ראיות לעונש

4. המאשימה הגישה רישומו הפלילי של הנאשם (ת/1)

5. ב"כ הנאשם הגיש תע"צ - אישורי כניסה לישראל של הנאשם.(נ/1)

תמצית טענות המאשימה:

6. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

7. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

8. ב"כ המאשימה טענה מתחם עונש הולם, הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

9. לנאשם שלוש הרשעות קודמות, בגינן נגזרו עליו מאסרים בפועל, מה שלא הרתיע אותו לבצע את העבירה בתיק הנוכחי.

10. לאור האמור, ולנוכח הודאת הנאשם, חסכון בזמן שיפוטי, עברו הפלילי, עתרה המאשימה למקם את עונשו, ברף הבינוני של המתחם, לצד הטלת ענישה נלווית בדמות מע"ת ממושך ומרתיע, קנס משמעותי, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

תמצית טענות ההגנה :

11. ב"כ הנאשם טען, כי, התע"צ שהוגש (נ/1) מעיד כי הנאשם נבדק, על ידי רשויות הביטחון גם אחרי שפרצה המלחמה ב 07/10/23 ונמצא כי לא נשקפת ממנו סכנה לביטחון מדינת ישראל.

12. לנאשם הרשעות קודמות אך הן מלפני 5 שנים, בשל המצב המלחמתי המתמשך, לא התאפשר, לנאשם לקבל אישור, הנאשם מתגורר ברש"פ והמצב הכלכלי קשה, כניסתו לישראל היא למטרות פרנסה בלבד.

13. באשר למתחם הענישה, טען כי המתחם הינו 2-7 חודשים כפי שטענה המאשימה.

14. לסיום טען ב"כ הנאשם כי בנסיבות דנן ניתן להסתפק ב-75 ימי מאסר, ואף מספר ימים בודדים נוספים.

15. הנאשם בדבריו האחרונים לבית המשפט:

"אני באתי להתפרנס יש לי ילדים. יש לאשתי שבר ברגל ואני צריך לטפל בה, אני באתי לעבוד ולא לעשות משהו אחר. אני מגיע לישראל באישור לעבודה בעבר. אני מצטער".

מתחם העונש ההולם

16. את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

17. הנאשם הורשע, בעבירה של כניסה לישראל, ופגע בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

18. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

19. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם, מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

20. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

21. על חומרת הפגיעה הערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "

22. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח וניגזרותיו.

23. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צוינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום"

24. לעניין מתחם ענישה נקבע זה בהתאם לפרמטרים תחילתו בין חודשיים ל7 חודשים. ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

25. נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

א. מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצוע עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

ב. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי כשאינו תחת היתר או מתי ייעשה שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או מהי השפעת התודעה באשר למידת הקושי של כניסה כלכלית לישראל שלא כדין, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם- פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

ג. תחושת הביטחון של אזרחי המדינה, עת נכנסים לישראל, עשרות מאות או יותר שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק, במיוחד לאחר "ה שבעה באוקטובר" ולמרות חקיקה ראשית לתכליותיה - נפגעת.

ד. הנאשם נכנס, ושהה בישראל כיממה, עובר למועד תפיסתו.

ה. הנאשם נתפס, ללא עבירות נלוות לעבירת השהייה והכניסה ללא היתר .

26. לאור האמור, מתחם העונש ההולם, בעת הזו הינו מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

27. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ ביחס לשוהה לא חוקי נעדר עבר פלילי . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגורים בדבר מצבם הכלכלי והנסיבות המשפחתיות של כל נאשם, ושמעתי אף אותו כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

28. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

א. הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין . הוא נתפס באין בידו היתר כדין.

ב. הנאשם בעל עבר פלילי, 2 הרשעות משנת 2019, ואחת משנת 2016 בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק.

ג. לנאשם היו בעבר 4 היתרי עבודה בישראל, האחרון שבהם נסגר ב-5.2.24.

ד. הנאשם נכנס לישראל שלא כדין בקפיצה מעל לגדר, יום קודם לתפיסתו ב 1.11.24 - דהיינו , כ 9 חודשים לאחר סיום תוקף ההיתר האחרון .

ה. היקף התופעה של הנכנסים לישראל והיקף מוגבל של כוחות הביטחון העוסקים במלאכת הביטחון בחזיתות השונות ובאין קץ משימות יומם וליל, מחייבים הרתעה כחלק מרכזי באכיפה, כמו גם תפיסת עוברי העבירה עוברי הגבול ששחרורם חזרה למקום מגוריהם יכביד על האכיפה, ויש לגזור דינם בהקדם בהיותם עצורים. חובת האכיפה קמה גם כלפי מעסיקים המובאים אף הם לדין, שכן אלו ואלו עוברי עבירה ואלו בלא אלו, לא ימצאו עבודה.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם:

29. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, קיימים שיקולי ההרתעה דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, באזור זה , כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, נתתי דעתי אף לכך שהנאשם נתפס לאחר ה- 07/10/23 .

30. מתחם ענישה אינו מכתיב רק את הרף הנמוך ובמקום שקיים מתחם ענישה גם כזה שבין 2 חודשים ל7 חודשים , מיקום העונש במסגרתו יכול להיות ברף הבינוני הנמוך או הגבוה.

31. ראיתי לנכון למקמו, ברף הבינוני נמוך של המתחם בהתחשב, בהיתר שלאחר ה7/10/23 והפרתו שלא כדין , ומנגד עברו הפלילי ובכלל זה שתי עבירות מ2019 ועוד שלישית מ2016 .

32. ניסיונות הפיגוע בתוך המדינה מסוכלים לא אחת על ידי כוחות הביטחון. עדיין יש שמצליחים ולא אחת מתבררת הדרך בה נעשה שימוש בידע במדיניות במודיעין בשוהים, בהעדר הסגרה של אלו על ידי האוכלוסייה המקומית. תוצאה אינסופית זו של פרצות שלא היו בנות הרתעה מספקת בעבר הייתה אמורה להשתנות לאחר ה7.10.23 .

33. טרם הופנם חוסר הכדאיות של עוברי עבירות הגבול ופורצי ההיתרים והמפרים אותם. מאות תיקי שב"ח המונחים לפתחנו מדברים בעד עצמם. דווקא היום בתמורות המתרחשות באזור מסביב ואוכלוסיות בתוכן, ההרתעה והאכיפה מחויבת המציאות, וחייבת לדבר בלשון אחת ברורה מתמיד.

34. אם הגדר הנורמטיבית לא תהיה חזקה מספיק ומרתיעה מספיק, תיפרץ כל גדר כניסה לישראל והקלות הבלתי נסבלת של המשך עבירות בתחום זה גם לאחר "השבעה באוקטובר "תסכן יותר ויותר אזרחי המדינה . הקלות הנחזית בביצוע עבירות אלה באזור ובמחוז הדרום, מחייבת נחישות ההרתעה - וזו עולה בהדרגה בחומרתה, ככל שעדיין ימצאו כאלו שחוקי ההגירה והכניסה למדינה וגבולות מועדי היתר השהייה במדינה אינם מחייבים בעיניהם או מרתיעים דיים.

35. בשונה ממי שאין לו עבר פלילי בתחום עבירות אלו לפי חוק הכניסה לישראל, במקרה זה שיש עבר פלילי של 3 הרשעות, תקופת המאסר ארוכה יותר משמעותית ועדיין אינה ברף הגבוה או הבינוני, גם המאסר על תנאי של מי שאינו מורתע למרות עברו, אמור להיות ארוך יותר יחסית וכך גם ההתחייבות הכספית ותשלום הקנס. יש להבטיח כי תכלית הכניסה גם אם כלכלית בלבד לא תשתלם, ובוודאי אם היא חוזרת ונשנית יש להבדילה לחומרה . במקרה זה לא מיציתי מלוא חומרת הדין בשל הודאת הנאשם וההיתרים עד 9 חודשים קודם לעבירה.

בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, ולנסיבות , ולצורך בהרתעת הרבים ביטחונית כלכלית וחברתית , על רקע המצב הביטחוני הקשה השורר במדינה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

א. 110 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.3.25 .

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשפ"ה, 17 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.