ת"פ 8959/10/22 – מדינת ישראל נגד שי אבו צדקה (עציר) ע"י
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל באמצעות תביעות מחוז ש"י |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
שי אבו צדקה (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל עירוני |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום:
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") (2 עבירות), הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשרות (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.
2. על פי הנטען בכתב האישום, לנאשם ולמר אשר אוחיון (להלן: "המתלונן") היכרות מוקדמת מזה כמספר עשורים. ביום 1.8.2022 העיד המתלונן כעד תביעה במסגרת ת"פ 42507-10-21, שם הוגש כתב אישום כנגד הנאשם (להלן: "העדות").
3. ביום 23.11.2021 הורה בית משפט המחוזי, כב' השופט א' רון, במסגרת עמ"ת 10271-11-21, על העברתו של הנאשם למעצר בפיקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, בין היתר, נקבעו התנאים הבאים:
א. הנאשם ישהה בכתובת דרך חברון 146 דירה 46, ירושלים.
ב. הנאשם יהיה בפיקוחם הצמוד, 24/7, של שני המפקחים: עדי כהן חממו, גיסתו, ויגאל אבו צדקה, דודו.
ג. איסור יצירת קשר עם כל מעורב בפרשה, בין במישרין, ובין בעקיפין.
4. ביום 25.9.2022, ערב ראש השנה תשפ"ג, קבע בית המשפט "חלונות אוורור" במעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת לצורך חגיגת החג בקרב משפחתו. כמפורט להלן:
א. ביום 25.9.2022, בין השעות 18:00-24:00, בכתובת אבנר גרשון 4, ירושלים.
ב. ביום 26.9.2022, בין השעות 13:00-18:00, בכתובת אבנר גרשון 4, ירושלים.
5. על פי הנטען באישום הראשון, ונוכח עדותו של עד התביעה, ביום 25.9.2022, בשעה 18:00 או בסמוך, הסיעה המפקחת את הנאשם לביתו של המתלונן ברחוב רשב"ג 47 בירושלים. בנסיבות אלו, עמד הנאשם בפתח ביתו של המתלונן דפק בחוזקה בדלת וביקש מהמתלונן כי יפתח את הדלת. המתלונן הביט בעינית הדלת והבחין בנאשם. הנאשם אמר למתלונן "זה שי, כדאי לך לפתוח", המתלונן ענה לו בתגובה "תעוף מפה אני לא פותח את הדלת". הנאשם בתגובה השיב לו: "כדאי לך לפתוח את הדלת אם לא אני אשב עליך בבית סוהר ואדקור אותך עוד היום".
6. ע"פ המתואר באישום השני, בהמשך למתואר באישום הראשון, התקשר הנאשם ממכשיר הטלפון הנייד שלו למכשיר הטלפון הנייד של המתלונן כמפורט:
- ביום 25.9.2022 בשעה 22:52.
- ביום 27.9.2022, בשעה 21:11 - 5 שיחות.
- ביום 29.9.2022, משעה 12:41 עד 12:57 - 42 שיחות.
בנסיבות אלו, בחלק מן השיחות ענה המתלונן והנאשם לחש לו ואמר "אני אזיין אותך יא אחושרמוטה ואני אדקור אותך".
7. ביום 29.9.2022, בשעה 19:30 או בסמוך, התקשר הנאשם ממספר לא מזוהה אל המתלונן ואמר לו "אני אדקור אותך, אני אשים אותך על כיסא גלגלים, אני יודע איפה לתפוס אותך ואתה תשלם ביוקר על הכול".
8. ראיות המאשימה: רישום פלילי.
9. ביום 23.5.2023 הוגש דו"ח מטעם שב"ס (מחלקת חינוך, טיפול ושיקום), זאת בהתאם להחלטה מיום 21.5.2023. צוין בדוח, כי הנאשם משמש במהלך מעצרו תומך לעצורים בהשגחה, סייע בתהליך הסתגלותם למעצר. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית בתחום כישורי חיים בה נטל חלק באופן מלא. הנאשם הביע מוטיבציה להמשך טיפול מעמיק בצרכיו הטיפוליים לאחר שייגזר דינו והוא מצוי בקשר אינטנסיבי עם עו"ס באגף העצורים.
תמצית טיעוני הצדדים:
10. המאשימה הפנתה בטיעוניה לעובדות האישום, וחומרת האירועים עת הנאשם מבצע את העבירות בהיותו נתון תחת תנאים מגבילים, אותם הוא מפר בלא מורא. צוין, כי במעשיו פגע הנאשם בערכים מוגנים הנוגעים בשלוות הפרט, שלטון החוק, כיבוד החלטות שיפוטיות, ותקינות ההליך הפלילי.
11. במענה לשאלת בית המשפט, הבהירה המאשימה כי היא מבקשת לקבוע מתחם עונש אחד שבין 8 חודשים ועד 20 חודשים, ואת עונשו של הנאשם לקבוע באמצעו של המתחם, כך שיוטלו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, אשר יצטברו לכל עונש אחר אותו הנאשם מרצה כעת, זאת לצד ענישה נלווית.
12. הסנגור ביקש ליתן משקל להודאת הנאשם, וכן להיכרותו את המתלונן משך עשרות שנים. צוין, כי דינו של הנאשם נגזר בתיק אחר ל-41 חודשי מאסר, לאחר שמיעת ראיות, ואף מטעם זה אין מקום למצות עמו את הדין. בהתייחס לאירועים עצמם ציין הסנגור, כי המתלונן אינו חושש מהנאשם, נוכח היכרותם ארוכת השנים, ואף שהנאשם הודה בביצוען של העבירות, חומר הראיות מבסס תמונה רחבה יותר, אשר בבסיסה קיימים גם שיחות טלפון מצד המתלונן, בהן איים על הנאשם, וזאת בטרם החליט לפנות למשטרה בתלונה כנגד הנאשם.
13. לדעת הסנגור, נוכח טעמים אלו יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מעונש מאסר אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, ועד מספר חודשי מאסר בפועל. הסנגור ביקש שיוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל שהרף העליון שבו הינו שישה חודשים, בניכוי ימי מעצרו.
14. הנאשם בסיום הביע צער על המעשים, והוסיף, כי הוא אב ל-4 ילדים, טרם מעצרו עבד בשוק מחניודה, ואף השלים הליך טיפולי במסגרת שרות המבחן משך כ-10 חודשים. הנאשם ביקש שלא ימוצה עמו הדין, שכן נדון לאחרונה ובמסגרת תיק נוסף ל-41 חודשי מאסר בפועל.
15. במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.6.2023, והקבוע למתן גזר דין, עדכן הסנגור תוך כדי הקראת גזר הדין, כי על הנאשם הוטלו ביום 29.5.2023, 18 חודשי מאסר, חלף צו מבחן שבוטל. במסגרת גזר הדין נקבע, כי עונש זה ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו הנאשם מרצה כעת. יוער, כי הרשעה זו עדיין איננה מעודכנת במרשם הפלילי. (ת"פ 32578-07-18 כבוד השופטת ג'. סקפה-שפירא). בנסיבות אלו, הוריתי לצדדים להעביר לעיוני עותק מגזר הדין, ודחיתי את שימוע גזר הדין ליום 15.6.2023.
16. ביום 14.6.2023 הועבר לעיוני עותק מגזר הדין הנזכר לעיל.
מתחם העונש ההולם:
17. הצדדים אינם חלוקים על כך שיש לקבוע במקרה זה מתחם עונש אחד ביחס לשני האישומים. עמדה זו מקובלת עליי, שכן העבירות כולן, נובעות מאותה מסכת עובדתית, המפורטת בחלק הכללי של כתב האישום, והן נעברו במועדים סמוכים מאוד (בתוך מספר ימים) כלפי אותו קורבן עבירה.
18. הנאשם פגע במעשיו במספר ערכים מוגנים, בראש ובראשונה בזכות הפרט לביטחון ושלווה. מידת הפגיעה בערך המוגן הינה משמעותית נוכח אופי האיומים המפורטים בכתב-האישום, אשר הופנו אל המתלונן, על רקע הליך שיפוטי מתנהל. בנוסף, פגע הנאשם בערכים מוגנים הנוגעים בכיבוד החלטות שיפוטיות, וטוהר ההליך הפלילי.
19. במסגרת ע"פ 6277-20 קנאו דניאל היילי נ' מדינת ישראל (25.1.2021) ציין בית המשפט:
"אין צורך להכביר מילים גם אודות חומרת העבירה של הטרדת עדים, שיש בה כדי לקעקע את יסודות הסדר החברתי הטמון בקיומו של ההליך הפלילי. בית משפט זה עמד על כך משכבר הימים:
"חומרה יתרה נודעת לעבירה של הטרדת עדים. המגיד עדותו בבית-המשפט מקיים את חובתו האזרחית ואת מצוות החוק, ומצווים בתי-המשפט להגן עליו מפני מתנכלים לו בשל מתן עדותו. לצערנו אין לאל ידי בית-המשפט להגן על העדים אלא על-ידי הטלת עונשין חמורים ביותר על המתנכלים להם - שמא ישמעו וייראו ויירתעו ממעשים אלה.."
20. בהתייחס לפסיקה אותה הציגה המאשימה, ראו: רע"פ 1738/15 ראמין שקורי נגד מדינת ישראל (11.3.2015) אושר מתחם עונש בין 3 חודשים ועד 9 חודשים, ועל הנאשם הוטל 6 חודשי מאסר תוך הפעלת 6 חודשי מאסר על תנאי מתיק קודם, כאשר חודשיים מתוכן בחופף, ובסה"כ 10 חודשים, לצד ענישה נלווית. רע"פ 1940/16 אורי פולק נגד מדינת ישראל (14.3.2016) בהקשר לאישום הראשון במסגרתו נקבע מתחם שבין 6 חודשים ועד 20 חודשים.
21. בענייננו, העבירות אותן ביצע הנאשם התרחשו משך מספר ימים בודדים, עת הנאשם מנצל במועד אחד חלון אוורור שניתן לו, לצורך הגעה לבית המתלונן ואיום לפגיעה בו. יתר המעשים באים לידי ביטוי בניסיונות להשיג את המתלונן באמצעות הטלפון, ובחלק מהשיחות בהן המתלונן השיב לשיחה, הפנה הנאשם איומים משמעותיים לפגיעה בו.
22. בנסיבות אותן תיארתי, ועת המעשים נעשו על רקע הליך פלילי מתנהל, ובכדי למנוע את עדותו של המתלונן כנגד הנאשם, ראיתי לקבוע את המתחם החל מ- 6 חודשי מאסר ועד ל-18 חודשים, לצד ענישה נלווית, לרבות פיצוי לקורבן העבירה.
העונש המתאים לנאשם:
23. הנאשם כבן 29 אב ל-4 ילדים. הנאשם הודה בבית משפט בעבירות שיוחסו לו והביע חרטה בפניי על ביצוען.
24. לחובת הנאשם רישום פלילי הכולל 14 הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות רכוש, מרמה, הפרת הוראה חוקית, שוד, ועבירות אלימות נוספות. הנאשם ריצה מספר תקופות מאסר בגין ביצוע העבירות, חלקן לתקופות ממושכות. בחודש מאי השנה, נדון הנאשם ל-41 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירות התפרצות, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע. התמונה העולה מהמרשם הפלילי, מלמדת על אדם שאינו סר למרות החוק, ואף בעונשי מאסר שהוטלו עליו לא היה כדי למתן את התנהגותו. מנגד, אביא בחשבון את העובדה כי הנאשם מרצה כעת מאסר למשך 41 חודשים כפי הנזכר לעיל, ו-18 חודשי מאסר בגין תיק נוסף, וכן ובעיקר את הדיווח החיובי שהתקבל מאת גורמי שב"ס אודות אופן תפקודו של הנאשם בבית המעצר. הנאשם הינו תומך עצורים ומסייע להם בתהליך ההסתגלות לבית המעצר. הנאשם נוטל חלק בהליכי טיפול בבית המעצר. צוין בחוות הדעת, כי הנאשם נטל חלק בעבר בהליכים טיפוליים משמעותיים, סיים טיפול גמילה בקהילה בטיפולית, וכי הוא נתרם מהטיפול שנערך לו במסגרת שב"ס. להתרשמותם, זו עוררה אותו וחידשה בו את המוטיבציה לשינוי. צוין, כי הנאשם הינו משתתף פעיל ומשמעותי בשיח הקבוצתי, ומביע מוטיבציה להמשך טיפול מעמיק בצרכיו הטיפוליים אף לאחר שייגזר דינו.
25. הבאתי במסגרת שיקוליי את העובדה, כי הנאשם נדון בגין שני התיקים הנזכרים לעיל, לתקופות מאסר של 41 חודשים, ו- 18 חודשים, המצטברים זה לזה.
26. באיזון בין שיקולים אלו, ומתוך כוונה לדרבן את הנאשם שימשיך וייקח חלק בהליכים טיפוליים במקום מאסרו, ואף ישלימם בהצלחה, ראיתי לקבוע את עונשו בחלקו התחתון של המתחם ולגזור את עונשו כדלקמן:
א. 8 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. המאסר ירוצה במצטבר לעונשי המאסר אותם הוא מרצה כעת.
ב. 4 חודשי מאסר אשר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים וזאת מיום שחרורו על אחת העבירות בהן הורשע.
ג. פיצוי למתלונן (ע"ת 1) בסך 2500 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.1.2024.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ו סיוון תשפ"ג, 15 יוני 2023, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).
