1

1.      בתאריך 11.12.13 ניתן גזר דין נגד המשיבים, במסגרתו הוטל עליהם, בין היתר, מאסר לריצוי בעבודות שרות - משיב 1 החל מיום 9.2.14 ומשיב 2 החל מיום 2.1.14.

2.      באותו דיון התבקש על ידי המבקשת עיכוב ביצוע לצורך שקילת הגשת ערעור, וניתן עיכוב למשך 30 ימים.

3.      המבקשת הגישה בקשה להארכת עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבודות שרות שהוטל על המשיבים, והודיעה כי בכוונתה להגיש ערעור.

בתאריך 8.1.14 ניתנה החלטה לפיה יעוכבו עבודות השרות עד למתן החלטה אחרת, והמשיבים התבקשו להגיב לבקשה תוך 7 ימים.

4.      משיב 1 התנגד לבקשה בטענה כי עונשו עתיד להתחיל מעבר למועד בו יש להגיש את הערעור, כך שמלכתחילה לא היה מקום להורות על עיכוב ביצוע.

משיב 2 לא הגיש תגובה.

2

5.      אני מורה על הארכת עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבודות שרות שהוטל על המשיבים ב-7 ימים נוספים לצורך הגשת ערעור על גזר הדין.

אם לא יעוכב ריצוי המאסר בעבודות שירות שנגזר על משיב 2, הרי שהוא עתיד להתחיל את ריצוי עבודות השרות עוד בטרם יוכרע דינו בערעור.

אף שמועד תחילת ריצוי עבודות השירות שנגזר על משיב 1 הינו מועד עתידי, לאחר המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, מן הראוי שהממונה על עבודות השרות ידע כי המשיב 1 עתיד שלא להחיל את ריצוי עבודות השרות במועד שמתוכנן עבורו.

6.      המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים ולממונה על עבודות השרות.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.