3. במעמד המתואר לעיל, הגיעו השוטרים, מוסא בן דודו, ואושר יוסף (להלן:" השוטרים ") למקום, אז הבחין הנאשם בשוטרים, החל בבריחה מהמקום, השוטרים החלו לרוץ אחר הנאשם כמה מאות מטרים, תוך כדי שהשוטר אושר צועק לנאשם "משטרה", עד שנתפס הנאשם על-ידי השוטרים ונעצר.

4. במעשיו המתוארים לעיל, עשה הנאשם מעשה בכוונה להפריע לשוטרים או להכשיל את השוטרים לבצע תפקידם כדין.

5. כחודשיים עובר לתאריך המתואר לעיל, נכנס הנאשם דרך הגדר לישראל, וזאת כאשר הינו תושב הרשות הפלסטינית כשאין בידו אישור כניסה כחוק .

ראיות לעונש

6. ב"כ הנאשם הגיש מסמך רפואי (נ/1) ; תע"צ - אישורי כניסה לישראל של הנאשם.(נ/2)

תמצית טענות המאשימה:

7. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

8. העבירות אותן ביצע הנאשם פגעו בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

9. מתחם העונש ההולם, נע בין 4 חודשי מאסר בפועל ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

10. הנאשם נכנס לשטחה של מדינת ישראל, ושהה בה כחודשיים ללא התרים מתאימים, משזיהה אותו צוות שוטרים, הפריע לשוטרים המילוי תפקידם, עת החל במנוסה, עד שנתפס על ידי השוטרים ונעצר.

11. לאור האמור, ולנוכח הודאת הנאשם, חסכון בזמן שיפוטי, העדר עבר פלילי, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם, בשליש התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו וזאת לצד עונשים נלווים בדמות מע"ת, קנס והתחייבות.

תמצית טענות ההגנה :

12. בפס"ד אלנג'אר נקבע כי, בשהייה של שלושה חודשים, הענישה מתחילה ב3 חודשים.

13. הנאשם נבדק ע"י כוחות הביטחון בחודש אפריל, ולא נשקפת סכנה ממנו (תע"צ נ/2)

14. הנאשם נשוי, אשתו בהיריון, עצור למעלה מחודש, סובל מאפילפסיה, מטופל תרופתית, וחייב להיות במעקב רפואי .(נ/1)

15. בנסיבות דנן, מטעמי צדק, ורחמים, יש לסטות מהמתחם, ולהסתפק בימי מעצרו.

מתחם העונש ההולם

16. המתחם אחד כי האירוע הכולל אחד ובו שתי עבירות של הנאשם האחד .

17. את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

18. הנאשם הורשע, בשתי עבירות :

i. עבירה של כניסה לישראל.

ii. עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

19. הנאשם פגע בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

20. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

21. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם, מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

22. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, זאת מעבר למצב המלחמה בו היא שרויה מחוץ.

23. על חומרת הפגיעה הערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "

24. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח וניגזרותיו. המלחמה בעיצומה. השאיפה לבצע פיגועים בתוך המדינה מחייבת הקפדה .

25. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צוינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום"

26. לעניין מתחם ענישה נקבע זה בהתאם לפרמטרים תחילתו בין חודשיים ל7 חודשים זאת כאשר אין מדובר בעבירה נילווית . ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

א. בשונה ממקרים רגילים בהם מתחיל העונש המעשי הרווח בפסיקות בית המשפט ב75 ימי מאסר בעבירה אחת של כניסה ללא שהייה וללא עבירה נלווית, במקרה זה: מדובר בשתי עבירות וכן בשהייה של חודשיים ימים. חודשיים ימים קרובים לשלושה חודשים יותר מאשר לשבעה ימים והוסף לכך את העבירה הנלווית והמתחם אמור לעלות לבין 3-8 חודשי מאסר לצד עונשים נילווים.

ב. מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצוע עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

ג. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי כשאינו תחת היתר או מתי ייעשה שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או מהי השפעת התודעה באשר למידת הקושי של כניסה כלכלית לישראל שלא כדין, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם- פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

ד. הנאשם נכנס, ושהה בישראל כחודשיים, עובר למועד תפיסתו. אמנם פסיקת בית המשפט לעניין המתחם מ3 חודשים בשהייה של 3 חודשים, אך יש לזכור כי בפס"ד הלואין בית המשפט מעיר בהקשר זה לעניין שהייה של חודש בכל הנוגע במיקום העונש בתוך מתחם.

ה. הנאשם הפריע לשוטרים במילוי תפקידם, עת שהחל במנוסה, מהשוטרים שהורו לו לעצור.

ו. אין מדובר בעבירה של מתן תשובה כוזבת במחסום התחזות והצגת תעודה או אישור שאינו בר תוקף אלא במנוסה משוטרים. אין מדובר בהפרעה קלה, אלא בניסיון בריחה, דהיינו עבירה נילווית זו, משליכה על המתחם עצמו מהותית כנסיבה מחמירה וגם כמתחם המשותף לשתי עבירות במצטבר.

לאור האמור, מתחם העונש ההולם, בעת הזו הינו מתחם הנע בין 3 חודשי מאסר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

27. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של נאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ ביחס לשוהה לא חוקי נעדר עבר פלילי או עבירה נלווית . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

28. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

א. הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין .

ב. הנאשם נעדר עבר פלילי.

ג. לנאשם נסיבות רפואיות אולם אלו בטיבן מאפשרות איזון בנטילת תרופה ולכן יש להתחשב במידה מסוייגת , זאת גם משום שמחלת הנאשם לא הפריעה לו לבצע העבירה ואף לנסות לנוס מהשוטרים.

ד. הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין . הוא נתפס באין בידו היתר כדין.

ה. לנאשם היו בעבר 9 היתרי עבודה בישראל, האחרון שבהם נסגר ב-10.8.24. נסיבה זו מוכיחה כי המערכת אינה רואה בו מסוכן עד לאותו מועד. אין זה אומר שמדיניות סגר בעת מלחמה צריכה להיות מופרת או שמדינה לא רשאית לצמצם הנכנסים בשעריה והנוגסים בכלכלת אזרחיה, במיוחד בתקופה קשה .

ו. הנאשם נכנס לישראל שלא כדין, חודשים עובר לתפיסתו ב 12.11.24 - דהיינו , כ- חודש לאחר סיום תוקף ההיתר האחרון . חודשיים ימים הנאשם מודע לכך, שהוא שוהה בלתי חוקי . הוא מודע לכך שנדרשים היתרים. הוא מודע ל7/10/23 ולעת המלחמה. התכלית הכלכלית של העבירה היא שמוליכה אותו ללא מורא החוק והאכיפה.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

29. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לפיכך, אתן משקל לקולא להודאת הנאשם במיוחס לו.

30. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, נתתי דעתי אף לכך שהנאשם נתפס לאחר ה- 07/10/23 .

31. מתחם ענישה אינו מכתיב רק את הרף הנמוך ובמקום שקיים מתחם ענישה גם כזה שבין 3 חודשים ל8 חודשים , מיקום העונש במסגרתו יכול להיות ברף הבינוני הנמוך או הגבוה. במקרה דנן חודשים של שהייה אינו תפיסה בו ביום ואינו שהייה של 3 חודשים . חודשיים שהם כל יום שהייה שלא כדין , לפיכך אם לא הייתה עבירה נלווית, היה המתחם עדיין 2-7 חודשים, רק העונש היה גבוה ממי שמצוי ברף הנמוך של שהיית ימים ספורים שלגביו הינו 75 ימי מאסר למי ששהה לאחר ה7 באוקטובר.

32. מה שמגדיל את המתחם אינו חודשיים של שהייה בישראל שלא כדין, משום שהפסיקה קבעה כי מ 3 חודשים ומעלה המתחם מתחיל מ3 חודשים עד 8 חודשים והעונש ממוקם לא אחת בשליש הנמוך אך לא בתחתיתו אלא שהעבירה הנוספת הנלווית היא שגורמת בוודאי עם השהייה, למתחם הגבוה יותר דהיינו בין 3-8 חודשים לצד עונשים נלווים ולמיקום הנאשם במסגרתו שלא ברף התחתון במכלול השיקולים .

33. לאור האמור ראיתי לנכון לקבוע כי המתחם הינו בין 3 חודשים ל8 חודשים, ומיקום העונש בתוכו יהא ברף הבינוני נמוך של המתחם בהתחשב, בהודאתו, היתרים לפני ואחרי 7/10/23, והיתר אחרון, שתוקפו, עד כחודש למועד בו עבר את העבירה.

34. ניסיונות הפיגוע בתוך המדינה מסוכלים לא אחת על ידי כוחות הביטחון. עדיין יש שמצליחים ולא אחת מתבררת הדרך בה נעשה שימוש בידע במדיניות במודיעין בשוהים, בהעדר הסגרה של אלו על ידי האוכלוסייה המקומית. תוצאה אינסופית זו של פרצות שלא היו בנות הרתעה מספקת בעבר הייתה אמורה להשתנות לאחר ה7.10.23 .

35. טרם הופנם חוסר הכדאיות של עוברי עבירות הגבול ופורצי ההיתרים והמפרים אותם. מאות תיקי שב"ח המונחים לפתחנו מדברים בעד עצמם. דווקא היום בתמורות המתרחשות באזור מסביב ואוכלוסיות בתוכן, ההרתעה והאכיפה מחויבת המציאות, וחייבת לדבר בלשון אחת ברורה מתמיד.

36. אם הגדר הנורמטיבית לא תהיה חזקה מספיק ומרתיעה מספיק, תיפרץ כל גדר כניסה לישראל והקלות הבלתי נסבלת של המשך עבירות בתחום זה גם לאחר "השבעה באוקטובר "תסכן יותר ויותר אזרחי המדינה . הקלות הנחזית בביצוע עבירות אלה באזור ובמחוז הדרום, מחייבת נחישות ההרתעה - וזו עולה בהדרגה בחומרתה, ככל שעדיין ימצאו כאלו שחוקי ההגירה והכניסה למדינה וגבולות מועדי היתר השהייה במדינה אינם מחייבים בעיניהם או מרתיעים דיים.

37. לאור האמור, לא ניתן להותיר המתחם והענישה בכל רכיביה כלפי מי שיש לו עבירה נילווית בתוספת רכיב השהייה וזאת לאחר ה7/10, בעת מלחמה. הרתעה הרבים מחוייבת מעשים. גם עתה קיומם של נכנסים או שוהים בלתי חוקיים, מחייב הרתעה והגנת הציבור בתוך המתחם במיקום שמבהיר החומרה וגם חוסר הכדאיות.

בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, ולנסיבות שנוגעות ושאינן נוגעות לביצוע העבירה ולצורך בהרתעת הרבים על רקע המצב הביטחוני הקשה השורר במדינה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

א. 4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה לפי רישומי שב"ס.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.3.25 .

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ה, 29 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.