1.  הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

2.  במועד הרלוונטי לכתב האישום היה הנאשם בן זוגה של *** (להלן: "המתלוננת") מזה כחמש שנים ולהם בת משותפת קטינה, בני הזוג, התגוררו ברחוב *** (להלן: "הדירה"), *** (להלן: מתלוננת 2 ") הינה בת דודתה של המתלוננת.

 

 

3.  בתאריך 8.1.21 בשעה 23:33 שהו הנאשם, המתלוננת, ומתלוננת 2 בדירה, בנסיבות אלו, היה הנאשם שרוי בגילופין והחל לגדף את המתלוננת, המתלוננת 2 העירה לנאשם על התנהגותו, בתגובה, תקף הנאשם את המתלוננת 2 ,בכך שסטר בפניה וגרם לה לחבלה של ממש בדמות שטף דם בתוך עינה השמאלית.

 

4.  בהמשך לאמור לעיל, עם הגעת ניידת משטרה למקום, ירד הנאשם מן הבניין, ופגש בשוטר ונטורה ליאור. בנסיבות אלו, מסר הנאשם לשוטר ונטורה כי אינו שייך לבניין, המתלוננת 2 אשר הבחינה בנעשה, צעקה לשוטר ונטורה ואמרה לו כי הנאשם הוא שתקף אותה זה עתה.

 

 

ראיות לעונש:

5.  המאשימה הגישה:

  א.  רישום פלילי של הנאשם (ת/1);

ב. תמונות חבלה של המתלוננת 2 (ת/2)

  ג. טיעונים לעונש בכתב בצירוף פסיקה (ת/3)

ד. אסופת הפסיקה (ת/4)

 

6.  ההגנה הגישה:

a.  אישורים רפואיים (נ/1)

b. תוצאות בדיקת שתן בבית החולים סורוקה ונמצא שהוא נקי מסמים. (נ/2)

ההגנה ביקשה להשמיע עד אופי אודות הנאשם - חגי בן דוד (מעסיקו של הנאשם)

 

"אני בעלים של עסק בתחום המזון, מעסיק כ -27 עובדים, הנאשם עבד אצלי לפני למעלה מ-3 שנים, ולא היה יציב בעבודה, לפני כ- 3 חודשים, חזר לעבוד אצלי, היום הוא אחראי אצלי בעסק על הכל לרבות על קופת המזומנים, אני רואה איך הוא מטפל באישה ובילדה, היום הוא על דרך המלך, מגיע תמיד בזמן, הוציא רישיון נהיגה, במידה ויתנו לו עבודות שירות, הדבר יקשה עליו כלכלית, אני מוכן להיות ערב כספית במידה ונדרש."

 

 

תמצית תסקיר שירות המבחן:

 

7.  מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש ביום 1.2.24 , עולה כי הנאשם, בן 33, מתגורר בבאר שבע, רווק ואב לילדה בת שלוש, שבגלל קשיים לימודיים מגיל 13 עובד בעבודות מזדמנות שונות, בשנת 2020 בעקבות תקרית אלימה בעבודה, בה היה מעורב, נפצע בידו, לא עבד שנה, וכיום מקבל קצבת נכות מהביטוח לאומי, ואינו רשאי לעבוד מעל 3 שעות ביום.

 

8.  מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי לנאשם שתי הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש ואלימות. נדון בן השאר למאסר בפועל לשישה חודשים, מאסרים מותנים, פיצוי והתחייבות.

 

9.  במהלך מאסרו, השתתף הנאשם בקבוצה טיפולית, בתחום שליטה בכעסים.

10.  הנאשם זומן לבדיקות שתן, לשתי הבדיקות הראשונות, לא הגיע, בבדיקה מיום 24.1.24 לא נמצאו שרידי סם, אולם בשתי בדיקות נוספות מיום 28.1.24 ו 31.1.24 נמצאו שרידי סם מסוג קנבואידים.

 

11.  בעקבות ויכוח קילל את המתלוננת. בתגובה, זו דחפה אותו, הוא דחף אותה בחזרה והיא נפלה. הנאשם הודה בכתב האישום, מטעמים משפטיים, מתחרט על מעשיו, והתנהלותו, וסבור כי היה עליו להתאפק ולא לנהוג כפי שנהג.

 

12.  לסיכום, שרות המבחן מציין כי הנאשם לוקח אחריות באופן חלקי, משתף פעולה עם שרות המבחן ומביע רצון להשתלב בהליך טיפול אינטנסיבי.

 

13.  מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש ביום 27.3.24 עולה כי, בחודש פברואר, הופנה הנאשם למרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, וזומן לראיון קבלה.

14.  הנאשם זומן, לבדיקות שתן בשלושה מועדים שונים, לבדיקה הראשונה לא הגיע , ובבדיקות הנוספות שנערכו בתאריכים, 6.3.24 ו 10.3.24 נמצאו שרידי סמים מסוג קנאביס.

 

 

15.  מתסקיר משלים שירות המבחן אשר הוגש ביום 1.7.24 עולה כי, הנאשם הופנה למרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, שולב בטיפול פרטני, התקשה לשתף פעולה ולהגיע לפגישות, הגורם המטפל ששוחח עם הנאשם, התרשם כי הנאשם, אינו מכיר את בעיית ההתמכרות שלו לסמים ואלכוהול, ונעדר מוטיבציה לשינוי דפוסי התנהגותו.

16.  הנאשם הופנה לאשפוזית "מלכישוע" לגמילה פיזית מסמים ואלכוהול, תחת השגחה רפואית, ב-6.6.24 נכנס לאשפוזית, לטיפול, אך החליט לסיים את הטיפול לאחר ארבע ימים.

17.  בבדיקות שתן נוספות לגילוי סמים, שנערכו לנאשם בתאריכים, 23.6.24 ו 30.6.24 נמצאו שרידי סם מסוג קנאביס.

18.  לסיכום שירות המבחן ממליץ על הטלת ענישה מוחשית, נוכח העובדה כי במצבו הנוכחי של הנאשם, והקושי שלו לגייס כוחות לשתף פעולה, ולערוך שינוי בחייו, קיים סיכון להישנות שימוש בחומרים ממכרים, וכן הישנות התנהגות אלימה בקשר זוגי, ולא ניתן לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

 

 

19.  מחוות דעת הממונה על עבודות השירות, שהתקבלה בעניינו של הנאשם ביום 10.12.24, עולה, כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

 

תמצית טענות המאשימה :

 

20.  הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, הינם שלמות גופה של המתלוננת 2, בטחונה האישי, האוטונומיה על גופה, כבודה, חירותה ושלוות נפשה, תוך שהטיל עליה אימה, וכן פגיעה בערך של ההגנה על הציבור מפני מעשי ביריוניות, ואלימות המבוצעים איש כלפי רעהו.

21.  מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר שניתן לבצעם בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים.

22.  פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני.

23.  הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

24.  הנאשם בעל עבר פלילי, גורמי הטיפול בחנו אותו פעם אחר פעם וניסו לסייעו. הנאשם, בעל נטייה לאלימות מילולית ופיזית, נעדר כל מוטיבציה לעבור הליך טיפולי, בשל התמכרותו לסמים ולאלכוהול. קיים סיכון, להישנות שימוש בחומרים ממכרים ולהישנות התנהגות אלימה בקשר הזוגי, ולכן המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה מוחשית.

25.  לא קיימים שיקולים של שיקום ועל בית המשפט לשקול שיקולים של הרתעת היחיד והרבים על פני טובתו של הנאשם.

26.  לאור האמור עתרה המאשימה, למקם את עונשו של הנאשם, ברף הבינוני של המתחם, לצד עונשים נלווים בדמות מאסרים מותנים ארוכים ומשמעותיים בגין עבירות עוון ופשע, קנס ופיצוי לעד תביעה 2 וחתימה על התחייבות.

 

תמצית טענות ההגנה :

 

27.  אין מדובר בתיק אלימות במשפחה, העבירה עצמה הייתה כנגד, בת דודתה של בת הזוג לשעבר של הנאשם.

28.  מתחם העונש צריך להתחיל ממאסר מותנה וענישה נלוות, וברף העליון כ- 6-8 חודשי מאסר בעבודות שירות, הפנתה לפסיקה, (נ/3) .

29.  יש מקום לבחון אפשרות לשל"צ, מאסר על תנאי , קנס ופיצוי.

30.  הנאשם בן 34, רווק, אב לילדה בת 3, עובד מגיל 13 בשל מצוקה כלכלית, אביו נפטר בפתאומיות כשהיה בן 10, אין לו תמיכה כלכלית, לגבי עברו הפלילי, הרשעתו האחרונה משנת 2015, בגין אירועים משנת 2012-2013, ב-9 שנים האחרונות, הנאשם לא עבר כל עבירה, פרט למקרה מושא התיק הנוכחי, מאז ועד היום עברו מעל 3.5 שנים, ולא נפתחו לו תיקים נוספים.

31.  באשר למצבו הרפואי, הנאשם עבר תאונת דרכים, נפגע ברגלו, וכן עבר אירוע דקירה לפני מספר שנים, שבעקבותיה נקבעו לו 44% נכות.

32.  הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, עד לאחרונה חי מכספי ביטוח לאומי, בעקבות הפחתה בדמי ביטוח לאומי, חובות שצבר (מעל 50,000 ₪ ) והרצון לתמוך בילדתו, החל לעבוד מספר שעות ביום.

33.  באשר לבדיקות שתן, הנאשם ערך בדיקת שתן ב-13.7.24 בבית החולים סורוקה, ותוצאותיה מעידות כי לא נמצאו שרידי סם.(נ/2 )

34.  באשר להמלצת שירות המבחן, אין התייחסות לעבודות שירות, ענישה מוחשית, הינה גם תנאי ארוך וקנס.

35.  לסיכום טענה, כי מדובר על אירוע בודד מלפני 3.5 שנים, עברו הפלילי, של הנאשם ישן, היום נמצא במסלול חיובי. קיים גם אינטרס ציבורי, שתימשך דרך זו, עתירת ההגנה לקביעת העונש בתחתית המתחם, או לסטות ממנו לקולא בהתאם להחלטת בית המשפט.

 

36.  הנאשם בדברו האחרון:

 

"אני עובד אצל הבעל בית שלי שנמצא פה. אני מגדל את הבת שלי שלא יהיה חסר לה כלום... דואג לה למה שהיא מבקשת גם לבגדים. בעל הבית מכיר אותי ועבדתי אתו גם לפני כמה שנים. פעם לא הייתי בדרך טובה. ועכשיו הכל טוב אני בדרך טובה."

 

דיון- קביעת מתחם העונש ההולם

 

37.  מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, ומידת האשם של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

הערכים המוגנים:

 

38.  הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם שלמות הגוף והנפש, ובתוך כך האוטונומיה של האדם שיוכל להלך באופן חופשי בכל מקום בארצנו מבלי שיותקף או יפגע.

 

39.  בית המשפט העליון שב וקבע כי יש להטיל ענישה הולמת על כל המעז להרים יד על זולתו, כאשר האלימות גואה בחברה הישראלית, ונראה כי מכרסמת בה כל חלקה טובה:

 

"יש להילחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. נגע האלימות הינו רעה חולה שיש לבערה מן היסוד, ומן הראוי כי ידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשתית עליהם עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים מאחורי סורג ובריח" (ע"פ 7555/11 פלוני נ' מדינת ישראל).

 

40.  יפים בעניין זה דבריו של כבוד השופט ג'ובראן מבית המשפט העליון במסגרת ע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני:

 

"האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חירות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי משפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. חברתנו הפכה להיות חברה אלימה ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים ... שישקפו ערכים של גמול והרתעה".

 

מדיניות הענישה הנהוגה:

 

41.  בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת על קשת רחבה של ענישה, כאשר סוג העונש ומשכו תלוי באופי האלימות, תדירותה, תכיפותה, עוצמת הפגיעה ונסיבות ביצוע העבירות. כל מקרה לנסיבותיו. קיימת פסיקה ממנה ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת, כמפורט להלן:

 

  א.  בעפ"ג (מחוזי ת"א) 1774-05-20 ספיבק נ' מדינת ישראל (18.6.20) - המערער הורשע על פי הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שתקף במכת אגרוף את המתלוננת במועדון וגרם לה לחבלות. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ל-15 חודשי מאסר, בצד ענישה נלווית, ובסופו של יום גזר על הנאשם, הנעדר עבר פלילי, 6 חודשי מאסר לריצוי עבודות שירות, בצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור;

 

ב. בעפ"ג (מחוזי חיפה) 69615-07-17 נוסקוב נ' מדינת ישראל (19.10.17) - המערער הורשע בתקיפה חבלנית לאחר שתקף את המתלונן במוסך שבו הוא עובד, בכך שהיכה בפניו באמצעות ידיו וכן הכה אותו במכות אגרוף כך שנגרמו לו חבלות בפניו, על רקע פיטוריו של המערער. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ונוכח חלוף הזמן והמלצה שיקומית של שירות המבחן הפחית בעונשו של המערער ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות;

 

נכון הוא כי יש להבחין בהגדרת החומרה המעשית ולא הרעיונית, בין מכות אגרוף או תוצאות חבלה חמורות יותר מהמקרה דנן, כשם שגם סעיפי החוק מבחינים בין תוצאות התקיפות השונות , כך גם בתוך כל מקרה ונסיבותיו.

 

ג. בת"פ (ב"ש) 28972-05-14 מדינת ישראל נ' פלוני (13.1.16), הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות כנגד בת זוגו. הנאשם הכה את המתלוננת בראשה וגרם לה לפצע בגבה. על הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מע"ת, פיצוי למתלוננת וקנס. העבירה הינה מדובר בנסיבות מחמירות כלפי בת הזוג .

 

ד. בת"פ (קר') 32587-12-19 מדינת ישראל נ' פלוני (25.3.20), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה באופן של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה;

 

במקרה זה מדובר בשלוש עבירות בשונה מהמקרה דנן.

 

  ה.  בת"פ 46013-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (שלום ב"ש), הורשע הנאשם בתקיפה לשם גניבה, גניבה, תקיפת שוטר ואיומים. הנאשם דרש מאביו לתת לו כסף וזה סרב, לפיכך לקח את הכסף מכיס מכנסיו של אביו בכוח ותוך שאחז בעורפו, איים עליו כי יהרוג אותו. לאחר שנעצר ביקש הנאשם מהשוטר סיגריה ומשסרב לו, נשכב על הרצפה ושרט את השוטר. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי, 6 חודשים ויום;

 

מקרה זה חמור יותר מהמקרה דנן בנסיבותיו וריבוי העבירות שונה מהעבירה האחת במקרה דנן.

 

42.  בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות:

 

  א.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לקחתי בחשבון כי המעשים לא בוצעו לאחר תכנון, אלא באופן ספונטני, הנאשם תקף את המתלוננת 2 עת היה שרוי בגילופין, בעקבות הערותיה של המתלוננת 2 על התנהגותו כלפי המתלוננת.

ב. הנאשם, הטעה את השוטר שהגיע למקום האירוע, בכך שאמר לו שאינו שייך לבניין.

  ג. אין מדובר בתקיפה ברף הגבוה, לא היה כל שימוש בכלי, או חזרה על הפעולה.

 

43.  מכל המפורט לעיל, עולה כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המתוארות של העבירה במקרה דנן בנסיבותיו, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לבצעם בעבודות שירות ברף התחתון ל-12 חודשי מאסר, זאת לצד עונשים נלווים.

 

האם יש מקום לסטייה מהמתחם בשל נסיבות שיקום או צדק:

 

44.  בהעדר כל המלצה של שירות המבחן לשל"צ בהערכת סיכויי הערכת החזרה לסורו וסיכון הציבור, לא מצאתי כל סיבה לסטייה מהמתחם, הנאשם אינו מכיר בבעיית ההתמכרות שלו לסמים ואלכוהול. בסופו של יום ניתנה חוות דעת הממונה להתאמה לעבודות שירות.

 

גזירת העונש ההולם בתוך המתחם

 

45.  בחינת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:

 

  א.  פגיעת העונש בנאשם וילדיו, לרבות בשל גילו 33 רווק אב לילדה.

 

ב. נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו-הנאשם הודה בביצוע העבירה, הביע חרטה על ביצועה וקיבל על עצמו באופן חלקי את האחריות לביצוע העבירה.

 

  ג. חלוף הזמן- מהאירוע ביום 8.1.21 ועד היום חלפו כארבע שנים, מצדיק התייחסות מקלה ברכיבי הענישה.

ד. עברו הפלילי של הנאשם כולל, שתי הרשעות קודמות, בגין עבירות רכוש ואלימות, בגינן נידון בן השאר למאסר בפועל לשישה חודשים, מאסרים מותנים, פיצוי והתחייבות

  ה.  הנאשם עובד בעבודה יציבה, מעסיקו, העיד בפני בית המשפט, עדות אופי לטובת הנאשם, וציין כי חזר להעסיק את הנאשם, לפני מספר חודשים, הנאשם מפגין אחריות רבה, נמצא על דרך המלך, מגיע בזמן, ומוכן אף להיות ערב כספית לנאשם, במידה ונדרש.

  ו.  שירות המבחן מציין את חוסר נכונותו של הנאשם, לקבל טיפול ומעריך סיכויי הישנות העבירה בניתוח מפורט של הנאשם ואישיותו.

 

כפועל יוצא לא מצאתי נימוקים לחרוג לקולא או לחומרא מהמתחם שקבעתי.

 

 

46.  בהתחשב בכך שהנאשם לא עבר תהליך טיפול או שיקום משמעותי בתחום ההתמכרות, או גמילה מסמים, יש להטיל עליו עונש חמור יותר. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את עדות מעסיקו המוכן להיות ערב לו אישית, ואת הזמן שחלף של כ-4 שנים מאז ביצוע העבירה, אשר כל אלו עשויים להוות שיקול לטובתו.

 

47.  לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להטיל על הנאשם עונש המצוי בשליש הנמוך של מתחם העונש ההולם אך לא לסטות הימנו, ולא להיות בתחתיתו, בהעדר כל עילה ראויה לא מצד השיקום ולא מטעמי צדק כשלמול זה האינטרס הציבורי בעבירות מסוג זה.

 

48.  בשל הנימוק המרכזי ובכללו התעסוקתי ליציבות משפחתית וכלכלית וכדי לאפשר לנאשם להמשיך לעבוד, אף באופן חלקי, באיזון, עבודות השירות, תהיינה 6 שעות ליום, שלא להתנתק באופן מוחלט, ממקור פרנסתי. ישנה חשיבות ליציבות כלכלית ולהעדר הזדקקות לכסף תלות בו ,אך יובהר כי אם יעבור הנאשם עבירת אלימות, חושף עצמו לאובדן מקור פרנסתו או פגיעה בו. תסקיר שירות המבחן קבע כי קיים סיכון להישנות העבירה, ללא הליך טיפולי מעמיק ומנגד נתתי משקל לערבותו המלווה של המעסיק את הנאשם ומשפחתו.

 

 

משכך, לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים:

 

  א.  4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה, הנאשם יבצע העבודות ב"באר שובע", הנאשם ירצה עונש זה החל מיום 24.2.25 על הנאשם להתייצב ביום זה עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות בצמוד לכלא באר-שבע;

ב. הנאשם ירצה את עונש עבודות השירות עד 6 שעות ליום כפוף להוראות הממונה על עבודות השירות;

 

הובהר לנאשם כי אם לא ימלא אחר הנחיות הממונה על עבודות השירות או מי מטעמו, ותוגש בקשה להפקעת מאסרו זה, יוכל בית המשפט לקבוע, כי יתרת המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח, זאת לצד גזירת עונשו של הנאשם מחדש בכל רכיבי ענישתו לרבות הוספה עליהם.

 

  ג. מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע במשך 3 שנים מהיום;

 

ד. מאסר על תנאי בן 4 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים במשך 3 שנים מהיום;

 

  ה.  קנס בסך של 2,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 10.2.25 ובכל עשירי בחודש לאחריו. אם לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי מעבר לשאר סנקציות לפי כל דין;

 

  ו. פיצוי למתלוננת 2 ע"ת 2 בסך: 4,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 10.2.25 ובכל עשירי בחודש לאחריו. אם לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי;

 

 

ז. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מכל סוג שהוא לרבות איומים. ההתחייבות תהא לתקופה של שלוש שנים מהיום ובסך של 5,000 ₪ ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון
073-2055000

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

 

פרוטוקול זה יועבר על ידי המזכירות לידי הממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.