1

נוכחים:

ב"כ התביעה עו"ד שי אדרי

ב"כ הנאשמת עו"ד אלאב

הנאשמת התייצבה

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשמת הורשעה בסיומו של הליך הוכחות בעבירות של איומים ותקיפת עובד ציבור.

יצוין, כי בתיק זה נשמעו העדים הרלבנטיים, ובכללם עדים אובייקטיביים, עדי ראייה, אשר נמצאו מהימנים.

אין ספק, כי מדובר בעבירות חמורות, שכן הנאשמת ביחד עם נאשם 2 איימה על עוה"ד אבנת אליאס, אשר ייצג את הצד שכנגד.

בנוסף, הנאשמת תקפה מאבטח של משמר ביהמ"ש, בכך שבעטה ברגלו שלא בהסכמתו.

התביעה עותרת להטלת עונש מאסר על תנאי וקנס ופיצוי למתלונן, תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירות.

כמו כן, התביעה מתנגדת לביטול הכרעת הדין המרשיעה.

מנגד, הסניגוריה עתרת לקבלת המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשמת, שכן מדובר בנאשמת נורמטיבית, ועל כך העיד תסקיר המבחן.

עיינתי בתסקיר המבחן, וממנו עולה כי מדובר בנאשמת כבת 54, גרושה ואם לשני ילדים קטינים.

2

במהלך הדיון, ניתן היה להתרשם מהסיטואציה המשפחתית הטעונה אשר עמדה ברקע ביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

שירות המבחן מתאר את הרקע המשפחתי והאישי של הנאשמת, ומפאת צנעת הפרט מצאתי מקום שלא להרחיב בנקודה זו.

באשר לשאלת ביטול ההרשעה, לא הוצגו כל אישורים המעידים כי בעת הנוכחית ההרשעה בדין עשויה להוות פגיעה קונקרטית.

למרות זאת שירות המבחן מתרשם, כי בשל החרטה שמגלה הנאשמת, ועל מנת שלא לשלול את רישיונה לרכב ציבורי, מוטב לסיים את ההליך ללא הרשעתה בדין.

כבר עתה אדגיש, כי החרטה אותה מציין שירות המבחן כלל לא צפה ועלתה במהלך הדיון.

נהפוך הוא. הנאשמת בחרה לקיים הליך של הוכחות, וזו זכותה, תוך אי הבעת חרטה כלשהי.

לגופו של עניין, לא מצאתי מקום לקבל את המלצת שירות המבחן, באשר הנאשמת אינה עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסה"ד של כתב ואחרים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.        עשרה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא תעבור על העבירות בהן הורשעה, וזאת תוך שנתיים מהיום.

ב.         קנס כספי על סך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.2.14.

            היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

זכות ערעור לנאשם תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ד, 05/01/2014 במעמד הנוכחים.