1

כתב אישום

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע עבירה של הסעה שלא כדין של תושבים זרים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 31.5.14 בכביש 1 לכיון מערב בסמוך לפניה לכביש 6, נהג הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר ציבורי. הנאשם הסיע ברכב שישה תושבי האזור מבלי שהיה בידם אישור כניסה לישראל כדין.

עבר פלילי

2

2.         לחובתו של הנאשם 2 הרשעות קודמות: הראשונה משנת 1995 והשניה משנת 2012. בהרשעתו השניה מדובר בהרשעה בעבירות של ניסיון להסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין וכן סיוע להתחזות כאדם אחר במטרה להונות. במסגרת הרשעתו השניה, שניתנה ב-ת"פ 19470-06-11 של בית המשפט השלום בירושלים, הנאשם נדון לעונשים הבאים: מאסר על תנאי של 7 חודשים לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, ואשר הינו בר הפעלה במקרה שבפני; קנס; שלילת רישיון נהיגה על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שתוך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין, לא יעבור על כל עבירה על חוק הכניסה לישראל ופסילה זו על תנאי הינה ברת הפעלה במקרה שבפני.

טיעוני הצדדים לעונש

3.         המאשימה טענה שהעבירה שבה הורשע הנאשם, לא כל שכן, לאור קיומו של מאסר על תנאי בעבירה מאותו הסוג, מחייבת ענישה מחמירה בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח. בנוסף לכך, באת כח המאשימה טענה שיש להפעיל את הפסילה על תנאי ולקבוע תקופת פסילה מצטברת, וכן להוסיף רכיבי ענישה של מאסר על תנאי וקנס. יתר על כן, הפנתה לכך שאחד מהנוסעים ברכב נדון בעבר בבית המשפט הצבאי ביהודה בגין עבירות ביטחון שעניינן ניסיון לרכוש נשק וביצוע פיגועים נגד ישראלים ונדון לעונש מאסר בפועל של 42 חודשים.

4.         בא כוח הנאשם טען שיש להאריך את המאסר המותנה וזאת לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם: נשוי ואב ל- 10 ילדים; אימו אישה חולנית ואשר הוא אחראי על פרנסתה; הנאשם לא ידע אודות הרשעתו של אחד הנוסעים בעבירות ביטחון בעבר בבית המשפט הצבאי.

מתחם העונש ההולם

5.         ב-ע"פ 2789-13 מדינת ישראל נ' חאמדי [פורסם בנבו] (4.8.12) כבוד השופט רובינשטיין קבע בפסקה יב' לפסק הדין כי מתחם העונש ההולם לעבירה של הסעה של תושבים זרים ששוהים בישראל שלא כדין, כאשר ההסעה מתבצעת בנסיבות מחמירות, נע בין 5 ועד 15 חודשי מאסר בפועל. לפיכך, זה המתחם שאיישם במקרה שבפני.

הבקשה להארכת המאסר על תנאי

6.         הכלל הוא שמי שנדון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית משפט על הפעלת המאסר על תנאי (סעיף 55(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977). עם זאת, סעיף 56(א) לחוק העונשין מורה כדלקמן:

3

"בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שירשמו, על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים אם שוכנע בית משפט שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

                                                (ההדגשה לא במקור)

7.         לנאשם שבפני מאסר על תנאי של 7 חודשים שהינו בר הפעלה. לא השתכנעתי שקיימות נסיבות מיוחדות שבעטיין ניתן להגיע למסקנה כי "לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי". הנאשם לא הצביע על נסיבות חריגות שיצדיקו סטייה מהכלל הנוהג שיש להפעיל את המאסר על תנאי. עובדת היותו של הנאשם נשוי, אב לילדים ומטפל באמא חולה אינן נסיבות חריגות שמצדיקות סטייה מהכלל הנוהג שיש להפעיל מאסר על תנאי עקב ביצוע עבירה שמפעילה את התנאי. בנסיבות אלה, המאסר על תנאי יופעל.

פסילת רישיון הנהיגה

8.         לנאשם שבפני פסילה על תנאי של 3 חודשים שיש להפעילה במקרה זה. בנוסף, לאור לשון סעיף 12א(ד2)(2) לחוק הכניסה לישראל, קיימת סמכות לבית המשפט לפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 3 שנים, וזאת לאור העובדה שמדובר בהרשעתו השניה בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל בשל הסעה שלא כדין של תושב זר.

קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

9.         בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את כל השיקולים הבאים: עובדת היותו של הנאשם נשוי ואב ל-10 ילדים שפרנסתם עליו; הודאה וחיסכון זמן שיפוטי.

10.       לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        7 חודשי מאסר בפועל.

ב.         הנני מפעיל את המאסר על תנאי של 7 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ

4

19470-06-11 ביום 8.2.12 ע"י בית המשפט השלום בירושלים, כאשר 3 חודשים יהיו במצטבר ו-4 חודשים יהיו בחופף לעונש המאסר שהוטל לעיל.

סה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 31.5.14 ועד 1.6.14 .

ג.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

ד.         הנני מפעיל את הפסילה על תנאי של 3 חודשים שהוטלה על הנאשם בת"פ

19470-06-11 של בית המשפט השלום בירושלים ביום 8.2.12.

ה.        שתי תקופות הפסילה של רישיון הנהיגה שקבעתי לעיל (התקופה שנקבעה והתקופה שהופעלה) יהיו במצטבר זו לזו וכן במצטבר לכל תקופת פסילה אחרת שניתנה בהליכים אחרים. מניין ימי הפסילה יחל ממועד הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט ובכל מקרה לא לפני שחרורו של הנאשם ממאסרו.

ו.         הנאשם ישלם קנס בסך 4,000 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 8 תשלומים חודשים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.5.15 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ה , 01 אפריל 2015, במעמד הצדדים