1

לנאשמת 1, רוזה ענו (להלן: "רוזה") מיוחסות ארבע פרשיות אישום, שמהן אחת בוצעה בשותפות עם הנאשמת השנייה, אורטל ענו (להלן: "אורטל"), שהיא בּתהּ. עיקר האישומים בכך שרוזה ניצלה מצבי מצוקה של שני מתלוננים, כדי לסחוט מהם או לקבל במרמה סכומי כסף או מיני רכוש.

האישום הראשון סובב קשירת קשר לביצוע פשע ולביצוע עוון. ממנו נקודת המוצא לביצוע שאר פרשיות העבירה. רוזה קשרה קשר עם בן משפחה שלה, שתכליתו לגרום להעברת רכושו של אדם שהיה נתון במצוקה נפשית חמורה לרשות הקושרים. יתר פרשיות האישום סובבות סביב מהלכים שנעשו לקידום תכלית הקשר.

פרשת האישום השני סובבת פעולות שביצעו הקושרים לשם השגת סכומי כסף מן המתלונן, תוך ניצול מצוקתו הנפשית. במסגרת הפעילות הבלתי-חוקית גנבה רוזה עם שותפהּ לקשר מידי המתלונן סך 12,500 ש"ח וקיבלה מידיו במרמה סך 30,000 ש"ח נוספים.

2

פרשת האישום השלישי סובבת שורת מעשי מרמה ועושק נוספים כלפי המתלונן, במגמה לקבל ממנו במרמה סכומי כסף ורכוש. הפעילות הזאת בוצעה בשיתוף עם אורטל. רוזה התיידדה עם המתלונן ואף קיימה עמו מספר פעמים יחסי מין. המתלונן האמין שרוזה הפכה לבת זוגו. הוא חפץ בכך, אך מנגד הלך וגבר מצבו החרדתי, נוכח חששו מדרישות כספיות שרוזה הציגה לו. רוזה ניצלה את תלותו של המתלונן בה והכתיבה לו דרישות לסיפוק צרכיה החומריים.

רוזה ושותפהּ לקשר ניצלו את מצבו של המתלונן, על מנת לגנוב סכום של 50,000 ש"ח שהניח המתלונן בכספת בדירתו. כמו כן, ביימו פריצה לדירת המגורים של המתלונן כדי להגביר את תחושת החרדה שלו ולהדק את תלותו ברוזה. עוד פעלה רוזה ביחד עם הקושר הנוסף כדי לסחוט מן המתלונן באיומים סך 30,000 ש"ח, וזה על רקע של מהלך מרמתי שבמסגרתו אִפשרה רוזה לקושר הנוסף לצלם את המתלונן בעירום בדירתה.

המתלונן אִפשר לרוזה לבצע עסקות אשראי בכרטיס החיוב שלו, כדי לממן את הוצאותיה, לרבות חופשות באילת, רכישת תכשיטים, שכירת מכוניות, שיפוץ הדירה ורכישת פריטי ריהוט ומיזוג - הכל בשווי של עשרות אלפי שקלים.

רוזה כפתה על המתלונן בתואנות שווא לחתום על ייפוי כוח כללי, שבאמצעותו משכה בהזדמנויות שונות סכומי כסף מחשבונות המתלונן ועשתה ברכושו כבשלה עד לריקון חשבונותיו. בדרכי מרמה ותואנות שווא, הצליחה רוזה לגרום לכך שהמתלונן יעביר את מלוא זכויותיו בדירתו לאורטל.

עוד פעלה רוזה כדי לגרום להעברת כספי פדיון קופת גמל של המתלונן בסכום של יותר מ-330,000 ש"ח לחשבונהּ. חלק מן הכסף שהועבר לחשבון, הועבר אחר כך לחשבונהּ של אורטל.

פעילות המרמה, העושק וההתעללות גרמו לכך שהנאשמות קיבלו לידיהן סכומי כסף מצטברים בשווי של יותר מ-800,000 ש"ח. בנוסף לכך, מימשו את מכירת הדירה שהועברה על שם הנאשמת השנייה בסכום של 480,000 ש"ח.

פרשת האישום הרביעי סובבת עבירות כלפי מתלוננת שהייתה נתונה לאפוטרופסות ושבמסגרת זו הפנה האפוטרופוס את רוזה לעבוד כמטפלת במתלוננת ולסייע לה בעבודות ניקיון ובישול. רוזה ניצלה את עבודתה אצל המתלוננת כדי לגנוב ממנה סכום כסף ומסמכים. בארבע הזדמנויות שונות מהלה רוזה בקפה ששתתה המתלוננת חומר מרדים כדי לשלול ממנה את כושר התנגדותה, הכל כדי לגנוב ממנה סכומי כסף שמשכה המתלוננת מן הבנק. סך גניבת הכספים מן המתלוננת הגיע ל-3,200 ש"ח.

הוצג לפניי הסדר טיעון שכלל עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת למדי לרוזה, ועונש מאסר למשך ששה חודשים בפועל לאורטל. כמו כן, חויבו הנאשמות בסכומי פיצוי ניכרים למתלוננים (סכומים המצטברים כדי 750,000 ש"ח).

3

המעיין בכתב האישום אינו יכול שלא להתרשם מהיקף הרִשעה המאפיינת את התנהגות שותפי הקשר בכלל ושל רוזה בפרט. דומה שעונש המאסר של 56 חודשים שנגזר לה, גם כשמצטרפת לכך חובת תשלום פיצוי בסכום ניכר מאוד, אינו יכול להלום את חומרתן היחסית של העבירות המרובות.

בכל זאת אישרתי את הסדר הטיעון. ההסדר התגבש לאחר תהליך ארוך ומורכב, בשילוב ישיבות לפני שופט מגשר של בית משפט זה. ההסדר חסך הליך משפטי מורכב מאוד ובכלל זה נחסכו עדויות המתלוננים. המתלוננים מצויים במצב רגיש ביותר ועדותם בבית המשפט הייתה עלולה לגרום להם לזעזוע קשה. המתלוננים מודעים להסדר הטיעון והביעו את הסכמתם לו.

הנאשמות, ובמיוחד רוזה, הציגו תמונת מציאות אישית קשה לכאורה. למשפחה נסיבות חיים קשות מפני שאבי המשפחה היה רוב שנותיו במאסר. רוזה נאלצה לדאוג לפרנסת המשפחה. אחד מילדיה נרצח ככל הנראה בחו"ל וגם בן נוסף נעלם ואין יודע את גורלו. המציאות הזאת אינה פשוטה, אך צריך לציין שהבנים הללו היו ככל הנראה מעורבים בפעילות פלילית קשה ביותר. קשה לראות בנסיבות האישיות הללו הצדקה כלשהי למיתון העונש.

אורטל נטלה חלק מצומצם יחסית בפרשיית העבירה שבה הייתה מעורבת. היא אישה צעירה, אם לילדה בת שמונה ומצויה בחודש חמישי להריונה.

לבד מן השיקול החשוב של מניעת פגיעה נוספת בקורבנות העבירה, נטלתי בחשבון גם את אמירת התובעת בדבר קשיים ראייתיים מסוימים בתיק דנן, ובמיוחד שקלתי את העובדה שלנאשמת העיקרית נגזר עונש מאסר ממשי ממושך למדי. אלמלא השיקולים שהצדיקו את הסדר הטיעון, ייתכן שהיה מקום לגזור עונש מאסר ממושך יותר. אלא שהפער איננו כזה שמצדיק את דחיית הסדר הטיעון נוכח קיומם של השיקולים שתוארו למעלה.

מנימוקים אלה אישרתי את הסדר הטיעון וגזרתי את עונשי הנאשמות בהתאמה לו.

הנמקה זו תהווה חלק בלתי נפרד מגזר הדין.

ניתן היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.