כללי

הנאשם 1 הוא יליד 1995 ותושב חיפה (להלן: הנאשם 1); הנאשם 2 הוא יליד 2000 ותושב חיפה (להלן: הנאשם 2); הנאשם 3 הוא יליד 1998 ותושב עכו (להלן: הנאשם 3); והנאשם 4 הוא יליד 2000 ותושב טירת הכרמל (להלן: הנאשם 4).

 

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות סמים (מכירת סם מסוג קוקאין לסוכן משטרתי), מה שהוביל להרשעתם בעבירות סחר בסמים וסיוע לסחר בסמים. הסדר הטיעון שהושג טרם שמיעת ראיות כלל את תיקון כתב האישום ולא כלל הסכמות לעונש.

 

גזר דין זה נוגע לנאשמים 1 ו 2 4 בלבד. עניינו של הנאשם 3 הופרד משום עיכוב בקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות (ר' החלטתי מיום 9.7.23) וגזר הדין בעניינו יינתן במועד מאוחר יותר.

 

עיקרי כתב האישום המתוקן

בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן צוין כי במועדים הרלוונטיים לאישום, פעל נ.פ. (להלן: הסוכן) בשליחות משטרת ישראל ורכש בהוראתה, באישורה ובכספה סמים, כלי נשק ותחמושת. עוד תואר כי בין הנאשם 1 לסוכן ישנה היכרות מוקדמת; וכי הנאשמים 1 ו 2 בני דודים. כתב האישום אוחז 3 אישומים, כאשר הנאשם 1 הוא הדמות המשותפת לכל האישומים.

 

לפי האישום הראשון, המיוחס לנאשמים 1 ו 2 עובר ליום 5.1.22 ובמשך מספר שבועות הנאשם 1 שוחח עם הסוכן מספר פעמים בטלפון, בווטסאפ ובפייסבוק. במהלך השיחות השניים שוחחו על כך שהנאשם 1 ימכור לסוכן סמים. במהלך השיחות, הנאשם 1 שלח לסוכן בווטסאפ תמונות וסרטונים של חומרים הנחזים להיות קוקאין, כשהם מחולקים לסוגים שונים. ביום 4.1.22 הנאשם 1 והסוכן שוחחו בהודעות בווטסאפ, הסוכן ביקש לקנות 50 גרם קוקאין, והשניים סיכמו כי הנאשם 1 ימכור לסוכן 50 גרם קוקאין תמורת 12,000 ₪ ביום למחרת. בהמשך לכך, הנאשם 1 סיכם עם הנאשם 2 כי ימכרו לסוכן את הסם. ביום 5.1.22 סמוך לשעה 12:30 הנאשם 1 שוחח עם הסוכן בווטסאפ וסיכם עמו שהעסקה תבוצע בשעה 13:30 בחניון "החוף השקט" בחיפה (להלן: מקום העסקה). בהמשך לכך, הנאשם 3 עדכן את הסוכן בכך שהנאשם 2 הוא זה שיגיע למקום העסקה. סמוך לשעה 13:50 הנאשם 2 הגיע למקום העסקה רכוב על קטנוע, כשהוא מחזיק קוקאין במשקל כולל של 50.22 גרם נטו בצוותא חדא עם הנאשם 1, מסר לידי הסוכן את הסמים, וקיבל ממנו את התמורה בסך 12,000 ₪ ומיד לאחר מכן נסע מהמקום ופגש בנאשם 1 אשר המתין לו.

 

באישום זה הנאשמים 1 ו 2 הורשעו בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין.

 

לפי האישום השני, המיוחס לנאשמים 1 ו 3 בתאריך 9.1.22 שוחחו הנאשם 1 והסוכן בווטסאפ שהנאשם 1 יספק לסוכן קוקאין. בתאריך 10.1.22 השניים שוחחו שוב בווטסאפ וסיכמו כי הנאשם 1 יספק לסוכן קוקאין בכמות של כ 100 גרם תמורת 22,000 ₪ ביום למחרת בסביבות השעה 13:00. בהמשך לכך, הנאשמים 1 ו 3 סיכמו כי הנאשם 3 הוא זה שימכור לסוכן את הסם, והנאשם 1 יסייע לו בכך. בתאריך 11.1.22 סמוך לשעה 10:52 הנאשם 1 והסוכן תיאמו כי העסקה תתבצע בחניון החוף השקט בחיפה בשעה 13:30. הנאשם 1 עדכן את הסוכן כי יתאם עם נאשם 3 הגעה למקום העסקה לצורך ביצועה. בהמשך לסיכום לעיל, הנאשם 3 הגיע למקום העסקה ברכב מסוג יונדאי מ.ר. 46-733-81 אשר בבעלותו, כשהוא מחזיק ברכב סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 99.97 גרם נטו שלא כדין. סמוך לשעה 13:25 הנאשם 1 שלח לסוכן הודעה לפיה הנאשם 3 נמצא במקום העסקה ברכב מסוג יונדאי ומיד לאחר מכן הנאשם 3 פגש בסוכן. במקום העסקה, הסוכן ניגש לרכב ושאל את נאשם 3 האם הוא מטעם נאשם 1. נאשם 3 השיב שכן, ומסר לסוכן את הסמים בתוך קופסת נעליים. הנאשם 3 ביקש מהסוכן "22", והסוכן מסר לו סך של 22,000 ₪ בשטרות תמורת הסמים וחזר למונית איתה הגיע למקום העסקה ונסע מהמקום.

 

באישום זה הנאשמים 1 ו 3 הורשעו בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו 19א' לפקודת הסמים המסוכנים (הנאשם 3 בלבד); סיוע לסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו 19א' לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 31 לחוק העונשין (הנאשם 1 בלבד); החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (הנאשם 3 בלבד).

 

לפי האישום השלישי, המיוחס לנאשמים 1 ו 4 בתאריך 18.1.22 הנאשם 1 הציע לסוכן כי יספק לו קוקאין ושלח לו סרטון בו חומר הנחזה להיות קוקאין בכמות גדולה. בהמשך להצעה, בתאריך 19.1.22 הנאשם 1 והסוכן שוחחו ביישומון ווטסאפ, הסוכן ביקש לקנות קוקאין והשניים סיכמו כי נאשם 1 ימכור לסוכן קוקאין בכמות של כ 100 גרם תמורת 22,000 ₪ ביום למחרת בסביבות השעה 12:00. בהמשך לכך, הנאשם 1 ו 4 סיכמו כי הנאשם 4 ימכור לסוכן את הסמים והנאשם 1 יסייע לו בכך. בתאריך 20.1.22 סמוך לשעה 10:42 שוחחו הנאשם 1 והסוכן ביישומון ווטסאפ ותיאמו כי העסקה תבוצע בתחנת הדלק "דור אלון" שבסמוך לקניון חיפה בשעה 12:10. הנאשם 1 עדכן את הסוכן כי יתאם עם הנאשם 4 הגעה למקום העסקה לצורך ביצועה. סמוך לשעה 12:30 הנאשם 4 הגיע למקום העסקה יחד עם אדם אחר ברכב מסוג ניסאן ג'וק מ.ר. 14-525-33 כשהוא מחזיק ברכב קוקאין במשקל כולל של 99.09 גרם נטו. במקביל, הנאשם 3 שלח לסוכן הודעה לפיה הנאשם 4 מגיע למקום העסקה וכן את סוג הרכב בו הוא נוסע ומיד לאחר מכן הנאשם 4 פגש בסוכן. במקום העסקה הנאשם 4 ביקש מהסוכן לגשת למקום מבודד יותר והסוכן עשה כן. הנאשם 4 יצא מהרכב ומסר לסוכן את הסמים, הסוכן מסר לו בתמורה 22,000 ₪ וחזר למונית איתה הגיע למקום העסקה ונסע מהמקום.

 

באישום זה הנאשמים 1 ו 4 הורשעו בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו 19א' לפקודת הסמים המסוכנים (הנאשם 4 בלבד); סיוע לסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו 19א' לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 31 לחוק העונשין (הנאשם 1 בלבד); החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (הנאשם 4 בלבד).

 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 1 (להלן בפסקה זו: הנאשם)

הנאשם בן 28, רווק, טרם מעצרו התגורר בבית אימו והיה בעליה של חברת משלוחים עד שנת 2020, שאז נדון למאסר בגין עבירות סמים. לאחר שחרורו עבד לסירוגין ובמקביל שולב בטיפול ברש"א וביחידה לטיפול בהתמכרויות, אולם התקשה להימנע מדפוסי השימוש בסמים, ובעודו מצוי בהליך הטיפולי והפיקוחי לעיל החל להשתמש בסמי פיצוציות וכן ב"קריסטל". הנאשם ייחס את העבירות בתיק הנוכחי להתמכרותו לסמים לעיל, ולדבריו הוא מכיר את יתר הנאשמים על רקע עבודתם כשליחים ותפקידו היה לתאם את העסקאות. הנאשם הביע רצון לעבור הליך טיפולי בהתמכרותו וצוין כי במסגרת מעצרו הוא החל הליך שכזה. בשקלול גורמי הסיכון והסיכוי לשיקום, העריך שירות המבחן כי נשקף מהנאשם סיכון גבוה להישנות עבירות דומות בעתיד, והומלץ לשלבו בהליך טיפולי במסגרת המאסר.

 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2 (להלן בפסקה זו: הנאשם)

הנאשם בן 22, רווק, מתגורר בחיפה ועובר למעצרו עבד כשליח בסופר. הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשיו ותיאר כי מכר הציע לו לקחת חלק בעסקת הסמים והוא נעתר לכך מתוך רצון לרווח גבוה בזמן קצר, ומתוך דפוסי התנהלות אליהם הורגל בסביבתו החברתית. הנאשם ביטא חרטה ומסר שהוא מעוניין לאמץ אורח חיים נורמטיבי ומתפקד. הנאשם שלל שימוש בסמים, ומדיווח שהתקבל מכלא "שיטה" עלה כי נרשמה לחובתו הפרת משמעת אחת, וכיום הוא משולב בקבוצה ראשונית העוסקת בתחום כישורי חיים, זכויות עצורים והכנה לטיפול, אליה הוא מגיע באופן סדיר והומלץ על המשך טיפול בקבוצות. בשקלול גורמי הסיכון והסיכוי לשינוי, שירות המבחן העריך כי לא ניתן לשלול חזרה על התנהגות דומה מצדו בעתיד, בין השאר בשים לב לקושי שהנאשם גילה בתפקוד במסגרות לאורך חייו, הקושי בוויסות דחפים וקושי ניכר בהצבת גבולות, כמו גם החשיפה לחברה שולית ואימוץ התנהלות עבריינית. שירות המבחן העריך כי שילובו בהליך טיפולי במסגרת שב"ס עשוי לצמצם את הסיכון לחזרה על התנהלות פורצת גבולות.

 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 4 (להלן בפסקה זו: הנאשם)

הנאשם כבן 23, רווק, טרם מעצרו עבד כשליח והתגורר עם אמו בטירת הכרמל. מגיל צעיר עבר בין מספר מסגרות על רקע בעיות התנהגות, חבר לנוער שוליים והסתבך בפלילים בתחום הסמים, הרכוש והאלימות, ועל רקע זה לא גויס. הנאשם לווה בעבר על ידי שירות המבחן לנוער, הופנה לטיפול ביחידה להתמכרויות אך התקשה לשתף פעולה ולהיעזר בגורמי טיפול. לגבי העבירות בהן הורשע, מסר כי חבר משותף שלו ושל הנאשם 1 הציע לו להעביר סמים לסוכן תמורת תגמול כספי ללא שהיה מודע לכך שמדובר בקוקאין. [אעיר, כי בטיעונים לעונש הנאשם שב ו"אישרר" את הודייתו בכתב האישום המתוקן לפיו הוא סיכם עם הנאשם 1 על מכירה לסוכן סם מסוג קוקאין]. הנאשם הביע צער על מעורבותו במעשים ומסר שתקופת המאסר הממושכת טלטלה אותו והרתיעה אותו מלחזור על מעשים דומים. שירות המבחן עמד על גורמי הסיכון לגביו (עברו הפלילי; נסיבות חייו המורכבות ומאפייני אישיותו; אי יציבותו במסגרות השונות בחייו; חיבור לסביבה שולית; עמדותיו המקלות ביחס לשימוש בסמים; החזרתיות בביצוע עבירות; וקשייו להירתם להליכים טיפוליים); ומאידך על גורמי הסיכוי (ההתרשמות כי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע ומטלטל; הבעת החרטה על מעשיו; ודבריו כי ניתק את הקשרים השוליים ורצונו לנהל אורח חיים תקין בעתיד). בשקלול הגורמים העריך שירות המבחן שקיימת רמת סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד, ולכן הומלץ על ענישה קונקרטית ומציבת גבולות וכן על שילובו בהליך טיפולי במסגרת שב"ס.

 

ראיות המאשימה לעונש

מטעם המאשימה הוגשו גיליונות הרישום הפלילי בעניינם של הנאשמים 1, 2, ו 4.

 

מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם 1 עלה כי לחובתו 7 הרשעות קודמות בין השנים 2011 - 2021, בעיקר בגין עבירות סמים. לחובת הנאשם 3 מאסרים מותנים הרלוונטיים לענייננו (גזרי הדין הוגשו מטעם המאשימה) -

 

(-)        בת"פ (שלום חיפה) 1007-07-20 מדינת ישראל נ' גאנם ואח' (גז"ד מיום 18.2.21) הנאשם הורשע בעבירות סמים, נשק ושיבוש הליכי משפט, ונדון ל 20 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של החזקת נשק, עבירת סמים מסוג פשע ועבירה של נהיגה בפסילה.

 

(-)        בת"פ (שלום חיפה) 52708-03-18 מדינת ישראל נ' גאנם (גז"ד מיום 24.3.21) הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכת עצמית, סחר בסמים וקשירת קשר, ונדון ל 6 חודשי מאסר בפועל (שירוצו בחופף למאסר מהתיק לעיל) וכן 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

 

(-)        בת"פ (שלום חיפה) 27030-01-21 מדינת ישראל נ' גאנם (גז"ד מיום 18.4.21) הנאשם הורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונדון לחודשיים מאסר על תנאי למשך שנה, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

 

מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם 2 עלה כי לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות של הפרת הוראה חוקית ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית ויצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים בגינן נדון למאסרים מותנים.

 

מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם 4 עלה כי לחובתו 4 הרשעות קודמת בין השנים 2016-2020 בעבירות אלימות, רכוש וסמים.

 

תמצית ראיות הנאשמים לעונש

ראיות הנאשם 1

מטעם הנאשם 1 הוגשה חוות דעת של עו"ס פרטי; הוגשו מסמכים בהקשר למצב הכלכלי של משפחתו; וכן העידו מטעמו מספר עדי אופי.

 

חוות הדעת נערכה על ידי עו"ס שרון ימיני, שעבד בעבר כקצין מבחן בשירות המבחן למבוגרים, וערך את חוות הדעת במסגרת מכון פרטי לטיפול בהפרעות התנהגות והתמכרויות. בתמצית, צוין כי על רקע קשיים שונים במסגרת המשפחתית הנאשם הציג התדרדרות מהירה לאורח חיים עברייני ושילם על כך מחירים גבוהים. עם זאת, בתנאים מסוימים יש לנאשם יכולת לתפקוד תקין, כיום הוא מבקש לתקן את דרכיו ומעוניין להשתלב בהליך שיקומי במסגרת קהילה טיפולית. עורך חוות הדעת ציין כי טיפול סמכותי ואינטנסיבי עשוי לשאת הצלחה ככל שחרב מונפת מעל ראשו של המטופל, ובהתאם הומלץ לדחות את גזר הדין ולאפשר לנאשם להשתלב בטיפול גמילה סגור. זאת ועוד, עורך חוות הדעת מסר בעדותו כי מהניסיון המקצועי שלו סיכויי ההצלחה של חלופה מוסדית טובים יותר מאשר טיפול במסגרת בית הסוהר.

 

עוד העידו מטעמו של הנאשם 1 שני חברי ילדות שלו - מר דאוד אמיר, כבן 30, שמסר על עברם המשותף (ספורט, לימודים) וכן על כך שהנאשם התקשר אליו וביקש שיסייע לו להיחלץ מסביבתו ועיסוקיו השליליים. העד ביקש את התחשבות בית המשפט והביע נכונות לסייע לנאשם; וכן מר ויסאם עגינה, כבן 27 שמסר על היכרותו את הנאשם כאדם חיובי שדאג למשפחתו ולחבריו. העד ביקש להקל עמו והביע נכונות לסייע לו בכל עניין.

 

ראיות הנאשם 2

מטעם הנאשם 2 העידה אמו ,שביקשה את התחשבות בית המשפט ומסרה כי הנאשם ממשפחה חמה ותומכת, אחיותיו של הנאשם פנו להשכלה גבוהה, הנאשם היה שחקן כדורגל והסתבכותו לא מאפיינת את אורחות המשפחה.

 

ראיות הנאשם 4

מטעם הנאשם 4 העידה אמו, שמסרה כי בנה הביע גם בפניה את חרטתו ורצונו לחזור לדרך הישר וביקשה את התחשבות בית המשפט. עוד העידה לזכות הנאשם 4 הגב' רובי בן הרוש, קרובת משפחתו שמסרה גם היא דברים חיוביים אודות אופיו של הנאשם וביקשה את התחשבות בית המשפט בעונשו.

 

תמצית טיעוני המאשימה לעונש

המאשימה עמדה על חומרת מעשי הנאשמים והפנתה לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במעשי הנאשמים והם ההגנה על בריאותו ושלומו של הציבור והצורך למנוע פגיעה ונזק לחברה שנגרמים מהתמכרות ושימוש בסמים, שכרוכים לא אחת בעבירות רכוש ואלימות. נטען, כי בענייננו הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה, בשים לב לכך שמדובר במספר מקרים ועסקאות, בסמים מסוג קוקאין ובסכומי כסף גבוהים. ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות הפנתה המאשימה ראשית לכך שמעשי הנאשמים מלמדים על תכנון, תוך שימוש ביישומונים ובהתארגנות מקדימה. עוד הדגישה המאשימה את כמויות הסם וסוגו, שהינו בעל חומרה יתרה וטומן בחובו סכנות לציבור המשתמשים ולציבור הרחב. הנזק הפוטנציאלי שהיה צפוי להיגרם היה נזק רב, והנאשמים יכלו להבין את חומרת מעשיהם וההשלכות הנלוות להם. הנאשמים פעלו מבצע כסף וחלקם בביצוע העבירות בלעדי.

 

לאחר שהפנתה לפסיקה המשקפת, לשיטתה, את מדיניות הענישה הנוהגת, המאשימה עתרה לקביעת מתחמי ענישה ולרכיבי ענישה כדלקמן -

 

ביחס לנאשם 1 נטען כי מדובר במספר אירועים ובהתאם יש לקבוע מספר מתחמים: ביחס לאישום הראשון מתחם בין 2.5 - 4.5 שנות מאסר בפועל; ביחס לאישום השני מתחם בין 1.5 - 3 שנות מאסר; ובגין האישום השלישי מתחם בין 1.5 - 3 שנות מאסר. נטען כי היה ובית המשפט יקבע מתחם אחד כולל, יש להעמידו בין 48 ל 72 חודשי מאסר. המאשימה עתרה להפעיל במצטבר את המאסרים המותנים שתלויים כנגד הנאשם 1. בגדרי המתחם, המאשימה הפנתה מחד להודייתו; ומאידך לעברו הפלילי המכביד והמשמעותי, שעיקרו בעבירות דומות לענייננו, וכן לתסקיר שירות המבחן. על יסוד השיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירה טענה המאשימה שיש למקם את עונשו ברף הבינוני עליון של מתחם הענישה, וזאת לצד עונשי מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון בפועל ומותנית.

 

ביחס לנאשם 2 עתרה המאשימה לקביעת מתחם בין 2.5 ל 4.5 שנות מאסר. בגדרי המתחם המאשימה הפנתה, מחד, להודייתו; ומאידך, לעברו הפלילי שכולל בין היתר עבירות סמים וכן לתסקיר שירות המבחן. על יסוד השיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירה, טענה המאשימה שיש למקם את עונשו ברף הבינוני עליון של מתחם הענישה, וזאת לצד עונשי מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון בפועל ומותנית. בנוסף, המאשימה עתרה להכריז על הנאשם 2 כ"סוחר סמים" כאמור בסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, ובהתאם לחלט לטובת אוצר המדינה את הסך של 16,500 ₪ במזומן שנתפסו בביתו.

 

ביחס לנאשם 4 עתרה המאשימה לקביעת מתחם הנע בין 3 ל 6 שנות מאסר. לגבי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, טענה המאשימה כי בשים לב להודייתו, מחד, ולעברו הפלילי ותסקיר שירות המבחן, מאידך, יש למקם את עונשו ברף הבינוני עליון של המתחם, ובנוסף להטיל עליו עונשי מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון בפועל ומותנית.

 

תמצית טיעוני הנאשמים לעונש

באי כוח הנאשמים עמדו על כלל הנימוקים והטענות שיש בהם להביא לקביעת מתחמי ענישה מתונים ככל הניתן, והפנו לכלל נתוניהם האישיים שיש בהם להביא להקלה בעונש.

 

הנאשם 1

בפתח טיעוניו עתר ב"כ הנאשם 1 להורות על שחרור הנאשם 1 להליך טיפולי בקהילה והפנה בהקשר זה להלכת סוויסה (בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (21.3.11)). ב"כ הנאשם 1 הפנה בין היתר להודאת הנאשם במעשים, הצהרתו כי הוא מכור ובקשתו לקבלת טיפול. בנוסף, הפנה ב"כ הנאשם 1 לתקופת המעצר הממושכת יחסית של הנאשם 1, לכך שבמסגרת המעצר הוא השתתף בפעילות חינוכית וטיפולית וליתר השיקולים בהקשר זה. נטען כי הנאשם מצוי בפני מוצאו האחרון להשתקם ולהיגמל מהסמים, וללא טיפול אינטנסיבי הוא לא יוכל לצאת ממעגל העבריינות וההתמכרות. לכן, כך נטען, יש להעדיף את השיקול השיקומי ולהורות על הליך טיפולי במרכז לטיפול בהתמכרויות "מלכישוע".

 

לחילופין, עתר ב"כ הנאשם 1 לקביעת מתחם ענישה אחד וטען כי מדובר אמנם במספר אישומים, אך מתקיים קשר הדוק וענייני בין כלל האישומים ומדובר למעשה בעבירות דומות, עם אותו הסוכן, אותו סוג סם ואותה שיטת פעולה על פני תקופה קצרה. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה הודגש כי לפחות לגבי חלק מהאישומים מי שביקש לרכוש סמים, ולמעשה מי ש"יזם" את העסקאות, היה הסוכן והוא היה זה שגם שלט על כמות הסם וסוגו. לגבי האישום הראשון נטען כי אמנם הנאשם 1 שוחח עם הסוכן ב"ווטסאפ", אך מי שסיפק בפועל את הסמים לסוכן היה הנאשם 2; ומי שהיה עם הסוכן בקשר לאחר "סגירת העסקה" היה הנאשם 3, כך שחלקו של הנאשם 1 באישום היה קטן והסתכם בתיאום ראשוני של העסקה ופרטיה. כך גם לגבי האישום השני, הנאשם הורשע כמסייע בלבד וחלקו באישום זה הסתכם בתיאום העסקה ולא באספקת הסם בפועל; וטענות דומות לטענות לעיל נטענו גם ביחס לחלקו של הנאשם באישום השלישי. הודגש כי מדובר במכירת סמים לסוכן כך שהסמים לא הופצו בסופו של דבר לציבור הרחב והנזק שנגרם הוא אך נזק פוטנציאלי. על רקע כלל הטיעונים לעיל ולאחר שהופניתי לפסיקה, נטען כי מתחם הענישה בגין כלל האישומים נע בין 24 ל 41 חודשי מאסר. בשים לב לנתוניו האישיים בעיקר כפי שעלו מהתסקיר, נטען שיש למקם את העונש במרכז המתחם.

 

הנאשם 2

ב"כ הנאשם 2 הדגיש כי מרשו היה מעורב באישום הראשון בלבד ונטען כי הסוכן הוא זה שיזם את העסקה. עוד נטען כי לנאשם 2 לא הייתה תקשורת מקדימה עם הסוכן וחלקו היה להיפגש עם האחרון ולספק לו את הסמים. ב"כ הנאשם 2 הפנה לפסיקה מטעמו ועתר למתחם בין 10 ל 15 חודשי מאסר. בגדרי המתחם הודגש שמדובר בצעיר בן 22, שאמנם לחובתו עבר פלילי אך הוא אינו מכביד. עוד הפנתה ההגנה למשך תקופת מעצרו; להודייתו במסגרת הסדר טיעון שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי; לנסיבות חייו הקשות כפי שעלה מהתסקיר; ולכך שהוא מביע חרטה על מעשיו ומביע רצון לשינוי. נתונים אלה, כך נטען, מצדיקים ענישה בתחתית המתחם.

 

לגבי עתירת המאשימה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" (ובהתאם להורות על חילוט הכסף שנמצא בביתו), נטען כי לא התקיים אחד התנאים להכרזה על הנאשם כ"סוחר סמים", והכוונה לתנאי לפיו הנאשם הפיק רווח מהעבירה או שהיה אמור להפיק רווח. נטען כי הנאשם הסביר את מקור הכספים, ומסר כי מקורם מעבודתו כשליח בסופר. בהקשר האחרון ההגנה הגישה את הודעותיהם של שני קבלני משנה של אותו סופר, שאישרו כי הנאשם 2 עבד כשליח בסופר.

 

הנאשם 4

ב"כ הנאשם 4 הדגיש כי מרשו היה מעורב באישום אחד ובעסקה אחת בלבד, והשליטה בפרטי העבירה כמו קביעת כמות הסם ומיקום הספקתו לא היו באחריותו. זאת ועוד, ב"כ הנאשם 4 אבחן את הפסיקה אליה הפנתה המאשימה וטען כי מתחם הענישה נע בין 12 ל 24 חודשי מאסר. בגדרי המתחם, הודגשו נסיבות חייו של הנאשם כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן ובפרט שמדובר בנאשם צעיר כבן 23, שאמנם לחובתו עבר פלילי אך לא מדובר בעבר מכביד ובעבירות שאינן חמורות באופן יחסי, והוא לא נידון בגינן לעונשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם 4 הפנה לנטילת האחריות והבעת החרטה; להודאת הנאשם שחסכה בזמן שיפוטי; לתקופת המעצר הממושכת; ולפגיעה של העונש בנאשם ומשפחתו. בשקלול הדברים נטען שיש להשית 18 חודשי מאסר בפועל.

 

בדברם האחרון לעונש, הנאשם 1 הגיש מכתב בו, בתמצית, תיאר את קשייו האישיים והמשפחתיים שהובילוהו לדרך העבריינית. הנאשם מסר כי הוא מעוניין לערוך שינוי בחייו וביקש להקל בעונשו; הנאשם 2 הביע חרטה על מעשיו; והנאשם 4 הביע צער וחרטה על מעשיו והדגיש את הקושי האישי שלו בתקופת המעצר הממושכת.

 

דיון ומסקנות

אין חולק אודות חומרת מעשי הנאשמים. מדובר בחלק מפרשיה רחבה במסגרתה הפעילה משטרת ישראל סוכן כנגד נאשמים רבים, ביניהם גם אלה שבתיק זה. הנאשמים בענייננו סיפקו לסוכן סמים, כל נאשם לפי חלקו. הערך החברתי המוגן בעבירות סמים הוא בריאות הציבור ושלומו הפיזי והנפשי מפני הנזקים, הישירים והעקיפים, הנגרמים עקב השימוש בסמים. בענייננו, בשים לב לסוג הסם וכמויות הסם בעסקאות, מחד, ולכך שהסמים בסופו של דבר לא הופצו לציבור, מאידך, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית-גבוהה.

 

יש לראות בכלל העסקאות כאירוע אחד בשים לב שהם בוצעו בתקופה קצרה יחסית (חודש 01/22); מדובר בעסקאות דומות; שבוצעו באותו מתווה ובאותו סוג סם; בכמויות דומות; לאותו הסוכן; ועל רקע זהה. עם זאת, ברור כי גם קביעה שכלל המעשים מהווים "אירוע" אחד, אין הדבר מוליך בהכרח למסקנה כי העונש יוגבל בתקרת העבירה החמורה ביותר, כפי שהיה נעשה לו היה מדובר ב"מעשה" אחד (ור' בנדון ע"פ 8686/15 גריבוב נ' מדינת ישראל (3.10.17)). במילים אחרות, בגדרי המתחם יינתן משקל למספרם, טיבם וחומרתם של המעשים.

 

לגבי נסיבות ביצוע העבירה, כל שיש בפנינו הן עובדות כתב האישום המתוקן. הנאשמים הורשעו ב 3 אישומים.

 

הנאשם 1 היה מעורב בכל האישומים. באישום הראשון הנאשם 1 והסוכן יצרו קשר, והסוכן ביקש לקנות 50 גרם קוקאין, ובהמשך הנאשם 2 סיפק לסוכן בפועל 50.22 גרם קוקאין. הנאשם 1 הוא הדמות הדומיננטית בפרשה - הוא זה שהכיר את הסוכן היכרות מוקדמת; היה בקשר עם הסוכן בכל אחת מהעסקאות; ואף תיאם פרטים עם הסוכן בכל העסקאות. שקלתי את טענת ההגנה כי באישומים הראשון והשלישי צוין כי "הסוכן ביקש" מהנאשם 1 לקנות את הסם, אך לטעמי אין ליתן לכך משקל של ממש לזכות נאשם זה, שהיה עצמאי בבחירותיו וקידם את העסקאות (ור' בהקשר זה האמור בע"פ 1654/16 שרר נ' מדינת ישראל (27.2.19), בפסקה 10); וממילא באישום השלישי הדבר היה לאחר שיום קודם לכן הנאשם 1 הוא זה שהציע לסוכן כי יספק לו סמים מסוג קוקאין. ויודגש, נתתי משקל מלא, לצד הקולה, לכך שהנאשם 1 הורשע בעבירות סיוע בלבד באישום השני והשלישי.

 

באישום השני הנאשם 1 שוחח עם הסוכן וסוכם כי הנאשם 1 יספק לו כמות גבוהה יותר מהעסקה הקודמת, 100 גרם קוקאין, תמורת 22,000 ₪. בהמשך לסיכום ביניהם הנאשם 1 סיכם עם הנאשם 3 כי ימכור לסוכן את הסם והנאשם 3 סיפק בפועל לסוכן 99.97 גרם קוקאין. מחד, נתתי דעתי למשקל הסם וסוגו, ומאידך ביחס לכך שמידת התחכום והתכנון מצדו של הנאשם 3 הייתה נמוכה. זאת ועוד, חלקו המשפטי של הנאשם 3 באישום אמנם כשל מבצע עיקרי, אולם חלקו העובדתי החל לאחר שהנאשם 1 סיכם את כמות הסם, סוגו והמחיר, והנאשם 3 "הצטרף" לעסקה לאחר שלב הסיכום.

 

גם באישום השלישי הסוכן ביקש מהנאשם 1 לקנות סם מסוג קוקאין במשקל של 100 גרם והשניים סיכמו כן. בהמשך לסיכום הנאשם 1 סיכם עם הנאשם 4 כי ימכור לסוכן את הסם, והנאשם 4 מכר לסוכן 99.09 גרם קוקאין. גם לגבי אישום זה אפנה מחד לסוג הסם וכמותו, ומאידך לכך שהנאשם 4 "הצטרף" לעסקה לאחר שהנאשם 1 והסוכן כבר סיכמו ביניהם את פרטי העסקה ובכלל זה את כמות הסם, סוגו ומחיר העסקה.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

מדיניות בית המשפט בהקשר לענישה בעבירות סמים ברורה וקובעת כי יש להחמיר עם העבריינים בתחום זה (ור' לדוגמה בהקשר זה האמור בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12)). עם זאת, קיים גם בתחום זה מנעד רחב של עונשים והדבר תלוי במספר רב של גורמים, ביניהם נסיבות ביצוע העבירה, מיקום הנאשם ומעורבותו במדרג ייצור והפצת הסם, סוג הסם, כמותו, התחכום שנלווה לביצוע העבירה, ועוד. כל צד הפנה לפסיקה המשקפת, לשיטתו, את מדיניות הענישה הנוהגת. אפנה להלן לחלק מהפסיקה אליה הפנו הצדדים ולמקרים נוספים, תוך שאציין כי חלקה נוגע למקרים חמורים מענייננו וחלקה למקרים קלים יותר. אלה גם אלה יסייעו בקביעת המתחם.

 

בע"פ 1478/19 סעדי נ' מדינת ישראל (17.11.19) המערער הורשע בעבירה של סחר בסם מסוכן לאחר שמכר בצוותא לסוכן משטרתי 58.78 גרם קוקאין. נקבע מתחם ענישה בין 38 ל 60 חודשי מאסר בפועל, והמערער נדון ל 54 חודשי מאסר בפועל (ניהל את ההליך, בעל עבר פלילי לרבות בעבירות סמים). בית המשפט העליון הפחית את הענישה ל 40 חודשי מאסר, בעיקר משיקולי אחידות הענישה בהקשר לעונש שנגזר על שותפו.

 

בע"פ 8367/18 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.19) נדון עניינו של מי שמכר לסוכן משטרתי בשתי הזדמנויות קוקאין - 30 גרם ו 50 גרם. בערכאה הדיונית נקבעו שני מתחמים - בגין האישום הראשון מתחם הנע בין 23 ל 50 חודשי מאסר, ובגין האישום השני מתחם הנע בין 27 ל 54 חודשי מאסר והוטל עונש כולל של 36 חודשי מאסר (הודה, בעל עבר פלילי עשיר, סובל מבעיות בריאותיות שונות). בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנאשם על גזר הדין, בעיקר משום עקרון אחידות הענישה אל מול נאשם אחר באותה פרשה, והעונש הופחת ל 30 חודשי מאסר.

 

בע"פ 7617/18 אבאייב נ' מדינת ישראל (6.3.19) נדון עניינו של מי שמכר לסוכן משטרתי, בשתי הזדמנויות, קוקאין (בכל פעם 50 גרם) וכן צירף שני תיקים נוספים שהיו תלויים ועומדים נגדו שעניינם בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בערכאה הדיונית נקבע, ביחס לאישום בסחר, מתחם שנע בין 30 ל 60 חודשי מאסר (ביחס לתיקים שצורפו נקבעו מתחמים נפרדים) והמערער נידון לעונש כולל של 42 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪ (הודה, עבר פלילי ישן). בית המשפט העליון דחה את הערעור על גזר הדין.

 

בע"פ 6165/16 ‏כהן נ' מדינת ישראל (19.7.17) נדון עניינו של מי שהורשע בכתב אישום שאחז ארבעה אישומים: בראשון, החזיק כ 48 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית; בשני, תיווך בין סוכן משטרתי לבין נאשם אחר לגבי כ 48 גרם קוקאין; בשלישי, תיווך בין סוכן לבין אחר לגבי כ 50 גרם קוקאין; ברביעי החזיק בביתו כ 0.6 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית. הערכאה הדיונית קבעה כי מדובר בארבעה אירועים נפרדים וקבעה מתחם ענישה בין 18 ל 42 חודשי מאסר לגבי כל אחד. על המערער הוטל עונש כולל של 50 חודשי מאסר בפועל (הודה, תסקיר חיובי, נעדר הרשעות קודמות). בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, תוך שנקבע כי: "בית משפט זה קבע, ושב וקבע, כי נגע הסמים פושה בארצנו ומתפשט בכל פינות החברה. כך, למשתמשים בסם, שבהמשך נופלים קורבן להתמכרותם, וכך לאלה שאינם משתמשים בסם, האזרחים מן השורה, אשר חשופים לפגיעה ברכושם בשל תעשיית הסמים. הענישה חייבת להיות קשה וברורה במטרה להרתיע את המערער בפועל ואחרים בכוח. כדי לעמוד על עקרון ההלימה, יש להתאים את העונש לחומרת המעשים שנמדדת בבחינת אופי העבירה, סוג הסם וכמותו."

 

בע"פ 1654/16 גל שרר נ' מדינת ישראל (27.2.17) נדון עניינו של מערער שהורשע בשני אישומים: בראשון, מכר לסוכן משטרתי 20 גרם קוקאין; ובשני תיווך בין הסוכן לבין אחר בשתי עסקאות במסגרתן נמכרו לסוכן קוקאין במשקל של 100 גרם ו 90 גרם. נקבע בערכאה הדיונית מתחם באישום הראשון בין 24 ל 48 חודשי מאסר; ולגבי השני בין 36 ל 60 חודשי מאסר. בסופו של דבר נגזר על המערער עונש כולל לתקופה של 54 חודשי מאסר בפועל (הודה, לחובתו עבר פלילי מכביד אך עברו בתחום הסמים אינו מכביד, ניתן משקל לזכותו לכך כי היה עציר תומך). הערעור על חומרת העונש נדחה.

 

בע"פ 1987/15 דורי נ' מדינת ישראל (17.8.15) מכר המערער לסוכן משטרתי, דרך שותפו, 50 גרם קוקאין. בערכאה הדיונית נקבע מתחם בין 24 ל 44 חודשי מאסר והוטלו 26 חודשי מאסר (הודה, נעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי ואף הומלץ על עבודות שירות). בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

 

בת"פ (מחוזי ת"א) 35274-02-19 מדינת ישראל נ' נדאף (10.2.20) הנאשם הורשע במכירת 35 גרם קוקאין לסוכן משטרתי ובעסקה נוספת במכירת 45 גרם קוקאין לסוכן. נקבע מתחם לגבי האישום הראשון בין 27 ל 50 חודשי מאסר; לגבי האישום השני בין 30 ל 60 חודשי מאסר, והנאשם נדון לעונש כולל של 36 חודשי מאסר בפועל (הודה, לחובתו הרשעה אחת בעבירות סמים בגינה ריצה מאסר בפועל).

 

בת"פ (מחוזי חיפה) 60222-03-22 מדינת ישראל נ' שיינר (4.4.23) נדון עניינם של מי שמכרו סמים מסוג קוקאין וקנאביס לסוכן משטרתי במסגרת אותה פרשיית סוכן שבענייננו. לפי האישום הראשון, הנאשם 1 הציע לסוכן למכור לו סם מסוג קנאביס, הנאשם 2 הביא פיזית את הסמים למקום המפגש עם הסוכן, שמסר שהוא לא מעוניין בקנאביס ובהמשך סיכמו הנאשמים שימכרו לסוכן קוקאין במשקל 29.6 גרם. לפי האישום השני, הנאשם 1 מכר לסוכן 100 גרם קוקאין. לפי האישום השלישי, הנאשם 1 מכר לסוכן 100 גרם קוקאין כאשר מעורב אחר נפגש עם הסוכן ומסר לו את הסמים. לפי האישום הרביעי הנאשם 2 סיכם עם הסוכן מכירת קוקאין במשקל 100 גרם, ולאחר מכן סיכם עם אחר, שסיפק בפועל את הסמים לסוכן. לגבי הנאשם 1 נקבע כי מתחם העונש הכולל נע בין 48 ל 72 חודשי מאסר בפועל והנאשם נדון ל 54 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית; בעניינו של הנאשם 2 המתחם נע בין 30 ל 48 חודשי מאסר בפועל והנאשם נדון ל 32 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם ולחובתם עבר פלילי בעבירות דומות.

 

בת"פ (מחוזי חיפה) 60440-03-22 מדינת ישראל נ' טמם (17.5.23), נגזר דינו של נאשם נוסף מפרשיית הסוכן דנן, שהורשע בשלוש עבירות של סיוע לסחר בסמים ושלוש עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. באישום הראשון הנאשם הורשע בסיוע לסחר בסם מסוג קוקאין במשקל 1.83 גרם; באישום השני הורשע הנאשם בסיוע לסחר בסמים מסוג קוקאין במשקל 98.65 גרם; ובאישום השלישי בסיוע לסחר בסם מסוג קוקאין במשקל 95.65 גרם. נקבע כי מדובר באירוע אחד, העמיד את מתחם הענישה כנע בין 24 ל 48 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל.

 

לאור כלל האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה וחלקו של כל נאשם וכן את מדיניות הענישה הנוהגת, סבורני כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם 1 (בגין כלל האישומים) הוא בין 42 ל 72 חודשי מאסר; בעניינו של הנאשם 2 בין 2 ל 4 שנות מאסר; ולגבי הנאשם 4 בין 2.5 ל 5 שנות מאסר.

 

ביחס לנאשמים 1, 2 ו 4, איני סבור שיש מקום לסטות מהמתחמים לעיל, לקולה או לחומרה.

 

קביעת העונשים בגדרי המתחמים

לעניין העונש שיושת על הנאשמים בתוך המתחמים לעיל, נתתי דעתי להודייתם, לחיסכון בזמן השיפוטי ולמשך הזמן בו הנאשמים 1, 2 ו 4 במעצר ממשי.

 

ביחס לנאשם 1, יש לדחות את בקשתו להשתחרר בשלב זה להליך טיפולי. אכן, לא רק שאין מניעה עקרונית לעשות זאת אלא ששלב הטיעונים לעונש במסגרת ההליך העיקרי הוא המועד והמקום, ככלל, לשקול את הדבר (ר' הלכת סויסה שצוינה לעיל). עם זאת, בשים לב לנתוניו של נאשם זה; למידת הסיכון הנשקפת ממנו בשלב זה (ור' בנדון בש"פ 5752/16 וורקו נ' מדינת ישראל (4.8.16)); ואחרון אך לא בסדר החשיבות - העובדה ששירות המבחן לא בא בהמלצה בנדון (ור' בהקשר זה ס' 48(א)(7) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996), כל אלה מוליכים למסקנה הברורה כי אין מקום להיעתר לבקשה. עם זאת, נתתי דעתי לחוות הדעת הפרטית שהוגשה בעניינו ולקשייו האישיים והמשפחתיים; וכן נתתי דעתי לדברי החברים שהתגייסו לטובת הנאשם והאירו נקודות לחיוב לזכותו; כמו גם וליתר טיעוני בא כוחו שלא חסך במאמציו וטיעוניו להביא להקלה בעונש. כל אלה, מפיחים תקווה - בצירוף דבריו של הנאשם עצמו - כי הנאשם ינצל את מאסרו הנוכחי להליך טיפולי, כדי שמאסרו זה יהיה, כך יש לקוות, האחרון. לחובת הנאשם יש לזקוף את עברו הפלילי המכביד באופן יחסי. הנאשם צבר לחובתו 7 הרשעות קודמות בעיקר בעבירות אלימות וסמים. 4 הרשעותיו האחרונות היו בגין עבירות סמים וגזרי הדין בנדון ניתנו בין החודשים 02/21 ל 06/21. על אף שבכל אחד ואחד מגזרי הדין האחרונים הנאשם נדון בין השאר למאסרים על תנאי, הדבר לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע עבירות סמים חמורות בתיק דנן לאחר מספר חודשים. נתונים אלה אף נותנים הסבר להערכתו של שירות המבחן בדבר מסוכנות הנאשם בעת הנוכחית.

 

ביחס לנאשם 2, מהתסקיר בעניינו עלה כי מדובר בנאשם צעיר כבן 22, שעובר למעצרו עבד וניהל אורח חיים נורמטיבי. נתתי דעתי לעברו הפלילי, אך גם לכך שמדובר בעבר "ישן" יחסית ושאינו מכביד. עוד נתתי דעתי לאמור בתסקיר ולהערכה כי שילובו בהליך טיפולי במסגרת מאסרו עשוי לצמצם את הסיכון לחזרה לביצוע עבירות. עוד נתתי דעתי למשך תקופת המעצר ולהבעת החרטה על מעשיו.

 

כאמור לעיל, הנאשם 2 התנגד להכרזתו כ"סוחר סמים". ראשית, אבהיר שאין מניעה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" גם במסגרת גזר הדין (ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל (19.11.07)). לגופו של עניין, יש לקבל את עתירת המאשימה בנדון - מדובר במי שסיכם עם הנאשם 1 לספק לסוכן כ 50 גרם קוקאין, כך שמטבע הדברים, לכל הפחות שהיה אמור להפיק מכך רווח (ור' בנדון ס' 36א'(ב) לפקודת הסמים המסוכנים). אין באמרות מעסיקיו של הנאשם כדי לבסס ברמה המספקת את טענות הנאשם כי הסכום שנתפס הוא רק פרי עבודתו. מהודעת העד פדי בושקאר עלה שהנאשם החל לעבוד כשליח באמצע חודש 01/22 והוא שילם (לא צוין באיזה אופן) לנאשם עד למעצרו סכומים של 3,500 ₪ וכן 5,600 ₪, בעוד שבביתו של הנאשם נמצא סכום של 16,500 ₪, והודעתו של עאדל ניג'ם לא מלמדת דבר בהקשר זה. זאת ועוד, גם אם מדובר בכספים ש"התערבבו" אין בכך לסייע לנאשם (ור' בהקשר זה האמור בע"פ 10554/01 שושן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.10.03)). משכך, אני מכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" ומורה על חילוט הסכום שהתבקש על ידי המאשימה.

 

לגבי הנאשם 4, נתתי דעתי לרקעו ולנסיבותיו האישיות. מחד, לעברו הפלילי שכולל הרשעה בעבירות סמים; ומאידך, לכך שהוא לא נדון עד כה למאסר בפועל ולכן יהיה זה מאסרו הראשון.

 

לא מצאתי מקום לפסול את רישיון הנהיגה של מי מהנאשמים. אמנם חלק מהם סיפק את הסם לסוכן ועשה לצורך כך שימוש ברכב, אך אין מדובר ברכיב מרכזי בביצוע העבירות. זאת ועוד - וזה העיקר - נוכח תקופות המאסר בפועל שנגזרו על כל אחד מהנאשמים, יש לקוות כי עם שחרורם הם יעלו על מסלול חיים תקין, נורמטיבי ויצרני. לצורך זה רישיון נהיגה הוא דבר בסיסי שקשה להסתדר בלעדיו. השמת מכשול בדמות פסילת רישיון נהיגה, תהיה, בנסיבות המקרה דנן, מעבר לנדרש.

 

סוף דבר, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים -

 

על הנאשם 1

·        48 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 14.3.22;

·        אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים מת"פ 1007-07-20 (6 חודשים); ת"פ 52708-03-18 (6 חודשים); ות"פ 27030-01-21 (2 חודשים) באופן ש 6 חודשים ירוצו במצטבר לעונש שהוטל בתיק זה ויתר המאסרים המותנים יופעלו בחופף, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 54 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 14.3.22;

·        אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים;

·        אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 3 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים;

·        קנס בסכום של 10,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.12.23;

 

על הנאשם 2

·        28 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו 14.3.22;

·        אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים;

·        אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 3 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים;

·        קנס בסכום של 6,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.12.23;

·        אני מכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים;

·        אני מורה על חילוט כסף המזומן בסך כולל של 16,500 ₪ שנתפס בביתו של הנאשם 2, לטובת הקרן לניהול רכוש מחולט לפי סעיף 36ח' לפקודת הסמים המסוכנים.

 

על הנאשם 4

·        31 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו 14.3.22;

·        אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים.

·        אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 3 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים;

·        קנס בסכום של 6,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.12.23.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, כ"ב תמוז תשפ"ג, 11 יולי 2023, בנוכחות הצדדים.