1

בפני בקשת הנאשם להשיב אל דוכן העדים לשם חקירה נגדית שני עדי תביעה, מר עמרי מור ומר נעם דוד, אשר העידו שלא בנוכחות הנאשם וב"כ ביום 20.9.11, בגין אירוע של תקיפה בגינו הוגש כתב האישום בשנת 2009. המאשימה מתנגדת לבקשה.

גלגולי התיק:

1.      כתב האישום הוגש כבר ביום 17.6.09 ודיון ראשון אליו התייצב הנאשם, יחד עם סניגורו דאז עו"ד שי רוסינסקי, נקבע ליום 3.3.10, כאשר ביום זה ביקש הסניגור דחיה לצורך לימוד התיק.

2.      ביום 24.10.10, לא התייצבו הנאשם ובא כוחו, אף שמועד זה נקבע לאחר בקשת דחיה של הסניגור. במועד זה הוצא צו הבאה ראשון בתיק, כאשר נקבע כי הנאשם יוכל להשתחרר בהפקדת סך של 500 ₪.

3.      ביום 21.11.10, שוב לא התייצבו הנאשם ובא כוחו וצו ההבאה חודש.

4.      ביום 10.1.11, שוב לא התייצבו הנאשם ובא כוחו וצו ההבאה חודש.

5.      ביום 6.4.11, התייצבו הנאשם ובא כוחו, כאשר האחרון טען ש"עקב טעות משרדית לא התייצבנו", והתנצל.

6.      ביום 20.9.11, שוב לא התייצבו הנאשם ובא כוחו, אף שהדיון היה קבוע להוכחות, במועד שנקבע במעמד הנאשם ובא כוחו והפעם, נעתרתי לבקשת התביעה ונשמעו עדי התביעה. בסיום אותו דיון, הוריתי על העברת עותק הפרוטוקול ללשכת עורכי הדין והוריתי על מעצרו של הנאשם, כאשר גם הפעם נקבע כי יוכל להשתחרר - בהפקדת סך של 3000 ₪.

2

7.      ביום 30.10.11, התייצבו הנאשם ובא כוחו, כאשר האחרון טען שהגיש בקשת דחיה בעבר, אך הודה כי לא בדק מדוע לא ניתנה החלטה בתיק. כמו כן, התחייב לשלוח אסמכתאות לגבי בקשות דחיה שהגיש לטענתו בצירוף מסמכים רפואיים, אך ענין זה לא בוצע. ב"כ הנאשם ביקש שהות להגיש בקשה לשמיעת העדים שוב, כדי לאפשר חקירתם הנגדית, כאשר אמר "ברור לי כי בקשה זו צריכה להיות מנומקת היטב לפרטיה כדי שבית המשפט יטריח את העדים בשנית". לבקשת ב"כ הנאשם, נקבע התיק לתזכורת כאשר קבעתי במפורש כך: "אם הסניגור יבקש לחקור בשנית עדים אשר נשמעו יגיש בקשה כתובה ומפורטת לענין זה, אשר תוגש עד שבוע ימים קודם למועד הדיון שנקבע, עם עותק לתביעה. בלא בקשה שכזו, לא תידון הבקשה במועד הדיון".

8.      ביום 22.11.11, התייצבו הנאשם ובא כוחו, כאשר הסתבר שבקשה להשבת עדי התביעה לדוכן העדים לא הוגשה לבית המשפט ובא כוח הנאשם טען כי "לא הבנתי שעלי להגיש את הבקשה כתובה ומפורטת לענין הנמקת זימון העדים". על אף החומרה שבהתנהגות ההגנה, נעתרתי שוב ונתתי לסניגור המלומד הזדמנות נוספת לחקור את העדים, כאשר קבעתי במפורש כי עדי התביעה אשר העידו יוזמנו לישיבת הוכחות שנקבעה, אולם, אך ורק אם יפקיד הנאשם סך של 1000 ₪ עבור כל עד עד ליום 1.1.12. בתום ההחלטה, שבתי והדגשתי את מצוקת היומן ואת מאמצי בית המשפט להביא התיק לסיום בזמן סביר.

9.      ביום 25.1.12, התייצבו הנאשם ובא כוחו והפעם הסתבר, שהכסף לא הופקד. ב"כ הנאשם טען כי "סברתי בטעות שהכסף הופקד". הפעם, אף שעדי התביעה התייצבו בשנית, לא נעתרתי לבקשת הסניגור ולא אפשרתי עדותם. אותו יום היה יום עמוס בבית המשפט, לרבות תיקי הוכחות שהיו קבועים, ולא ניתן היה לשמוע את העדים, שכן בית המשפט לא נערך לכך - החלטתי בדבר הפקדת הכסף עד 1.1.12 היתה ברורה לחלוטין וכאשר נמצא שהכסף לא הופקד, נקבעו ישיבות הוכחות אחרות למועד זה.

10.  כיוון שכך, קבעתי כי תמה הבאת ראיות התביעה, אך נעתרתי לבקשתו של הסניגור המלומד, לדחיית מועד ההמשך, שכן לטענתו היה עליו להיערך לפרשת ההגנה.

11.  ביום 5.2.12, התייצב הסניגור המלומד לבדו, ולטענתו לא הצליח ליצור קשר עם הנאשם. מחמת הזהירות נמנעתי מהרשעת הנאשם שלא בנוכחותו, והוריתי בשלישית על הוצאת צו הבאה נגדו, כאשר איפשרתי שחרורו בהפקדת סך של 5000 ₪.

12.  ביום 16.2.12, הגיש הסניגור המלומד בקשה בכתב לביטול צו ההבאה, בטענה שהנאשם היה חולה ולא יכול היה להתייצב לדיון. דחיתי בקשה זו, שכן לא צורפה לה תעודה של ממש אלא אישור רפואי בדבר שפעת וכאב ראש, אשר ודאי שאין בו כדי להסביר מדוע לא הודיע הנאשם לסניגור את סיבת אי התייצבותו בזמן אמת.

3

13.  ביום 19.2.12, לא התייצבו הנאשם ובא כוחו, כאשר במהלך כתיבת החלטה זו הגיעה ל"סל המשימות" של בית המשפט בקשה לדחיית דיון בטענה שעל הסניגור לשמור על בנו הפעוט שהוחזר מהגן וכן הוא עצמו מצוי בחופשת מחלה. לא נעתרתי לבקשה והוצא צו הבאה נגד הנאשם.

14.  ביום 2.5.13, הותלו ההליכים נגד הנאשם והוצא נגדו צו מעצר, אשר בוטל עם פנייתו המחודשת של הנאשם באמצעות ב"כ הנוכחי, עו"ד בראונר, ביום 11.2.14 . לציין, כי דחיתי את עתירת התביעה להרשיע את הנאשם שלא בפניו, אף שהוזהר בדבר אפשרות זו.

15.  עוד יצוין, כי הנאשם נמנע מלהפקיד סך כלשהו מבין כל אלו שבהם חויב בצווי ההבאה.

בקשת הנאשם וטענותיו:

1.      הנאשם טען שאי-התייצבותו לדיונים נבעה אך ורק מהתנהגותו הקלוקלת של עו"ד רוסינסקי, אשר תלונת בית המשפט בעניינו אמורה להתברר במסגרת הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. לדברי הנאשם, הוא התקשה ליצור קשר עם עו"ד רוסינסקי ולהוותו גילה באיחור כי האחרון לא היה מדווח לו על מועדי דיונים ועל החלטות בית המשפט;

2.      הנאשם מבקש למצות את זכויותיו ואת אפשרויות ההגנה, ולכן יש להשיב את העדים לדוכן לצורך חקירתם הנגדית;

3.      לציין, שמשניתנה ההזדמנות להגנה, פעם ופעמיים, להצביע על צורך קונקרטי בהשבת העדים לדוכן, ניתנה לבסוף הנמקה דלה למדי;

דיון והכרעה:

1.      מתקשה אני מאוד לקבל את טענת הנאשם, לפיה לא היה מודע לגלגולי ההליך מחמת מחדליו של עו"ד רוסינסקי. הנאשם נכח בעת קביעתם של דיונים ושמע במו-אזניו את החלטות בית המשפט לעניין קביעת מועדים, ואף לעניין ביטול צווי הבאה, ביקורת על התנהגות ההגנה וכיוצא בזה. סקירת גלגוליו של התיק, המכה בתדהמה מחודשת אף אותי - קל וחומר כל קורא חף מידיעה - מותירה מקום מועט מאוד לספקות בדבר ידיעתו של הנאשם על חובת התייצבותו ובדבר מחדלו-מדעת לברר מה עלה בגורל ההליך, שנים ארוכות;

2.      ההגנה לא הראתה טעם קונקרטי של-ממש, בגינו ייגרם עיוות-דין אם לא יושבו העדים הנ"ל במסגרת מסכת התביעה;

3.      היוצא מכלל האמור הוא, שאני דוחה את בקשת ההגנה להשבת שני העדים הנ"ל לדוכן העדים לחקירה נגדית, כעדי תביעה;

4

4.      בכך לא נחסמה אפשרותו של הנאשם להביא העדים במסגרת אחרת, כעדי הגנה. להזכיר, כי בית המשפט יוכל להתיר חקירתם הראשית של עדים כאלה על-דרך חקירה נגדית, וכך להבטיח שלא תיגרע כל אפשרות לחקירה צולבת וממצה של העדים;

5.      על הנאשם יהא לשלם לעדים, שיגיעו זאת בפעם השלישית להעיד בתיק זה, והתשלום ישקף את ההכרה בהטרחתם החוזרת. תשלום זה יהיה תנאי לזימון העדים;

6.      ההגנה תידרש מן-הסתם לאמצעים המצויים ביד התביעה, לאיתורם של העדים בחלוף זמן כה רב ובעדים שהיו אז צעירים למדי;

7.      לפיכך אני מורה:

                    א.        יותר זימונם של העדים הנ"ל כעדי הגנה למועד ההוכחות הקבוע לפרשת ההגנה ליום 7.7.14, אך זאת אך ורק אם יופקד בקופת בית המשפט סך של 2,000 ₪, עד ליום 22.5.14;

                     ב.         לאחר הפקדת הסך, תינתן החלטה משלימה ובה הוראות לזימון העדים ולסיוע התביעה בעניין זה. לא יופקד הסך עד למועד האמור - לא יזומנו העדים;

8.      מזכירות: נא להעביר עותקים לב"כ הצדדים ולקבל הפקדה כאמור לעיל אם תופקד;

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בהעדר הצדדים.