כתב האישום המתוקן

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים כמפורט להלן:

חלק כללי:

במועד הרלוונטי לכתב האישום היו המתלוננת והנאשם נשואים זו לזה והתגוררו ביחד עם שלושת בנותיהם, הקטינה א.נ.ק ילידת שנת 2012 , הקטינה א.ד.ק ילידת שנת 2015 והקטינה א.מ.ק ילידת שנת 2018 (להלן: "הקטינות") במועד הרלוונטי לכתב האישום התגוררה אמה של המתלוננת בקריית אתא.

 

אישום מספר 1:

על פי עובדות אישום זה, במהלך חודש יוני 2023 במועד מדויק שאינו בידיעת המאשימה, הגיעה המתלוננת ביחד עם הקטינות לבקר את הנאשם אשר לן באותה עת במלון "לאונרדו סיטי טאוור" ברמת גן. בנסיבות אלה ובעודן שוהות עם הנאשם בחדרו במלון, נתגלע וויכוח בין הנאשם למתלוננת בעקבות רצונה של המתלוננת לשוב לבית, במהלכו תקף אותה הנאשם באופן שמשך בשערות ראשה והובילה לעבר השיש שבמטבח החדר והטיח את ראשה בשיש. מיד ובסמוך תפס הנאשם בשנית בשערות ראשה של המתלוננת, תוך שהוא בועט באמצעות רגלו בפניה.

בתאריך 15.723 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לבית על מנת לפייס את המתלוננת בעקבות מעשיו כלפיה כשהוא אוחז בידו בזר פרחים. בנסיבות אלה, דפק הנאשם בחוזקה מספר פעמים בדלת הבית עד אשר נאלצה המתלוננת להיעתר לבקשתו ופתחה את הדלת. מיד לאחר כניסתו לתוך הבית תקף הנאשם את המתלוננת באופן שזרק את הפרחים על פניה של המתלוננת.

 

בד בבד אמר הנאשם למתלוננת כי הפרחים יהיו על המצבה שלה. מיד ובסמוך ניגש הנאשם לעבר אחד מהשולחנות במטבח הבית, נטל כוס זכוכית לידיו, התקרב לעבר המתלוננת וניפץ את הכוס על ראשה. בעקבות מעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת פציעות מרסיסי הכוס בראשה ובכתפה. בעקבות האמור ובשל חששה של המתלוננת מן הנאשם, הלכה המתלוננת לבית אמה.

בתאריך 18.7.23 בשעה 11:30 או בסמוך לכך הסיג הנאשם גבול לבית האם באופן שפתח את דלת הכניסה שהיתה סגורה אך לא נעולה ונכנס לבית. בנסיבות אלה ניגש הנאשם אל המתלוננת ותקף אותה באופן שתפס בידה ולקח את הנייד שהחזיקה בידה ולקח את הנייד שהחזיקה בידה באותה עת ומיד ולאחר מכן עזב את הבית.

 

במהלך חודש מרץ 2023 במועד מדויק שאינו בידיעת המאשימה נתגלע בבית וויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת בעקבות חשדו של הנאשם כי המתלוננת בוגדת בו עם אחר. בנסיבות אלה תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין ושלא בהסכמה באמצעות ידיו בצווארה של המתלוננת וחנק אותה, תוך שהקטינות מנסות להרחיקו מפניה של המתלוננת ומשלא הצליחו לעשות כן פנו הקטינות לנאשם שיעזוב אחיזתו במתלוננת.

 

בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן זוג - עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), פציעה כשעבריין מזויין - עבירה לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין וכן עבירה של הסגת גבול פלילית - עבירה לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין.

 

אישום מספר 2:

על פי עובדות אישום זה בתאריך 18.7.2023 בשעה 19:10 או בסמוך לכך ברחוב קק"ל פינת העמקים בקרית ביאליק, הציג עצמו הנאשם בכזב בפני השוטר סימון כייליקיאן בתור אלכסנדר טפר וזאת בכוונה להונות.

 

בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של התחזות כאדם אחר במטרה להונות - עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

2.      כאמור הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון לפיו המאשימה עתרה לעונש שלא יפחת מ - 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

 

ראיות לעונש

3.      במסגרת הראיות לעונש מטעם המאשימה העידה המתלוננת הגברת י'. בעדותה סיפרה המתלוננת על הקשיים עמם היא ובנותיה מתמודדות ובשל העובדה שהתייחסה לקטינות והשפעת האירועים עליהן ובשל צנעת הפרט אפנה לפרוטוקול הדיון מיום 27.12.23.

 

4.      במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה העידה בת זוגו של הנאשם הגברת ב"א שסיפרה בעדותה כי לה ולנאשם יש ילד משותף וכי לא חוותה מעולם אלימות מצדו של הנאשם והוא אבא טוב. העדה ביקשה את רחמי בית המשפט על מנת שהעונש שייגזר עליו יאפשר לו לשוב לביתו ולחייו המשותפים עמה.

 

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

5.      ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש את תיעוד החבלות שנגמו למתלוננת - ת/1, גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם - ת/2, טיעון המתייחס לערכים חברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם - ת/3 וכן טיעון באשר למדיניות הענישה במקרים דומים - ת/4.

 

ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ואת נסיבות ביצוע העבירות וטען כי מדובר בנסיבות חמורות ביותר וכי הנאשם תקף באכזריות את המתלוננת. המאשימה טענה כי מדובר במסכת אלימות חמורה מאד וכי המתלוננת עברה עגמת נפש ומטופלת יחד עם בנותיה בעקבות האירועים מושא כתב האישום המתוקן. המאשימה עתרה למתחם ענישה שנע בין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד לעונש של 48 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם עתרה המאשימה לעונש שלא יפחת מ - 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע, פיצוי למתלוננת, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה.

 

6.      ב"כ הנאשם התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם וטען באדר לעברו הפלילי של הנאשם כי מדובר בעבר ישן וכי הרשעתו משנת 2017 ולפני כן הורשע בעבירות שבוצעו בשנים 2010 ו - 2013 וכי הרשעה מספר 3 היא משנת 2007. בעברו של הנאשם כך נטען אין עבירות אלימות במשפחה. זאת ועוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם הודה וחסך את עדות המתלוננת ועדים אחרים ויש בכך כדי להוות משקל לקולא. הנאשם כך נטען עשה שימוש בסמים משני תודעה וכי העבירות בוצעו על רקע חשדו שהמתלוננת בוגדת בו, דבר שלא היה במציאות. הסנגור הדגיש את העובדה כי הנאשם עצור מזה חמישה חודשים וטען כי מדובר בתנאים קשים ובתקופה ממושכת. באשר למתחם הענישה לו עותרת המאשימה טען הסנגור כי המתחם הראוי בנסיבות דומות נע בין עונש של 15 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל הרף העליון וכי עונשו של הנאשם צריך לעמוד על 18 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו. באשר לקנס הכספי טען הסנגור כי ראוי להגדיל את סכום הפיצוי למתלוננת על מנת לתת לה אמצעים כלכליים שתוכל לחיות בכבוד ולהימנע מהשתת קנס כספי.

 

דברי הנאשם

7.      הנאשם בדברו אמר שהוא מצטער על מעשיו וסיפר שבאותה תקופה השתמש בחומרים אסורים. הנאשם הוסיף ואמר את הדברים הבאים: "חייתי עם י' 15 שנה ומעולם לא היתה אלימות. אני לא גבר אלים. אני חושב שאני אבא טוב, הבנות ממש אוהבות אותי. אני בטוח שהן רוצות להיות בקשר איתי, הקשר נותק לפני חצי שנה. יש לי מה לעבוד אני עצור נמצא בקבוצות של גמילה מסמים. בעזרת השם שאשפט אני רוצה ללכת לבית סוהר. כעת אני בגלבוע. אני רוצה לעבור לחרמון הטיפול שם 9 חודשים. לשאלת בית המשפט אני נקי מסמים. לא לוקח תחליף . יש לי גם המלצה משב"ס לטיפול. אני מאמין שאסיים עם זה. בני והאישה מחכים לי. אני בזוגיות חדשה. לא יקרה דבר כאשר אשתחרר יש לי חיים אחרים".

 

דיון והכרעה

8.      בקביעת עונשו של הנאשם על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש בהתאם לעיקרון המנחה המתווה את קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשה העבירה לבין נסיבות העבירה, מידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת עקרון זה על בית המשפט לשקול את הערך החברתי שבבסיס העבירה המיוחסת לנאשם, מידת הפגיעה בו ומדיניות הענישה הנוהגת. סעיף 40ט לחוק העונשין מונה את הנסיבות שיש להתחשב בהן בקביעת מתחם העונש ההולם וסעיף 40יא' לחוק העונשין מונה את הנסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן בגזירת העונש בתוך מתחם העונש ההולם.

 

9.      מדובר בכתב אישום הכולל שני אישומים והשתלשלות אירועים וקיימת בבסיסם מסכת עבריינית אחת ומוגדרת (ע"פ 2580/14 אבו ליל חסן נ' מדינת ישראל (23.9.14) וכן ע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14 )). לפיכך, נכון יהיה לראות את כל השתלשלות העניינים ואת שני האישומים כאירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד.

 

10.  במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הם שלמות גופה של המתלוננת וביטחונה האישי.

אפנה לעניין הפגיעה בערכים חברתיים לפסיקת בית המשפט ויפים לענייננו הדברים שנאמרו בע"פ 9630/09 זוהר נ' מדינת ישראל ( 20.7.10):

 

"כמעט ולא יעבור יום שלא נשמע בו על מעשה אלימות נוראי בו אדם תקף את רעהו, ופעמים רבות תוך שימוש בכלי נשק קר, כסכין. מעשי האלימות היו כמגפה הפושטת במדינתנו ומותירה אחריה חללים ופצועים ונראה כי אין יכולת לעמוד בפניה. על כן על בתי המשפט להרים תרומה לעצירת מגפת האלימות הנוראית. תרומה זו פירושה הוא הטלת עונשים חמורים על מי שנמצאו מדביקים אחרים ומסייעים למגפה להוסיף ולהתפשט".

 

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באלימות כלפי בן זוג. בתי המשפט עמדו רבות על חומרתן הרבה של עבירות אלימות במשפחה.

 

11.  נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים כאשר הנאשם במספר הזדמנויות פגע במתלוננת הן פיסית והן באיומים. מעשיו של הנאשם כל אימת שנתגלע ויכוח בינו לבין המתלוננת על פי עובדות כתב האישום הנאשם נהג באלימות והשפלה כלפי המתלוננת. בחודש יוני 2023 על רקע ויכוח בין הנאשם והמתלוננת תפס בשיערה הובילה לעבר השיש שבמטבח החדר והטיח את ראשה. בהמשך תפס הנאשם בשנית את המתלוננת בשיערה תוך שהוא בועט בה באמצעות רגלו בפניה. במועד אחר הנאשם הגיע לבית על מנת לפייס את המתלוננת כשהוא אוחז בזר פרחים, הנאשם דפק בחוזקה על דלת הבית וכאשר נאלצה המתלוננת לפתוח את הדלת במהרה הפכה מטרת ההגעה לבית לפיוס המתלוננת לאירוע אלימות אכזרי כאשר הנאשם השליך את הפרחים על פניה של המתלוננת ואמר לה שהפרחים יהיו על המצבה שלה. בהמשך הנאשם נטל כוס זכוכית וניפץ אותה על ראשה של המתלוננת. בעקבות מעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת פציעות מרסיסי הזכוכית בראשה ובכתפה והתצלומים שהוגשו כראיות לעונש מלמדים על הפגיעה הפיסית שנגרמה למתלוננת. במועד אחר הנאשם חשד כי המתלוננת בוגדת בו, דבר שלא היה לו בסיס במציאות ובעקבות חשדו הנאשם תקף את המתלוננת באופן שתפס באמצעות ידיו בצווארה וחנק אותה תוך שבנותיו הקטינות שהיו בבית ניסו להרחיקו מאמן ופנו אליו שיעזוב את אחיזתו. אם לא די בכך הנאשם הורשע באישום נוסף בעבירה של התחזות לאחר. אין צורך להכביר במילים על הנזק הנפשי שנגרם למתלוננת והקטינות כתוצאה מהאירוע ותחושות הפחד שמלוות אותן.

 

12.  מדיניות הענישה במקרים דומים ובעבירות דומות מלמדות כי במקרים דומים נגזרו עונשים שכללו רכיב משמעותי של מאסר בפועל.

 

כך למשל אפנה לפסקי דין הבאים:

רע"פ 2781/15 יוסף מחאמיד נ' מדינת ישראל (27.4.2015) - נדחתה בקשת רשות ערעור. במקרה זה הטיל בית המשפט השלום עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות בגין עבירה של פציעה, גרימת חתך בראש המתלונן באמצעות סכין תוך שניתן משקל להמלצות תסקיר שירות המבחן והיעדר עבר פלילי. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל והעונש הועמד על 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

רע"פ 4574/17 אבו עראר נ' מדינת ישראל (23.8.2017): המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות באיומים ובפציעה כשהעבריין מזוין בכך שעל רקע סכסוך שכנים איים על המתלונן ש"יראה לו מה זה" ואז שלף סכין ודקר באמצעותה את המתלונן בשוק, באמה, בכתף ובבטן. המתלונן את הכרתו ופונה לבית חולים. נקבע מתחם ענישה בין 10 ל- 36 חודשי מאסר בפועל. על המבקש, שעברו הפלילי מכביד, הושתו 15 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

רע"פ 3123/11 מחרט נ' מדינת ישראל (31.12.2011) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזויין. למרות הליך השיקום, גזר בית משפט שלום על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את הבקשה להרשות ערעור שהגיש הנאשם.

רע"פ 8716/13 סלאח דיאב נ' מדינת ישראל (13.8.14) - נדחתה בקשת המערער למתן רשות ערעור לאחר שבית המשפט השלום הטיל עליו עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות בגין פציעת אדם אחד ותקיפת אחר ואילו ערעור המדינה בגין קולת העונש התקבל ורכיב המאסר הועמד על 8 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 1601/14 נדב פרץ נ' מדינת ישראל 3.3.14) - נדחתה בקשת רשות ערעור של המערער בגין הטלת 10 חודשי מאסר בפועל בשל ביצוע עבירות פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה סתם. בית המשפט העליון מציין בהחלטתו כי הגם שעברו של הנאשם נקי אין בעונש שנפסק כדי חריגה לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלו.

 

רע"פ 8405/08 משה טיבולי נ' מדינת ישראל (7.10.2008) - נדחתה בקשת המערער לקבלת רשות ערעור בשעה שבית המשפט השלום הטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר שלא בעבודות שירות והפעיל מאסר מותנה בחופף לאחר שהנאשם הורשע על פי הודאתו בפציעת המתלונן במכת אגרוף וגרימת שבר באף (עבירת פציעה שלא בנסיבות מחמירות). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על חומרת העונש.

רע"פ 3682/22 אסף גולן נ' מדינת ישראל (2.6.2022): המבקש הורשע בעבירות פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים בכך שעל רקע חשד שהמתלונן גנב ממנו סקטבורד, איים על המתלונן שיהרוג אותו, בעט בו , הכה אותו באגרופיו, שלף אולר והצמידו לאוזן המתלונן באופן שגרם לו חתך שטחי בקרקפת ושריטות מאחורי האוזן. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 9 ל- 20 חודשי מאסר והשית על המבקש 9 חודשי מאסר שיינשאו בעבודות שירות. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו תוך שבית המשפט העליון ציין כי המתחם מקל במידה מה.

 

רע"פ 1529/20 אל סייד נ' מדינת ישראל (15.2.2020): המבקש הורשע בהתאם להודאתו בעבירות איומים, פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין בכך שהגיע לחנות המתלונן על רקע חשד כי הלה נקט אלימות נגד אחיו, איים עליו שידקור אותו ואילו המתלונן סטר למבקש ודחף אותו. בתגובה, שלף המבקש סכין ודקר את המתלונן באזור המפשעה ובידו, באופן שהביא לפציעתו. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. על המבקש, הנעדר הרשעות קודמות, נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

רע"פ 7513/12 בלאל מרעי נ' מדינת ישראל (22.10.12), בו דובר באירוע תקיפה בודד, שלאחריו נגזרו על הנאשם בבית משפט השלום 5 חודשי מאסר בפועל, מע"ת וענישה נלווית. בית משפט השלום התחשב לקולא ברצון אשת הנאשם, המתלוננת, לביטול האישום נגדו ובשובם של בני הזוג לחיים משותפים. ערעור שהוגש מטעם המדינה התקבל, ובית המשפט המחוזי והחמיר בעונשו של הנאשם לכדי 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה בבית המשפט העליון.

 

רע"פ 1631/12 יצחק פדידה נ' מדינת ישראל (27.02.12) אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית משפט השלום. הנאשם תקף את גרושתו, הכה אותה וניסה לחנוק אותה באמצעות חגורה. בבית משפט השלום הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים בצירוף ענישה נלווית. פסה"ד אושר בבית המשפט המחוזי וכאמור גם בבית המשפט העליון.

 

ת"פ (מח' י-ם) 19484-03-12 מדינת ישראל נ' צלאח אזברגה (ניתן ביום 8.7.2013) - הורשע נאשם בעבירות של פציעה, ניסיון פציעה ואיומים, הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

עפ"ג (מח' י-ם) 24346-02-11 מחמד אבו ג'ומעה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 9.5.11) - הורשע אדם בעבירת פציעה, הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (ב"ש) 58763-11-14 מדינת ישראל נ' פתחי אבו עאבד (ניתן ביום 28.1.15) - הורשע נאשם בעבירת פציעה, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (ראשל"צ) 39537-03-10 מדינת ישראל נ' מיכאל כהן (ניתן ביום 10.10.12) - הורשע נאשם בביצוע עבירת פציעה על רקע סכסוך שכנים, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 3542-08-11מעודד נ' מדינת ישראל (18.12.11) - נאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שהטיח את ידו ורגלו של המתלונן במשקוף דלת רכבו, אחז בצווארו בצורת חניקה וחבט באגרופיו בראשו והיכה אותו במקל. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה והתחייבות כספית.

ע"פ 5641/09 מדינת ישראל נ' ברזינסקי (22.3.10) - בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהנאשם נטל בקבוק זכוכית ריק, שבר אותו על ראשו של חברו ופצע את פניו של חברו האחר. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן, קנס ופיצויים. בית המשפט העליון דחה את ערעורה של המדינה לאור שיקומו של הנאשם.

 

ע"פ 1463/09 מדינת ישראל נ' פלוני (15.6.09) - בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שדקר את חברו בצווארו באמצעות סכין יפנית. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן, וכן פיצוי למתלונן בסכום של 7500 ₪. בית המשפט העליון, בדעת רוב, החמיר את עונשו והעמידו על מאסר לתקופה של 12 חודשים.

 

ע"פ (ת"א) 70115/08 מדינת ישראל נ' נוריאל (2.7.08) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שניפץ בקבוק זכוכית על ראש חברו ודקרו בחלקי גוף שונים עם שבר זכוכית ובכך הסב לו מיני חתכים שונים. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר לתקופה של 10 חודשים, מאסר על תנאי, ופיצוי למתלונן בסכום של 5000 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו והעמידו על מאסר לתקופה של 20 חודשים.

 

עפ"ג 24970-08-12 עופר הרשקוביץ נ' מדינת ישראל (11.11.12) אושר פסק דינו של בית משפט השלום אשר הטיל על נאשם 8 חודשי מאסר בפועל בתוספת ענישה נלווית בגין כך שבאחד הימים דחף את אשתו בעודה מחזיקה בידיה את בתם בת השנתיים וחצי, גרר אותה לאמבטיה, משך בשערות ראשה, היכה אותה בראשה עם ידיו וירק עליה.

עפ"ג (ב"ש) 59488-12-19 אלסייד נ' מדינת ישראל (29.1.2020) אושר מתחם עונש הולם שנע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות איומים, החזקת סכין ופציעה בנסיבות מחמירות. דינו של הנאשם נגזר לעונש של 11 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

 

ת"פ (ב"ש) 2325-10-18 מדינת ישראל נ' אלימלך (7.4.19) נאשם הורשע בעבירת פציעה כשעבריין מזויין לאחר שפצע באמצעות שבר בקבוק בליין אחר ששהה במועדון לילה. נקבע מתחם ענישה שנע בין עונש של 11 חודשי מאסר ועד לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (ב"ש) 7933-04-15 מדינת ישראל נ' אוסעדון (11.1.17) - נאשם הורשע בין היתר בעבירות של פציעה כשעבריינן מזויין והחזקת סכין בכך שפצע את חברו בזמן שישן ולאחר מכן סייע לו. נקבע מתחם ענישה שבין 10 חודשי מאסר ועד ל - 24 חודשי מאסר.

 

ת"פ 51288-08-19 מדינת ישראל נ' רדצ'נקו (19.2.2020) - נאשם הורשע בעבירות של פציעה כשעבריין מזויין ועבירה של החזקת סכין. הנאשם הגיע לתחנת אוטובוס ובשלב מסוים דקר אדם אחר שהמתין בתחנה. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל.

 

13.בנסיבותיו של תיק זה המהוות אירוע אחד אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין עונש של 12 חודשי מאסר ברף התחתון לבין עונש של 30 חודשי מאסר ברף העליון בצירוף ענישה נלווית.

 

14.  בנסיבות תיק זה לא מצאתי שיש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

 

15.  באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם נתתי משקל להודאת הנאשם ולקיחת האחריות על מעשיו. בהודאתו חסך את עדותה של המתלוננת על כל הקושי הטמון בכך. כמו כן נתתי משקל מסוים למוטיבציה שמגלה הנאשם להשתקם והעובדה שבמסגרת הכלא עושה מאמצים לצורך כך ואף ביקש מבית המשפט להמליץ על שילובו בבית סוהר טיפולי. נתתי משקל גם לעובדה כי לנאשם בת זוג וילד משותף פעוט ובת זוגו של הנאשם ביקשה שלא להחמיר עמו. לחומרא לא ניתן להתעלם מהעובדה שלנאשם עבר פלילי כעולה מ - ת/2. לנאשם עבר פלילי בעבירות מגוונות כשרוב ההרשעות בגין עבירות רכוש ומרמה ועבירות כנגד שוטרים ואולם אין בעברו הרשעות בגין אלימות בתוך המשפחה.

 

16.אשר על כן בשקלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים:

20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 18.7.23 .

5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור כל עבירת אלימות לרבות עבירת איומים ויורשע בה.

2 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור עבירת התחזות לאחר במטרה להונות ויורשע בה.

 

אני מחייבת את הנאשם בפיצוי כספי למתלוננת עדת תביעה מספר 3 בסכום של 2,000 ₪ שישולם בשני תשלומים, התשלום הראשון עד ליום 1.3.24 והתשלום השני עד ליום 1.4.24.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

בנסיבות תיק זה ולאור העובדה כי הנאשם נשפט לתקופת מאסר ממושכת אינני גוזרת עליו קנס כספי.

 

הנאשם מביע רצון להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות בתי הסוהר ולפיכך מומלץ על ידי בית המשפט לשלבו להליך שיקומי וככל האפשר על פי שיקולי שב"ס להעביר את הנאשם לכלא חרמון לטיפול ייעודי.

 

מוצגים ככל שישנם כאלה יושבו לבעליהם בתום תקופת הערעור

שני מכשירי טלפון נייד יושבו לנאשם באמצעות אמו הגברת נ"ק.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ד, 22 ינואר 2024, בנוכחות הצדדים.