ת"פ 48458/10/20 – מדינת ישראל נגד רשת בר ביצוע בע"מ,מחמד אלח'ג
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
|
|
ת"פ 48458-10-20 מדינת ישראל נ' רשת בר ביצוע בע"מ ואח'
תיק חיצוני: |
בפני |
כבוד השופט, סגן הנשיא אבישי כהן
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
1. רשת בר ביצוע בע"מ 2. מחמד אלח'ג באמצעות ב"כ עו"ד יוסי ברוך |
|
|
|
|
החלטה
|
בפני בקשה מקדמית טרם מתן מענה לכתב האישום להורות על ביטול כתב האישום ולחילופין להורות על תיקון כתב האישום בדרך של מחיקת עד תביעה מספר 11 וביטול האישומים הקשורים בו.
טענתם המרכזית של הנאשמים היא כי התנהלות המאשימה וכתב האישום הנוכחי גרמו לפגיעה בזכות הנאשמים לניהול הליך הוגן ומונעים מהם האפשרות להתגונן באופן ראוי.
נטען כי ע"ת מרכזי ומשמעותי ביחס לחלקו הארי של כתב האישום הינו ע"ת מספר 11 (מר וואל אלצאנע - להלן: "וואל") וכי העד אינו מאותר והמאשימה אף אישרה את הנתון כי הוגש נגד וואל כתב אישום, אשר הותלה בשל אי איתורו. למרות האמור, המאשימה מתנגדת לתיקון כתב האישום ולמחוק ע"ת זה מרשימת עדי התביעה ומשכך הדבר פוגע במישרין בהגנתם של הנאשמים, דבר הפוגע בעקרונות הצדק וההגינות ומהווה פגם בהתנהלות המאשימה.
השארתו של וואל כעד תביעה במסגרת כתב האישום שעה שאין חולק כי העד לא מאותר מעמידה את הנאשמים במצב של אי וודאות ומקשה עליהם את ניהול הגנתם.
נוכח התנהלות המאשימה, מבוקש כי בית המשפט יורה על ביטול כתב האישום ולמצער יורה על מחיקתו של ע"ת 11 מכתב האישום ומחיקת האישומים הקשורים בו.
עוד נטען לטענת הגנה מן הצדק נוכח השיהוי הבלתי סביר של כ-5 שנים ממועד תחילת החקירה ועד להגשת כתב האישום, תקופה שיש בה כדי לפגוע באפשרות הנאשמים להתגונן כראוי נגד האישומים נגדם ולפיכך מבוקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי ולהורות על ביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.
המאשימה בתגובתה מציינת כי סבורה שתוכל להוכיח את האישומים המפורטים בכתב האישום גם ללא עדותו של ע"ת 11 מר וואל ויחד עם זאת עדיין עושה מאמצים לאיתורו של העד ואינה סבורה כי יש לוותר על הבאתו לעדות כבר בשלב מקדמי זה. נטען כי אין בהעדר הוודאות הנוגע להתייצבות ע"ת 11 כדי להשליך על תכנון קו ההגנה של הנאשמים ומתן המענה לכתב האישום.
בנוגע לטענת השיהוי פורטה הפסיקה לפיה רק במקרים נדירים בהם קיים שיהוי ניכר , יש כדי להצדיק את ביטול כתב האישום ומדובר בהליך קיצוני המבוצע לאחר עריכת איזון בן מכלול האינטרסים ואין זה המקרה המתאים לכך. לא הוצגה ולו ראשית ראיה לטענה בדבר פגיעה כלשהיא בהגנת הנאשם ומדובר בטענה תיאורטית בלבד ומשכך יש לדחות הבקשה לביטול כתב האישום.
דיון והכרעה
לצורך הכרעה בטענות המקדמיות שהועלו יש לתת משקל לחומרת העבירות המיוחסות לנאשמים וזאת במסגרת מקבילית הכוחות והאיזון שעל בית המשפט לערוך בין האינטרס הציבורי שבהעמדת עבריינים לדין לבין אינטרס ההגנה על זכויות היסוד של הנאשמים בניהול ההליך הפלילי נגדם.
כתב האישום הינו חריג בחומרתו ובהיקף העבירות המיוחסות לנאשמים, כתב האישום מייחס לנאשמים 295 עבירות של ניכוי מס תשומות בכוונה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות בסדר גודל של תשומות פיקטיביות בסך כולל של 146 מיליון ₪ כאשר המס הגלום בהן מגיע לכדי 21,756,741 ₪.
הטענה בדבר אי איתורו של ע"ת 11 ומחיקת כתב האישום או למצער מחיקת האישומים הקשורים בו, הינה טענה המקדימה את זמנה ובשים לב לחומרת האישומים, ניסיונות המאשימה לאיתור העד וטענתם כי יכולים להוכיח את האישומים גם בהעדר התייצבותו של ע"ת זה, מביאים למסקנה כי אין מקום לקבל בשלב זה את הטענה כטענה מקדימה.
חומר החקירה שהועבר לידי הנאשמים כולל בתוכו את חקירת ע"ת 11 ובהתאם לחומרי החקירה ועל פי שיקול דעתם יכולים לתכנן את הגנתם. האם כאשר לכאורה כל העדים מצויים בידי המאשימה ניתן להבטיח כי כלל העדים יתייצבו למסירת עדות ומה תהא עדותם בפני בית המשפט?,
ככל והנאשמים יסברו כי קיים צורך בהתייצבות ע"ת 11 להוכחת האישומים והמאשימה לא תצליח להביאו לעדות, הרי שיוכלו לעלות טענה בבוא העת בעניין זה. אולם מכאן ועד לקבלת הטענה כי כבר בשלב מקדמי זה יש להורות על ביטול כתב האישום או ביטול האישומים הקשורים בע"ת 11 רחוקה הדרך ואני סבור כי מדובר בטענה המקדימה את זמנה, וודאי נוכח חומרת כתב האישום.
בדומה לכך, לא מצאתי כי נסיבות העניין שבפני ונוכח השיהוי הנטען מביאים לקבלת הטענה להגנה מן הצדק של ביטול כתב האישום. מטענות הצדדים עולה כי תקופת השיהוי מחקירתו האחרונה של הנאשם ועד להגשת כתב האישום בשנית חלפה תקופה קצרה מ-5 שנים. בשים לב לחומרת האישומים, סכום המס הגלום בתשומות הפיקטיביות, העומד על למעלה מ- 21 מיליון ₪ והעדר כל ראיה לפגיעה כלשהיא בהגנת הנאשמים, מביאה למסקנה כי אין לקבל הבקשה ברכיב זה של טענת השיהוי.
יודגש, כי בית המשפט אינו מקל ראש בחלוף הזמן מסיום החקירה ועד להגשת כתב האישום אולם בנסיבות הקונקרטיות של תיק זה, נוכח כתב האישום ולאור התקופה המפורטת, - אין כדי להביא לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.
לאור כל האמור, דוחה הבקשה המקדמית לביטול כתב האישום.
מזכירות תעביר החלטה זו לידיעת הצדדים.
ניתנה היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
