1

רקע

הנאשמים הורשעו, על פי הודאת נאשם מס' 2, בשלוש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.

הנאשמת מס' 1 (להלן: הנאשמת) היא חברה שהפעילה מזנון. נאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) היה מנהלה של הנאשמת. הנאשמים לא הגישו את הדו"חות השנתיים למס הכנסה לשנים 2008-2010, סך הכל שלושה דו"חות.

הנאשם הגיש הדו"חות באמצע שנת 2013.

טעוני הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על עברו הפלילי של הנאשם ועל חמרת העבירות. לאור אלה ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ולהפעיל עונש מאסר מותנה של ששה חודשים אשר הושת על הנאשם בשנת 2008. ב"כ המאשימה עתר, כי תקופת המאסר שתגזר על הנאשם בתיק זה תחפוף את למאסר המותנה ותרוצה בעבודות שירות. כן ביקש להשית על הנאשמים קנסות ולהפעיל התחיבות בסך 5,000 ש"ח להמנע מעבירה, אשר הושתה על הנאשם בתיקו הקודם. עוד טען, כי הנאשם הסיר המחדלים והגיש הדו"חות רק ביוני 2013, דבר אשר מקשה על בדיקתם.

ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם. בין היתר התיחס לכך שמדובר בנכה צה"ל, אשר סיים לימודי משפטים אך אינו מתקבל להתמחות, ככל הנראה בשל תיק זה.

2

באשר לאיחור בהסרת המחדל טען, כי הנאשם נתקל בקשיים בהגשת הדו"חות התקופתיים, בשל מחלוקת עם רואה החשבון הקודם אשר טיפל בענייניו ובשל החלטה של בית המשפט המחוזי בתיק פשיטת הרגל של הנאשם, שלא לאפשר לחברה לשלם לרואה החשבון.

עוד הלין על כך שכתב האשום הוגש בטרם התאפשר לנאשם להגיב על הכוונה להגישו.

לאור כל אלה ביקש לבטל הכרעת הדין, לקבוע כי הנאשם עבר העבירות וכך להמנע מהפעלת המאסר המותנה.

מתחם העונש ההולם - אי הגשת דו"ח במועד

רבות נאמר על חשיבותה של החובה להגשת דו"חות אמת במועד. ללא הגשת דו"חות לא תתכן גבית מסים וללא גביית מסים תתרוקן קופת המדינה. עבירה של אי הגשת דו"ח במועד אמנם נופלת בחומרתה מעבירות המס המטריאליות, באשר אין בה יסוד של מרמה, אלא רק של המנעות מביצוע חובה. עם זאת, אין להקל בה ראש ואין לראותה בסלחנות. הבסיס לגביית מס אמת הוא הגשת דו"חות נכונים במועד והמנעות מכך חותרת תחת בסיס זה. המדובר בחובתו הראשונית של כל עוסק אשר בלעדיה אין. חובה זו נועדה להגן על קיומה של מערכת מס יעילה והוגנת, אשר תבטיח מצד אחד את תקציבה של המדינה ומצד שני תביא לגבייה צודקת ושויונית של המס מכלל העוסקים והשכירים במשק.

לעתים רבות מתיחסת החברה בסלחנות לעברייני מסים, כאילו אין במעשיהם חומרה או פסול מוסרי או ערכי - ולא היא. המנעות תשלום מסים חותרת תחת ערכים חברתיים בסיסיים של שוויון בנשיאה בנטל ומכל בחינה שקולה לשליחת יד לקופת הציבור. משכך, נקודת המוצא היא, כי יש לראות את עבריין המס ככל עבריין אחר שולח ידו ברכוש חברו - בהבדל שסיכויי תפיסתו של עבריין המסים נמוכים יותר ורווחיו לרוב גבוהים יותר מאלו של גנב "רגיל", והוא אף אינו משלם את מחיר ההוקעה החברתי אותו משלם עבריין רכוש אחר.

בנוסף לכך, שיקול ההרתעה הוא מרכזי בעבירות מסים. אלו עבירות אשר קל לבצען, קשה לגלותן ובצדן רווח כספי ניכר. לפיכך, יש חשיבות רבה לשיקול הרתעה, אשר יהווה משקל נגד לקלות שבביצוע העבירות ולרווח הכספי הטמון בהן.

3

פסיקה עקבית של כל הערכאות קובעת, כי יש להשית מאסר בפועל, לריצוי ממש, בגין עבירות של אי הגשת דו"חות במועד ושל אי תשלום חוב מס. ר' למשל רע"פ 3857/13, יצחקיאן נ' מדינת ישראל, רע"פ 3137/04, שלום חג'ג' נ' מדינת ישראל, עפ"ג 2072-11-10 של בית המשפט המחוזי בירושלים, ע"פ 2321-11-07 של בית המשפט המחוזי מרכז, ע"פ 16/08 של בית המשפט המחוזי בנצרת וע"פ 21330-09-09 של בית המשפט המחוזי בחיפה.

משכך, מתחם הענישה ההולם כל אחת מן העבירות בהן הורשעו הנאשמים הוא מאסר בפועל לתקופה שבין חודשיים לשמונה חודשים. כמו כן יש להשית בגינן קנס כספי משמעותי.

נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה

הנאשם יליד 1978. לחובתו הרשעה קודמת בגין ביצוע עשר עבירות דומות, של אי הגשת דו"חות, בגינה ריצה ששה חודשי מאסר בעבודות שירות.

הנאשם ביצע העבירות שלפני ברצף אחד עם העבירות הקודמות, בגינן הורשע ונדון למאסר. גזר דינו ניתן ביום 18.11.08. פסק הדין בערעור המדינה ניתן ביום 14.7.09. הנאשם היה אמור להגיש הדו"ח לשנת 2008 בתחילת שנת 2009. בשונה מבא כוחו, לא ראיתי בכך נסיבה לקולא, ובכך המעטתי. הנאשם המשיך להפעיל את החברה אשר בעניינה הורשע בשל אי הגשת דו"חות, באותו אופן בדיוק, תוך התעלמות מהחובה לדווח על הכנסותיו ולשלם בגינן מסים, וזאת למשך שלוש שנים רצופות. הנאשם אף הפעיל החברה בעצם הימים בהם ריצה מאסר בעבודות שירות בשל אי הגשת דו"חות, ועדיין לא היה בכך כדי להביאו למלא חובתו ולהגיש דו"חות. הדבר מהווה הפגנה בוטה של זלזול בחוק.

עם זאת, ניתן לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו ואת הסרת המחדלים, גם אם הדבר נעשה באיחור ניכר.

דיון והכרעה

לאור מכלול הנתונים אותם פרטתי למעלה, ובעיקר לאור העובדה שהעברות נעברו מיד לאחר שנגזר על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות בתיקו הקודם, היה מקום להשית על הנאשם עונש מאסר לרצוי ממש ולהפעיל המאסר המותנה במצטבר. ר' לדוגמה עפ"ג 32649-12-13, אברהם נ' מדינת ישראל. עם זאת, לאחר לבטים, ובשים לב לנתונים המקלים ובהם הסרת המחדלים, לא ראיתי לסטות לחומרה מעמדת המאשימה.

מיותר לציין, כי לא ראיתי כל הצדקה לבטל הרשעת הנאשם. עניינו של הנאשם רחוק מאוד מהמבחנים אשר נקבעו בפסיקה לענין זה.

4

העובדה כי הנאשם נכה צה"ל עמדה גם בפני הערכאות הקודמות אשר דנו בענינו וגזרו עליו מאסר בעבודות שירות. לא ניתן לעשות בנתון זה "שימוש חוזר" ואין בו, בנסיבותיו של תיק זה, להצדיק ביטול ההרשעה.

גם העובדה כי הנאשם למד משפטים אינה אמורה להביא לבטול הרשעתו. גם אם הרשעת הנאשם והטלת מאסר עליו ימנעו ממנו לעסוק בעריכת דין (ולא שוכנעתי כי כך הם פני הדברים) הרי שפגיעה זו מתישבת עם האמון המוגבר שמקצוע עריכת הדין מחייב, ועם הדרישה כי עורך דין ידקדק בשמירת החוק. הנאשם היה אמור להביא בחשבון את התנהלותו ואת הרשעתו הקודמת בעת שבחר ללמוד מקצוע זה.

סיכום

גוזר על הנאשמים את הענשים הבאים:

נאשמת מס' 1:

קנס בסך 15,000 ש"ח.

נאשם מס' 2

א.        ששה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות. תחילת ריצוי העונש ביום 4.5.14. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות במחוז המרכז.

            ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה או מועד תחילת הריצוי, הדבר יעשה על ידי ממונה עבודות שירות ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.

ב.         מפעיל מאסר מותנה של ששה חודשים שהושת על הנאשם בת"פ 5439/06 בבית משפט זה. עונש זה ירוצה בחופף לעונש המאסר שגזרתי, כך שסך הכל ירצה הנאשם ששה חודשי מאסר בעבודות שירות.

ג.         שבעה חדשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא פשע תוך שלוש שנים מהיום.

ד.         ארבעה חדשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא עוון תוך שלוש שנים מהיום.

5

ג.         קנס בסך 15,000 ש"ח או שלושה חדשי מאסר מאסר תמורתו. הקנס יחולק ל- 15 תשלומים. תשלום ראשון עד ליום 1.5.14 והיתר עד הראשון בכל אחד מהחודשים שלאחר מכן.

ד.         נטען בפני כי לחובת הנאשם התחיבות להמנע מעבירה על סך 5,000 ש"ח אותה הפר. טופס ההתחיבות לא הוצג על ידי המאשימה ולא אותר על ידי המזכירות, ועל כן נמנעתי מהפעלתה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, במעמד הצדדים.