1

במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע לפיו בעבירות אלו:

א.        יבוא לשם מסחר של טובין שסומנו בסימון מסחר רשום, לפי סעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר (מספר עבירות).

ב.         החזקת טובין שסומנו בסימון מסחר רשום, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודה הנ"ל (מספר עבירות).

ג.         מכירת טובין שסומנו בסימון מסחר רשום, לפי סעיף 60(א)(3) לפקודה הנ"ל (מספר עבירות).

לפי המוסכם הגבילה התביעה עתירתה העונשית לארבעה חודשי מאסר בפועל, שהנאשם יוכל לרצותם בעבודות שירות אם יימצא מתאים לכך, הפעלתו בחופף של מאסר מותנה בן ארבעה חודשים, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪.

ההגנה היתה חופשית בטיעוניה, למעט עניין הקנס שסכומו הוסכם וכך גם דרך תשלומו - הפקדה עד למועד גזר הדין.

הנאשם 3 הורשע עוד קודם לכן במסגרת טיעון לפי אישום שני בכתב האישום המקורי, בעבירות החזקת טובין שסומנו בסימן מסחר רשום ומכירת טובין שסומנו בסימן מסחר רשום:

הנאשם 3 רכש מהנאשמים 1 ו-2 כחמישים שעונים "מזויפים" - כלומר, העתקים לשעוני יוקרה הנושאים שמות של מותגים בינלאומיים ידועים - ובהם זיופי רולקס וברייטלינג תוצרת סין, שנקנו במחיר זול בהרבה מערכם של שעונים מקוריים. הנאשם 3 פרסם בפייסבוק מבצע למכירת השעונים והחל למכרם.

2

במסגרת הסדר הטיעון נדון הנאשם 3, יליד 1982 שלחובתו עבר פלילי מכביד יחסית, לעונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות תוך הפעלה בחופף של מאסר מותנה בן חודשיים, מאסר מותנה וקנס.

מעשי הנאשם:

במהלך תקופה לא ידועה עד ליום 26.10.10 החזיק הנאשם בחנותו בתל-אביב 74 שעונים "מזויפים" שהנם העתקים של שעוני יוקרה שיוצרו למעשה בסין, ובמהלך התקופה מכר שעונים מזויפים כאלה ללקוחות שונים.

מתחם העונש ההולם:

1.      העבירות הקבועות בפקודת סימני מסחר מגנות על אינטרס רכושי כשר של בעל הסימן, בדרך-כלל סמליל ("לוגו"). במקרה דנן לא היתה פגיעה בלקוחות, שככל הנראה ידעו היטב מה טיב הסחורה שהם קונים במחירי מציאה. על-אף זאת, הפגיעה ממשית ביותר, במעגלי נזק רחבים: מלבד הפגיעה הישירה בבעל הסימן, נפגעים הסחר העולמי והמקומי ונפגע שמה הטוב של ישראל הנתפסת כ"מעצמת זיופים" (לשון הפסיקה) ומדינת לא-חוק.

2.      יש לקבוע כי הערכים המוגנים אכן נפגעו, אולם מובן כי מידת הפגיעה מתמתנת לנוכח הכמות הלא-גדולה של הטובין המפרים.

3.      הנזק שנגרם לבעלי הסימן הוא נזק כלכלי מיידי, וכן גם נזק עקיף של אובדן אמון בסימן הרשום, עקב ריבוי מעשי הזיוף.

4.      אינני רואה כל מקום למדיניות מקלה בעבירות מסוג זה בשל נפיצותן הרבה וקלות ביצוען, כפי שמעידים מוצגי ההגנה נע/3, שהנם פלטים המעידים על הפצת "שעוני רפליקה" ברשת האינטרנט. שטף העבירות והעבריינים מסוג זה אינו מאפשר למשטרת ישראל, על משאביה המצומצמים, לטפל בכל מקרה ומקרה, אך מכאן אין להסיק קיומה של אכיפה בררנית.

5.      הנחיית הפסיקה היא להחמרה עונשית, ואכן המדיניות הנהוגה נוקטת בענישה משמעותית, לרבות קנסות. כך ראו סקירתו המקיפה של הש' ד"ר קובו בת"פ 72-01-14 מ.י. נ' לוי (2014).

6.      מתחם העונש ההולם שייקבע ינוע בין מאסר על תנאי לבין שבעה חודשי מאסר בפועל, כעונש עיקרי, ועתירת התביעה תואמת אפוא מתחם זה.

קביעת העונש במתחם:

3

1.      הנאשם, יליד 1944, כבן 70 כיום. לחובת הנאשם הרשעה אחת רלוונטית משנת 2008, שעניינה עבירה דומה שבוצעה בשנת 2006. עניין זה הסתיים במאסר מותנה בן ארבעה חודשים למשך שלוש שנים, שהנו בר-הפעלה בתיק זה, וקנס בסך 10,000 ₪. אין להכחיש אפוא, כי מדובר בעבירה חוזרת של הנאשם.

2.      מנגד, קיימים טעמים כבדי משקל להקלה משמעותית בעונשו של הנאשם:

                    א.        הודיית הנאשם, שיש עמה נטילת אחריות;

                     ב.         העדר הרשעות פליליות של-ממש, למעט היחידה שהוזכרה לעיל;

                      ג.         תיקונו המשמעותי של כתב האישום וצמצומו הניכר;

                     ד.         פגיעתו של עונש מאסר בנאשם, לנוכח גילו המתקדם, תהא קשה וחמורה. הנאשם, בגילו ובמצבו הרפואי, יתקשה לעמוד גם בעבודות שירות;

                    ה.        ההליך גרם לנאשם למצוקה וחרדה, שהובילו לפנייתו לסיוע רפואי ולאבחנה של חרדה ודכאון (נע/1);

                      ו.         ככלל, הנאשם ניהל חיים נורמטיביים לאורך שנים;

                     ז.         עוד יובא בחשבון חלוף הזמן מביצוע העבירות בשנת 2010, ובמידת-מה גם השיהוי בהגשת כתב האישום;

                    ח.        השוואה בין עניינו של הנאשם לעניינו של הנאשם 3, שלחובתו עבר פלילי מכביד יחסית לגילו, אמורה להוביל לגזירת עונש קל יותר לנאשם דנן;

3.      לאלו יש להוסיף את נטל הקנס המוסכם.

4.      לפיכך, יש להעמיד עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, על-אף הרשעתו הקודמת.

הארכתו של המאסר המותנה:

1.      כאמור לעיל, לחובת הנאשם מאסר מותנה בן ארבעה חודשים שהוטל בת.פ. (שלום ת"א) 8237/07 ביום 27.3.08, והוא בר-הפעלה בענייננו.

2.      הטעמים שנמנו לעיל לעניין הקלה בעונש בתוך מתחם העונש ההולם, יפים גם לעניין הארכתו של המאסר המותנה, כשבנסיבות אלו לא יהא זה צודק להפעילו.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        אני מאריך בשנתיים מהיום את המאסר המותנה, בן ארבעה חודשים, שהוטל בת.פ. (שלום ת"א) 8237/07 ביום 27.3.08.

ב.         קנס בסך 10,000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתו (הקנס כבר הופקד).

4

הוראות נלוות:

השעונים המזויפים המפורטים בכתב האישום המתוקן יושמדו; יתר השעונים יושבו לנאשם; כל מוצג אחר, פרט לכסף, יועבר להכרעה פרטנית של קצין משטרה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ה , 11 בפברואר 2015, במעמד הצדדים.