ת”פ 48541/10/23 – מדינת ישראל נגד חזי גאזלה
בית משפט השלום בתל אביב -יפו |
|
ת"פ 48541-10-23 מדינת ישראל נ' גאזלה
|
|
בפני |
כבוד השופטת מירי הרט-ריץ
|
|
בעניין: |
מאשימה:
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד אסף תומר |
|
נגד
|
|
|
הנאשם: |
חזי גאזלה ע"י ב"כ עוה"ד איילה אנדורן |
גזר דין |
1. ביום 31.1.24 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של מכירת מצרכים במהלך העסק במחיר העולה על המחיר הקובע בניגוד לסעיפים 11(א)(1) ו- 34(א) לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996 (להלן - "החוק") ביחד עם צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), תשפ"ב-2022 (להלן - "הצו") בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בנוסף, הנאשם הורשע בעבירה של אי פיקוח מעביד על עובדו או מורשהו לשם מניעת מצרכים במחיר העולה על המחיר הקובע וזאת בניגוד לסעיף 35 לחוק.
2. על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם, היה הנאשם מנהל, אחראי ובעל השליטה בפועל בעסק לממכר מזון בשם "תותי הכפר" (להלן - "העסק"). ביום 17.4.23, במהלך ביקורת אשר נערכה בעסק על ידי מפקח מטעם משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - "המפקח") מכר הנאשם למפקח, באמצעות עובד המועסק בעסק, חמישה מצרכים בפיקוח, במחירים העולים על המחירים הקובעים, וזאת כמפורט בסעיף 3 לכתב האישום.
טענות הצדדים לעונש
3. ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על כך שהמחוקק קבע למוצרי צריכה בסיסיים מחירים מקסימליים וזאת, כפי שאף עולה מהפסיקה, כדי להבטיח את הגעתם לכל אדם. כמו כן טען, כי מדובר בענייננו בעבירות כלכליות, דהיינו עבירות שבהתאם לפסיקה יש להשית בגינן קנסות כספיים משמעותיים. אשר לנסיבות ביצוע העבירה טען, כי העובדה שמדובר במכירה של חמישה מוצרי צריכה במחיר מופקע ומכירה של אחד מהמוצרים גם בשיעור הפקעה של 92% משליכות על עוצמת הפגיעה בערך המוגן ומלמדות על חומרת הנסיבות בתיק זה. לעניין זה גם ציין כי כמות גדולה של המצרכים המפורטים בטבלה נמכרו בשלושת החודשים שקדמו לביקורת כמפורט בסעיף 4 לכתב האישום.
ב"כ המאשימה הדגיש, כי הוא מנטרל כל היבט של כוונה מצד הנאשם וציין כי העבירה הנוספת בה הורשע הנאשם, שעניינה באי פיקוח, הוגדרה על ידי המחוקק כעבירה מסוג אחריות קפידה.
אשר למתחם העונש - ב"כ המאשימה טען, תוך שהפנה לפסיקה, למתחם הנע בין 21,000 ₪ ל- 24,000 ₪ לצד התחייבות ועתר לגזירת עונשו של הנאשם בקצה התחתון וזאת נוכח נטילת האחריות מצד הנאשם, שיתוף הפעולה בחקירה והחיסכון בזמן השיפוטי. לבסוף טען, כי אין נסיבות המצדיקות חריגה מהמתחם.
4. ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם החל לעבוד בעסק בשל מחלת אביו וכי מיד לאחר ביצוע הביקורת בעסק, הפסיק הנאשם למכור חלק מהמוצרים אשר לטענת הנאשם נמכרו ממילא בשל דרישת הלקוחות. בנוסף, ב"כ הנאשם עמדה על כך שנמכרו במחיר מופקע של כ - 92% עשרות בודדות של יחידות לאורך כל התקופה וכי עיקר המוצרים נמכרו בשיעורי הפקעה נמוכים יותר. כמו כן טענה, כי מיד לאחר הביקורת, הליקויים תוקנו וכי המכירה נעשתה בתום לב. עוד טענה, כי הנאשם נעדר עבר פלילי וכי הטיפול באביו החולה של הנאשם כרוך בהוצאות רבות.
אשר למתחם העונש - ב"כ הנאשם טענה, תוך שהפנתה לפסיקה, למתחם הנע בין 5,000 ₪ ל - 10,000 ₪ ועתרה לגזירת עונשו של הנאשם בקצה התחתון בשל נסיבותיו האישיות ושיתוף הפעולה מצידו.
באי כוח הצדדים הודיעו על הסכמתם לרכיב של התחייבות בסך 30,000 ₪.
5. הנאשם הסביר כי הוא החל לעבוד בעסק בשל מחלת אביו וכי מכירת המוצרים נעשתה בתום לב ולבקשת הלקוחות. עוד אמר, כי הליקויים תוקנו והוא הודה ולקח אחריות. עוד ציין, כי מדובר בעסק הפועל כ - 40 שנה ללא בעיות. לבסוף, ומעולם לא היו בו בעיות. לבסוף, הנאשם ביקש את התחשבות בית המשפט ופריסת הקנס לתשלומים.
קביעת מתחם העונש ההולם
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בערך החברתי, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
7. הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות הם מניעת הפקת רווח בלתי הוגן ממכירת מצרכים חיוניים, מניעת פגיעה ברווחת הציבור והבטחה שאוכלוסיות חלשות תוכלנה לרכוש מוצרי יסוד במחירים הקבועים בחוק.
8. בהינתן שהנאשם מכר חמישה מוצרים במחיר מופקע ובשיעורי הפקעה אשר נעו בין 6.64% ל - 92.05%. מלמדים על פגיעה משמעותית בערכים המוגנים.
9. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות לפי חוק הפיקוח מעלה כי הוטלו על נאשמים עונשים שונים וזאת בהתחשב בסוג העסק, מספר המצרכים שנמכרו ומידת החריגה מהמחיר הקובע.
ת"פ (ב"ש) 71946-09-16 מדינת ישראל נ' ספקטרו-מרקט בע"מ ואח' (2018) - הנאשמים (חברה המפעילה חנות ובעליה/מנהלה) הודו והורשעו במכירת תשעה מצרכים במחיר העולה על המחיר הקובע, כאשר באחוזי ההפקעה נעו בין 0.6% ל - 37% מהמחיר הקובע. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 5,000 ₪ עד 22,000 ₪ לצד התחייבות וגזר על הנאשמים, נעדרי עבר פלילי, קנס בסך 8,000 ₪ והתחייבות על סך 20,000 ₪.
ת"פ (פתח תקווה) 9860-10-17 מדינת ישראל נ' גלעד (2017) -הנאשם הודה והורשע במכירת ארבעה מצרכים במחיר העולה על המחיר הקובע בחוק, כאשר אחוזי ההפקעה נעו בין 4% - 14%. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 3,000 ₪ עד 15,000 ₪ לצד התחייבות וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, קנס בסך 9,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 150,000 ₪.
ת"פ (אשקלון) 14939-04-17 מדינת ישראל נ' פצ'חזדה (2018) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות במכירת שישה מצרכים במחיר העולה על המחיר הקובע, כאשר אחוזי ההפקעה נעו בין 3% - 42%. בית משפט קבע מתחם הנע בין 3,000 ₪ עד 15,000 וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 25,000 ₪.
ת"פ (ק"ג) 57548-01-17 מדינת ישראל נ' אבי בטש (2017) - הנאשם הודה והורשע במכירת ארבעה מצרכים במחיר העולה על המחיר הקובע, כאשר אחוז ההפקעה עמד על 21% וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 25,000 ₪.
10. ת"פ (ת"א) 2729-11-18 מדינת ישראל נ' זולונוב (2019) - הנאשמת הודתה והרשעה במכירת מצרך במחיר העולה על המחיר הקובע, כאשר אחוז ההפקעה עמד על 20%. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 5,000 ₪ עד 10,000 ₪ וגזר על הנאשמת, נעדרת עבר פלילי, קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 25,000 ₪.
11. ת"פ (ת"א) 13409-03-16 מדינת ישראל נ' פלח (2016) - הנאשם הודה והורשע במכירת שלושה מצרכים במחיר העולה על המחיר הקובע. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 5,000 ₪ - 25,000 ₪ וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, קנס בסך 10,000 ₪.
12. בענייננו, מדובר במכירה של חמישה מוצרים אך אתייחס אליהם כמקשה אחת בהינתן שמדובר באירוע יחיד וחד-פעמי ובגובה הפקעה מקסימלי עומד על 92% אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 10,000 ₪ עד 20,000 ₪.
גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם
13. לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות לסטייה ממתחם הענישה לקולה או לחומרה ולפיכך, יש לגזור את דינו של הנאשם בתוך מתחם הענישה.
14. נתתי משקל לקולה לעובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר. כך, גם זקפתי לזכותו את היותו נעדר עבר פלילי ואת העובדה שמקפיד לדבריו שלא לחרוג מהמחיר המירבי. נתתי דעתי גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולכך שמדובר בעסק משפחתי ולא בסניף של אחת מרשתות המזון הגדולות הפועל מזה עשרות שנים ללא רבב.
15. לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים, אני סבורה, כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.
16. לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים שווים ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 5.3.24. לא ישולם אחד התשלומים במועד, יועמד מלוא הסכום לפרעון מיידי.
ב. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 30,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מביצוע העבירות בהן הורשע. רשמתי הצהרת והתחייבות הנאשם במהלך הדיון ביום 31.1.24.
ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת הממונה במשרד הכלכלה והתעשיה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת הממונה.
בהסכמת הצדדים גזר הדין יפורסם במערכת הנט.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ד, 04 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.