1.      ביום 12.6.23 הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991, וכן עבירות לפי סעיף 2(א)(2)+1יג' לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 , ועבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991. הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בהעסקת שני עובדים המפורטים בסעיף 5ב' ו-5ג' ללא היתר וכן העסקת 8 עובדים מבלי שהנאשמת הסדירה עבורם ביטוח רפואי כאמור בסעיף 8 לכתב האישום המתוקן.

2.      באותו דיון הצדדים טענו לעונש. הסניגור ביקש להפנות את הנאשם לתסקיר שירות מבחן והצדדים ביקשו שגזר הדין יישלח אליהם באמצעות הנט לאחר קבלת תסקיר המבחן והתייחסויותיהם לתסקיר.

3.      בבואי לכתוב את גזר הדין התברר לי שהמאשימה לא ייחסה בכתב האישום כל אישום לנאשם. הנאשם לא מוזכר כלל בכתב האישום וכל העובדות מתייחסות אך ורק לנאשמת שהיא חברה פרטית שקיבלה את העובדים והעסיקה אותם מבלי שהממונה או עובד משרד הפנים התיר את העסקתם וכן מבלי שהסדירה עבורם ביטוח רפואי.

4.      בנסיבות אלה משבכתב האישום לא מיוחס לנאשם מאומה, אני מבטל את הכרעת הדין נגדו ומזכה אותו מכל אשמה.

5.      משזכיתי את הנאשם נותר לגזור את דינה של הנאשמת.

6.      הרשעתי את הנאשמת בהעסקת עובד המפורט בסעיף 2(2) בכתב האישום מיום 6.8.21 ועד ליום 13.10.21 ללא היתר ובהעסקת העובד המפורט בסעיף 2(5) בכתב האישום מיום 11.2.21 ועד ליום 13.10.21 מבלי שהממונה או עובד משרד הפנים התיר בכתב את העסקתם וכן הרשעתי את הנאשמת בהעסקת עובדים ללא ביטוח רפואי לתקופות שונות:

לעובד המפורט בסעיף 2(3) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 27.2.19 ועד ליום 10.3.19.

לעובד המפורט בסעיף 2(6) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 30.10.18 ועד ליום 11.11.18.

לעובד המפורט בסעיף 2(7) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 23.5.19 ועד ליום 28.5.19.

לעובד המפורט בסעיף 2(8) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 30.5.19 ועד ליום 18.9.19.

לעובד המפורט בסעיף 2(14) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 10.10.18 ועד ליום 22.10.18.

לעובד המפורט בסעיף 2(15) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 22.7.19 ועד ליום 19.8.19.

לעובד המפורט בסעיף 2(16) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 15.9.19 ועד ליום 18.9.19.

לעובד המפורט בסעיף 2(17) בכתב האישום לא הוסדר ביטוח רפואי מיום 21.4.20 ועד ליום 8.7.20.

7.      ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 90,000 ₪ (עמ' 4 שורה 10 לפרוטוקול מיום 12.6.23). לטענתה, מתחם הענישה בגין העסקת שני העובדים ללא היתר ושמונת העובדים ללא ביטוח הוא בין 80,000 ₪ לבין 110,000 ₪ (עמ' 4 שורה 5 לפרוטוקול מיום 12.6.23). ב"כ הנאשמת ביקש לגזור על הנאשמת את הקנס המינימלי בין היתר לאור מצבה הכלכלי של הנאשמת והעובדה שהייתה תקופת קורונה ומדובר על נאשמת שהוקמה מתוך אידאולוגיה של מתן תעסוקה ופרנסה לעובדים.

8.      כאמור מדובר בעובד אחד שעבד 8 חודשים ועובד אחד שעבד חודשיים ללא היתר, ושמונה עובדים שלא בוטחו בביטוח רפואי חלקם מספר ימים וחלקם מספר חודשים. מדובר באירוע אחד הכולל מספר מעשים.

9.      משמדובר באירוע אחד עליי לקבוע את מתחם הענישה בגין אירוע אחד המורכב מהעסקת שני עובדים ללא היתר ושמונה עובדים ללא ביטוח רפואי. במתחם הענישה אקח בחשבון כבסיס את גובה הקנס המנהלי הקבוע בחוק עובדים זרים על העסקת עובד זר ללא היתר כאשר הענישה בגין עבירה זו לא תפחת מכפל הקנס המנהלי בגין העסקת כל עובד. הרף העליון הוא הקנס המקסימלי של העסקה שלא כדין שעומד על 116,800 ₪ וכן אקח בחשבון שמדובר בשמונה עובדים שהועסקו ללא ביטוח רפואי.

10.  קביעת מתחם הענישה הוא בין 60,000 ₪ לבין 110,000 ₪. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הוא החשש שעובדים זרים יועסקו ללא היתר וללא פיקוח של החוק וחשש של פגיעה בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים שצריכים להתחרות עם "עבודה זולה". כמו כן העסקה ללא ביטוח משאירה עובדים ללא גישה לשירותים רפואיים כפי שטענה ב"כ המאשימה בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 12.6.23. במקרה שבפניי לא נטען שהעובדים שלא בוטחו נזקקו לסיוע רפואי שנמנע מהם ולא נטען שזכויות העובדים קופחו, מבלי להקל ראש בעבירות שעברה הנאשמת, מדובר בתקופות קצרות.

11.  במסגרת השיקולים יש להתייחס למצבה הכלכלי של הנאשמת. הוצגו בפניי אסמכתאות לגבי מצבה הכלכלי והלוואות שהנאשמת נטלה. אני לוקח בחשבון את העובדה שהנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה ועל כן אני קובע שהנאשמת תשלם קנס בשיעור של 65,000 ₪ בלבד. הקנס ישולם על ידי הנאשמת ב-25 תשלומים שווים של 2,600 ₪ כל אחד החל ביום 1.11.23 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד התשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מיידי.

12.  הנאשמת תחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה בהליך זה למשך שלוש שנים. ההתחייבות תעמוד על גובה הקנס המקסימלי. הנאשמת תמציא את ההתחייבות לא יאוחר מיום 1.11.23 למזכירות בית הדין.

13.  הנאשמת מופנית להוראות הכלליות הבאות:

אם מועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליה להקדים את התשלום כדי להימנע מקנסות ומריבית פיגורים.

א.     החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, על פי המועדים והתשלומים שקבעתי.

ב.     ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ג.       מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

14.  זכות ערעור כדין.

15.  לבקשת הצדדים גזר הדין יישלח אליהם באמצעות נט המשפט.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ד, 18 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.