ת”פ 48168/01/12 – מדינת ישראל,מתמחה עדי סעדיה נגד דורון עומר,מתן עומר
בית משפט השלום בראשון לציון |
||
ת"פ 48168-01-12 מדינת ישראל נ' עומר ואח'
|
|
12 פברואר 2014 |
1
|
בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
1..דורון עומר 2..מתן עומר |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה מתמחה עדי סעדיה
הנאשמים וב"כ עו"ד זאב אלוני
גזר דין
נגד הנאשמים, אחים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בדיון שהתקיים לפני ביום 12.6.13 הודיעו הצדדים כיה באו לכדי הסדר טיעון. על פי הצהרתם, הנאשמים יודו ויורשעו על פי הודייתם בעובדות כתב האישום אשר תוקן, ויופנו לשירות המבחן. התביעה הצהירה כי עמדתה לעונש היא מאסר שיש וירוצה בעבודות שירות ועונשים נלווים אחרים. הוסכם כי בא כוח הנאשם, יהא רשאי, בשם הנאשמים לטעון באופן "חופשי" לעונש.
2
כפי ההצהרה - כך היה, הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום. העובדות בהן הודו הנאשמים הן שבתאריך 19.11.10 התקבלה בתחנת המשטרה בעיר ראשון לציון, קריאה בדבר תאונת דרכים באחת מרחובות העיר. בעקבות קריאה זו, הגיעו שוטרת ופקח עירוני למקום. בהגיע השניים למקום התעורר חשדה של השוטרת כי הנאשמים מעורבים בתאונה. משום כך, פנתה לנאשם 1 והורתה לו לגשת אליה, אך הוא התעלם מבקשתה, התרחק מהמקום תוך שהוא משוחח בטלפון. השוטרת ביקשה ממנו למסור לה תעודת הזהות שלו, אלא שהוא סרב והמשיך בדרכו. נאשם 2 שהיה במקום, צעק לעבר נאשם 1 כי ימשיך בדרכו, לא לעצור וקילל את השוטרת והפקח. (בכתב האישום נרשם בטעות - "השוטרים") ואמר להם: "זונות, שרמוטות תעזבו אותו". השוטרת הודיע לנאשם 1 כי במידה וימשיך לסרב למסור את פרטיו ולנסות להתרחק מהמקום תאלץ לעכבו. אחר כך, בעקבות התנהגותו הודיעה לו השוטרת כי הוא מעוכב. אלא שאמירה זו לא הרשימה הנאשם 1 והוא המשיך בדרכו. בשלב זה, במטרה לעצרו, תפסה השוטרת בידו של נאשם 1. בתגובה דחף הנאשם את ידה הימינית באמצעות ידו השמאלית, תוך שהוא צועק: "שוטרת מסריחה, זונה, עזבי אותי". בנסיבות אלה אמר נאשם 2 כשהוא מביט לעבר נאשם 1: " הנה אני מרביץ לו" ודחף את נאשם 1 במטרה למנוע מעצרו. השוטרת הפרידה בין השניים ואז דחף אותה נאשם 2 ונאשם 1 ברח לצד השני של הכביש. השוטרת ביקשה סיוע, רצה לעבר נאשם 1 כדי לאזוק אותו, ניסתה לתפוס בידיו והוא התנגד, ודחף אותה. בשלב זה דחף נאשם 2 את השוטרת והיכה אותה בפניה וגרם לה למכאוב ולאודם בלחי. אירוע זה הסתיים עם התערבותם של שני פקחי עיריית נס ציונה שדרך מקרה היו במקום וסייעו לשוטרת להשתלט על הנאשמים. לאחר שהובלו השניים לתחנת המשטרה ובעת שהיו שם, בעודו אזוק בידיו וברגליו, בעט נאשם 2 בדלת בתחנה. שוטר שהיה במקום ביקש ממנו להירגע, אך הנאשם המשיך לבעוט בדלת בעוצמה רבה. השוטר נכנס לתא כדי להרגיעו ואז ניסה נאשם 2 לתקוף אותו בגופו ולנגוח בו. השוטר ריסס את הנאשם 2 בגז וסגר את הדלת.
בעקבות הצהרת הצדדים הוגשו תסקירים משירות המבחן.
שירות המבחן אשר בחן כל הנסיבות, העובדות והנתונים הרלבנטיים לעונשיהם של הנאשמים, המליץ להימנע מלהטיל על הנאשמים עונש של מאסר גם כזה שירוצה בעבודות שירות. תחת זאת המליץ שירות המבחן להטיל על שניהם עונש מאסר מותנה ולחייבם בשל''צ. באשר לנאשם 1 הומלץ גם לחייבו גם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
בטעוני התביעה לעונש ולמרות האמור בתסקירי שירות המבחן, שניתן להגדירם כתסקירים חיוביים, חזרה התביעה על עמדתה לעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. עיקר עתירה זו מבוסס על חומרת המעשה, כפי שהתביעה רואה זאת, דהיינו אלימות כלפי שוטרים. נציגת התביעה הפנתה תשומת הלב לכך שהעונש בעבירות תקיפת שוטרים הוא מאסר מינימלי.
בא כוח הנאשם, עתר לקבל המלצת שירות המבחן. לפי שיטתו ככל שמדובר בפרמטרים של שיקום, כפי שבא לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן, וככל שעונש של מאסר בעבודות שירות יהיה בו כדי לפגוע באופן קשה בפרנסת הנאשם ומשפחותיהם ולפגוע בהליכי השיקום, הרי יש להעדיף האינטרס השיקומי על פני ההחמרה בענישה.
3
אני מקבל המלצת שירות המבחן. איני מקל ראש בעבירות כלפי שוטרים. לא בכדי קבע המחוקק עונשי מאסר מינימליים בעבירות אלה. בבואו לעשות כן, אותת המחוקק באשר לחומרה שהוא רואה בעבירות כלפי שוטרים, הממלאים תפקיד קשה ומפרך באכיפת החוק. הניסיון המצטבר מגלה כי באופן כמעט אינהרנטי, מפגש בין שוטר לבין מפר חוק, בעת אכיפת סמכויות שוטר, יוצר עימות ולעיתים עימות אלים. משום כך, יש להגן על השוטרים. אלא שכל מקרה לגופו. יש לבחון נסיבות האלימות, ובעיקר מידת האלימות שנעשה בה שימוש כלפי שוטרים.
קיים הבדל עובדתי משמעותי בין עבירת התנגדות למעצר, שהתביעה מפרשת עובדותיה במאות אם לא אלפי כתבי אישום המציפים את בתי המשפט, בהם התביעה נותנת למעשים אלה, לבוש של תקיפת שוטרים, לבין עבירת תקיפת שוטרים במובן המלא והפשוט של הדבר, דהיינו, מעשה המכוון כדי לפגוע בשוטר ובכך למנוע ממנו הפעלת הסמכויות. נדמה כי לעיתים אין התביעה מדקדקת בהבחנה בין שני מעשי עבירה אלה.
בלי להקל ראש, נראה כי המקרה שלפני אינו מצוי ברף אלימות גבוה כלפי השוטרת. לפני, מקרה שהוא קרוב יותר להתנגדות להפעלת סמכויות השוטר יותר מאשר תקיפת שוטר. ויודגש כי הגבול בין שתי עבירות אלה, דק ביותר, שהרי כמעט כל מעשה שיש בו התנגדות למעצר, יש בו ממילא גם תקיפת שוטרים.
מתחם העונש ההולם כפי לשון תיקון 113 לחוק העונשין, אינו דווקא עונש של מאסר כרף התחתון של מעשה העבירה. על פי עמדת התביעה מאות אם לא אלפי כתבי אישום, שהתביעה במיוחד התביעה המשטרתית מגישה והגישה בעבר, היא עצמה הביעה עמדה שהעונש ההולם, אינו דווקא מאסר בפועל כרף תחתון של המתחם. אני יכול לקבוע בוודאות כי על פי ניסיון העבר, מתחם העונש ההולם הן זה, שהתביעה עתרה לו במקרים רבים בעבר כמו גם זה שנגזר על הנאשמים, הוא בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל. במקרים הקלים מאסר שירוצה בעבודות שירות. ברור הוא שבמקרי אלימות קשים כלפי שוטרים, העונש הוא מאסר בפועל "ממש".
4
מעבר לכך, שלדעתי, שבמקרה שלפני אין מדובר ברף חומרה גבוה, הרי שכפי שבא לידי ביטוי בנסיבות המפורטות בתסקירי שירות המבחן, לא יהא זה הולם לגזור על הנאשמים הללו, אלה שלפני, שהרי כל גזר דין הוא לנסיבות המקרה ובמיוחד נסיבותיו של הנאשם העומד לדין, עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. עונש מאסר זה, אינו עונש קל כפי שיש הסוברים זאת בטעות. עונש זה הוא חלופה למאסר בפועל, שיש בו כדי פגיעה כלכלית קשה באדם, שהרי בדרך כלל לא יעלה בידו לעבוד עת ביצוע העונש, קל וחומר כאשר מדובר באדם שהפסקת עבודתו במקום מסוים תביא לאובדן מקום עבודתו.
ראוי לעיין באופן מעמיק באמור בתסקירי שירות המבחן ביחס לשני הנאשמים. אכן, תסקירי שירות המבחן אינם חזות הכול, אך אני סבור שיש להם משקל רב במקרים מסוימים, והמקרה שלפני הוא בין מקרים אלה. התסקירים שהוגשו חיוביים ביותר, ועומדים לצדם של הנאשמים. הנאשמים שלפני, שני אחים, אשר שיקמו עצמם, מצויים כיום בנתיב חיים חיובי ביותר, מנהלים אורח חיים תקין, ובעיקר מדובר בשני אנשים עובדים המפרנסים עצמם ומשפחתם בכבוד. פגיעה בהם ובמשפחותיהם עת ייגזר עליהם מאסר בעבודות שירות אינה הולמת בנסיבות המקרה, העניין ונסיבות אישיות של הנאשמים.
עיינתי בגיליונות ההרשעות הקודמות של הנאשמים. באשר לנאשם 1, לו שתי הרשעות אחת מבית משפט לנוער משנת 2009 בעבירות משנת 2008 והשנייה משנת 2010 בעבירה של היעדרות מן השירות הצבאי. לנאשם 2 חמש הרשעות קודמות, אלא שהאחרונה היא משנת 2011 בעבירות משנת 2008. תמונת המצב העולה מתוך גיליונות אלה תואמת לאמור בתסקירי שירות המבחן. מעבר לכך, שעברם של הנאשמים אינו מכביד, הרי שעולה שהשניים מצויים בדרך שיקומית - חיובית.
אשר על כן, אלה העונשים שאני משית על הנאשמים:
7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור מי מהם עבירה מן העבירות בהן הורשעו.
1,000 ש''ח קנס או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1/4/2014.
אני מחייב נאשם 1 לבצע שירות לתועלת הציבור כפי תכנית שתוכן עבורו על ידי שירות המבחן, לרבות היקף שעות השל"צ. איני דוחה הדיון לשם הכנת תכנית. שירות המבחן יכין תכנית ויציגה לנאשם. ככל שירצה שירות המבחן לקיים דיון בעניין זה יפנה לבית משפט ואז אקיים דיון.
הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הבין והסכים.
5
כמו כן, אני מחייב הנאשם 1 להיות בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
הנאשם 1 יפנה בדחיפות לשרות המבחן על מנת שתוכן עבורו תוכנית של"צ כאמור לעיל.
באשר לנאשם 2
אני מחייב הנאשם לבצע של''צ בהיקף של 300 שעות על פי תכנית שהוכנה עבורו על ידי שירות המבחן.
הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הבין והסכים.
שירות המבחן לא המליץ על חיוב הנאשם בפיקוח שירות המבחן. אני מפנה תשומת לב שירות המבחן לכך, ככל שתהיה לפני בקשה לפקוח שירות המבחן, אשקול זאת בחיוב.
עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.
זכות ערעור תוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום י"ב אדר תשע"ד, 12/02/2014 במעמד הנוכחים.
|
אברהם הימן, סגן נשיאה |
6
החלטה
ככל שהופקדו סכומי כסף בתיק זה כערובה לשחרור מי מהנאשם, הרי הסכומים יוחזרו לאדם שהפקידם.
ניתנה והודעה היום י"ב אדר תשע"ד, 12/02/2014 במעמד הנוכחים.
|
אברהם הימן, סגן נשיאה |
הוקלדעלידייפעתמינאי