רקע

1.                                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של חבלה במזיד לרכב לחוק העונשין.

2.                                 על-פי עובדות כתב האישום, בין משפחות אבו חאמד למשפחת אלעמור קיים סכסוך קרקעות. בתאריך 28.01.23 בשעה 12:00 הגיע המתלונן בן משפחת אלעמור למגרש שבמוקד הסכסוך והחל לנקות עם טרקטור את המקום. בהמשך לאמור הגיעו בני משפחת אבו חאמד למקום וביניהם הנאשם ובמקום החלה התקהלות והתלהמות שכללה צעקות הדדיות. בעקבות זאת הגיע כוח שיטור מקום, אז ניגש הנאשם לאחד השוטרים ואיים עליו באומרו "אם לא תוציא טרקטור מכאן נהרוג פה אנשים זה לא שטח שלהם זה שלי.." אז נטל הנאשם אבן גדולה והשליך על הטרקטור, כתוצאה מכך נופצו שמשות הטרקטור.

3.                                 בתאריך 30.04.23 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו, הנאשם הודה והורשע בכתב האישום, ההסדר לא כלל הסכמה עונשית כלשהי. הנאשם נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן לעניין העונש.

תסקיר שירות מבחן

4.                                 בתסקיר מיום 19.12.23 סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם, רווק בן 27 מתגורר בכסייפה, עובד בעבודות עפר מזה כ 3 שנים, כיום מצוי בחל"ת נוכח המלחמה. במסגרת תיק המעצר שוהה בתנאים מגבילים. הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, שלל שימוש בחומרים משני תודעה. בנוגע למיוחס לו במסגרת כתב אישום, לקח אחריות הביע חרטה וניכר שהבין חומרת מעשיו. שירות המבחן ציין שהרקע לאירוע, סכסוך שכנים על בעלות בקרקע. הנאשם מסר שהתקשה לווסת כעסו בעת הסלמת האירוע.

שירות המבחן ציין גורמי הסיכוי לשיקום, שאיפות הנאשם לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין, מסירותו לעבודתו כאשר לצד זאת ציין גורמי הסיכון, הקושי של הנאשם בעת האירוע לווסת תגובתו ולהעריך השלכות מעשיו.

באיזון כלל השיקולים שנמנו לעיל המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה חינוכית שיקומית שתכלול צו של"צ בהיקף 190 שעות וצו מבחן למשך שנה כאשר תישקל שילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

                     5.         ב"כ המאשימה עמדה על נסיבות כתב האישום וחומרת מעשיו של הנאשם, כמו כן ציינה הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם וזאת תוך שציינה כי הנאשם הוא זה אשר הלהיט הרוחות וגרם להסלמת האירוע, גם נוכחות שוטרים לא הועילה והנאשם המשיך בהתנהלותו.

המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 9 ל 18 חודשי מאסר בפועל. היא ציינה שהנאשם נעדר עבר פלילי הודה במיוחס לו ויש לזקוף לזכותו המשמעויות הנלוות להודאה, ב"כ המאשימה טענה שישנה חשיבות לכך כי הרקע למעשים הינו סכסוך בין משפחות. שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן כאשר אין כל אינדיקציה לכך שהנאשם עבר הליך טיפולי כלשהו ולכן עתרה המאשימה שלא לקבל המלצתו. כמו כן ציינה שבתסקיר לא פורטו נסיבות חיים המצדיקות הקלה כה משמעותית.

בסופו של טיעון, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש אשר יהווה אלמנט הרתעתי הן עבור הנאשם וכן הרתעת הרבים. היא עתרה למקם העונש בתחתית המתחם לו עתרה וזאת בצירוף ענישה נלווית.

                     6.         ב"כ הנאשם, ציין שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה וכבר בשלב החקירה. הוא הדגיש הנאשם הוא לא זה שיזם האירוע אלא מדובר באירוע מתגלגל שהתלקח כאשר הנאשם הינו היחידי שהוגש כנגדו כתב אישום. ב"כ הנאשם ביקש לאבחן נוסח האיום המיוחס לנאשם לקולא כאשר למעשה הנאשם פונה לשוטר ואומר "תזיזו אותם מכאן אחרת יהרגו כאן אנשים" הנאשם אינו עושה שימוש בפועל אני כיחיד ואינו מאיים על השוטר. עוד טען ב"כ הנאשם שקולות הירי שנשמעו בעת האירוע אינם קשורים כלל למתרחש.

                     7.         ב"כ הנאשם, הדגיש קבלת תסקיר שירות המבחן שהינו חיובי ועתר לאמץ המלצות שירות המבחן שניתנו במסגרתו. הנאשם הינו אדם נורמטיבי נעדר עבר פלילי, האירוע הנדון אינו מאפיין אורחות חייו. הנאשם מפרנס ומטפל בבני משפחתו מאז שאביו נפטר, ב"כ הנאשם הגיש מסמכים רפואיים בעניין זה (נ/1). הנאשם לא התקדם בחייו האישיים והוא מסור לטיפול בבני משפחתו. הנאשם לקח אחריות והבין חומרת מעשיו, הביע נכונות לשילוב בהליך טיפולי ולאחרונה החל בטיפול קבוצתי. ב"כ הדגיש כי שירות המבחן מציין שקיים פוטנציאל שיקומי כאשר האינטרס הציבורי הינו שיקום הנאשם אשר יובל אותו להיות אדם טוב יותר, ב"כ הנאשם ציין ששירות המליץ על צו מבחן אשר במסגרתו יבחן ההליך הטיפול אותו עובר הנאשם.

                     8.         ב"כ הנאשם עמד על כך שהנאשם היה מצוי במעצר בית מלא מרוחק מבני משפחתו במשך כ 3 חודשים לאחריהם שהה בתנאי מעצר בית לילי. במשך תקופה ארוכה לא עבד נקלע למצב כלכלי מורכב, לאחר שהוסרו התנאים החל לעבוד ולפרנס משפחתו.

                     9.         בנוגע למתחם הענישה, ב"כ הנאשם, טען שהמתחם לו עתרה המאשימה אינו מבוסס כלל, הפנה לפסיקה אשר לטענתו תואמת נסיבות תיק זה. הוא הדגיש שמדובר באירוע נקודתי שלא תוכנן מראש, הסכסוך שברקע האירוע לא הוביל בעבר לאירועי אלימות, מדובר בסכסוך על קרקע, הנדון בבית משפט. המתלונן עשה דין לעצמו כאשר הגיע לקרקע עם הטרקטור והלהיט הרוחות. לאור כל האמור, עתר ב"כ הנאשם לאמץ המלצות שירות המבחן במלואן.

                   10.       הנאשם בדברו האחרון טרם גזירת עונשו הביע צער וחרטה על מעשיו, הוא התנצל על המעשה וציין שמצוי כעת בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

                   11.       קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

                   12.       הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירת איומים פגיעה בשלוות נפשו של אדם ובחירות פעולתו, הערכים אשר נפגעו כתוצאה מעבירה של חבלה לרכב הם שמירה על רכוש הפרט, ההגנה מפני פגיעה והשחתה של הקניין הפרטי של אדם.

                   13.       בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה ממשית בערכים המוגנים. בשים לב לאופי האיומים שהשמיע הנאשם ולהתנהגותו בעת השמעת האיומים והטלת האבן לעבר הטרקטור.

לעניין עבירות האיומים ראו דברי כב' הש' בייניש ברע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל פ"ד ס (4) 96, 105 (2006):

"האיום הוא אפוא ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

       14.                   באשר למדיניות הענישה הנוהגת אציין שלא מצאתי בפסיקה מקרים הדומים למקרה שבפניי אולם ניתן בדרך ההיקש להבין וללמוד על מדיניות הענישה הראויה מהפסיקה כדלקמן:

א.               תפ (ב"ש) 43763-01-21‏ ‏ מדינת ישראל נ' מחמד אבו יחיא (07.06.21)-הנאשם הודה והורשע בעבירות איומים וחבלה במזיד לרכב, בעניין זה מדובר בשני אירועים שהתרחשו בזמנים שונים וכלפי מתלוננים שונים, יחד עם זאת סבר בית המשפט שיש לקבוע מתחם ענישה כולל, וקבע מתחם ענישה הנע בין שני חודשי מאסר בפועל לעשרה חודשי מאסר בפועל.

ב.           ת"פ (חיפה) 1985-03-19 מדינת ישראל נ' הוד (4.5.21). הנאשמת הודתה והורשעה בעבירת איומים בכך שאיימה על המתלונן באמצעות סכין בפתח ביתו של המתלונן על רקע תלונות של המתלונן בגין רעש מדירת הנאשמת, בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשמת בעל רקע פסיכיאטרי נדונה למאסר מותנה וענישה נלווית.

ג.            ת"פ (בית שמש) 3896-11-14 מדינת ישראל נ' ברוך (27.06.21) - נקבע מתחם ענישה בגין 2 עבירות איומים ממאסר על תנאי ועד מאסר שירוצה בעבודות שירות. הנאשמת עברה תהליך שיקומי ארוך, בית משפט השלום האריך המאסר המותנה והטיל צו מבחן.

ד.           ת"פ (רמלה) 5905-05-18 מדינת ישראל נ' סרסור (02.04.19)- הנאשם הודה והורשע בעבירת איומים כלפי פקח בנייה, נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל 6 חודשי מאסר בפועל, הנאשם בעל עבר פלילי נדון לחודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ה.          ת"פ (רמלה) 7705-03-18 מדינת ישראל נ' אמסאעד (25.02.20) הנאשם הודה והורשע בביצוע שתי עבירות איומים, האחת כלפי מעסיקו והשנייה כלפי עובדת סוציאלית, בנוגע לעבירת האיומים כלפי עובדת סוציאלית נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל 8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי בעל נסיבות חיים קשות נדון למאסר בפועל בן 45 יום לריצוי בעבודות שירות.

בנוגע לעבירה של חבלה במזיד לרכב, אציין שעבירה זו בדרך כלל נלווית לעבירת נוספות כאשר מדובר בגניבת רכב, התפרצות לרכב. אולם מצאתי מספר פסקי דין מהם ניתן להקיש על מדיניות הענישה:

ו.              רע"פ 4522/13 נימר נעיסי נ' מדינת ישראל (16.07.13)- עבירות של חבלה במזיד לרכב והחזקת סכין, ניקוב צמיגי 3 רכבים. נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל, הנאשם נדון ל 6 חודשי מאסר בפועל, ערכאת הערעור החמירה עונשו והטיל על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה.

ז.              עפ"ג (מרכז) 21044-02-18 מדינת ישראל נ' רודבסקי (17.07.18) - עבירה של חבלה במזיד לרכב, השלכת בקבוק זכוכית וניפוץ שמשת הרכב האחורית והצתת הרכב. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודת שירות. ערעור המדינה התקבל ונקבע שבמקרה של הצתה המתחם יחול ממאסר בפועל והנאשם נשלח ל 3 חודשי מאסר בעבודת שירות.

                   15.       לגבי הפסיקה אליה הפנתה ההגנה אציין ת"פ 65587-11-15 אליו הפנה הנאשם, אומנם קיימים קווי דמיון בין המקרה בגזר הדין בתיק זה לאירוע הנדון בפניי אולם יש להדגיש כי בת"פ 65587-11-15 מדובר בהסדר טיעון סגור כאשר אין בפנינו השיקולים אשר הובילו להסדר האמור. לגבי ת"פ 17988-12-10, מדובר בתיק שנסיבותיו אינן תואמות כלל התיק שבפניי ומעבר לכך מדובר בגזר דין שניתן לפני כעשור שלא בהתאם לתיקון 113 ולא ניתן לגזור גזירה שווה מגזר דין זה לעניין שבפניי. ת"פ 23578-01-21, כפי שציין ב"כ הנאשם מדובר בנסיבות חמורות בהרבה מהתיק הנדון וכן הרקע לביצוע העבירות אינו תואם תיק זה

                   16.       במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: מנסיבות כתב האישום ברור שלא קדם תכנון מוקדם לביצוע העבירות, כי מדובר באירוע מתגלגל שהסלים לאלימות מילולית, יש לתת הדעת לכך כי הנאשם גם גילה תעוזה רבה שכן התבטא באיומים כלפי איש מרות. כפי המצוין בכתב האישום הרקע למעשים הינו סכסוך מתמשך בנוגע לבעלות בקרקע.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

                   17.       במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

                   18.       גזירת העונש המתאים לנאשם

            בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחמי העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

            נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו, בנוסף מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי קודם, מאז האירוע הנדון לא הסתבך שוב בפלילים, האירוע מלפני כשנה. כמו כן, נתתי דעתי לכך כי הנאשם טרם מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי, שוהה בתנאים מגבילים מזה מספר חודשים, מגלה שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי והביע רצון לשילוב בהליך טיפולי. לפי הנאמר בטיעוני ההגנה הנאשם שולב בפועל בהליך בטיפולי ונמצא בראשיתו של הטיפול.

             עוד יש לתת משקל לשיקול של הרתעת היחיד והרתעת הרבים בגדרו של המתחם.

            באיזון בין נסיבות העושה והמעשה, מצאתי כי המלצת שירות המבחן מאזנת באופן ראוי במקרה זה בין חומרת העבירות ונסיבות ביצוען לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, היותו נעדר עבר פלילי, ניהל אורח חיים נורמטיבי, קיבל על עצמו אחריות למעשה, הבין את חומרת מעשיו ואת הטעות שבפעולתו. הסביר המניע שעמד בבסיס המעשה וגילה נכונות להשתלב בהליך טיפולי. לפיכך, מצאתי לנכון לאמץ המלצת שירות המבחן.

סוף דבר

לאור כל המפורט לעיל ובאיזון בין השיקולים שפורטו, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          צו של"צ בהיקף 190 שעות בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שירות המבחן.

ב.            צו מבחן למשך שנה. מובהר לנאשם חובתו לשתף פעולה בהליך הטיפולי בכל אשר יוצע על ידי שירות המבחן. אי שיתוף פעולה יביא להפקעת צו המבחן או צו השל"צ וגזירת עונשו מחדש.

ג.             4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות.

ד.            קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

ה.           הנאשם יפצה את המתלונן, עד תביעה מספר 1, מר עמאד אלעמור, ת.ז 215346735, בסך של 2,000 ₪. הפיצוי ישולם בשני תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.4.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו.

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ו.   הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 3,000 ₪.

אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן על מנת שתגובש תכנית לריצוי שעות השל"צ ותוגש לבית המשפט תוך 30 יום.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ד, 08 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.