם בכתב האישום השני שצורף.

בכל הנוגע לתיקי הנוער שצרף הנאשם, המאשימה הטעימה כי בתיקי בגירים מתחם העונש ההולם בגין המעשה של הסגת גבול (המיוחס לנאשם במסגרת התיק השלישי שצורף) נע בין מאסר מותנה לבין -6 חודשים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות; בגין המעשה של תיווך בעסקי סמים (המיוחס לנאשם במסגרת התיק הרביעי שצורף) מתחם העונש ההולם נע בין 17-7 חודשים מאסר; וכי מתחם עונש ההולם בגין המעשים של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית (המיוחסים לנאשם במסגרת התיק החמישי שצורף) נע בין 7-17 חודשים מאסר.

בסופו של יום, טענה המאשימה כי אין מקום בעניינו של הנאשם לחרוג לקולה ממתחמי העונש ההולם בשל שיקולי שיקום נוכח הצטברות וחומרת העבירות המיוחסות לו ובהינתן עוצמתו של השיקום. לאור כל אלה, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם בגין מכלול מעשיו עונש בדמות מאסר בפועל ברף הגבוה של המתחמים שהוצגו על ידיה לצד ענישה נלוות בדמות מאסרים מותנים, קנס, התחייבות כספית, פסילת רישיון נהיגה בפועל ומותנית.

40.   מנגד, ההגנה לא חלקה על מתחמי הענישה שלהם טענה המאשימה, ואולם הפנתה לפסיקה שבה נגזרו על הנאשמים השונים עונשים קלים מאלו שהציגה המאשימה. לגופו של עניין נטען כי במקרה הנדון יש להעדיף את הפן השיקומי ולחרוג לקולה מהמתחמים האמורים בשל שיקולי שיקום. מבלי להמעיט מחומרת העבירות, הטעימה ההגנה כי במעורבותו בתיקים אלה כשל הנאשם בכשל נקודתי בציר חייו כשאת העבירות בגין שלושת התיקים שהלה צרף מבית-המשפט לנוער הלה עבר בהיותו קטין וכי את יתר העבירות הנאשם ביצע בהיותו בגיר-צעיר. ברוח זו, הפנתה ההגנה לרף החומרה הנמוך הטמון לשיטתה במעשיו של הנאשם בדגש על כך שאין המדובר בסוחר סמים 'קלאסי', אלא במי שעשה שימוש בסמים לצורך צריכתו העצמית ושסיפק סמים ותיווך וניסה לתווך בהם בכמות קטנה. בכל הנוגע לנסיבות הקשורות ליתר העבירות שעבר הנאשם ובכלל זה לעבירות מתחום התעבורה, סברה ההגנה כי מדובר בעבירות שנסיבות ביצוען אינן מצויות ברף חומרה גבוה. בסופו של יום, הפנתה ההגנה להודאתו של הנאשם במיוחס לו; לקבלת האחריות מצדו; לחסכון בזמן השיפוטי; לגילו הצעיר; להליך השיקום המשמעותי שעבר הנאשם במסגרת שירות המבחן ושבמסגרתו הלה נגמל מסמים; להיותו של הנאשם משולב כדבעי בשוק העבודה והתעסוקה; למצבו הבריאותי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים שבעטיה נגרמו לו שבר בגולגולת וסתימה בניקוז במוח שהצריכו את אשפוזו בבית-החולים למשך תקופה ממושכת (נ/1); ולהמלצתו החיובית של שירות המבחן. בשל כל אלה, עתרה ההגנה לבכר בעניינו של הנאשם את הפן השיקומי ולהשית עליו את הענישה שהומלצה על ידי שירות המבחן.

41.     הנאשם אשר קיבל את 'זכות המילה האחרונה', לקח אחריות והביע חרטה וצער על מעשיו, שיתף בהליך הטיפולי שהוא עבר ועודנו עובר במסגרת שירות המבחן ובמצבו הבריאותי וביקש כי בית-המשפט יתחשב בו לעניין העונש על מנת לאפשר לו לעלות על מסלול חיים נורמטיבי.

 

דיון והכרעה

42.   בשים לב ל'מבחן הקשר ההדוק' וליתר מבחני העזר אשר נקבעו לעניין זה בפסיקתו של בית-המשפט העליון, מצאתי כי אין מקום לקבוע מתחם עונש אחד בגין מכלול מעשיו של הנאשם (ראו למשל, דעת הרוב בע"פ 4910/13 ‏ ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (03.09.2015); וע"פ 3164/14 פן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.06.2015)). למסקנתי זו הגעתי בשים לב לעובדה כי ככלל המדובר בצבר אירועים שונים, שנעברו ע"י הנאשם בזמנים ובמקומות שונים ושאינם בגדר מסכת עבריינית אחת מתמשכת. אשר על כן, לדידי, לא קיים "קשר הדוק" בין מכלול העבירות, והתבוננות על כל אחת מהן כעל אירוע נפרד לא תהא מלאכותית כלל וכלל.

43.   לצד האמור ועל כל פנים, ובכל הנוגע לעבירות הסמים מושא התיק המוביל, מצאתי לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת כשהמעשים בשני האישומים נעברו ע"י הנאשם בסמיכות זמנים ושמאחוריהם עמד תכנון מוקדם אחד. כך גם מצאתי כי המעשים המיוחסים לנאשם בשני התיקים שצורפו, הינם בגדר מסכת עבריינית אחת, כשהמעשים של הנהיגה הפוחזת ברכב והנהיגה בשכרות מכוח הסירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים ואלכוהול והנהיגה הפוחזת ברכב ובזמן פסילה והפרת ההוראה החוקית בשני האישומים מושא התיק הראשון שצורף אירעו בסמיכות זמנים ובאותה עיר. ברוח זו, האירוע של הפרת ההוראה החוקית מושא התיק השני שצורף, התרחש כמה חודשים בודדים לאחר האירועים מושא התיק הראשון שצורף ועניינו דומה. וכך גם מצאתי לקבוע כי המעשים שאותם ביצע הנאשם בשלושת תיקי הנוער שצורפו, שעניינם עבירות רכוש וסמים שעבר הנאשם בהפרש של כמה חודשים זה מזה בהיותו קטין הינם בגדר מסכת עבריינית אחת מתמשכת. עם זאת, ברי כי טרם קביעת מתחם העונש ההולם (וגזירת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם), בית-המשפט יזהיר את עצמו שמא מעשה עבירה זה או אחר 'ייבלע' במכלול האירועים, כך שהנאשם לא ייענש בגינו וכל מעשה יזכה להתייחסות ראויה ונפרדת בעת הליך גזירת העונש (ראו והשוו דבריו של בית-המשפט המחוזי בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 39844-08-13 מדינת ישראל נ' אבו רקייק [פורסם בנבו] (26.12.2013)).

44.   לאור אלה, ובהתאם למתווה גזירת הדין שאומץ בתיקון 113 לחוק העונשין, בית-המשפט יקבע תחילה את מתחמי העונש ההולם; ולאחר מכן יגזור את העונש המתאים לנאשם, תוך בחינה שמא יש מקום במקרה הנדון לסטות לקולה מהמתחמים שייקבעו.

 

ג.         קביעת מתחם העונש ההולם

45.   כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה (הוא העיקרון המנחה בענישה), תוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוען, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

46.   באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם בעבירות הסמים שאותן הוא עבר במסגרת התיק המוביל, נדמה כי אין צורך להכביר מילים על אודות החומרה הרבה הכרוכה בעבירות הסמים. פקודת הסמים המסוכנים נחקקה על מנת להגן על ערכים חברתיים מרכזיים ובראשם החובה להגן על שלומו של הציבור, בריאותו, בטחונו האישי ועל רכושו. הסמים המופצים מעמידים בסכנה את בריאותם וביטחונם הן של המשתמש עצמו והן של הציבור בכללותו, וזאת משום שמעבר לנזקים הגופניים המשמעותיים שעשויים להיגרם כתוצאה מהשימוש בסם, נגע ההתמכרות מביא בעקבותיו גם להרחבת מעגל הפשיעה, כאשר המכור לסם מתפתה לבצע עבירות נוספות כדי לממן לעצמו את מנת הסם הבאה.

47.   הדברים מקבלים משנה תוקף ככל שעסקינן בעבירת הספקת הסם כאשר לא בכדי מצא המחוקק לקבוע בצידה עונש מרבי חמור ביותר בדמות 20 שנות מאסר. בדומה למחוקק, ובעקבותיו גם בתי-המשפט מצוּוים להילחם ביד קשה נגד עברייני הסמים, ולא כל שכן נגד אלו המספקים אותם. נגע הסמים פשה בארצנו כמגיפה ומשכך, גם על בתי המשפט לתרום את חלקם במלחמה בנגע זה באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים. כך, שומה על בתי המשפט להעביר את המסר כי מי שנגרר אחרי מעשי עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל-נכון כי אם ייתפס יטופל עניינו בכל חומרת הדין (ראו דבריו של כב' השו' מ' חשין בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734, 739 (2004); ודבריו של כב' השו' א' לוי בע"פ 7070/03 זניד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (03.04.2006)) (הדברים נאמרים באופן כללי, כאשר ברי כי שיקול ההרתעה אינו בא במניין השיקולים שנשקלים לצורך קביעת מתחם העונש ההולם).

48.   נוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, כפי שיפורט להלן, ובייחוד בשים לב לעובדה כי הנאשם ניסה לתווך בעסקת סם מסוכן וסיפק סם מסוכן מסוג קנבוס - נדמה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה הנדון הנה ממשית.

49.   וביתר פירוט, בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע עבירות הסמים מושא התיק המוביל, נתתי דעתי בראש ובראשונה לסוג הסם שבו ניסה הנאשם לתווך ושסופק על ידו למ.ש.א ולמשקלו. המדובר בסמים מסוכנים מסוג קנבוס הנמנים עם 'הסמים הקלים' ושאינם מצויים במדרג חומרה גבוה מבין הסמים השונים. כמובן שהדברים נאמרים מבלי שבית-המשפט מקל ראש ולו לרגע בנזקים שגם סם 'קל' זה עלול להסב לנאשם ולסביבתו. בכל הנוגע למשקל הסם שבו ניסה הנאשם לתווך, הרי שמדובר בכמות סם שהינה גבוהה באופן יחסי ואילו בכל הנוגע למשקל הסם שסופק, הרי שאין המדובר בכמות גדולה באופן ניכר או בכמות סיטונאית שנועדה לצורך שימושם של מספר גדול של בני אדם, ואולם מדובר בכמות סם שגבוהה מ"חזקת הצריכה העצמית" הקבועה בפקודה.  בנוסף ולחומרה, יש להביא בחשבון את העובדה כי לנאשם חלק מרכזי בניסיון התיווך בסם ובהספקת הסם לקטינה דבר שיש בו כדי ללמד כי באותה העת היה הנאשם מעורה היטב בעסקי הסמים.

50.   בנוסף לאלו, נתתי את דעתי לכך שכתוצאה ממעשיו של הנאשם לא נגרם נזק מוחשי כלשהו. אם כי, אין לייחס משקל רב לנסיבה זו, שכן אלו הן דרכן של עבירות הסמים, כאשר פעמים רבות לא ניתן להצביע על נזק מוחשי ומידי שנגרם כתוצאה מהן, מה שאינו מפחית כהוא זה מהנזק הרב וארוך הטווח שהן מביאות עמן. כידוע, הסמים פוגעים פגיעה קשה לא רק במשתמשים בסם, כי אם גם בבני משפחתם, חבריהם ומכריהם וכן בציבור בכללותו. לא פעם נדרשים המכורים לסמים לבצע עבירות רכוש ואלימות כדי לממן לעצמם את מנת הסם הבאה, ובעצם כך מביאים לפגיעה פעם אחר פעם, בקניינו ובביטחונו של הזולת. גם ניתן בנקל לשער ולדמות את מסכת הסבל והייסורים שעוברים בני משפחתם וחבריהם הקרובים של המכורים לסמים, אשר נאלצים לראות את יקיריהם הולכים מדחי לדחי ומדרדרים את חייהם אל פי תהום. זהו אפוא, אותו נזק פוטנציאלי הטמון בעבירות הסמים השונות.

51.   באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם מושא שני התיקים שצורפו, הרי שבכל הנוגע לעבירות התעבורה השונות הערך החברתי המוגן אשר נפגע בעצם ביצוען הוא שלום הציבור, ביטחונו ושלומם של כלל המשתמשים בדרך (ראו, בהתאמות הנדרשות, רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן [פורסם בנבו] (08.05.2007); ורע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.01.2011)); בעצם ביצוע העבירות של הפרת ההוראות החוקיות פגע הנאשם בערך המוגן שעניינו שמירה על סדרי החוק וכיבוד החלטות שניתנות על ידי בעלי סמכות בציפייה שהאזרח יישמע להחלטות אלה ויפעל על פיהן (ראו בעניין זה, ע"פ (מחוזי תל - אביב ) 70250/03  באן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (03.06.2004); ובעצם ביצוע עבירת הסמים (כאמור זה מכבר) פגע הנאשם בערכים חברתיים מרכזיים ובראשם החובה להגן על שלומו של הציבור, בריאותו, בטחונו האישי ועל רכושו.

52.   בשים לב לנסיבות שנלוו לעבירות שבוצעו, כפי שאלה יפורטו בהמשך, ובייחוד לאור טיבם ואופיים של מעשה הנהיגה הפוחזת, הנהיגה ללא ביטוח, הסירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול, נהיגה בפסילה, החזקת הסם שלא לצריכה עצמית והפרת ההוראות החוקיות- סבורתני כי במקרה הנדון מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה מוחשית.

53.   בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לכך, כי במנעד דרגות החומרה של התנהגויות שהעבירות שבהן הודה הנאשם יכולות לחול עליהן, מצויים מעשיו ברף חומרה שאינו נמוך כלל ועיקר וזאת ולו בשל הנזק הפוטנציאלי אשר היה טמון במעשיו של הנאשם שעלולים היו לגרום לפגיעה בנפש, הן לשוטרים והן לכלל ציבור המשתמשים בדרך - וכבר היו דברים מעולם. בהקשר זה לא התעלמתי מהנסיבות לחומרה שנלוו למעשיו של הנאשם, והכוונה בעיקר לכך שהוא נהג ברכב באופן פוחז ומשולל רסן ובפראות, לא שעה לקריאות השוטרים לעצור, ובעוד השוטרים דולקים אחריו פנה הנאשם שמאלה בפראות ובמהירות, נסע בניגוד לכיוון התנועה וכמעט התנגש במונית. בהמשך לכך הלה סרב למסור דגימת שתן לפי דרישת שוטר, וברי, כי משמעות עבירת הסירוב לבדיקת השתן לפי דרישת שוטר, יוצרת חזקה (כקבוע בסעיף 64ד(א) לפקודה) שלפיה רואים את הנאשם כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה. לא זו בלבד, אלא שהנאשם שב לנהוג בפראות באופנוע יומיים לאחר שנפסל רישיונו ע"י קצין משטרה, בעודו נוהג בפראות ומשהבחין בניידת משטרה הגביר את מהירות נסיעתו ופנה שמאלה בנתיב הנגדי. בהמשך לאלו, לא רק שהנאשם לא שעה לקריאות השוטרים לעצור אלא שהלה הגביר את מהירות נסיעתו תוך שהוא חולף על פניהם של השוטרים ומסכן אותם. ואם לא די באלו, הרי שעם מעצרו נמצא כי הנאשם החזיק בקטנוע שבו הוא נהג בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 27.72 גר' שלא לצריכתו העצמית וכי בעודו מצוי בתנאי מעצר בית, הפר הנאשם את האמון שנתן בו בית-המשפט בכך שהוא הגיע למתחם תחנת הדלק באשקלון ביחד עם אחר (כשהאחר החזיק בידו תיק שחור ובו 1.682 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנבוס) כשהוא מפר את תנאי מעצר הבית שניתנו בעניינו -כשכל אלו מלמדים על כך שבאותה עת הוראות החוק לא היו נר לרגליו.

54.   גם באופן כללי ייאמר, כי מקריאת פרק העובדות בשני כתבי האישום המצורפים, מצטיירת תמונה מטרידה שאינה מיטיבה עם הנאשם, כאשר הלה נהג בבריונות בכביש ולא הצליח לרסן את התנהגותו, וכל זאת תוך שהוא מפר הוראות חוקיות שניתנו בעניינו ונוהג בשעת פסילה. ראו בהתאמות הנדרשות את הדברים שנאמרו בע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' מוסלמאן[פורסם בנבו] (24.03.2009): "בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית משפט זה על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת-רסן בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם - הן של נהגים אחרים בכביש, הן של הולכי רגל, והן של גורמי אכיפת החוק - הנעשית תוך התעלמות מכללי החוק והבטיחות, ומהוראות וציוויי הגורמים המופקדים על אכיפתם... בית המשפט אמר בהקשר זה: 'שעת חירום היא בדרכים, הואיל וכמעט בכל יום מצטרפות משפחות רבות למעגל השכול שנגרם בעטיה של נהיגה רשלנית. בנסיבות אלו, כשבתוכנו מסתובבים לא מעטים המעלים, ומדעת, את רף הסיכון בכבישים לשיאים שלא ידענו כמותם, מצווה בית המשפט להחמיר בענישה כדי לתרום את תרומתו לביעורו של נגע זה' (ראו גם,ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (07.06.2006))" (והדברים נאמרים באופן כללי, כאשר ברי כי שיקול ההרתעה אינו בא במניין השיקולים שנשקלים לצורך קביעת מתחם העונש ההולם).

55.   מנגד ולקולה, אתחשב בכך שבכל אחד מהאירועים מדובר היה בפרץ עברייני אחד; שכברת הדרך שעשה הנאשם ברכבו ובאופנוע שבו הוא נהג אינה ארוכה; שמשכו של כל אחד מהאירועים בכללותם היה יחסית קצר; ולכך שבפועל הסיכון לא התממש, לא נגרמה תאונה, ואף לא נגרם נזק כתוצאה מהמעשים, לא לגוף ולא לרכוש; וכי למעשיו של הנאשם לא קדם תכנון מוקדם, בוודאי לא תכנון מוקדם ממשי.

56.   באשר לערכים החברתיים המוגנים במסגרת תיקי הנוער שצורפו אשר נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, הרי שבעבירת הסגת הגבול (מושא תיק הנוער השלישי שצורף), בעצם ביצוע עבירה זו פגע הנאשם בערכים מוגנים שעניינם הגנה על קניינו ועל תחושת הביטחון של הפרט. הגנה זו תינתן מקום שקיימת כוונה להפחיד, להעליב, להקניט את המחזיק בנכס או כדי לעבור עבירה (ראו, בהתאמות הנדרשות ע"פ 63/58 עג'מי נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד יג 421, (1959); ע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' עזיזיאן  פ"ד נג(5), 747, בעמ' 753 (1999); ות"פ (שלום תל אביב) 9084/03 מדינת ישראל נ' עמירם [פורסם בנבו] (29.05.2006)). ואילו כתוצאה ממעשיו של הנאשם בעבירות הסמים (מושא תיקי הנוער הרביעי והחמישי שצורפו) הפר הנאשם כאמור זה מכבר את החובה להגן על שלומו של הציבור, בריאותו, בטחונו האישי ורכושו (ראו בעניין זה גם, ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' אמארה [פורסם בנבו] (04.07.2012)).

57.   בשים לב לנסיבות שנלוו לעבירות שבוצעו, ובייחוד לאור טיבו ואופיו של מעשה הסגת הגבול ולטיבן ואופיין של עבירות הסמים שאותן עבר הנאשם, מצאתי כי במקרה הנדון מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה מוחשית. למסקנתי זו הגעתי תוך שהבאתי בחשבון כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בתיק הנוער השלישי שצורף יחד עם אחר וגנב עמו מתוך הדירה אוזניות ומסר לנאשם 1 כרטיס אשראי של בעל הדירה, כשבהמשך האחרון עשה שימוש בשתי הזדמנויות בפרטי כרטיס אשראי זה. בית-המשפט שוקל נסיבה זו לחומרה, שכן בהשוואה לעבירות שמבוצעות על ידי עבריין בודד, עבירות המבוצעות בחבורה הינן בעלות סיכון גבוה יותר להתגשם, ומנגד סיכולן על ידי רשויות אכיפת החוק הוא בעל סיכוי נמוך יותר, ומכאן שעבירות אלו נתפסות כטומנות בחובן סיכון חברתי גבוה יותר (ראו בעניין זה ג' הלוי, תורת דיני העונשין, כרך ג' (הוצאת הקריה האקדמית אונו - תשע"א), עמ' 748-747, וההפניות שם.

58.   כמו כן, עובדות כתב האישום המתוקן מלמדות כי הנאשם והנאשם 1 התפרצו בצוותא חדא לדירה בכך שעברו את מרפסת הדירה השכורה מעל המעקה המשותף לדירה, והנאשם פתח את חלון המרפסת ונכנס לדירה בעוד הנאשם 1 'שומר' על המעקה המשותף וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע. חרף זאת, חסד עשתה המאשימה עם הנאשם ובסופו של יום הלה הורשע בעבירה של הסגת גבול בלבד. ואולם וכמכלול, צריכה התנהגות משוללת רסן זו, להישקל עובר לקביעת מתחם העונש ההולם שכן, יש לזכור כי מאז חקיקתו של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אשר קבע את אופן ניסוחו של כתב האישום, הוסט עיקר הדגש מסעיפי החיקוק אל העובדות שבו (ראו לעניין זה, רע"פ 5978/04 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.02.2006); רע"פ 2581/14  יקותיאלי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.02.2015(; וע"פ 1997/13 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.08.2013(. משכך, מכלול המעשים המתוארים בפרק העובדות יהוו כנקודת המוצא של בית המשפט - בוודאי ככל שהדברים נוגעים לקביעת מתחם העונש בכלל, ובחינת הנסיבות שנלוו לעבירות בפרט.

59.      עוד בעניין זה נתתי את דעתי לכך שעל פי האמור בעובדות כתב האישום בתיק הנוער הרביעי שצורף, הנאשם בהיותו בכיתה י"ב שימש כתובת לאנה לצורך רכישת סם, תוך שהלה תיווך בעסקת הסמים בכך שהפנה את אנה לאדם אחר שסיפק לה סם מסוג קנבוס במשקל של 2 גר' בתמורה ל-100 ₪. כמו כן, נתתי דעתי לכך שעל פי האמור בתיק הנוער החמישי שצורף, הנאשם החזיק בתוך קופסת קרטון שהייתה מצויה בקטנוע שברשותו, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 101.50 גר' שהיה מחולק ל-5 מנות ובהמשך נמצא ברשותו משקל דיגיטלי. אמנם במעשה התיווך אין המדובר בכמות נכבדת של סם מסוג קנבוס או בתמורה כספית גבוהה שקיבל האחר לידיו כתוצאה ממעשי התיווך של הנאשם בסם, ואולם לא ניתן להתעלם מחומרת מעשיו של הנאשם המלמדים על היותו נטוע אותה עת עמוק בעסקי הסמים. כמו כן, לא התעלמתי מכמות הסם הגבוהה פי כמה מ"חזקת ההחזקה העצמית" שהחזיק הנאשם בקופסת הקרטון ומחומרת הדברים עת הסם חולק למנות ומשנמצא ברשותו של הנאשם כלי ייעודי להכנת הסם שלא לצריכתו העצמית.

60.                                                                                                                                                                                                                                                                    בכל הנוגע לסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות, הרי שלא מצאתי לקבל את טענת הנאשם והסבריו בפני שירות המבחן, לפיהם בעבירות הסמים בתיק המוביל, הוא נגרר אחר יתר המעורבים המשתייכים לחברה שולית וכי עבירות התעבורה והנהיגה הפוחזת בוצעו על ידו על רקע של לחץ חברתי תוך שחבריו שנסעו עמו ברכב עודדו אותו שלא לציית לקריאות השוטרים ומתוך לחץ ובלבול הוא הגיב בבריחה. טענותיו אלו לא הוכחו כל עיקר, ומשאינן מצוינת בכתבי האישום שבהם הודה הנאשם, הרי שלא ניתן לקבלן (וראו לעניין זה סעיף 40י לחוק העונשין, הדן בדרכי ההוכחה של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה). אדרבא, טענות אלו אף אינן מתיישבות עם עובדות כתבי האישום מהן עולה כי לנאשם חלק ניכר גם ניכר בביצוע העבירות. לדידי יש בכל אלה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענה, לפיה לנאשם חלק זניח בלבד בעבירות שבהן הוא הודה, ובמידה רבה אף ההפך הוא הנכון. למעלה מהצורך יוער כי אין בידי לקבל את גישתו המצמצמת של הנאשם למיוחס לו בכתבי האישום עת הלה טען בפני שירות המבחן כי הוא נהג ברכב ללא ביטוח משום שסמך על חברו (המעורה בפלילים) ממנו שכר את הרכב כי הרכב מבוטח; כי הוא אכן היה מודע למגבלות החלות עליו מכוח מעצר הבית שבו הוא היה נתון ואולם בשל חלוף הזמן הוא התקשה לזכור ולתאר את המניעים שהביאו אותו לבצע את עבירות ההפרה ההוראה החוקית כמו גם הלה התקשה לזכור את מניעיו לסירובו ליתן בדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול וטען בפני שירות המבחן כי הוא סבר בטעות שפסילת הרישיון שהוטלה עליו ע"י קצין משטרה לא כוללת את האופנוע. לקולה אציין, כי יכול וגישתו זו של הנאשם עולה בקנה אחד עם גילו הצעיר ואישיותו הבלתי מגובשת כפי שהעריך שירות המבחן (ועוד אדרש לכך בהרחבה בהמשך הדברים).

61.   אשר למדיניות הענישה הנוהגת, ייאמר תחילה כי הנאשם הורשע בשילוב של מגוון עבירות שונות. על כן, ומטבע הדברים, הצדדים לא הציגו לעיוני פסקי דין שבהם נדונו מקרים דומים לזה שלפניי, ככל שהדבר נוגע לשילוב העבירות והמעשים, וגם על בית-המשפט יקשה לאתר פסיקה כגון זו. ועדיין, פסקי הדין השונים יכולים ללמד על אודות מדיניות הענישה הנוהגת ולו על דרך ההיקש.

62.   בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הסמים שאותן עבר הנאשם במסגרת התיק המוביל (ניסיון תיווך בסם מסוכן והספקת סמים מסוכנים) ולצד חובתו הכללית של בית-המשפט לנקוט ביד קשה כנגד סוחרי הסמים ולהחמיר בענישתם (ראו למשל, ע"פ 1654/16 שרר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.02.2017), וההפניות שם), סקירת הפסיקה מעלה כי בדרך כלל, בגין העבירה המוגמרת של תיווך בסם מסוכן במשקלים של כ- 300 גר' סם מסוג קנבוס, נקבעים מתחמי ענישה הנעים בין כמה חודשים מאסר, שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד מאסר ממושך יותר, מאחורי סורג ובריח. מטבע הדברים העונש המושת על הנאשמים השונים מושפע מכמות הסם שתווכה, סוגו, אופי ואופן התיווך, מטרת התיווך, נסיבותיו האישיות של הנאשם, ועוד. להלן כמה גזרי דין שיש בהם כדי ללמד על אודות קו הפסיקה הדומיננטי בגין ביצוע מעשים דומים לאלו שבהם הורשע הנאשם (כשלא התעלמתי מכך כי הנאשם הודה והורשע בעבירת הניסיון לתיווך בסם מסוכן ולא בעבירה המוגמרת) (ראו למשל, רע"פ 2139/16 אברמס נ' מדינת ישראל ]פורסם בנבו] (18.05.2016); ת"פ(שלום נתניה) 58167-11-10 מדינת ישראל נ' וייס [פורסם בנבו] (18.02.2014);ת"פ (שלום באר שבע)13378-04-14מדינת ישראל נ' אבו רמשה [טרם פורסם במאגרים המשפטיים](31.3.2015); ות"פ (שלום- תל-אביב 30239-07-18 מדינת ישראל נ' קאלגווי [טרם פורסם במאגרים המשפטיים] (21.07.2021).

63.   וכך, ובכל הנוגע לעבירה של הספקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים של גרמים בודדים, בדרך כלל נקבעים מתחמי ענישה הנעים בין כמה חודשים מאסר, שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 12 חודשים מאסר בפועל - הכול בהתאם לנסיבות השונות. ברוח הדברים האמורים, והיות ורובם של פסקי הדין עוסקים בנאשמים שהורשעו בכמה עבירות של הספקת סם או בעבירות נוספות שנלוו לעבירה זו, הרי שלעיתים קשה 'לבודד' מהפסיקה את העונש המושת בגין עבירת הספקה אחת בלבד. להלן כמה פסקי דין מהם ניתן להקיש וללמוד על אודות מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה שבה הורשע הנאשם, כך ראו למשל, ת"פ (שלום ראשון לציון) 45708-01-17 מדינת ישראל נ' תשובה [פורסם בנבו] (08.02.2018);  עפ"ג (מחוזי חיפה) 22792-06-20 יעקובוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו];(30.07.2020) ת"פ (שלום באר שבע) 56691-03-21 מדינת ישראל נ' יהושוע [פורסם בנבו] (11.01.2023);ת"פ (שלום תל אביב) 11406-06-20  מדינת ישראל נ' דניאל קליין [פורסם בנבו] (27.03.2022);ת"פ (שלום פתח תקווה) 39880-12-20‏ ‏ מדינת ישראל נ' סלמה [פורסם בנבו] (20.06.2021); עפ"ג (מחוזי תל אביב) 1109-03-18 לאם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.06.2018); ת"פ (שלום תל-אביב) 47067-01-16‏ ‏ מדינת ישראל נ' אדר מן [פורסם בנבו] (02.01.2018); ות"פ (שלום אילת) 1169-07-20 מדינת ישראל נ' שכרי [פורסם בנבו] (19.08.2020).

64.   בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות התעבורה שעבר הנאשם במסגרת התיק הראשון שצורף, הרי שסקירת הפסיקה מעלה כי במקרים דומים מתחם העונש ההולם נע בין כמה חודשים מאסר בפועל, שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 20 חודשים מאסר בפועל, וכל זאת לצד פסילה וקנס ראו לעניין זה, רע"פ 115/21 צוברי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](20.01.2021); רע"פ 7775/21 ריאן נ' מדינת ישראל (21.11.2021); עפ"ת (שלום באר שבע) 1647-08-20מדינת ישראל נ' אבו בנייה [פורסם בנבו] (23.09.2020); ת"פ (שלום טבריה) 52725-09-16 מדינת ישראל נ' סמידיה [פורסם בנבו] (28.09.2017); רע"פ 2910/20 מוחמד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](07.05.2020); ת"פ (מחוזי מרכז) 57867-05-19 מדינת ישראל נ' פריג [פורסם בנבו] (30.06.2020); ת"פ (שלום באר שבע) 37917-08-19 מדינת ישראל נ' אטרש [פורסם בנבו] (03.07.2023); ת"פ (שלום באר שבע) 66921-06-18 מדינת ישראל נ' אלעביד [פורסם בנבו] (07.06.2022), ת"פ (שלום באר שבע) 47306-08-17 מדינת ישראל נ' אלקיעאן [פורסם בנבו] (28.11.2021); ת"פ (שלום רחובות) 6918-02-19 מדינת ישראל נ' מלול [פורסם בנבו] (03.11.2021); פל"א (תעבורה באר שבע) 1458-11-16 מדינת ישראל נ' פורד [פורסם בנבו] (22.11.2020); פ"ל (תעבורה באר שבע) 3391-09-21 מדינת ישראל נ' אלסייד [פורסם בנבו] (19.06.2022); ופ"ל 126-01-18 (תעבורה ירושלים) 126-01-18 מדינת ישראל נ' גברין [פורסם בנבו] (03.11.2019).

65.   בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירה של הפרת הוראה חוקית במסגרת התיקים הראשון (אישום שני) והשני שצורפו, הרי שסקירת הפסיקה מעלה כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים לזה שבעניינינו נע בין מאסר מותנה לבין כמה חודשים מאסר בפועל שניתן לרצותם בעבודות שירות. ראו לעניין זה, ת"פ (שלום ירושלים) 1852-06-22‏ ‏ מדינת ישראל נ' קרילובצקי נשר [פורסם בנבו] (31.07.2023); ת"פ (שלום קריות) 11148-01-22 מדינת ישראל נ' מוחמד זובידאת [פורסם בנבו] (02.04.2023); ע"פ (מחוזי נצרת) 7908-09-15 אוראל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.01.2016);ת"פ (שלום אילת) 23975-10-10 מדינת ישראל נ' שלמייב [פורסם בנבו] (30.11.2016); ת"פ (שלום רמלה) 9346-07-12 מדינת ישראל נ' עבד אל האדי [פורסם בנבו] (27.04.2015); ת"פ (שלום נתניה) 11798-09-21 מדינת ישראל נ' חסאן [טרם פורסם במאגרים המשפטיים] (22.05.2022); ורע"פ 5023-18 בדיר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.6.2018).

66.   ובכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית, מושא התיק הראשון שצורף (אישום שני), הרי שסקירת הפסיקה מלמדת כי בעבירה של החזקת סם הקנבוס (או החשיש), שלא לצריכה עצמית בכמויות דומות לאלו שבעניינינו, קיים מנעד רחב של עונשים, הכול בהתאם לכמות הסם ונסיבות החזקתו, ואולם, בדרך כלל, העונש הדומיננטי הוא עונש הנע בין כמה חודשים מאסר שיכול להיות מרוצה בעבודות שירות ועד לתקופה ארוכה יותר המרוצה מאחורי סורג ובריח (ראו למשל, עפ"ג (מחוזי מרכז) 61313-02-20 פצו'לקין נגד מדינת ישראל [טרם פורסם במאגרים המשפטיים] (08.09.2020); רע"פ 1267/23 נתנאל בלקר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (06.03.2023); ת"פ (שלום נתניה) 29602-08-21 מדינת ישראל נ' סיתאלכיל [פורסם בנבו] (20.12.2022); ת"פ (שלום תל אביב) 56668-06-17 מדינת ישראל נ' טורס [פורסם בנבו] (07.12.2020); ועפ"ג(מחוזי באר שבע) 22751-03-22 יפרח נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.05.2022).

67.   באשר לתיקים שצירף הנאשם מבית המשפט לנוער, כידוע בתיקים אלו יש להחיל את כלל השיקולים החלים על קטינים, כששיקול השיקום מקבל משקל בכורה (כנלמד מסעיפים 1א.(א) ו- 5 (ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971). לצד זאת נקבע כי קטינות אינה בגדר חסינות ושיקולי הענישה הרגילים אינם "נעלמים" בעניינם של קטינים ויש לאזנם אל מול יתר שיקולי הענישה. כמו כן, והגם שעקרונות תיקון 113 לחוק העונשין אינם חלים באופן ישיר על עניינם של קטינים (ובכלל זה קביעת מתחמי ענישה בעניינם של קטינים), אזי סעיף 40 טו(ב) לחוק העונשין קובע כי "בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים בסימן זה, תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה" (ראו לעניין זה: ע"פ 1589-23 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (07.08.2023); ע"פ 8718-20 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (07.12.2022); וע"פ 121-16 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] (11.02.2016).

68.   כאן יצוין, כי לא התעלמתי מהפסיקה שהוגשה לעיוני מטעם הצדדים, אולם העיון בה נעשה תוך ביצוע האבחנות המתבקשות. כך למשל, ובכל הנוגע לפסיקה אליה הפנתה המאשימה, הרי שבע"פ (מחוזי באר שבע) 57752-03-19 קיטבוני נ' מדינת ישראל [טרם פורסם במאגרים המשפטיים] (19.09.2019), המערער שם הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב; נהיגה בזמן פסילה; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. מעבר לעובדה כי מדובר בעבירות שאינן זהות לאלו שבעניינינו, כנגד המערער שם היו תלויים ועומדים מאסרים מותנים שהופעלו, כך שיקשה על בית המשפט להקיש מגזר דין זה תובנות לעניינינו; כך גם ברע"פ 1211/12 ישראל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.02.2012), שם אמנם הורשע המערער בעבירות זהות לאלו שבעניינינו ואולם במקרה שם, דובר על מערער שעמדו לחובתו יותר מ- 90 עבירות תנועה ובהן, כך ציין בית המשפט העליון, עבירות חמורות וקשות הקשורות להפרה של זכות הולך רגל במעבר חציה, שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, אור אדום, תמרור "עצור" ועוד. משכך, אין להקיש מהמקרה שם לענייננו; באשר לרע"פ 2139/16 אברמס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.05.2016), שם בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם אשר הורשע בעבירה של סחר בסמים ובשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן, לאחר שביצע 3 עסקאות, יחד עם אחרים, שבהן מכר לסוכן כ-90 גר' חשיש תמורת 2,000 ₪ בכל עסקה. בית משפט העליון אישר את מתחם העונש ההולם שנקבע בערכאה קמא הנע בין 8 חודשים מאסר לבין-27 חודשים מאסר והעונש שנגזר על הנאשם בדמות 8 חודשים מאסר לריצוי בפועל נותר על כנו. המדובר בעבירות חמורות מאלו שבהן הורשע הנאשם שלפניי ובכמויות גדולות יותר של סם בכל עסקה, ומשכך ברי כי לא ניתן להשליך ממקרה זה למקרה שלפניי.

69.   ובכל הקשור לת"פ (שלום באר שבע) 35125-08-15 מדינת ישראל נ' אלקיען [פורסם בנבו] (22.12.2015), הרי ששם המדובר היה בנאשם בגיר, בעל עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הסגת גבול וכן בעבירה חמורה נוספת של גניבה, וכל זאת בשונה מענייננו, הן מבחינת נסיבות העושה והמעשה, שעה שהנאשם שלפניי הורשע בעבירה של הסגת גבול בלבד בהיותו קטין.

70.   וכך, ובכל הנוגע לפסיקה שאליה הפנתה ההגנה, הרי שבת"פ (שלום חיפה) 19699-02-17 מדינת ישראל נ' מזעל, [פורסם בנבו] (05.07.2018), שם הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובמעשי פזיזות ורשלנות. על פי הנטען בעובדות כתב האישום, לאחר ששוטרים שנסעו בניידת מוסווית ביקשו מהנאשם לעצור את רכבו, הלה פתח בנסיעה מהירה, תוך ששוטר נתלה במשקוף דלת הרכב. לאחר נסיעה של כ-2 מטרים, שיחרר השוטר את אחיזתו ברכב וכתוצאה מכך הלה נפגע ביד ימין ממשקוף הדלת ונפל לרצפה. מיד לאחר מכן, החל הנאשם להימלט מהמקום בנסיעה מהירה על כביש 4 לכיוון דרום בניגוד לכיוון התנועה מרחק של כשני קילומטרים, תוך שהוא עוקף רכבים על קו הפרדה רצוף ותוך שהוא גורם לרכבים לסטות מנתיב נסיעתם, עד שנכנס לחורשה סמוכה ונעלם. ברי כי נסיבות ביצוע העבירה במקרה זה הינן ברף חומרה גבוה מזה שבעניינו עת הנאשם שם גרם לפגיעה קונקרטית בשוטר כתוצאה ממעשיו. באשר לת"פ (מחוזי מרכז) 31559-08-20 מדינת ישראל נ' בוזגלו [פורסם בנבו] (01.03.2023), המדובר היה בנאשם שהוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנבוס, לאחר שהקים מעבדה ייעודית לגידול הסם, ובה גידל והפיק סם במשקל רב של 425.62 ק"ג נטו בשווי עשרות מיליוני שקלים. עוד יוחסה לנאשם עבירה של גניבת חשמל בשווי של 692,499 ₪. בית המשפט שם עמד על חומרת העבירות שאותן ביצע הנאשם, אך ציין כי מצא לסטות לקולה ממתחם הענישה לאור סיכויי השיקום הגבוהים בעניינו, שהצדיקו הסתפקות בענישה של מאסר על דרך של עבודות שירות. המדובר בעבירות שונות ובנסיבות שונות מאלו שבעניינינו, כך שיקשה על בית המשפט להקיש מגזר דין זה תובנות לעניינינו. בכל הנוגע לעפ"ג (מחוזי-באר שבע) 12791-04-20 אלאטרש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.07.2020), שם הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים. בית המשפט קמא גזר על הנאשם 11 חודשים מאסר לריצוי בפועל ועונשו הומר בבית המשפט המחוזי ל 9 חודשים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, זאת, לאחר שבית המשפט ציין כי "האירוע נמשך מספר דקות בלבד, לא היו מעורבות בו עבירות תנועה חמורות, ובמהלכו לא נגרם נזק לגוף או לרכוש... נתוניו האישיים והמשפחתיים מורכבים והוא מעולם לא נשא מאסר. הוא הודה במיוחס לו, שירות המבחן המליץ להטיל עליו מאסר בעבודות שירות, והממונה על עבודות השירות מצא אותו מתאים לביצוע עבודות שירות. ובית המשפט קמא עצמו קבע שמתחם העונש ההולם למעשי המערער בנסיבותיו מתחיל ב-9 חודשי מאסר". הנה כי כן, מפסיקה זו שהובאה ע"י ההגנה, ניתן אכן ללמוד כי ישנם מקרים שבהם מצאו בתי משפט השונים, בהינתן צבר של נסיבות חריגות, כי יכול ובתי המשפט יבכרו את שיקולי השיקום על פני שיקולי הענישה אף במקרים חמורים הרבה יותר מאלו שלפנינו.

71.   על כל פנים, נהיר לבית-המשפט כי קיימים גם מקרים שבהם התקיימו נסיבות מיוחדות, לכאן או לכאן, בהם הושתו עונשים החורגים לחומרה או לקולה ממדיניות הענישה הנוהגת, כפי שזו הוצגה לעיל. כך גם ברי, כי כל צד יבקש להפנות את בית-המשפט דווקא לאותם פסקי דין ספציפיים שמשרתים את האינטרס שלו. הדבר אך טבעי הוא, שכן הענישה היא לעולם אינדיווידואלית ו"אין עסקינן בשיטת ניקוד, או באריתמטיקה. ענישה היא מלאכת מחשבת - ולא מלאכת מחשב" (ע"פ 5768/10 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (08.06.2015)). לעולם אין לגזור עונשו של נאשם על סמך כותרות העבירות שבהן הוא הורשע, ויש להתחשב במכלול הנסיבות בכל מקרה לגופו. כך גם, ממילא עלינו לזכור כי השיקול של "מדיניות הענישה" הינו אך שיקול אחד מבין מכלול השיקולים אותם ישקול בית-המשפט בטרם קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת הדין (ראו בעניין זה, ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.06.2013)).

72.                                                                                                                                                                                                                                                                                                   כללם של דברים, בשים לב לעקרון המנחה בענישה, לערכים המוגנים שפגעו ולמידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, הריני לקבוע כי בגין מכלול מעשיו של הנאשם בביצוע עבירות הניסיון לתיווך בסם והספקת הסם ינוע מתחם העונש ההולם בין 9 חודשים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 16 חודשים מאסר בפועל; ואילו בגין מכלול מעשיו של הנאשם בעבירות התעבורה שאותן הוא עבר, הפרת ההוראות החוקיות, והחזקת הסם שלא לצריכה עצמית, ינוע מתחם העונש ההולם בין כמה חודשים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשים מאסר בפועל.

 

ד. גזירת העונש המתאים לנאשם

73.                                                                                                                                                                                                                                                                      כעת נותר לגזור את עונשו של הנאשם, ולצורך כך, כמצוות המחוקק בסעיף 40יא לחוק העונשין, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

74.                                                                                                                                                                                                                                                                      בעניין זה נתתי דעתי בראש וראשונה לעברו הפלילי של הנאשם (ת/3) הכולל הרשעה אחת משנת 2020 בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בגינה הלה נידון לעונשים בדמות מאסר בפועל למשך 10 חודשים, מאסרים מותנים וקנס כספי.

75.                                                                                                                                                                                                                                                                      עוד נתתי דעתי לכך כי הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו והביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. כן הבאתי בחשבון את הפגיעה שעלולה להיגרם לנאשם ככל שיושת עליו עונש מאסר, ולו לריצוי בעבודות שירות חרף העובדה כי הכלא אינו זר לו.

76.                                                                                                                                                                                                                                                                      כמו כן, הבאתי בין מכלול שיקוליי שהעבירות שבמוקד כתב האישום המתוקן במסגרת התיק המוביל בוצעו לפני כארבע שנים; העבירות שמוקד כתב האישום במסגרת התיק הראשון שצורף בוצעו לפני למעלה משלוש שנים; העבירה שבמוקד כתב האישום במסגרת התיק השני שצורף בוצעה לפני כארבע שנים; העבירות שבמוקד כתבי האישום בשניים מתיקי הנוער שצורפו בוצעו לפני כחמש שנים; ואילו העבירה שבמוקד כתב האישום בתיק הנוער הנוסף שצורף בוצעה למעלה מארבע שנים. אם כי, את מירב המשקל בנקודה זו יש להעניק לא לאותה ספירת זמן "טכנית" - אלא לכך שבפרק הזמן שחלף מאז, הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן ככל יכולתו, נגמל מצריכת סמים וכמובן נמנע מלהסתבך עוד בפלילים.

77.   עוד שקלתי את פרק הזמן שבו הלה שהה הנאשם במעצר וכי במשך תקופה נוספת הלה היה נתון תחת תנאים מגבילים. ברי כי הליך המעצר איננו בבחינת עונש או "מקדמה על חשבון העונש", אולם ניתן לתת משקל מסוים לנסיבה זו במסגרת סעיף 40יא(3) לחוק העונשין.

78.                                                                                                                                                                                                                                                                      בנוסף לאלו, הבאתי בין מכלול השיקולים את גילו הצעיר של הנאשם, הן בעת ביצוע העבירות והן כיום. כזכור, הנאשם ביצע את העבירות שבמוקד כתב האישום המוביל ושני התיקים שצורפו בהיותו על גבול הקטינות ואילו את העבירות שבתיקי הנוער שצורפו עת היה קטין בלבד. כיום הנאשם כבן 22, והוא משתייך לקבוצת "הבגירים צעירים". ברי כי יש לבחון כל מקרה לגופו וחרף העובדה כי שיקולי השיקום גוברים בעניינם של קטינים, אזי וכאמור זה מכבר קטינות אינה בגדר חסינות ו"בגיר צעיר" איננו ביטוי קסם, ואין זה אומר כי נאשם המשתייך לקבוצת הגיל האמורה צריך לזכות באופן אוטומטי להקלה בעונשו. יחד עם זאת, כדבריו של כב' השו' א' רובינשטיין בע"פ 4466/13 ‏פורטל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.05.2014), גילו של הנאשם והיותו ב"גיל המעבר" מקטינות לבגירות הוא נתון שבהחלט יש להידרש אליו.

79.                                                                                                                                                                                                                                                                      בנוסף לאלו, הבאתי בחשבון בין מכלול שיקוליי את שמירת הנאשם על יציבות תעסוקתית, והיותו, הלכה למעשה, אזרח יצרני ושומר חוק מאז שביצע את העבירות שבגינן הוא נותן את הדין כיום.

80.                                                                                                                                                                                                                                                                      כמו כן, נתתי את דעתי לאמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם. כך, עיון בתסקיר שירות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם ביום 11.04.2021 מעלה כי הנאשם, אז כבן 20, רווק, שוחרר ממאסרו האחרון בתאריך 23.12.2020 נמצא אותה עת בתנאי מעצר בית לילי במסגרת חוק מאסרים קצרים בפיקוח הרשות לשיקום האסיר, השתלב בהליך שיקומי מטעם הרשות ועבד במוסך בתיקון מכשירי ספורט. עוד כנלמד מהתסקיר למרות שהוצע לנאשם עובר למאסרו להשתלב בפרויקטים שיקומיים, הלה נמנע להשתלב בהליכים אלה. ממידע שהתקבל מהרשות לשיקום האסיר עלה כי לנאשם קשיי הסתגלות לצד בעיות אמון סביב מסירת דגימת שתן לאיתור שרידי סם ואולם, לאחרונה חל שיפור במצבו ובכוונת הרשות להאריך את תקופת השיקום בעניינו בשלושה חודשים נוספים.

81.                                                                                                                                                                                                                                                                    מששוחרר הנאשם ממאסרו, ולאחר שנשלח לשירות המבחן על ידי מותב זה, ציין שירות המבחן כי הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו בכלל האישומים והביע עליהם חרטה מלאה.

82.                                                                                                                                                                                                                                                                    הנאשם (כאמור זה מכבר) הסביר את מעשיו בכל הנוגע לעבירות הסמים בתיק המוביל, כי אלה בוצעו על ידו משחבר לחברה שולית ונגרר אחר יתר המעורבים המעורים בעסקי הסמים; אשר לעבירות בתיקים המצורפים, הרי שבכל הנוגע לעבירות של הפרת הוראה חוקית הנאשם מסר כי הוא היה מודע למגבלות החלות עליו ואולם בשל חלוף הזמן הוא התקשה לזכור ולתאר את המניעים שהביאו אותו לבצען; בכל הנוגע לעבירות התעבורה והנהיגה הפוחזת הסביר הנאשם את ביצוען על רקע של לחץ חברתי תוך שחבריו שנסעו עמו ברכב עודדו אותו שלא לציית לקריאות השוטרים ומתוך לחץ ובלבול הוא הגיב בבריחה. עוד מסר הנאשם כי הוא חרג מהנחיות והמגבלות שהוטלו על הציבור בתקופת התפשטות נגיף הקורונה בכך שהסיע יותר משני נוסעים ברכבו והוא חשש להיתפס. בהמשך לכך טען הנאשם כי סמך על חברו (המעורה בפלילים) ממנו שכר את הרכב כי הרכב מבוטח. בנוסף לאלו, הנאשם התקשה לזכור את מניעיו לסירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול ושלל בפני שירות המבחן באופן גורף נהיגה תחת השפעת חומרים משני תודעה. כמו כן הלה מסר כי הוא סבר בטעות שפסילת הרישיון שהוטלה עליו ע"י קצין משטרה לא כוללת את האופנוע.

83.                                                                                                                                                                                                                                                                    הנאשם (כאמור) מסר לשירות המבחן כי הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו וכי מאז שחרורו מהמאסר הוא ניתק את קשריו החברתיים השוליים, ביקש לפתוח דף חדש בחייו לאחר שערך עם עצמו חשבון נפש בעקבות חווית המאסר שטלטלה אותו ושנתפסה בעיניו כאירוע מכונן. באשר לשימוש בחומרים משני תודעה, הלה ציין כי בעבר השתמש בסם מסוג קנבוס בנסיבות חברתיות ובפעמים בודדות ושלל התמכרות לחומרים אלה או לאלכוהול. דגימות שתן שמסר הנאשם שללו הימצאותם של שרידי סם. יחד עם זאת, הלה לא התייצב לשתי בדיקות שתן שאליהן הוא זומן בשל בידוד בפעם אחת ובפעם נוספת הוא כשל במסירת דגימת שתן.

84.                                                                                                                                                                                                                                                                    שירות המבחן התרשם מקיומה של נזקקות טיפולית גבוהה בעניינו של הנאשם וכי בהעדר התערבות טיפולית הולמת הנאשם עשוי להמשיך בהתדרדרות ובמעורבות פלילית נוספת דומה בעתיד. למסקנתו זו הגיע השירות תוך שהביא בין מכלול שיקוליו את העובדה כי חרף קשייו מהעבר הנאשם החל לאחרונה לשתף יותר פעולה עם השירות ומבטא נכונות להשתלב בהליך אבחוני פסיכו-דיאגנוסטי ולהשלים מבחן בגרות; הנאשם פועל לקדם את עצמו בהליך המשפטי מתוך כוונה לסיימו באופן אחראי; הנאשם שומר על התנאים המגבילים שבהם הוא נתון וכי לא נרשמו לחובתו הפרות. לאור כל האמור ומבלי שהשירות התעלם מקשיי ההסתגלות של הנאשם במסגרות הלימודיות ומהסתבכויותיו הפליליות שהחריפו בשנתיים האחרונות כנלמד מצבר העבירות המיוחסות לו, מניסיונות הטיפול שלא צלחו, וההתרשמות מהתנהגות אימפולסיבית, פורצת גבול, נגררת ומושפעת מלחץ חברתי, בעודו מבטא קושי להציב גבולות פנימיים ולעמוד בגבולות חיצוניים ומקשייו בתחום התעסוקתי ומהקושי שהלה הביע להסתייע בהוריו המשמשים עבורו גורמי תמיכה - התרשם שירות המבחן מחשיבות המשך שילובו של הנאשם בהליך טיפולי ומשכך המליץ לדחות את הדיון בעניינו בשלושה חודשים.

85.                                                                                                                                                                                                                                                                    כך, עיון בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 12.07.2021 מעלה כי בתקופת הדחייה, הנאשם היה נתון בפיקוח רש"א, עבד באופן מזדמן בפיצרייה בתפקיד שליח וכעוזר בהתקנת מזגנים בחברת "עולם המיזוג". עוד ציין שירות המבחן כי הנאשם הגיע לפגישות שנקבעו לו באופן יציב וקבוע, ניתק את קשריו החברתיים עם חברה שולית, עזר במטלות הבית, השלים בגרויות ועמד בתנאים המגבילים. משיחה שקיים השירות עם הגורמים המטפלים ברש"א עלה כי חלה רגרסיה במצבו של הנאשם, שהתאפיינה באיחורים לפגישות והירדמות במהלך ההליך הטיפולי הקבוצתי וכי נמצאו שרידי סם מסוג קוקאין בבדיקה שנערכה לו, אך בבדיקה חוזרת שנערכה כמה שעות לאחר מכן, לאור הכחשותיו של הנאשם עשיית שימוש בסמים מכל סוג שהוא, נשללה הימצאות הסם. בשיחה שקיים שירות המבחן עם הנאשם, האחרון שלל מכל וכל שימוש בסמים, עמד על הירתמותו להליך הטיפולי וטען לקשיים אישיים שחווה וקשיי הירדמות אך בחר שלא לשתף מעבר לכך, אך הסכים לעבור אבחון פסיכו -דיאגנוסטי במסגרת המרכז לאבחון אוכלוסיית עוברת חוק "התחלה חדשה".

86.                                                                                                                                                                                                                                                                    בין לבין, ציין שירות המבחן כי הנאשם נעצר לכמה ימים בגין אירוע אלימות יחד עם אחרים ובהמשך שוחרר ממעצרו. בשיחה שקיים השירות עם מעסיקו של הנאשם אשר משמש כמנהל הפיצרייה, הלה הביע שביעות רצון מתפקידו של נאשם. לצד זאת המעסיק מסר כי ביום 13.05.2021 הנאשם נפצע בתאונת דרכים במסגרת תפקידו, ומיום פציעתו הנאשם שוהה בחופשת מחלה. להתרשמות השירות הנאשם מראה נכונות מסוימת לקדם את עצמו ולצד זאת עדיין עולים ספקות משמעותיים ביחס לנכונותו וכנותו לשתף פעולה עם השירות באופן מלא במסגרת הליך שיקומי לצד ההערכה, לפיה הנאשם רואה בשירות המבחן גורם שיכול לסייע לו בהליך המשפטי בלבד.

87.                                                                                                                                                                                                                                                                    בסופו של תסקיר, התלבט השירות שמא יש מקום לסיים את ההליך השיקומי ולבוא בהמלצה עונשית הרתעתית בעניינו של הנאשם. חרף זאת, בסופו של דבר עתר השירות לדחייה על מנת לתת לנאשם הזדמנות נוספת ואחרונה לסיים את ההליך השיקומי במסגרת רש"א, לאפשר לשירות להעמיק את השיח עמו במסגרת שיחות פרטניות ולעקוב אחר התקדמותו במרכז "התחלה חדשה" לצד מסירת בדיקות שתן לאיתור שרידי סם בשירות המבחן.

88.                                                                                                                                                                                                                                                                    כך, עיון בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 11.11.2021 מעלה כי במהלך תקופת הדחייה ביום 01.08.2021 התקבל סיכום אבחון פסיכו-דיאגנוסטי בעניינו של הנאשם ממרכז "התחלה חדשה" שמטרתו הייתה להבין את הרקע להתנהגותו הפלילית של הנאשם. בסופו של האבחון הומלץ שהנאשם ימשיך בהליך הטיפולי שיקומי שבו הוא משולב על מנת שיוכל לפתח את יכולותיו הרגשיות והאמפתיות כלפי הסביבה ואחרים, דבר שעשוי להפחית חלק מהתנהגויותיו הבלתי מותאמות.

89.                                                                                                                                                                                                                                                                    עוד עדכן שירות המבחן על אודות מידע מסכם בעניינו של הנאשם שהתקבל מהרשות לשיקום האסיר ביום 01.09.2021, לפיו ביום 18.08.2021 הנאשם סיים את צו הפיקוח במסגרתו הוא שולב בתוכנית שיקום ושילוב נוער וצעירים שמטרתה לתת מענה הוליסטי עוטף לאסירים צעירים משוחררים ע"י צוות מקצועי באמצעות טיפולים פרטניים וקבוצתיים. עוד עלה כי הנאשם נפלט מהקבוצה הטיפולית והועבר לקבוצה פסיכו-חינוכית אשר גם ממנה נפלט לאחר כמה ניסיונות לשלבו וזאת בשל הירדמותו במהלך ההליך הטיפולי. מהשיחות עם הנאשם עלה כי הוא חש שעמום וכי הוא נוטה להירדם בשל בעיות קשב וריכוז מהם הוא סובל וכי הוא אינו נוהג כך במכוון. לצד זאת נמסר כי הנאשם השתלב בהליך תרפויטי קבוצתי במסגרת 'סדנת בישול' שבה הלה חש מאותגר ושיתף פעולה באופן מלא ופרודוקטיבי וציפה לקבל משובים מחברי הקבוצה. כמו כן נמסר כי הנאשם מסר דגימות שתן לאיתור שרידי סם לאורך כל התקופה שתוצאותיהן של חלק מהדגימות שללו הימצאותם של שרידי סם. בסיכומם של דברים עלה כי הנאשם הוא צעיר שככל הנראה משתמש במנגנוני הגנה פרימיטיביים, כשלאורך כל תקופת השיקום עלו קשיים ליצור עמו קשר מעמיק, ככל הנראה בשל מחסום הקיים אצלו סביב אמון.

90.                                                                                                                                                                                                                                                                    שירות המבחן עדכן כי הנאשם המשיך בשיחות המעקביות שלרובן הוא התייצב אם כי באיחור. להערכת השירות קשיים אלה נובעים ממאפיינים אישיותיים לא בשלים שמתבטאים באימפולסיביות, ילדותיות וחיפוש אחר ריגושים המאפיינים את הנאשם. לצד זאת, השירות הביא בחשבון את העובדה כי לאורך הקשר עמו ובמשך תקופה ארוכה, הלה התייצב לרוב הפגישות שתואמו עמו ומסר דגימות שתן שתוצאותיהן העידו על ניקיון מסמים מכל הסוגים, ואף נעתר לבקשת השירות למסור דגימת שתן ללא התראה מראש, שאף תוצאותיה העידו על ניקיון מסמים. שירות המבחן העריך כי הקשיים המתוארים סביב המניעים להסתבנויותיו הפליליות של הנאשם נובעים מדפוסיו הילדותיים, אישיותו הבלתי בשלה, נטייתו לחפש אחר ריגושים וסיכונים ברמה גבוהה וכי הנאשם משקיף על שירות המבחן כגורם שיכול לסייע לו בהליך המשפטי ובאופן מזערי בהליך השיקום.

91.                                                                                                                                                                                                                                                                    בסופו של תסקיר ציין השירות כי הוא הביא בין מכלול שיקוליו את העובדה כי האישומים המיוחסים לנאשם במסגרת התיק המוביל אירעו בשנת 2019 בהיותו של הנאשם בן 18 שנים, דבר המצביע על ילדותיות ואישיות בלתי בשלה; נכונותו של הנאשם לצרף את התיקים ולסיים את ההליך המשפטי בעניינו; העובדה שמאז שהנאשם הופנה לשירות המבחן לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים וכי הוא נמנע מלהסתבך בפלילים באופן גורף; דגימות השתן שמסר שנמצאו ברובן נקיות משרידי סם; והיותו של הנאשם מורתע מההליך הפלילי. כל אלו מצביעים להערכת השירות על סיכויים לשיקום, בעיקר בהיותו של הנאשם בחור צעיר תוך שסנקציה עונשית בדמות מאסר בפועל עלולה להביא להתדרדרות במצבו באופן שיחדש או ירקום קשרים עם חברה שולית עוברת חוק. לאור כל האמור לעיל המליץ השירות על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 300 שעות וצו מבחן.

92.                                                                                                                                                                                                                                                                    כך, עיון בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 19.12.2022 מעלה כי הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים קשה שבמהלכה נגרמו לו פגיעת ראש ופציעות אורתופדיות (דמומים מוחיים ושבר בגולגולת) והוא אושפז במחלקה נוירוכירורגית בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, והקשר עמו נותק. ביום 27.04.2022 הנאשם חידש את הקשר עם שירות המבחן ובשיחה עם קצין המבחן הנאשם עדכן בדבר מצבו והתמודדותו עם הנזקים הרפואיים שנגרמו לו ובכלל זה, פגיעה בזיכרון, כאבי ראש וכאבים באברי גוף נוספים. הנאשם אף ציין כי הוא משולב בטיפולים שיקומיים מזה כשלושה חודשים. בשיחה נוספת הנאשם ביטא בפני שירות המבחן תכנים מהם עלה כי הוא ניתק את הקשר עם גורמים שוליים וכי הוא מעוניין להשתלב בהליך טיפולי במסגרת השירות לצורך רכישת כלים שיסייעו לו להימנע ממעורבות נוספת בפלילים.

93.                                                                                                                                                                                                                                                                    מהמסמכים שהעביר הנאשם לשירות המבחן מאשפוזו עלה כי על רקע התנהגותו במהלך האשפוז שהתאפיינה כהתנהגות מאנית עם תכני שווא ותכנים אלימים, הלה הופנה להערכה פסיכיאטרית. במסגרת ההערכה עלה כי מדובר בהפרעה מאני פסיכוטית שהחלה עוד לפני התאונה וללא כל קשר אליה. הנאשם קיבל טיפול תרופתי ומשנצפו תכנים דלוז'יונליים הומלץ על המשך אשפוז וטיפול במחלקה פסיכיאטרית אולם הנאשם סרב לכך.

94.                                                                                                                                                                                                                                                                    במהלך שיחה שקיים השירות עם הנאשם הלה ציין כי מאז שהוא שוחרר מבית החולים הוא לא היה במעקב פסיכיאטרי וכי הוא לא היה מודע לכך כי במסגרת שחרורו מבית החולים נאסר עליו לנהוג ברכב באופן גורף עד לביקור אצל פסיכיאטר. עוד שיתף הנאשם כי הוא סובל מכאבים ואף רכש תרופות נוגדות כאב דרך אפליקציה לצד מרשמים רפואיים לסם הקנבוס וכי הוא אוחז באישור לשימוש בקנבוס רפואי. עוד עדכן השירות כי בבדיקות שתן שנערכו לנאשם נמצאו שרידי סם מסוג קנבוס, אקסטזי וMDMA. הנאשם שלל שימוש בסמי רחוב למעט השימוש בקנבוס להקלת מכאוביו. ליתר בדיקות השתן הנאשם לא התייצב באמתלות כאלה ואחרות. שירות המבחן התרשם כי שגרת חייו של הנאשם מתאפיינת בבטלה ושעמום, ותעסוקה בלתי יציבה; הנאשם הינו בחור צעיר בעל דפוסי אישיות בלתי בשלים שבמצבים מסוימים נוטה להגמיש את החוק ולהימנע לערוך התבוננות וחשיבה ביקורתית ומעמיקה סביב התנהגותו המקלה; וכי לנאשם קשיים באופן קבלת ההחלטות והוא מתקשה לראות את הבעייתיות שבהתנהלותו. לצד אלה, מאז הסתבכותו בתיקים שבכותרת ומזה כשנתיים לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים וכי כיום הוא בעל מוטיבציה ראשונית וחלקית לערוך שיני בחייו במסגרת הקשר עם שירות המבחן. שירות המבחן העריך עוד כי בשל החשש כי הנאשם ייגרר אחר חברה שולית ובהינתן נטייתו להגמיש את החוק יש מקום להפנות את הנאשם לטיפול קבוצתי במסגרת שירות המבחן לצורך עבודה על וויסות דחפים, אופן קבלת החלטות ולקיחת אחריות בתחומים שונים בחייו ובכלל זה השתלבותו בעבודה יצרנית ואחראית המתאימה למצבו וסביב הציות לחוק.

משכך, שב שירות המבחן והמליץ על השתת ענישה בדמות 300 שעות של"צ, לצד מאסר מותנה, קנס וצו מבחן למשך שנה.

95.                                                                                                                                                                                                                                                                    כך, עיון בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 01.06.2023 מעלה כי שירות המבחן התרשם לטובה מההתקדמות החיובית המסוימת של הנאשם בקבוצה הטיפולית, מהעובדה כי בדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות משרידי סם ומהשתלבותו התעסוקתית של הנאשם במוסך לרכבים "אביר". יחד עם זאת ציין שירות המבחן כי בתקופה זו נפתחו כנגד הנאשם ארבעה תיקי תעבורה חדשים שבהם הוגשו כתבי אישום. בנסיבות אלה ובשל הימשכות ההליך המשפטי ומצבו הרפואי, שב שירות המבחן והמליץ על הענישה השיקומית שהומלצה בתסקיריו הקודמים ועל בדיקת פסיכיאטר או נוירולוג שיאבחן את מצבו הנפשי של הנאשם.

96.                                                                                                                                                                                                                                                                    וכך, עיון בתסקירו המסכם של שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 19.06.2023 מעלה כי הפסיכיאטר שבדק את הנאשם סבר כי השבת הנאשם למאסר עלולה לגרום לו לנזק רגשי. נוכח זאת, שב והמליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ וצו מבחן. לחילופין מסר שירות המבחן כי ככל ובית-המשפט ימצא לנכון להשית על הנאשם עונש מאסר, אזי מומלץ כי המאסר ירוצה על דרך של עבודות שירות לצד צו מבחן שיאפשר לנאשם להמשיך את הטיפול במסגרת שירות המבחן.

97.                                                                                                                                                                                                                                                                    עוד, נותן בית-המשפט את דעתו למצבו הבריאותי- נפשי המורכב של הנאשם. על מנת שלא לפגוע בפרטיותו של הנאשם יתר על המידה, אסתפק בלציין כי מסיכום האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי שהתקבל בעניינו של הנאשם ממרכז "התחלה חדשה" (כנלמד מתסקירי שירות המבחן) עלה כי מדובר בבחור צעיר, אינטליגנטי, ונבון לצד אפיונים ילדותיים ורמה אישיותית בלתי בשלה; כי הנאשם נוטה לחפש אחר ריגושים וסיכונים ברמה גבוהה, תוך שהוא מתעלם מדרישות חברתיות, חוקים ודמויות סמכותיות, מתקשה לזהות רגשות ולהתייחס לרגשות שליליים; וכי קיים פער גדל אצלו בין יכולות הבנה קוגניטיביות מרשימות לבין קושי משמעותי להתמודד במשימות חיי היומיום ובמערכות יחסים. בנוסף לאלו, עלה כי הנאשם מזהה אנשים ככאלה שאמורים לספק את צרכיו ברמה קונקרטית ומבטא הבנה מועטה לרגשות האחר ולמתרחש מסביבו. תוך שלהערכת הגורמים המאבחנים האלמנטים המתוארים מסבירים את התנהגותו הפלילית של הנאשם, והומלץ שהנאשם ימשיך בהליך הטיפולי שיקומי שבו הוא משולב על מנת שיוכל לפתח את יכולותיו הרגשיות והאמפתיות כלפי הסביבה ואחרים, דבר שעשוי להפחית חלק מהתנהגויותיו הבלתי מותאמות.

98.                                                                                                                                                                                                                                                                    בהמשך לכך נתתי דעתי למצבו הרפואי של הנאשם שהיה מעורב בתאונת דרכים קשה שבמהלכה הוא נפגע פגיעת ראש ופציעות אורתופדיות (דמומים מוחיים ושבר בגולגולת) והוא אושפז במחלקה נוירוכירורגית בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע (נ/1). כעולה מהמסמכים הרפואיים שהוצגו לעיוני מאז מעורבותו של הנאשם בתאונת הדרכים הלה סובל מכאבי ראש כרוניים, סחרחורות, הפרעות שינה וליקויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים שמפריעים לו בתפקודו היומיומי; פגיעה בזיכרון; וכאבי ראש וכאבים באברי גוף נוספים.

99.                                                                                                                                                                                                                                                                    כמו כן, מהמסמכים שמסר הנאשם לשירות המבחן מאשפוזו עלה (כאמור זה מכבר) כי הוא קיבל טיפול תרופתי מתאים שהביא להטבה במצבו, כשלצד זה עלה כי הנאשם התנהג במהלך האשפוז בהתנהגות מאנית עם תכני שווא ותכנים אלימים, ועל רקע המתואר הלה הופנה להערכה פסיכיאטרית. במסגרת ההערכה הפסיכיאטרית עלה כי מדובר בהפרעה מאני פסיכוטית שהחלה עוד לפני התאונה וללא כל קשר אליה. הנאשם קיבל טיפול תרופתי ומשנצפו תכנים דלוז'יונליים הומלץ על המשך אשפוז וטיפול במחלקה פסיכיאטרית אולם הנאשם סרב לכך.

100.                                                                                                                                                                                                                                                               בהמשך לכך וכעולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם הציג בפני השירות מסמך שנרשם ע"י ד"ר אלכס דיסקין מומחה לפסיכיאטריה מטעם "מכבי שירותי בריאות" הימנו עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות ואולם השבתו למאסר עלולה לגרום לו לנזק רגשי ולהישנות התנהגות פורצת חוק.

101.                                                                                                                                                                                                                                                               למותר לציין כי במקרים חריגים יכול מצבו הבריאותי (או הנפשי) של נאשם ומוגבלויותיו כשלעצמם, להצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם (וראו בעניין זה, פסק הדין בעניינו של לופליאנסקי, בע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.12.2015); וע"פ 4506/15 בר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (11.12.2016)). אכן, כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא בכל מקום שבו עסקינן בנאשם הלוקה בבריאותו (או בנפשו), יביא הדבר מניה וביה לסטייה לקולה ממתחם העונש הראוי וממילא גם לא להימנעות מהשתת עונש מאסר. לצד אלה, אין להתעלם מהעובדה כי בהשוואה לאנשים בריאים, נשיאת עונש מאסר היא קשה ופוגענית יותר בעבור אנשים שמצבם הבריאותי רעוע, והרי שהנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מעונש זה הוא רב יותר.

102.                                                                                                                                                                                                                                                               בסיכומה של נקודה זו ייאמר, כי להתרשמותי מכלל הנתונים שהוצגו לפניי שהייה מאחורי סורג ובריח עלולה להרע לנאשם בצורה משמעותית, בוודאי ביחס למי שמצבו הבריאותי שפיר. לא זו בלבד, אלא שכאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, מקום שבו מצא בית-המשפט כי הנאשם השתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם בעתיד, כי אז יהא הוא רשאי לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם. ברוח הדברים האמורים, ולאחר שעיינתי בתסקירי שירות המבחן, שמעתי את טיעוני הצדדים בעניין והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהנאשם, ובייחוד לנוכח חזרתו של הנאשם למסלול חיים נורמטיבי, שוכנעתי כי הנאשם השתקם, או שלמצער קיים סיכוי של ממש שישתקם באופן מלא בעתיד וכי יהיה זה מוצדק להשית עליו עונש החורג לקולה ממתחמי הענישה אשר נקבעו בעניינו, ואנמק.

103.                                                                                                                                                                                                                                                               בראש ובראשונה, במעמד הטיעונים לעונש הייתה הזדמנות לבית-המשפט להתרשם מהנאשם בצורה בלתי אמצעית - עת בין היתר הוא הצטער על מעשיו ושוכנעתי כי הלה מכה על חטא ומביע חרטה כנה ומעמקי ליבו. לדידי, יש בעצם כך כדי ללמד על כך שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו ואת השלכותיהם, ולהפחית את הסיכון שמא אלה יישנו בעתיד.

104.                                                                                                                                                                                                                                                               ושנית, (וכאמור זה מכבר), גם בהיותו של הנאשם, הלכה למעשה, אזרח שומר חוק מאז שביצע את העבירות שבגינן הוא נותן את הדין כיום- יש כדי לחזק את מסקנתי, לפיה הנאשם השתקם או לחילופין כי קיים סיכוי ממשי שישתקם באופן מלא בעתיד. לצד אותו "שיקום מוסדי" שעבר הנאשם ועודנו עובר, שוכנעתי, כאמור, כי בעצם שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן, המוטיבציה שאותה הוא מביע להשתקם ולשנות מאורחות חייו והעובדה כי מזה תקופה ממושכת הוא נקי מסמים ולא שב עוד לדרכיו הרעות, יש כדי ללמד על אודות השינוי החיובי שהנאשם עבר ועל הסיכויים לשיקומו (ראו והשוו, רע"פ 7683/13 פרלמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.02.2014); רע"פ 1441/14 חמיס נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (09.12.2014); ועפ"ג (מחוזי באר שבע) 37682-03-13 גרניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.11.2013)).

105.                                                                                                                                                                                                                                                               אכן, לא נעלמה מעיניי העובדה כי הליך השיקום שעבר הנאשם איננו מושלם, יחד עם זאת, ידוע כי הליך טיפולי הינו תהליך שפעמים רבות יש בו עליות ומורדות, ושיכול לארוך זמן. מה גם, שהנאשם מביע מוטיבציה, שלהתרשמותי הינה כנה ואמתית, להמשיך ולהעמיק את הטיפול, והוא אכן יעשה זאת במסגרת צו המבחן שייגזר עליו. כמו כן, יש ליתן את הדעת לכך ששירות המבחן, שהוא כידוע הגורם האמון על בחינת התקדמותו של הנאשם בהליך הטיפולי, התרשם ממכלול השיקולים והמליץ בסופו של יום לבכר בעניינו את שיקולי השיקום.

106.                                                                                                                                                                                                                                                               כללם של דברים, ייאמר כי לפניי נאשם צעיר בן 22 שמאז היה לנער ובמשך כל חייו הבוגרים ניהל אורח חיים שאינו נורמטיבי, היה מעורה בעסקי הסמים, ושב והסתבך פעם אחר פעם בפלילים, ויעידו על כך גיליון הרישום הפלילי שלו וצבר התיקים שבכותרת. והנה כיום, הנאשם זנח את דרך הפשע, החל להבין את הבעייתיות שבהתנהלותו, חדל מלהשתמש בסמים, וחרף קשייו הבריאותיים והנפשיים התמסר כמיטב יכולתו להליך הטיפולי, הפך לאזרח שומר חוק, ועבר הליך שינוי משמעותי עד שנדמה כי כיום ניצב לפנינו "אדם חדש", שונה בתכלית מאותו אחד שביצע את העבירות שבמוקד כתבי האישום (ראו והשוו דבריה של כב' השו' ד' ברק ארז בפסקה 15 בע"פ 111/14 פלוני נ' מדינת ישראל [ פורסם בנבו] (01.04.2014)).

107.                                                                                                                                                                                                                                                               טרם חתימת גזר הדין, אציין כי אכן ידוע הכלל לפיו בעבירות אלו שעבר הנאשם (בדגש על עבירות הסמים) ברגיל נסוגים האינטרס של הנאשם ונסיבותיו האישיות מפני האינטרס הציבורי בהשתת ענישה מחמירה. יחד עם זאת, ולא בלי התלבטות, מצאתי כי יש לבכר במקרה הנדון את שיקולי השיקום על פני יתר השיקולים שבענישה ולסטות לקולה ממתחמי העונש ההולם ולהשית על הנאשם עונש כולל אחד בהצטברות הנסיבות הייחודיות והחריגות של המקרה המונח לפתחי.

108.                                                                                                                                                                                                                                                               לאחר שהבאתי בין מכלול שיקוליי את לקיחת האחריות מצדו של הנאשם למעשיו והבעת החרטה הכנה; שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן ורצונו להכות על חטא; הליך השיקום המשמעותי שבעיצומו מצוי הנאשם שבמסגרתו הוא אף נמצא נקי מסמים; גילו הצעיר; נסיבות חייו של הנאשם; מצבו הבריאותי והנפשי; וליתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ומבלי שהתעלמתי מעברו הפלילי - סבורתני כי מן הראוי לאפשר לנאשם לפתוח דף חדש בחייו, לתת לו הזדמנות אמתית בזו הפעם לחזור למוטב ולערוך שינוי בחייו וליתן לו כוח נוסף להמשיך בדרכו השיקומית. יודגש מיד, התוצאה שאליה מגיע בית-המשפט חריגה היא, ואינה משקפת את מדיניות הענישה בעבירות אלה. מן הראוי שגם הנאשם ידע זאת ויישמר מלשוב ולהסתבך בפלילים, שכן אם חלילה יעשה כן, סביר להניח שבית-המשפט לא יגלה כלפיו סובלנות פעם נוספת.

109.                                                                                                                                                                                                                                                               זאת ועוד, הרי שנוכח צבר העבירות וחומרתן הרי שפטור בלא כלום אי אפשר. אמנם לא התעלמתי מהמלצתו העונשית של שירות המבחן אולם כידוע, המלצתו של שירות המבחן, כשמה כן היא - המלצה בלבד, וברי כי בית-המשפט האמון על שקילת אינטרסים רחבים מאלה ששוקל השירות, איננו מחויב לה. כאמור, באיזון בין מכלול השיקולים, והגם שיהיה בשיקול השיקום כדי להביא לסטייה לקולה ממתחמי העונש ההולם מצאתי שאין מקום להסתפק במקרה זה בהשתת ענישה בדמות צו של"צ.

110.                                                                                                                                                                                                                                                               בכל הנוגע לרכיב פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, בשים לב לכך שהנאשם הורשע בעבירה של סירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול, הרי שקמה נגדו החזקה, לפיה הלה עבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3)לפקודת התעבורה. ברוח זו, בהתאם לסעיף 39(א) לפקודת התעבורה אין מנוס אלא להשית על הנאשם פסילת חובה בת שנתיים. בכל הנוגע לרכיב הכלכלי שבענישה, הרי שבית-המשפט ישית על הנאשם קנס, אולם לצד חומרת העבירות, בקביעת גובהו יילקחו בחשבון גם מכלול מאפייניו החיוביים של הנאשם, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ואף הפגיעה הכלכלית שצפויה להיגרם לו כתוצאה מעונש המאסר לריצוי בעבודות שירות אשר יושת עליו.

111.                                                                                                                                                                                                                                                               כמו כן, ובשים לב להקלה בעונשו של הנאשם ובשעה שממילא ניכוי ימי מעצר מעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות איננו צעד טריוויאלי (ראו לעניין זה, רע"פ 7584/14 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (02.12.2014);וע"פ (מחוזי מרכז) 20799-04-17  פירר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.06.2014)), לא מצאתי לנכות את ימי מעצרו של הנאשם מעונש המאסר שייגזר עליו.

112.                                                                                                                                                                                                                                                               מכל המקובץ לעיל, הריני גוזרת על הנאשם עונש כולל אחד כדלקמן:

א.        9 חודשים מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.

בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 06.11.2023 הנאשם יחל בריצוי המאסר ביום 10.03.2024, אלא אם הממונה יודיעו אחרת.

העבודות תבוצענה ב"עמותת יחדיו" באשקלון, בכתובת: רמז דוד 29, אשקלון במהלך חמישה ימים בשבוע על פי טווח השעות התאפשר בחוק העונשין.

על הנאשם להתייצב לריצוי המאסר במפקדת גוש דרום של שב"ס ביחידה לעבודות השירות במועד הנקוב בשעה 08:00 או בכל מועד אחר שייקבע הממונה על עבודות השירות.

בהסכמת הנאשם, הממונה על עבודות השירות יוכל לבצע בדיקות שתן לנאשם, ככל שיידרש.

מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.

ב.         צו מבחן של שירות המבחן למשך שנה מהיום.

הובהרה לנאשם חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, והמשמעויות של אי עמידה בתנאי צו המבחן.

ג.         מאסר מותנה למשך 8 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשם יעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, מסוג פשע.

ד.         מאסר מותנה למשך 4 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של שנתיים מהיום הנאשם יעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, מסוג עוון.

ה.        מאסר מותנה למשך 6 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשם יעבור עבירה של נהיגה פוחזת ברכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין או עבירה של סירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

ו.          מאסר מותנה למשך חודשיים, אשר יופעל אם תוך תקופה של שנתיים מהיום הנאשם יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין או עבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין או עבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת רכב מנועי (נ"ח), תש"ל-1970.

ז.         קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

תשומת לב הנאשם כי החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שנקבעו בגזר הדין.

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ח.        הנאשם יצהיר על התחייבות כספית על סך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, וזאת לתקופה של שנתיים מהיום.

ט.        הנאשם יצהיר על התחייבות כספית על סך 7,500 שלא לעבור כל עבירה נוספת מן העבירות שבהן הורשע וזאת לתקופה של שנתיים מהיום.

י.         הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מהיום.

על הנאשם להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 28.1.24 בשעה 12:00.

יא.      הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, וזאת על תנאי שלא יעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, במשך שנתיים מהיום.

 

לבקשת המאשימה, ניתן בזאת צו כללי להשמדת המוצגים בתיקים שבכותרת, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

העתק גזר הדין יישלח בדחיפות לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

 

זכות ערעור כחוק.

 

ניתן והודע היום, י"א שבט תשפ"ד, 21 ינואר 2024, במעמד הצדדים.

 

 

 

הנאשם:

אני מתחייב שלא לעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים למשך שנתיים מהיום.

הובהר לי, כי ככל שאעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים במשך שנתיים מהיום, אזי יושת עלי סך של 10,000 ₪.

אני מתחייב שלא לעבור כל עבירה נוספת מן העבירות שבהן הורשעתי למשך שנתיים מהיום.

הובהר לי, כי ככל שאעבור כל עבירה נוספת מן העבירות שבהן הורשעתי יושת עלי סך של 7,500 ₪.

 

החלטה

 

רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם להימנע מביצוע העבירות כמפורט בגזר הדין.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשפ"ד, 21/01/2024 במעמד הנוכחים.

 

הוקלד ע"י לירז ביטון.