iii. חתימה על התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מכל עבירה על פי חוק הכניסה לישראל, וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

iv. קנס בסך 1,500 ₪ שישולם עד ליום 15/02/25, אם לא ישולם במועד, ירצה תמורתו הנאשם עונש של 7 ימי מאסר.

4. הנאשם 2 הודה הוכרע דינו והצדדים טענו לעניין העונש באופן פתוח :

תמצית טענות המאשימה :

5. מדובר בנאשם אשר הודה בכתב אישום מקורי המייחס לו שהייה בישוב אבשלום, כשהוא נמצא במפעל בטון עם הנאשמים האחרים. עת הבחין במתנדבי המשטרה ביחד עם האחרים החל במנוסה מהמקום. היישוב אבשלום נמצא בסמוך לרצועת עזה. הנאשמים תושבי השטחים, היו צריכים לחצות את כל מדינת ישראל ולהגיע לשטח האמור בו יש אזרחים במצב חרדה לאחר מה שעברו בזוועות ה 07/10/23. לנאשם עבר פלילי של שתי עבירות בהן הורשע באותו תחום - הנאשם נכנס ויצא ולאחר חודש שוב נכנס ויצא ובכל פעם שהוא יצא - משטח מדינת ישראל עצרו אותו שוטרים לקחו אותו למחסום ובאותו הזמן הגישה הייתה שלא לעצור אותם. בענישה האחרונה הוטל על הנאשם מאסר על תנאי. הנאשם לא הורתע. ביום הגשת כתב האישום המעסיק טרם נחקר.

6. המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ברף הבינוני לצד ענישה נלווית מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

תמצית טענות ההגנה :

7. חציית המדינה לרוחבה לא החמירה את עונשי שני הנאשמים האחרים ביחד לאחרים במקום שלא חצו את המדינה לרוחב - דהיינו טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה בגישת המאשימה.

8. לגבי הכניסות הקודמות, מדיניות האכיפה בעבר לפני 7.10.23 הייתה שאין מגישים כתב אישום ביחס לכניסה לישראל בכניסה הראשונה שלא כדין ורק בכניסה השנייה או השלישית מגישים כתב אישום. לפיכך המאשימה מנועה מלטעון לגבי זה היום.

9. קיימות שתי הרשעות לנאשם . ההגנה מסכימה כי יש להוסיף מספר ימי מאסר על הימים שנגזרו על שני הנאשמים האחרים. דהיינו 10- 15 ימים לכל היותר דהיינו עד 85-90 יום. גם העבר רחוק ואין הוא משפיע בהכרח לחובת הנאשם.

10. מדובר בשלשה אחים שבאו לישראל לעבוד כי המצב הכלכלי קשה.

11. ההגנה טענה לאפליה והגנה מן הצדק - ציינה כי בתאריך 29/11/24 עבדו הנאשמים במפעל בטון באזור תעשייה אבשלום שם עבדו . אם רוצים למגר את התופעה של שב"חים יש לפעול כנגד המעסיק.

הנאשם בדברו :

12. הנאשם ציין כי אכן נכנס שלא כדין ב2020 ובאירוע מושא כתב האישום נכנס לעבוד כי אין כסף .

מתחם העונש ההולם

1. את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

2. הנאשם הורשע, בעבירה של כניסה לישראל, ופגע בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

3. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

4. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם, מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

5. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

6. על חומרת הפגיעה הערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "

7. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח והשלכותיו על המצב הביטחוני ועל התגברות ניסיונות הטרור לפגוע באזרחי המדינה.

8. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צוינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום"

9. לעניין מתחם ענישה נקבע זה בהתאם לפרמטרים תחילתו בין חודשיים ל7 חודשים. ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

10. נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

א. הנאשם נכנס ושהה עם נוספים בצוותא חדא . הנאשם עם האחרים עבדו ללא כל היתר.

ב. הנאשם החל במנוסה מפני מתנדבי המשטרה יחד עם שאר הנאשמים ונתפס.

ג. אין במקרה זה שהייה לתקופה ארוכה.

ד. במקרה של כניסה ושהייה לאחר "טבח השבעה באוקטובר" המצב המשפטי שונה ממדיניות האכיפה לפני המלחמה . העת היא עת מלחמה סיכוניה גם בגבולות המדינה וגם בתוככי המדינה ידועים.

א. מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצוע עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

ב. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי כשאינו תחת היתר או מתי ייעשה שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או מהי השפעת התודעה באשר למידת הקושי של כניסה כלכלית לישראל שלא כדין, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם- פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

ג. תחושת הביטחון של אזרחי המדינה, עת נכנסים לישראל, עשרות מאות או יותר שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק, במיוחד לאחר "ה שבעה באוקטובר" ולמרות חקיקה ראשית לתכליותיה - נפגעת.

ד. הנאשם נתפס, ללא עבירות נלוות פורמאליות לעבירת השהייה והכניסה ללא היתר.

11. לאור האמור, מתחם העונש ההולם, בעת הזו הינו מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

12. לעניין הקנס בעפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ ביחס לשוהה לא חוקי נעדר עבר פלילי. בהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגור בדבר המצב הכלכלי ושמעתי אף הנאשם כמצוות המחוקק לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

ה. טענות ההגנה מן הצדק ביחס למשאבים המוגבלים המוקצים להתמודדות המדינה עם סיכונים ביטחוניים שחלק מהם בגבולות שיש חובה להרתיע מפני חצייתם, אינן עולות כדי שיקול להקלה נוכח חובת האכיפה המוגברת בעת הזו במיוחד בעיצומה של המלחמה וניסיונות פיגועים מאזורי יהודה ושומרון ושאר גבולות המדינה, כלפי הנכנסים שלא כדין שאינם אזרחי המדינה , הנעצרים ובפרקי זמן קצרים מוגשים כתבי אישום בעוד הם במעצר מוכרח המציאות הביטחונית.

ו. במקרה זה, הובהר כי גורמי האכיפה פועלים כנגד המעסיק האזרח הספציפי והוא טרם נחקר עת הוגש כתב האישום. גם כלפי מעסיקים מוגשים כתבי אישום והם נדונים בפני בתי המשפט.

ז. הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין . הוא נתפס באין בידו היתר כדין.

ח. לנאשם שתי הרשעות מ2020, וכן מ2019 בעבירות הכניסה ושהייה בישראל שלא כדין- בגין 4 כניסות בפועל.

ט. בעפ"ג 63194-11-23 מדינת ישראל נ' הוארין (נבו, 6.12.23). באותו עניין בית המשפט המחוזי באר שבע -נקבע כי יש להשית עונשים כלכליים בשל תכלית הכניסה והצורך בהרתעה. כמו כן גם צויין כי כלפי מי שאינו שת לבו להרשעות קודמות יש להחמיר הענישה בתוך המתחם.

י. יש להחמיר רכיבי ענישה נלווים בהשוואה לנאשם נעדר עבר פלילי בדרגה אחת גבוהה יותר לחומרה.

יא. היקף התופעה של הנכנסים לישראל והיקף מוגבל של כוחות הביטחון העוסקים במלאכת הביטחון בחזיתות השונות ובאין קץ משימות יומם וליל, מחייבים הרתעה כחלק מרכזי באכיפה, כמו גם תפיסת עוברי העבירה עוברי הגבול ששחרורם חזרה למקום מגוריהם יכביד על האכיפה, ויש לגזור דינם בהקדם בהיותם עצורים. חובת האכיפה קמה גם כלפי מעסיקים המובאים אף הם לדין, שכן אלו ואלו עוברי עבירה ואלו בלא אלו, לא ימצאו עבודה.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם:

13. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, קיימים שיקולי ההרתעה דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, באזור זה , כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, נתתי דעתי אף לכך שהנאשם נתפס עם אחיו לאחר ה- 07/10/23 .

14. מתחם ענישה אינו מכתיב רק את הרף הנמוך ובמקום שקיים מתחם ענישה גם כזה שבין 2 חודשים ל7 חודשים , מיקום העונש במסגרתו תלוי בנסיבות כולן.

15. ראיתי לנכון למקם הנאשם, ברף הבינוני נמוך של המתחם בהתחשב בעת המלחמה , במועד ביצוע העבירה לאחר ה7/10 וכן נוכח עברו הפלילי ובכלל זה 4 כניסות שלא כדין בשתי הרשעות :

16. הרשעה מ30.3.20 בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין . נגזר מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי והופעל מאסר על תנאי בר הפעלה מגזר דין קודם.

17. הרשעה מ3.6.19 בגין 3 כניסות לישראל נפרדות מ2019 שלא כדין. נגזר מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי והתחייבות כספית.

ראו לעניין זה עפ"ג 63194-11-23 מדינת ישראל נ' הוארין פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. שם הבהיר בית המשפט כי יש להחמיר בתוך המתחם מי שחרף עברו ממשיך לעבור העבירות של כניסה לישראל שלא כדין פעם אחר פעם אמנם שם היו 11 הרשעות קודמות ולכן בית המשפט סבור היה כי 5 חודשים זהו מיקום ענישתי שרק בשל כך, שמדובר בערכאת ערעור אין ממצים הדין דהיינו העונש היה יכול להיות אף חמור מזה ראו ש' 30 עמ' 5 .

18. יובהר כי כניסות שסופן שחרור אינן היתר אלא אכיפה המעניקה הזדמנות לצורך מיעוט ההליכים הפליליים. אולם אם אין הנאשם לפני המלחמה שת לבו עד כדי הצורך בהפעלת מאסר על תנאי בהרשעה השנייה, וגם בעת המלחמה חוזר לסורו, וניצב הוא לפנינו היום, הרי שיש למקם הענישה ברף הבינוני נמוך בדרגה משמעותית גבוהה בשונה מאחיו. נעדרי רישום עבר פלילי.

19. ניסיונות הפיגוע בתוך המדינה מסוכלים לא אחת על ידי כוחות הביטחון. עדיין יש ניסיונות רשע שמצליחים ולא אחת מתבררת הדרך בה נעשה שימוש בידע במדיניות במודיעין בשוהים, בהעדר הסגרה של אלו על ידי האוכלוסייה המקומית. תוצאה אינסופית זו של פרצות שלא היו בנות הרתעה מספקת בעבר הייתה אמורה להשתנות לאחר ה7.10.23 .

20. טרם הופנם חוסר הכדאיות של עוברי עבירות הגבול ופורצי ההיתרים והמפרים אותם. מאות תיקי שב"ח המונחים לפתחנו מדברים בעד עצמם. דווקא היום בתמורות המתרחשות באזור מסביב ואוכלוסיות בתוכן, ההרתעה והאכיפה מחויבת המציאות, וחייבת לדבר בלשון אחת ברורה מתמיד.

21. אם הגדר הנורמטיבית לא תהיה חזקה מספיק ומרתיעה מספיק, תיפרץ כל גדר כניסה לישראל והקלות הבלתי נסבלת של המשך עבירות בתחום זה גם לאחר "השבעה באוקטובר "תסכן יותר ויותר אזרחי המדינה . הקלות הנחזית בביצוע עבירות אלה באזור ובמחוז הדרום, מחייבת נחישות ההרתעה - וזו עולה בהדרגה בחומרתה, ככל שעדיין ימצאו כאלו שחוקי ההגירה והכניסה למדינה וגבולות מועדי היתר השהייה במדינה אינם מחייבים בעיניהם או מרתיעים דיים.

22. מי שלמרות עברו ממשיך להיכנס במיוחד לאחר פרוץ המלחמה, מעיד על עצמו שאין לו גבולות והוא אינו שת לבו לחוק ולסיכון הציבור בישראל . לפיכך, יש להרתיעו ולהרתיע אחרים במסגרת המתחם ולקבוע מיקומו ברף הבינוני לפחות.

23. אמנם מדובר בשתי הרשעות מלפני כ4-5 שנים אולם שתי ההרשעות מתארות עבירות סמוכות, וכן הפעלת מאסר בר הפעלה בהרשעה השנייה וכן מתארות 4 כניסות סמוכות זו לזו המעידות על כך שהנאשם אינו רואה כל גדר של חוק לפניו לא על ידי שוטר ולא על ידי מאסר. הרתעתו כמו גם הרתעת הרבים אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם סלחנות יתירה.

24. בשונה ממי שאין לו עבר פלילי בתחום עבירות אלו לפי חוק הכניסה לישראל, במקרה זה שיש עבר פלילי ובכללה הרשעות ומאסרים על תנאי, תקופת המאסר ארוכה יותר משמעותית, גם המאסר על תנאי של מי שאינו מורתע למרות עברו, אמור להיות ארוך יותר יחסית וכך גם ההתחייבות הכספית ותשלום הקנס אם כי שם יש לשקול שיקולים התלויים במצב כלכלי כמצוות המחוקק. מנגד יש להבטיח כי תכלית הכניסה גם אם כלכלית בלבד לא תשתלם, ובוודאי אם היא חוזרת ונשנית יש להבדילה לחומרה . במקרה זה לא מיציתי מלוא חומרת הדין בשל הודאת הנאשם, והודאת שני הנאשמים האחרים וקבלתם הדין וסיומו כולם.

25. בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, ולנסיבות , ולצורך בהרתעת הרבים ביטחונית כלכלית וחברתית , על רקע המצב הביטחוני הקשה השורר במדינה, אין אני סבור כי תוספת של רק ימים ספורים צריכה להבדיל בין נאשם ללא עבר פלילי לנאשם עם עבר פלילי והרשעות, דווקא בשל כך שהנאשם לא הפנים עד לאותה הרשעה את האיסור וגם אם שגה בחומרתו הרי שלאחר ההרשעה ולאחר הטבח הנורא , לא היה מקום לספק שמדובר בעבירה בוטה . המדינה על הרגליים גבולותיה בוערים, והנאשם הוא "אין לו גבולות".

26. אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

א. 115 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.3.25 .

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ה, 22 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.