כללי

1.      הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובהתנגדות למעצר, עבירה לפי סעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

 

2.      בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשמים יודו ויורשעו בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש הוסכם שהצדדים יטענו באופן חופשי.

 

כתב האישום המתוקן

3.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמים הם אחים, המתגוררים ביישוב כוכב יעקב. ביום 8.7.21 ביצע הנאשם 1 יחד עם מפעיל טרקטור בשם אבו עראם איסמעיל (להלן: "הפועל") עבודות עפר בשטח ציבורי סמוך לבית הורי הנאשמים ביישוב, במטרה לסלול כניסה אחורית מהכביש הראשי אל בית הוריהם. העבודות נעשו ללא היתר בשטח ציבורי, ותוך גרימת נזק לתעלה הנמצאת בצד הכביש, אשר נחפרה על ידי המועצה האזורית, כדי למנוע את הצפת הכביש בפני גשמים.

בסמוך לשעה 13:30 הבחין פקח המועצה, איתיאל אוחנה, והשוטר חנניה פרץ, אשר סיירו ביישוב בניידת משטרה, בעבודות האסורות. הפקח והשוטר פרץ ירדו מהניידת, וביקשו מהפועל להזדהות ולהציג רישיונות כניסה ועבודה.

נאשם 1 הורה לפועל שלא יזדהה בפני השוטר. כאשר ביקש השוטר מנאשם 1 להזדהות, הוא סירב לכך ואף איים על הפקח באומרו כי "יגיע אליו להיכן שהוא גר".

נוכח התנהגות נאשם 1, זימן השוטר למקום תגבורת שוטרים. כאשר הגיעו שוטרים למקום, ניסה השוטר פרץ לעכב את הנאשם 1 וביקש ממנו להגיע לניידת. נאשם 1 סירב להישמע להוראות השוטרים, דחף והתנגד לעיכובו ולחיפוש שביקשו לערוך על גופו. נאשם 1 צעק ואיים על השוטר פרץ: "אתה ואיתיאל, שני מנייאקים, אני אגיע אליך". לאחר מספר דקות, הצליח השוטר פרץ, בעזרת חייל שנלווה לשוטרים, להתגבר על התנגדותו של נאשם 1, והכניס אותו לניידת.

במהלך העימות, הגיע נאשם 2 למקום. נאשם 2 התבקש על ידי השוטרים להזדהות, וסירב. כאשר ניסו השוטרים לעבור, החל להשתולל ולדחוף את השוטרים. כאשר ראה הנאשם 2 כי אחיו נעצר, ניסה לסכל את המעצר כשהוא דוחף ומטלטל את השוטרים באמצעות ידיו כדי למנוע את מעצרו של נאשם 1, שרט את ידי השוטר מאיר כץ, שביקש לאזוק אותו והפילו ארצה, תוך שהוא דוחף מעליו את השוטר ואת הפקח. נאשם 2 ברח לכיוון בית הוריו, אך נתפס לאחר כ-20 מטר. כתוצאה ממעשי נאשם 2 נגרמו לשוטר מאיר כץ מספר שריטות מדממות בידיו.

הנאשמים הורשעו על שבמעשיהם הפריעו לשוטרים בעת מילוי תפקידם, וכן השתמשו בכוח או באיומים למנוע מעצר חוקי.

 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 1

4.      תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 15.9.22. להלן, אפרט את עיקרי הדברים בלבד.

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי, התעסוקתי של הנאשם 1. הנאשם 1 בן 23, רווק, עובד כעצמאי בניסור בטון ומתגורר בבית הוריו ביישוב כוכב יעקב. לנאשם 6 אחים והוא החמישי בסדר הלידה. אביו של הנאשם, בן 62, אינו עובד בשל תאונת עבודה שעבר לפני כחמש שנים בעבודתו בתחזוקה. אמו בת 56, מוכרת בחנות בגדים. הנאשם שלל מעורבות בפעילות עוברת חוק למי מבני משפחתו, למעט הנאשם 2, שותפו לתיק הנוכחי.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה, ותיאר מוטיבציה גבוהה ללימודים. עוד מסר כי יצר קשרים חברתיים משמעותיים לאורך שנות לימודיו. בילדותו אובחן הנאשם כסובל מלקויות למידה, ועל רקע רצונו להשתלב בתעסוקה עזב את המסגרת הלימודית בכיתה י' והשתלב במסגרת לימודים אקסטרנית בה השלים את לימודיו. במהלך השנים השתלב בעבודות כפועל בחברת גבס, בגינון ובניסור בטון. בהמשך עבד במשך מספר שנים בחברת הובלות בבעלות אחיו וכיום עובד באופן עצמאי בתחום ניסור בטון. הנאשם לא התגייס לצבא על רקע חוסר שביעות רצונו מן התפקיד אליו שובץ, והביע תחושת החמצה וחרטה על כך. כן שלל שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

 

הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

 

ביחס לעבירה מושא התיק, נטל הנאשם על עצמו אחריות חלקית למיוחס לו. בהתייחסותו לעבירות בלטה עמדה המצמצמת ומטשטשת את חומרתן, תוך מסירת הצדקות למעשיו. הנאשם העלה עמדות הנותנות לגיטימציה למעשיו והחזיק בעמדה קורבנית. לצד זאת, גילה יכולת ראשונית לבחון דרכי התנהלות אלטרנטיבית בסיטואציה שתוארה בכתב האישום המתוקן. לדעת שירות המבחן, העבירה מבטאת דפוסים של עיגול פינות ונטייה לבדיקת גבולות באישיותו של הנאשם, על רקע מסרים סותרים במשפחה בנוגע לעמידה בכללים חברתיים.

     

כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: נטייה לטשטוש גבולות על בסיס מסרים שחונך לפיהם במשפחת המוצא; קושי בקבלת סמכות ובעמידה בגבולות; נטילת אחריות חלקית בלבד למיוחס לו וצמצום בהתייחסותו לחומרת מעשיו.

 

כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו: ביטוי רצון לקיים אורח חיים נורמטיבי; העדר הרשעות קודמות; היות הנאשם בעל יכולת לתפקוד תקין ולשמירה על יציבות בתעסוקה; העדר קיומה של בעיה המצריכה התערבות בתחום התמכרויות.

 

לאור העדר הרשעות קודמות וגילו הצעיר של הנאשם, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר בפועל, ולו גם בדרך של עבודות שירות, לצורך מניעת חשיפת הנאשם לגורמים שוליים.

באשר לשאלת ההרשעה, המליץ שירות המבחן שלא לבטלה, שכן אין סיכון לפגיעה בלתי מידתית בתחום עיסוקו של הנאשם, וכן לנוכח העובדה כי הנאשם התקשה לקבל אחרות מלאה על מעשיו.

לאור כל האמור, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 140 שעות והטלת מאסר מותנה.

תסקיר משלים של שירות המבחן

5.      לבקשת סנגורו, הופנה הנאשם 1 לקבלת תסקיר משלים בשאלת ביטול ההרשעה. בתסקיר המשלים מיום 11.4.23 ציין שירות המבחן, כי הנאשם 1 ממשיך לעבוד בעסקו העצמאי בתחום ניסור הבטון, וכי התבקש להציג מסמכים המאשרים פגיעה בעבודתו אם יורשע. חרף זאת לא העביר את המסמכים. לפיכך, לא המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם 1.

 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2

6.      תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 1.12.22. להלן, אפרט את עיקרי הדברים בלבד.

 

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי, התעסוקתי של הנאשם. הנאשם 2, בן 28, נשוי ואב לילדה בת שנה, ומתגורר בירושלים. הנאשם 2 סיים שנות לימוד במסגרת אקסטרנית, ללא תעודת בגרות, וסיים שירות צבאי מלא. בשנים האחרונות הוא עובד כעצמאי בתחום ההובלות והפרסום. כמו כן, הוא מוגדר כשותף של הנאשם 1 בעסק שפתחו יחד בתחום הבנייה, אך לדבריו אינו מעורב כיום בנעשה בעסק, וכי אחיו - הנאשם 1, מנהל את העסק.

 

לנאשם 2 אין הרשעות קודמות.

 

באשר לעבירה הנוכחית, קיבל הנאשם 2 אחריות לביצועה, ותיאר כי בוצעה על רקע סכסוך מתמשך ביישוב בו התגוררו אז, בינם לבין המועצה והפקח המקומי, סביב העובדה כי הציבו את כלי העבודה שלהם בחלק האחורי של בית הוריהם. המועצה קנסה אותם ובנתה שם תעלת ניקוז, והם חוו את פעולות המועצה כהתנכלות אישית. לצד גישה קורבנית שגילה הנאשם 2 ביחס להתנהלות הפקח, השוטרים והמועצה כלפיהם, הצליח הנאשם 2 לזהות את הפסול במעשיו, לחשוב על חלופות להתנהלותו, וגילה מודעות ראשונית לדפוסי חשיבתו הנוקשים שברקע לעבירה. התרשמות שירות המבחן היא שכאשר הנאשם חש חוסר צדק או תסכול מצד מערכות החוק, הוא נוטה לפעול בדרך של "עיגולי פינות" וכן נוטה לדפוסי חשיבה נוקשים.

 

כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: דפוסי חשיבה ילדותיים ונוקשים, עמדות המתירות אי ציות לחוק ו"עיגולי פינות" במקרים בהם חש חוסר צדק ועוול שנגרם לו מצד מוסדות המדינה, קושי לעמוד בגבולות חיצוניים שמוצבים לו ונטייה להתנהגות בודקת גבולות; נטייה לחוסר מיקוד ופיזור מבחינתה תפקודית בהקשר התעסוקתי והלימודי והן בהקשרים אחרים וקשיי התארגנות.

 

כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו: רקע חיים נורמטיבי, תמיכה חיובית של משפחת המוצא, העדר הרשעות קודמות, העדר דפוסים אלומים מושרשים באישיותו, עריכת התבוננות פנימית ובחינה ביקורתית של מעשיו והתנהלותו סביב העבירה ובתקופה שקדמה לה, היות ההליך המשפטי מרתיע וחריג לאורחותיו.

 

הוצע לנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית בשירות המבחן, אשר תאפשר לו הבנת משמעות השמירה על החוק תוך זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה לא מקדמים. הנאשם 2 מסר כי הוא מעוניין בהשתלבות בטיפול, אך גילה לבטים באשר ליכולתו להתחייב לטיפול. מאז הפגישה הטלפונית לא עמד בקשר עם שירות המבחן ועל כן לא זומן לראיון לבדיקת התאמתו. שירות המבחן ראה בכך חוסר נכונות ומוטיבציה להשתלב בטיפול.

כן סבר שירות המבחן, כי יש בביצוע של"צ להוות חלופה עונשית חינוכית ושיקומית אותה יוכל לבצע הנאשם למען אוכלוסייה נזקקת. לאחר שהנאשם 2 הביע נכונות מילולית לבצע של"צ, פעל שירות המבחן לגיבוש תכנית לביצוע של"צ בהיקף של 180 שעות, והנאשם 2 נשלח לריאיון במסגרת מתנ"ס פסגת זאב. עד הגשת התסקיר, לא פנה הנאשם 2 לריאיון כנדרש ממנו, למרות שיחות שקוימו עמו ותזכורות שניתנו לו.

 

לאור התרשמות שירות המבחן מקשייו של הנאשם 2 לעמוד בתכנית שיקומית הכוללת טיפול וצו של"צ, העריך שירות המבחן כי הנאשם 2 אינו מתאים לענישה בדמות צו מבחן או צו של"צ.

אשר לשאלת ההרשעה, הנאשם 2 לא העביר מסמכים המעידים על פגיעה בפעילות העסק בהינתן הרשעה, והתרשמות שירות המבחן היא כי הרשעה בדין לא תהווה פגיעה מידית קונקרטית במהלך חייו, ונוכח קשייו לקחת אחריות על תכנית השיקום ועל מעשיו, המליץ שירות להותיר את הרשעת של הנאשם 2 על כנה.

 

עם זאת, לאור העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי וגילה יכולת ראשונית לבחינה עצמית של דפוסי התנהגותו, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, ולו בדרך של עבודות שירות, אשר תקטע את מהלך חייו של הנאשם 2 ותפגע במצבו האישי והתעסוקתי. בהתאם לכך, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם 2 קנס כספי בהיקף נרחב ומעורר הרתעה, וענישה הצופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי והתחייבות.

 

תסקיר משלים של שירות המבחן

7.      לבקשת סנגורו, הופנה הנאשם 1 לקבלת תסקיר משלים בשאלת ביטול ההרשעה והתאמתו לשל"צ.

8.      בתסקיר משלים מיום 16.4.23 ציין שירות המבחן כי לאחר הדיון, יצר שירות המבחן קשר עם הנאשם 2, ובשיחה זו מסר הנאשם 2 כי הוא מבין שהתנהל באופן לא אחראי, אך ניכר היה כי עודנו משליך אחריות על גורמים חיצוניים. כמו כן, שלל הנאשם 2 מוטיבציה להשתלב בטיפול בשלב זה, אך הביע נכונות לביצוע השל"צ. שירות המבחן הבהיר לנאשם 2 את חשיבות שיתוף הפעולה ואחריותו לפעול לצורך קידום ענייניו, ווידא כי יש ברשותו אמצעי התקשרות עם שירות המבחן ועם מסגרת השל"צ. כן סוכם כי יעביר מסמכים רלבנטיים בעניין הרשעתו. חרף זאת, לא העביר הנאשם 2 מסמכים המעידים על פגיעה כלשהי בהינתן הרשעה, ולא פנה למסגרת השל"צ לצורך ריאיון במקום. שירות המבחן סבר כי הואיל ואין שינוי בהתנהלות הנאשם 2 מאז התסקיר הקודם שהוגש בעניינו, וכאשר התנהלותו מאופיינת בקשיים ושיתוף פעולה, נותרה המלצתו הקודמת בעינה הכוללת קנס כספי משמעותי, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה.

 

טיעוני הצדדים

9.      ב"כ המאשימה, עתר להשית על הנאשם 1 - מאסר על תנאי, 140 שעות של"צ, קנס ופיצוי לעדי התביעה 2, 3 ו-10 . על הנאשם 2 ביקש לגזור שני חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לעדי תביעה 2, 3 ו-10.

אשר למתחם העונש ההולם, נטען כי זה נע בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. בהקשר זה, הפנה ב"כ המאשימה לפסקי דין בעבירות של תקיפת שוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בהם נגזרו על הנאשמים מספר חודשי מאסר בפועל.

בטיעוניו הדגיש ב"כ המאשימה את הערכים שנפגעו שהם הפגיעה בסדר הציבורי ובגורמי אכיפת החוק הממלאים את תפקידם. עוד נטען, כי הנאשמים תכננו מראש לסלול כביש גישה לביתם ללא היתר, ולא שיתפו פעולה עם השוטרים כאשר התבקשו להזדהות. אשר למיקום הנאשמים בתוך המתחם, ציין ב"כ המאשימה לחומרה את העובדה כי מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשמים לא נטלו אחריות מלאה והתייחסותם לעבירות היתה תוך טשטוש חומרתן והצגת עמדה קורבנית. הנאשם 2 אף לא יצר קשר עם מתאמת השל"צ ולא הביעו נכונות להשתתף בסדנאות שהוצעו לו על ידי שירות המבחן. לקולא, צוינו העדר עברם הפלילי של הנאשמים והעובדה ששילמו קנס על סלילת השביל ללא היתר.

 

10.  ב"כ הנאשם 1 ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם 1 צו של"צ לצד מאסר על תנאי. נטען כי מדובר היה באירוע חד פעמי בחייו של הנאשם 1, אשר נעדר עבר פלילי. הנאשם 1 נטל אחריות מלאה על מעשיו, מנהל אורח חיים נורמטיבי ושירות המבחן לא התרשם מקיומה של בעיה המצריכה טיפול. לעניין הענישה הכלכלית, נטען כי אין מקום להטיל על הנאשם ענישה מסוג זה, וצוין כי מצבו של הנאשם 1 אינו מן המשופרים, והוא עתיד להינשא בקרוב.

 

11.  ב"כ הנאשם 2, ביקש אף הוא לאמץ את המלצת שירות המבחן, להטיל על הנאשם 2 מאסר על תנאי וקנס שיחושב בהתאם להיקף שעות השל"צ שהמליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם (180 שעות). נטען, כי מדובר באדם נורמטיבי, הנעדר הרשעות קודמות, ומאז ביצוע העבירה לא נפתחו לו תיקים נוספים. עוד צוין, כי הנאשם 2 נטל אחריות על מעשיו, והעובדה שלא נענה לבקשות שירות המבחן להשתתף בסדנאות, נובעת מחוסר פניות בשל קשיי פרנסה. עניין הפיצוי לשוטרים, טען הנאשם 2 כי יש מקום לפסוק פיצוי רק לעד תביעה 10, אשר נשרט בידו.

 

12.  אשר למתחם הענישה, נטען כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה אינה רלבנטית, שכן היא עוסקת בעבירות של תקיפת שוטר או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, כאשר נסיבות ביצוע העבירות היו חמורות בהרבה מאשר בענייננו. לטענת הסניגורים, מתחם הענישה בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו מתחיל במאסר על תנאי לצד עונשים נלווים בצדו התחתון.

 

דברי הנאשמים

13.  הנאשמים ניצלו את זכותם למילה האחרונה, והביעו חרטה על מעשיהם.

 

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

14.  כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

15.  הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהעבירה הם ההגנה על שלומם וביטחונם של השוטרים העוסקים באכיפת החוק, ההגנה על שלטון החוק, והצורך בשמירה על הסדר הציבורי.

16.  מידת הפגיעה בערך המוגן אינה מבוטלת, זאת בהתחשב בטיב ההפרעה ואופייה ובכך שהנאשמים התנגדו באופן ממשי למעצרם.

17.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בהתייחס למקרים דומים, מעלה שבתי המשפט נוהגים לגזור עונשים במנעד רחב שבין מאסר על תנאי שלצדו קנס או של"צ ועד מאסר קצר, אפשר בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

 

להלן, אסקור מספר פסקי דין שניתנו בעניין:

 

רע"פ 5023/18 עוקבא בדיר נ' מדינת ישראל (28.6.2018): בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של נאשם אשר נדון ל-5 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בתקיפה, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נקבע כי מתחם הענישה בכל הנוגע לעבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו נע בין מאסר על תנאי למאסר קצר.

 

ת"פ (י-ם) 10560-03-19 מדינת ישראל נגד ברבר (14.07.2020): הנאשם נידון למאסר בן חודש אחד לצד לעונשים נלווים, וזאת בהסכמת הצדדים במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הורשע בהפרעה לשוטר, התנגדות למעצר ואיומים. בנסיבות התיק, עיכב שוטר את הנאשם לבדיקה וזה סירב להזדהות לפניו. הנאשם דחף את השוטר פעמיים, ולאחר שהחלה התקהלות במקום רץ לכיוון השוטר, דחף אותו ושניהם התגלגלו במדרגות. בהמשך לכך התנגד למעצרו בכוח, דחף שוטר נוסף והכה אותו ברגלו ובכף ידו. בתחנת המשטרה איים על שוטר שלישי.

 

ת"פ (י-ם) 27444-01-14 מדינת ישראל נגד ברהום (26.02.2017): הנאשם נידון לצו של"צ ולמאסר מותנה, לאחר שהורשע בהפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. הנאשם יחד עם שני אחרים השתולל ודחף שוטרים שניסו לעצרו, ודחף קצין משטרה ובעט בו. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.

 

ת"פ (כ"ס) 7806-09-13 מדינת ישראל נגד גואטה (15.02.2016): הנאשם נידון לצו של"צ ולפיצוי, והרשעתו בוטלה. לנאשם יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. בנסיבות המקרה, הוזעק קצין משטרה לביתו של הנאשם עקב הקמת רעש. הנאשם הדף את הקצין בחזהו פעמיים, והניח עליו את ידו. בהמשך לכך דחף את הקצין לעבר חומה בבניין. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשים נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (ת"א) 33961-08-13 מדינת ישראל נגד מור (08.09.2014): הנאשם נידון לצו של"צ ולצו מבחן והרשעתו בוטלה. לנאשם יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר, לאחר שבמהלך הפגנה התבטא בגסות כלפי שוטרים, סירב להיכנס לניידת והתנגד למעצרו תוך שאחז בדלת הניידת ודחף עצמו לאחור.

 

18.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

                                א.        היעדר תכנון; הנאשמים עברו את העבירה במהלך תגובתם הספונטנית לאירועים וללא תכנון מראש.

                                 ב.         חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה; הנאשמים הם שנושאים באחריות מלאה לביצוע העבירות.

                                  ג.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה; על פי עובדות כתב האישום, הנאשם 1 התנגד בכוח למעצרו אך לא גרם נזק לשוטרים, ואולם, הנאשם 2 שרט את ידו של השוטר מאיר כץ. נזק ממשי זה נזקף לחובת הנאשם 2 ומחמיר את ההשלכות הנובעות ממעשיו.

 

19.  בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר מותנה לצד רכיב מוחשי בדמות קנס או צו של"צ וכן פיצוי לנפגעי העבירה, ועד למספר חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות לצד מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.

 

20.  במקרה זה, לא מצאתי שקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשמים

21.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        הפגיעה של העונש בנאשמים, לרבות בשל גילם; הנאשמים בחורים צעירים, הנאשם 1, בן 24, עובד בתחום ניסור בטון, והנאשם 2, בן 28, עובד כעצמאי בתחום ההובלות והפרסום. הטלת עונש של מאסר עלולה לחשוף את הנאשמים לחברה עבריינית ועלולה לגרום להתדרדרות מוסרית ופלילית של הנאשמים. אף הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות תקטע את מהלך חייהם ותפגע במצבם האישי והתעסוקתי.

                                 ב.         נטילת האחריות של הנאשמים על מעשיהם; הנאשמים הודו במיוחס להם, הכירו בחטאם והתנצלו על מעשיהם. על כן ניתן להניח לטובתם שורה של הנחות מקלות שנוהגים להניח ביחס לנאשמים שהודו ובהן נטילת אחריות, הפנמה, וקבלה לעתיד. עם זאת, מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשמים התקשו לקבל אחריות מלאה על מעשיהם והביעו עמדה קורבנית.

                                  ג.         חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; מאז שנעברה העבירה בשנת 2019 חלפו קרוב לארבע שנים, אשר במהלכן לא עברו הנאשמים עבירות נוספות.

                                 ד.         העדר עבר פלילי לנאשמים; לנאשמים אין עבר פלילי.

 

22.  בהתייחס לעונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות, מצאתי שיש למקם את שני הנאשמים בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם. עם זאת, ביחס לנאשם 2 ולנוכח העדר שיתוף הפעולה וחוסר מחויבות לגבי הענישה, לא אגזור עליו של"צ כי אם ענישה מוחשית בדמות קנס משמעותי. אשר לפיצוי לנפגעי העבירה, בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן מצאתי מקום לפסוק פיצוי לעת/3 ולעת/10, ולעניין זה אתחשב בחלקם של הנאשמים כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן וכן בנזק, ככל שנגרם לנפגעי העבירה.

 

סוף דבר

23.  לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על כל אחד מן הנאשמים את העונשים כדלקמן:

 

על הנאשם 1:

                                א.        מאסר בן שלושה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או התנגדות למעצר ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.

                                 ב.         שירות לתועלת הציבור בן 140 שעות, בהתאם לתכנית שיגיש שירות המבחן, בתוך 30 יום. שירות המבחן יהא רשאי לשנות את מקום ההשמה ללא צורך בפנייה לבית המשפט. בהתאם לאמור בסעיף 71א(ה) לחוק, הנאשם מוזהר בזאת שעליו למלא אחר הוראות צו השל"צ שאם לא כן, יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד לחוק, קרי, בית המשפט יהיה רשאי לבטל הצו ולהטיל עליו עונש אחר במקומו.

                                  ג.         הנאשם 1 יתחייב להימנע מעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או התנגדות למעצר למשך שנתיים מהיום בסכום של 3,500 ₪.

                                 ד.         פיצוי לעת/3 רס"ב חנניה פרץ בסכום של 750 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.6.23.

 

על הנאשם 2:

                                א.        מאסר בן שלושה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או התנגדות למעצר, ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.

 

 

                                 ב.         קנס בסך 9,000 ₪ או 36 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-12 תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.7.23. יתר התשלומים ישולמו בכל אחד בחודש בחודשים העוקבים.

                                  ג.         הנאשם 2 יתחייב להימנע מעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או התנגדות למעצר למשך שנתיים מהיום בסכום של 3,500 ₪.

                                 ד.         פיצוי לעת/10 רס"ר מאיר כץ, בסכום של 2,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.6.23.

 

על הנאשמים לשלם את חוב הקנס/הפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות.

את הקנסות/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות באחת מן דרכים הבאות:

                                                        א.        בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה www.eca.gov.il

                                                         ב.         מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

                                                         ג.         במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

 

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, ט' אייר תשפ"ג, 30 אפריל 2023, במעמד הצדדים.