1

בפני בקשת פסלות, שישית במספר בהליך זה. ההחלטה נכתבת באולם, שכן הדיון מתנהל בהקלטה.

במהלך העדות ומבלי שנשאל על כך, הזכיר העד תיק פלילי שמתנהל נגד הנאשם. הסנגור, מיידית, עתר לפסלות המותב.

האזכור האמור אינו מקים עילת פסלות. ברור שאתעלם מן המידע שנמסר, שאינו רלבנטי להליך. החשיפה הייתה מקרית, מה עוד שהסנגור הבהיר בטיעוניו כי החשדות באותו תיק לא דומים למעשים דוגמת המעשים הנדונים בפני, ושאין לי מושג מה נדון או הוכרע, אם בכלל, באותו הליך. לא יינתן כל משקל לאמירת העד, וממילא שאין בה ליצור משוא פנים. אפנה לעניין זה להלכה שנפסקה בע"פ 3963/00 בן גביר נ' מדינת ישראל (4.7.00).

לטענה נוספת שהועלתה במסגרת טיעוני הבקשה, לפיה בית המשפט מאפשר "להשתלח" בסנגור או בנאשם אין בסיס, ומוטב שלא היתה עולה. עיון בפרוטוקולי הדיון יעלה את טיב התנהלות ההגנה בהליך זה, המטופלת באיפוק רב ואשר מביאה להימשכות ניכרת של ההליך. ההגנה בוחרת לא אחת לנהל את הדיון תוך צעקות רמות, למרות שחויבה בעבר בהוצאות בשל כך. נעשה שימוש בביטויים חריגים כלפי עדים, הצד שכנגד ובית המשפט, למרות שאלה מתועדים בפרוטוקול המוקלט. להגנה ניתנת הזדמנות מלאה ורחבה למצות את טיעוניה - ולמשל העד הנוכחי מעיד זו הישיבה הרביעית במספר. ניהול הדיון באופן האמור הוא שניצב בבסיס הטענה ואין מקום לקבלה.

2

לבסוף יצוין כי בקשת הפסלות הועלתה בצורה מהירה ביותר, מיד לאחר אמרת העד וכמעט "באותה נשימה". המדובר בבקשת הפסלות השישית בהליך זה. אני מפנה להחלטות הקודמות שנתתי בבקשות אלה, לרבות ההתרעה על העיכובים הרבים הנגרמים בהליך זה, שמתנהל זה ישיבות רבות במאמץ לסיימו שכן מדובר בהליך משנת 2007. דומה כי ההגנה לא עושה שימוש זהיר בכלי הפסלות, כפי שיש לעשות. עוד יצוין כי לאחר בקשת הפסלות השלישית ערערה ההגנה לבית המשפט העליון על ההחלטה שלא לפסול את בית המשפט, וערעורה נדחה תוך שבית המשפט הורה לה לנמק מדוע לא תחויב בהוצאות בשל השימוש התכוף הנעשה בהליך הפסלות ותוצאותיו. למרות זאת, ממשיכות בקשות הפסלות להיות מוגשות.

הבקשה נדחית. זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, במעמד הצדדים.