1.     בפני בקשת הנאשם להעברת הדיון לבית המשפט באשדוד בשל חוסר סמכות מקומית ובהתאם להוראת סעיף 149(2) לחסד"פ.

2.     ב"כ המאשימה התנגד לבקשה וטען כי לבית משפט זה נתונה הסמכות המקומית לדון בתיק.

3.     לנאשם יוחסה עבירה של השלכת פסולת בניגוד להוראות חוק שמירה הניקיון.

הנאשם קיבל הודעת קנס אך ביקש להישפט ועל כן הוגש נגדו כתב אישום על ידי המשרד להגנת הסביבה.

4.     הנאשם גר באשדוד, העבירה הנטענת בוצעה בישוב שדה משה וכתב האישום הוגש בבית המשפט השלום בבאר שבע.

5.     סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי : "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם".

6.     הן מקום ביצוע העבירה והן מקום מגורי הנאשם מצויים במחוז דרום, ועל כן הסמכות המקומית לדון בעבירה זו נתונה לכל בתי המשפט השלום במחוז הדרום, לרבות בית המשפט בבאר שבע.

7.     כפי שציין ב"כ המאשימה בתגובתו, בבית המשפט באשדוד לא קיים מותב אשר דן בתיקים המוגשים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

כתב האישום הוגש בבית המשפט בבאר שבע בשל שיקולים מערכתיים.

שיקוליים מערכתיים בנסיבות דומות הוכרו ואף אושרו בעבר לרבות בבית המשפט העליון ראו רע"פ 5158/19 אברהם עוז זפרני נ' מדינת ישראל, (12.8.19).

ראו גם החלטה קודמת של נשיאת בית משפט השלום במחוז דרום בתיק 25917-02-19 מדינת ישראל נ' אורי רון (6.11.19) בנסיבות דומות של תושב אילת שנרשם לו קנס מנהלי על עבירת דיג באילת, הנאשם ביקש להישפט והועמד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע. הנשיאה דאז דחתה בקשתו של הנאשם להעביר הדיון לאילת וקבעה כי בשל שיקול מערכתיים ישמע הדיון בבאר שבע.

8.     סיכומו של דבר, הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט באשדוד (או בקרית גת) בשל חוסר סמכות מקומית - נדחית.

ככל שקיימים נימוקים אחרים שלשיטת הנאשם מצדיקים העברת הדיון לבית משפט אחר במחוז הדרומי, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה מתאימה, לכבוד נשיא בית המשפט מחוז דרום. ככל ויבחר לעשות כן - יציין בין היתר, אם בכוונתו להודות במיוחס לו או לכפור באשמה.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"ד, 24 מאי 2024, בהעדר הצדדים.