ת"פ 4984/10/14 – משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נגד לית קונבר
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 4984-10-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' קונבר(עציר)
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
לית קונבר (עציר) |
|
|
|
הנאשם |
ב"כ המאשימה: עו"ד אורית מנצ'יקוסקי
ב"כ הנאשם: עו"ד שפיק דרבשי
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 4984-10-14 (להלן: "התיק העיקרי") בעבירות כדלקמן:
א. הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.
ב. הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין")
ג. נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
ד. נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.
2
ה. הסעת נוסעים מעל המותר כשההסעה מבוצעת בשכר, לפי סעיף 84א לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.
2. כמו כן, הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 37803-05-14 (להלן: "התיק המצורף") בעבירות כדלקמן:
א. הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.
ב. נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.
ג. נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
ד. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
ה. הסעת נוסעים בשכר, לפי סעיף 84 לתקנות התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
ו. הסעת נוסעים מעל המותר כשההסעה מבוצעת בשכר, לפי סעיף 84א לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.
ז. נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.
3. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, בתאריך 28.9.14 הפר הנאשם את תנאי השחרור בהם היה נתון, יצא מכתובת מעצר הבית בה היה אמור לשהות ונהג ברכב אשר מיועד לנוסע אחד בלבד לצד הנהג, וזאת מבלי שהיה לו רישיון נהיגה לרכב מנועי, והסיע ברכב 24 שוהים בלתי חוקים מכיוון בית חנינא לכיוון תל אביב, בתמורה לסכום כסף.
3
4. על פי המתואר בכתב האישום בתיק המצורף, ביום 17.5.14 נהג הנאשם בכביש מספר 1 וזאת ללא שיש בידו או היה בידו מעולם רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח. הנאשם עורר את חשדם של שוטרים שנסעו בניידת בסמוך אליו. משעקפה הניידת את רכבו של הנאשם האט הנאשם באופן משמעותי עד כדי נסיעה במהירות של כ- 20 קמ"ש תוך שהוא גורם להפרעה ניכרת לתנועה ולסיכון כלי רכב שנסעו אחריו ונאלצו לעוקפו. כאשר האטה הניידת אף היא את מהירות נסיעתה כדי לצמצם את המרחק שנותר בינה לבין רכב הנאשם, האט הנאשם עוד יותר את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה מוחלטת. השוטרים כרזו לנאשם מספר פעמים להגביר את מהירות נסיעתו ולעקוף את הניידת ואולם הנאשם התעלם מהקריאות ורק לאחר הקריאה השלישית עשה כנדרש ממנו. בסמוך לפנייה לנווה אילן, עקף הנאשם את הניידת והחל בנסיעה מהירה. השוטרים כרזו לו לפנות ימינה ולעצור בצד, אולם הנאשם התעלם מקריאותיהם והמשיך בנסיעה מהירה לכיוון שער הגיא תוך שהוא עוקף כלי רכב מימין ומשמאל וגורם להם לסטות ימינה ושמאלה או לבלום כדי להימנע מפגיעה. ניידות נוספות הוזעקו כדי לסייע בעצירת הרכב ורק בעקבות פקק תנועה אשר נוצר בהמשך הדרך בעקבות מחסום משטרתי שהוצב כדי לנסות לעצור את רכב הנאשם, נאלץ הנאשם להאט בנסיעתו ונחסם על ידי השוטרים. השוטרים דרשו מהנאשם מספר פעמים לצאת מן הרכב אולם הנאשם התעלם מדרישתם ולבסוף נעצר תוך שימוש בכוח. באותן נסיבות הסיע הנאשם ברכבו 18 אנשים נוספים אשר 17 מהם הינם שוהים בלתי חוקיים.
5. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום המתוקנים ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.
תסקיר שירות המבחן
6. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 26.3.15, הנאשם כבן 22, רווק, מתגורר בבית הוריו ועובד בעבודות מזדמנות. סיים 10 שנות לימוד, הפסיק את לימודיו בשל המצב הכלכלי של משפחתו והחל לעבוד. אביו סובל מנכות ומשותק באופן חלקי. המשפחה מתקיימת מקצבת הנכות של האב ומצבה הכלכלי קשה. בהתייחסו לעבירות מסר כי בשל מצוקה כלכלית של משפחתו פעל מתוך צורך להשיג כסף וידע כי מעשיו אינם חוקיים. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו, וכי המעצר המתמשך וחשיפתו לגורמים עברייניים הקשה עליו. הנאשם מבין כעת כי לא יוכל לקחת את האחריות על הפרנסה והטיפול באביו על עצמו ומתכנן לחלוק האחריות עם אחיו. שירות המבחן התרשם מנאשם צעיר המביע שאיפה לקיים אורח חיים ללא מעורבות בפלילים ורצון לחזור ולפרנס את משפחתו. כמו כן התרשם שירות המבחן כי חוסר בשלותו והאחריות הכלכלית והמשפחתית הכבדה שחש כי נושא לבד, הקשו על תפקודו התקין. לצד זאת התרשמו כי נוטה למיקוד שליטה חיצוני, מתקשה להבין את חומרת העבירה ולבחון את התנהלותו לעומק. לאור כל האמור המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם תקופת עונש מאסר קצרה אשר תאפשר לו חזרה מהירה למסלול חייו התקין.
טיעוני הצדדים
4
7. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד יעקב שטרנברג ומורן בן דוד, הנאשם יליד 1992, נעדר עבר פלילי. מתחם העונש ההולם באשר לכתב האישום בתיק העיקרי הינו בן 5 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש ההולם באשר לכתב האישום בתיק המצורף הינו בין 10 חודשי מאסר ל- 25 חודשי מאסר בפועל. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נוטה למיקוד שליטה חיצוני ומתקשה לבחון התנהגותו, שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר קצר אולם נראה כי שירות המבחן אינו מודע כי ישנו תיק נוסף אשר צורף ובכל מקרה הוא אינו מתייחס לכך בתסקיר. לאור צירוף שני התיקים עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר שלא יפחת מ- 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס משמעותי שעה ששני האירועים בוצעו לצורך רווח כלכלי. כמו כן עתרו ב"כ המאשימה לחלט את הרכב.
8. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שפיק דרבשי, הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו כבר במשטרה. הנאשם כבר נענש שעה שלא היה מי שיחתום עליו ערבות והוא נותר במעצר. הנאשם נעדר עבר פלילי. שני התיקים בהם הודה מהווים את הסתבכויותיו היחידות עם החוק. הנאשם ביצע את המעשים על רקע מצוקה כלכלית, הופעל עליו לחץ לפרנס את משפחתו. שירות המבחן היה מודע לשני כתבי האישום. תסקיר שירות המבחן אינו שלילי ומצביע על כך שההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע עבורו. הנאשם גדל והתחנך בבית בו היו קשיים רבים עם אב נכה אותו הנאשם סעד וסייע לו בתפקוד יומיומי. על כן עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש של 5 חודשי מאסר בכל אחד מהתיקים. כמו כן, באשר לעתירת ב"כ המדינה בעניין חילוט הרכב, נטען כי אין לנאשם כל קשר לרכב ואין לו כל עמדה בבקשת המדינה.
9. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.
דיון
10. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם; בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם שנקבע; בשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם.
11. כתבי האישום בתיקים דנן מתארים כל אחד מהם אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגין כל אחד מהם מתחם עונש הולם אחד.
קביעת מתחם העונש ההולם
12. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
5
13. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בכל הנוגע להסעת שוהים בלתי חוקיים שלא כדין הינו פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל ובזכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (ראו ע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15)). הערך החברתי אשר נפגע בכל הנוגע לעבירות התעבורה והנהיגה הפוחזת של רכב הינו סיכון המשתמשים בדרכים.
14.
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן
מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים בתיק העיקרי הינו ברף בינוני עד גבוה,
וזאת שעה שהנאשם הפר את תנאי שחרורו (בו היה נתון בעקבות האירוע המתואר בתיק המצורף)
יצא מכתובת מעצר הבית בה היה אמור לשהות ונהג ברכב אשר מיועד לנוסע אחד בלבד לצד הנהג,
וזאת מבלי שהיה לו מעולם רישיון נהיגה לרכב מנועי, והסיע ברכב 24 שוהים בלתי חוקים
מכיוון בית חנינא לכיוון תל אביב, בתמורה לסכום כסף.
הפגיעה בערכים המוגנים בתיק המצורף הינו ברף בינוני עד גבוה, שעה שהנאשם נהג
ברכב מבלי שהיה לו מעולם רישיון נהיגה כשהוא מסיע עימו 18 נוסעים, 17 מהם שוהים בלתי
חוקיים, ומשעורר את חשדה של ניידת משטרה שחלפה בסמוך אליו החל בנסיעה מסוכנת שיש בה
כדי לסכן את משמשי הדרך, את הנוסעים ברכבו ואת עצמו. הנאשם נעצר רק הודות לפקק תנועה
שנוצר בעקבות מחסום שהוקם כדי לעוצרו. הנאשם התעלם מדרישת השוטרים שהורו לו לצאת מן
הרכב, ולבסוף נעצר תוך שימוש בכוח.
15. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של הסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (4.8.13), ערערה המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע נאשם בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון קבע כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. באותו מקרה בשים לב אף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
6
ב. בע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 23 שוהים בלתי חוקיים, אי חגירת חגורת בטיחות והסעת נוסעים מעל המותר. הנאשם הסיע 23 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד למספר נוסעים קטן אשר ישבו על רצפת ברכב ללא חגורת בטיחות. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
ג. ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מדינת ישראל (28.4.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בהסעת 14 תושבי שטחים תמורת 10 ₪ כל אחד. לנאשם עבר פלילי מכביד, אולם לא בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה הינו בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ד. ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בשני אישומים, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין, ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר שלושה חודשי מאסר על תנאי שעמדו תלויים כנגדו הופעלו בחופף לעונש זה. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
ה. בעפ"ג (מח' י-ם) 17752-05-12 מדינת ישראל נ' דבש (20.5.12), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש, בעניינו של נאשם אשר הורשע בשני כתבי אישום, ב-3 עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות תמורת שכר (בהזדמנות אחת הסיע 5 שב"חים, בהזדמנות שניה 15 שב"חים ובהזדמנות שלישית הסיע 20 שב"חים) ובעבירות נלוות. בית-משפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ-8 חודשי מאסר בפועל ל-13 חודשים.
ו. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1057-01-15 שוויקי נ' מדינת ישראל (22.2.15), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקיים ברכב שאינו מיועד לכך תוך שינוי הרכב לצורך הסתרתם. לנאשם עבר פלילי בעבירות דומות וכן לחובתו מאסר על תנאי. נקבע מתחם בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. הנאשם נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל וכן להפעלת מאסר על תנאי במצטבר. סה"כ נידון ל- 11 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
7
ז. בעפ"ג (מח' י-ם) 17636-04-14 דוויק נ' מדינת ישראל (18.9.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד לשמונה אנשים, תמורת 50 ₪ לכל אחד ונידון ל- 10 חודשי מאסר. הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העבירה הינו בין שלושה חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והשית עליו 7 חודשי מאסר בפועל.
ח. בעפ"ג (מח' י-ם) 2593-06-10 מדינת ישראל נ' ג'מיל (17.6.10), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש והוחמר עונשו של נאשם אשר הורשע בהסעת 11 שוהים בלתי חוקים לתוך שטחי מדינת ישראל תמורת כסף. נידון לחמישה וחצי חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ט. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 2721-09-14 מריסי נ' מדינת ישראל (7.12.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של הסעת 11 שב"חים ונידון ל-8 חודשים. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמידו על 5 וחצי חודשי מאסר בפועל לצד העונשים הנלווים שנקבעו.
י. ת"פ (פ"ת) 15590-11-12 מדינת ישראל נ' עמר (10.7.13), הורשע נאשם בעבירות של הסעה שלא כדין, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם הסיע 7 שוהים בלתי חוקיים. בהמשך, נמלט מהמשטרה תוך שהוא נוסע במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה. איבד את השליטה על הרכב והתנגש בעמוד תאורה וגדר הפרדה בנויה. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי הסובל מבעיות רפואיות רבות. נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות ולעונשים נלווים.
16. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של נהיגה פוחזת של רכב ועבירות תעבורה נלוות הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. בע"פ 1880/12 אבו זהירה נ' מדינת ישראל (2.7.12) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של נהיגה פזיזה ורשלנית, מעבר רמזור באור אדום (שתי עבירות) ונהיגה במהירות בלתי סבירה ונדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ב. בת"פ (רמ') 45117-10-11 מדינת ישראל נ' פלוני (5.3.13), הורשע נאשם בעבירות של נהיגה פזיזה ורשלנית, הפרעה לשוטר, אי ציות לתמרור, והפרת הוראה חוקית. הנאשם הפר תנאי מעצר בית ונסע בכביש, משהבחינו בו השוטרים החל בנסיעה פרועה כשהשוטרים דולקים אחריו. בהמשך נעצר הנאשם ונמלט רגלית מהאוטו עד שנעצר. הנאשם צעיר, בעל שתי הרשעות קודמות. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
8
ג. בת"פ (ב"ש) 29936-05-10 מדינת ישראל נ' הואשלה (9.8.10), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בפזיזות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא תעודת ביטוח. הנאשם בעל עבר תעבורתי מכביד. נידון ל- 5.5 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
17. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; הנאשם מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. עם זאת נתפס הנאשם כשהוא נוהג ברכב ומסיע עימו בהזדמנות אחת 17 שוהים בלתי חוקים ובהזדמנות אחרת 24 שוהים בלתי חוקית תמורת תשלום. אין ספק כי למעשים אלו קדם תכנון מוקדם.
ב. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; נהיגה ברכב על ידי אדם שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה טומנת בחובה סכנות רבות הן לנאשם והן למשתמשים האחרים ברכב. כל שכן בהעדר פוליסת ביטוח ובמקרה של תאונת דרכים עלול ליפול הנטל על כתבי הציבור. בנוסף, נהיגתו המסוכנת של הנאשם, בתיק המצורף, עלולה היתה לגרום לפגיעה למשתמשי הדרך ובהם הנאשם עצמו וכן הנוסעים אשר ישבו עימו ברכב.
ג. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; מעשיו של הנאשם נעשו על רקע מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו. הנאשם חש כי עליו מוטלת האחריות לסיוע בפרנסת המשפחה אשר מתקיימת מקצבת נכות של אבי המשפחה.
18. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי הינו החל מחמישה חודשי מאסר ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש ההולם בתיק המצורף הינו החל משישה ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.
סוגיית הסטייה מן מהמתחם
19. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. תסקיר שירות המבחן אינו מצביע על שיקום ממשי. אמנם הנאשם הביע שאיפה לקיים אורח חיים ללא מעורבות בפלילים אולם לצד זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להבין את חומרת העבירה ולבחון לעומק את התנהלותו.
גזירת העונש המתאים לנאשם
9
20. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1992, כבן 22 צעיר לימים, נעדר עבר פלילי, תומך במשפחתו כלכלית וכן סועד את אביו החולה. אין ספק כי עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת יפגע בו וכן בני משפחתו.
ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו עוד בתחנת המשטרה.
ג. נסיבות חיים קשות היתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה, כאמור מצבה הכלכלי של משפחתו, מצבו הרפואי של אביו ורצונו של הנאשם ברווח כלכלי מהיר הביאו את הנאשם לבצע את המעשים.
ד. הנאשם נעדר עבר פלילי.
21. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום בתיק העיקרי שעה שהיה נתון בתנאים מגבילים לאחר שביצע את המיוחס לו בתיק המצורף, היינו לאחר שנעצר, נחקר והוזהר ואף היה הנתון בתאים מגבילים, הפר אותם ושב לסורו. כמו כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח חומרתן של העבירות ופוטנציאל הסכנה הטמון בהן.
22. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בגדרי המתחם לצד עונשים נלווים. נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן להסתפק בעונש מאסר קצר ואולם סבורני כי לא יהיה בכך כדי לאזן נכונה בין שיקולי הענישה.
הקנס הכספי
23. המדובר בעבירה אשר בוצעה למען רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.
סוף דבר
24. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. בגין התיק העיקרי - 7 חודשי מאסר בפועל.
ב. בגין התיק המצורף - 7 חודשי מאסר בפועל.
10
ג. העונשים ירוצו בחלקם בחופף ובחלקם במצטבר זה לזה, כך שסך הכול ירצה הנאשם בגין שני התיקים 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 17.5.14 ועד ליום 25.5.14, וכן מיום 28.9.14 ועד היום.
ד. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה של נהיגה פוחזת של רכב.
ה. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה מן עבירות התעבורה שבהן הורשע הנאשם, הפרעת שוטר במילוי תפקידו או הפרת הוראה חוקית.
ו. פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה למשך 12 חודשים החל מיום שחרורו מן המאסר. רשמתי בפניי את הצהרת הנאשם לפיה רישיונו נתפס על-ידי המשטרה בתיק המצורף, ולפיכך הנאשם פטור מחובת הפקדה.
ז. 12 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של הסעה שלא כדין, נהיגה פוחזת של רכב או עבירה מעבירות התעבורה בה הורשע.
ח. קנס כספי בסך של 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.11.15 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי. ככל שקיימת הפקדה בהליך המ"ת אשר קשור לתיק המצורף, הרי שלבקשת הנאשם, ישולם הקנס מתוך ההפקדה, וככל שתיוותר יתרה, תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, א' סיוון תשע"ה, 19 מאי 2015, בנוכחות הצדדים.
