1.         סמוך אחר תחילת פרשת הראיות, תיקנה המאשימה את כתב האישום, הנאשם 2 חזר בו מכפירתו, הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום מתוקן.

            כעולה מעובדות גליון האישום המתוקן, אחר שנודע לנאשם כי המתלונן, שהוא קטין, הגיע לבית הנאשם 2 כדי לשוחח עם בתו, בעת שהנאשם נעדר מביתו, החליט יחד עם הנאשם האחר לקחת את הקטין למקום בו יטילו עליו אימה ויתקפו אותו.

            עוד באותו היום הגיע הנאשם והנאשם הנוסף לבית הקטין, שם הורו לו להתלוות אליהם כשהנאשם האחר לוקח מהקטין את מכשירו הסלולרי ודוחף אותו למושב האחורי ברכב. במהלך הנסיעה, הורו הנאשם והנאשם האחר לקטין להתכופף כדי שלא יראו אותו. הנאשמים הסיעו את הקטין לשטח פתוח, הורו לו לצאת מהרכב והחלו תוקפים אותו. הנאשם האחר היכה את הקטין במכות אגרוף בפניו והנאשם החל להכות את הקטין באמצעות חפץ שאחז בידו. לאחר שהיכו את הקטין, איים הנאשם האחר על הקטין שאם יספר על אודות תקיפתו, הם ישובו ויפגעו בו. אחר כך החזירו לקטין את מכשירו הסלולרי, הורו לו להמתין עשר דקות בטרם יזעיק עזרה ונמלטו ברכבם מהמקום, כשהם מותירים אותו חבול ועזוב לנפשו.

2.         בעקבות מעשי הנאשמים, כאמור, נגרמו לקטין חבלות חמורות שעיקרם שברים בעצמות האף, שבר ברצפת ארובת העין ופצעים. הקטין אושפז למשך יומיים ושוחרר מבית החולים. בגין מכלול המעשים, כאמור, הורשע הנאשם בעבירות שעניינן כליאת שווא, חבלה בנסיבות מחמירות ואיום.

3.         הנאשם יליד 1979, ללא עבר פלילי.

4.         בטיעוניה לעונש, עמדה המאשימה על חומרת המעשים: תקיפת קטין בצוותא תוך גרימת חבלות גופניות חמורות, במעשה מתוכנן כשהקטין מושאר לנפשו אחר שהותקף מבלי שהושטה לו כל עזרה מצד הנאשם והאחר. בנסיבות, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הנע בין ארבע ועד שש שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי נפגע העבירה.

5.         ב"כ הנאשם עמד על הודאת מרשו באישומים, עניין שייתר את שמיעת עדות המתלונן שהיה קטין, באופן שהוא מורכב, כשלעצמו. צויין כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי אל מול האישומים שנכללו בו מלכתחילה. הופניתי לכך שנערכה סולחה בין הצדדים במסגרתה שולם פיצוי למשפחת הקטין. בנסיבות, עתר הסנגור להסתפק בעונש מאסר החופף את ימי מעצרו של הנאשם, כשנה.

6.         בדברו האחרון ציין הנאשם כי טעה במעשיו וכי נערכה סולחה במהלכה פיצה את נפגע העבירה.

דיון הוכרעה

7.         הנאשם ביקש ללמד לקח את המתלונן - קטין, בשל כך שחשב כי הקטין התנהג באופן שאינו הולם, עת ביקר בביתו ושוחח עם בתו בהעדרו של הנאשם. בשל כך, השתתף הנאשם במעשה תקיפה אכזרי באותו קטין, כשהוא מושאר בסוף הארוע לנפשו, ללא הושטת כל עזרה. זהו מעשה אכזרי ואלים המלמד על רף חומרה גבוה. מלבד עצם האלימות שהופעלה, יש כאן פגיעה בקטין על ידי בגירים, תוך שימוש בכלי תקיפה. במעשיו פגע הנאשם בזכות לשלמות הגוף ובשלום הציבור בכללותו. מידת הפגיעה כאן הינה ברף בינוני, נוכח אופי התקיפה, מישכה ותוצאותיה.

8.         מדיניות הענישה שבה והצביעה על הצורך בהחמרת הענישה כלפי מי שנוקט באלימות כדרך לפתרון סכסוכים ומחלוקות. לצד זאת נפסק כי: "קשת הענישה בעבירות אלימות תוך שימוש בנשק קר, רחבה ומגוונת" (ע"פ 5153/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 13/1/2014) וכן ראו ע"פ 6310/14 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 16/5/2015)).

            מתחם העונש נקבע, כך נפסק, בשים לב למגוון שיקולים שעניינם, בין היתר: "תכנון מוקדם או העדרו; מספר הפגיעות; תוצאות הפגיעה" (ע"פ 6310/14 הנ"ל). לעניין זה יש בנסיבות שלפניי, ליתן משקל גם לזהות נפגע העבירה, השייך לאוכלוסייה מוחלשת וטעונת הגנה על ידי בתי המשפט

            בנסיבות העניין, ומשעסקינן בתקיפה שבוצעה אגב כליאת שווא, ראיתי לקבוע מתחם ענישה הולם בגין כלל העבירות שהן ארוע אחד, הנע בין עשרים וארבעה (24) ועד שלושים וששה (36) חודשי מאסר ממשי, זאת לצד עונש מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה.

7.         לא הובאו בפניי הנמקות שיבססו סטייה, לקולא או לחומרא, מהמתחם שנקבע.

9.         בגזירת העונש בתוככי המתחם, נתתי דעתי להודאת הנאשם, יחסית בשלב ראשוני של שמיעת הראיות, בטרם נדרש הקטין - נפגע העבירה לחקירה על דוכן העדים, וכן להליך הסולחה המלמד על תחושת הנאשם כי פעל שלא כשורה וראה צורך לפצות את נפגע העבירה, עוד בטרם יוכרע ההליך המשפטי.

            נוכח זאת, ראיתי לגזור את הענישה ברף הנמוך של המתחם, ועל הנאשם נגזרים העונשים הבאים:

            (24) עשרים וארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו של הנאשם בתיק זה - 24/8/22.

            לצד עונש זה ובנוסף, אני גוזר לנאשם שנים עשר (12) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, ישוב ויעבור כל עבירה שעניינה גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות או פציעה.

            כן אני גוזר לנאשם (4) ארבעה חודשי מאסר נוספים אותו לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, ישוב ויעבור כל עבירה שעניינה איומים או כליאת שווא.

            מאחר שנפגע העבירה חזר בו מרצונו כי יוגש תסקיר נפגע עבירה שיסקור את מצבו העדכני ומאחר שעל פי מסמך הסולחה, נפגע העבירה פוצה בסך שנקבע על ידי ועדת הסולחה, לא ראיתי לפסוק לזכותו סך נוסף של פיצוי.

ניתן היום, ב' אב תשפ"ג, 20 יולי 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה: עו"ד חאלד חכרוש; ב"כ הנאשם 2: עו"ד עאדל בויראת והנאשם 2 באמצעות הליווי.

זכות ערעור כחוק, הודעה.