ת”פ (באר שבע) 34353-07-21 – מדינת ישראל – תביעות נגב נ’ אמיר שלוף – בעצמו
ת"פ (באר-שבע) 34353-07-21 - מדינת ישראל - תביעות נגב נ' אמיר שלוף - בעצמושלום באר-שבע ת"פ (באר-שבע) 34353-07-21 מדינת ישראל - תביעות נגב נ ג ד אמיר שלוף - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד בועז קניג בית משפט השלום בבאר-שבע [18.07.2024] כבוד השופט יריב בן דוד
רקע 1. לאחר שנשמעה עדותה של עדת ראיה ועדותה של אחת המתלוננות בתיק, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בביצוע עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, תקיפה הגורמת חבלה ממש ותקיפה סתם, עבירות לפי סעיפים 335(א)(1), 380 ו-379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בהתאמה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בשעות הלילה של יום 11.7.21, הלכו להן אל"ח, אי"ח ו-נא"ש (ילידות 2004-2005 להלן: "המתלוננות") למכולת, ובדרך לשם פגשו בנאשם, שהוא בן דודן של המתלוננות. בנסיבות אלו, ולאחר שהמתלוננות אמרו לנאשם כי הוא "אינו גבר ושהוא בחורה", החל הנאשם לזרוק אבנים לעבר המתלוננות ופגע ברגלה של אל"ח . בהמשך ובאותן נסיבות רץ הנאשם לכיוון המתלוננות והחל להכותן באמצעות מכות אגרוף בכל חלקי גופן. או אז, משניסו המתלוננות להימלט, נטל הנאשם ענף עץ מהקרקע והכה בידה של נא"ש. לאחר שענף העץ נשבר, הנאשם הכה בידיה ובראשה של אל"ח, ובידה של אי"ח באמצעות החלק הנותר של הענף. בהמשך, מששמעו אחיותיהן של המתלוננות - הגב' א"א (להלן: "א"א") וגב' ה"ח את זעקותיהן של המתלוננות, ביקשה א"א מהנאשם כי יחדול ממעשיו ודחפה אותו באמצעות ידיה בפניו. או אז נטל הנאשם מוט מהקרקע והכה בראשה של א"א, אשר נפלה ארצה.
כתוצאה מהתקיפות, נגרמו החבלות הבאות: א. פצע בדמות חתך באורך 4 ס"מ בקודקוד ראשה של א"א, בגינו נזקקה לטיפול בבית חולים; ב. שריטות בידיה של אל"ח; ג. שפשוף והמטומה בכף רגלה ולרבות שריטות בחזה של אי"ח. |
|
במעשיו אלו עבר הנאשם עבירות של תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי המתלוננות, ועבירה של פציעה כשהעבריין מזוין כלפי א"א.
תסקירי שירות המבחן 2. בעניינו של הנאשם הוגש ביום 7.12.23 תסקיר מטעם שירות המבחן (להלן: "התסקיר"). על פי נתוני התסקיר, הנאשם נשוי בן 26, מתגורר בשבט מסעודין אל-עזאזמה ליד רמת חובב. הנאשם שלל כל התנסות בסמים ואלכוהול מטעמים דתיים. אשר לעבירות בהן הורשע, מסר הנאשם כי הבחין בבנות דודותיו אשר עברו ליד ביתו בשעות לילה מאוחרות והתעניין במעשיהן מתוך דאגה, ברם המתלוננות קראו לו בשמות גנאי ופגעו בכבודו, ובשל כך פעל כלפיהן באלימות. שירות המבחן נפגש עם שתיים מהמתלוננות אשר מסרו כי בתקופה שקדמה לאירוע האלימות, התגלע סכסוך משפחתי בין אביהן, לבין אבי הנאשם והן סבורות כי זה הרקע לפגיעה בהן. המתלוננות מסרו כי חוששות מהנאשם ומבני משפחתו. הוצע לנאשם להשתלב בטיפול בשליטה בכעסים, אך לשיטתו הוא יודע להתרחק מהמקום בשעת כעס וסבור כי לא ינהג שוב באלימות. מחד, התרשם שירות המבחן כי הנאשם בעל יכולות ורבליות תקינות אשר מתמיד במישור התעסוקתי, בעל גורמי תמיכה ונעדר עבר פלילי. מאידך, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לשלוט בכעסיו ובדפוסי התנהגותו האלימים וכי במצבים בהם הוא חש בפגיעה בכבודו, הוא מתקשה להפעיל שיקול דעת מעמיק ונוטה לפעול באלימות. כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו, והעריך כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות אלימה. הומלץ על ענישת מאסר בדרך של עבודות שירות.
טיעונים לעונש 3. בדיון שנערך ביום 26.02.24, הגישה ב"כ המאשימה טיעונים בכתב (ת/6). ב"כ הנאשם העיד לעונש את מעסיקו של הנאשם, מר עלא אלעוקבי (להלן: "המעסיק"), ואת אבי הנאשם, מר יוסף שלוף (להלן: "האב"). המעסיק מסר כי הנאשם עובד אצלו מאז שנת 2017. לדבריו, הנאשם החל את עבודתו בתור עוזר וכיום התקדם לרמה של ייצור צנרת. להתרשמותו, הנאשם הוא "ילד שקט", איננו אלים, מעולם לא ראה אותו מפגין עצבנות, והוא שמח להעסיקו. אבי הנאשם מסר כי שמר על הנאשם באופן הדוק. לדברי האב, "רגע האמת" הגיע על רקע מריבתו עם אחיו, כשהאב היה מאושפז. האב מסר כי מודע לטעות שעשה בנו וכי הוא צריך לשלם על כך, אולם ביקש מבית-המשפט להתחשב בנאשם ולתת לו הזדמנות נוספת. 4. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו עקב ביצוע העבירות - זכות האדם להגנה על שלומו ועל שלמות גופו וזכותו לתחושת בטחון בכל מקום בו נמצא, וטענה כי מידת הפגיעה בערכים אלה היא משמעותית ביותר. |
|
נטען לפגיעה ב-4 מתלוננות במסגרת של אירוע מתמשך וחמור, לקשר המשפחתי בין הנאשם למתלוננות ולכך ש-3 מהמתלוננות היו קטינות בעת האירוע. ב"כ המאשימה הפנתה לחבלות שנגרמו, לרבות במסגרת תיעוד רפואי (ת/1), ועתרה למתחם ענישה אשר נע בין 20 ל-36 חודשי מאסר בפועל. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציינה כי הנאשם, שהינו נעדר עבר פלילי, הודה בכתב האישום המתוקן אך לאחר תחילת שמיעת הראיות בתיק, לאחר שהתייצבו חלק מהעדים, לרבות שמיעתה בבית המשפט של אחת מהן. ב"כ המאשימה הפנתה להתרשמות השלילית של שירות המבחן מהנאשם ועתרה על ענישה ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם. 5. ב"כ הנאשם טען בפתח דיון הטיעונים לעונש בכך שהמאשימה לא דייקה בציון העובדות במסגרת טיעוניה הכתובים והפנה לסעיפים 14, 17 ו-19. בפרט ציין כי הוגשה אך תעודה רפואית יחידה במסגרת שמיעת הראיות (ת/1), אשר מתעדת פגיעה רפואית של מתלוננת אחת ויחידה ולא מעבר, וגם שם קיימת אי אחידות בין אם מדובר ב-3 ס"מ או 4 ס"מ. עוד טען הסנגור נגד התייחסות המאשימה בטיעוניה ל"אמירה מאיימת" אותה אמר לכאורה הנאשם, אשר אינה מופיעה בכתב האישום המתוקן. ב"כ הנאשם טען כי מדובר באירוע חד פעמי של נאשם בן 27 אשר זולת אירוע זה, לא הסתבך מעולם עם החוק, והפנה לעדות המעסיק בענין אופיו הטוב. ב"כ הנאשם ציין כי בית-המשפט לא נעתר לשליחה נוספת של הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר משלים, וטען כי לא קיימת אינדיקציה בתסקיר בדבר סירוב הנאשם להשתלב בהליך טיפולי. לטענת ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם צריך להתחיל במאסר מותנה ולהסתיים במספר חודשי עבודות שירות. 6. ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה אשר תומכת לשיטתם בעתירתם העונשית. 7. בדבריו האחרונים, מסר הנאשם הדברים הבאים: "כבוד השופט אני טעיתי ועשיתי טעות חיי. אני גם כן מבקש שהבנות יסלחו לי על מה שעשיתי ונחזור לחיים טבעיים שלנו"
מתחם העונש ההולם 8. מתחם העונש יקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין). עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין). 9. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם ריבונות אדם על גופו, זכותו לכבוד, לשלווה ולביטחון אישי, וכן הגנה על שלומו ושלמות גופו. |
|
10. בית המשפט העליון התייחס לא אחת לתופעת האלימות בחברה הישראלית, אשר חוצה את כל סוגי האוכלוסיות והמגדרים. ר' למשל האמור בע"פ 8991/10 יעקב מכבי נ' מדינת ישראל (נבו 27.10.2011): "בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות." 11. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות, המערבות פציעה כשהעבריין מזוין מלמדת על טווח רחב יחסית של מאסרים בפועל הנתון לנסיבות קונקרטיות הקשורות בביצוע התקיפות ולתוצאותיהן. להלן פסיקה מאפיינת של עבירה זאת, אשר בדרך כלל מתאפיינת בשימוש בסכינים, חפצים חדים אחרים, ואלות, ותוצאותיה קשות יותר מהמקרה הנדון. א. רע"פ 5128/21 אחמד סלאמה נ' מדינת ישראל (נבו 15.8.2021) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה כשהעבריין מזויין, בכך שתקף ביחד עם אחיו שני מתלוננים. אחי הנאשם השתמש במקל ואגרופן ואילו הנאשם עצמו לא אחז בכלי תקיפה. לאחד המתלוננים נגרמה חבלה חודרת בלחי וחתך בראשו, למתלונן השני חתכים בקרקפת ובמצחו וגם הנאשם נחבל בראשו. המתחם שנקבע נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 15 חודשי מאסר. ערעורו של הנאשם נדחה וכך גם בקשת רשות הערעור. ב. רע"פ 3230/21 מחמוד עדילה נ' מדינת ישראל (נבו 13.05.2021) מבקש 1 הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין בצוותא, איומים וקשירת קשר לביצוע עוון בכך שיצא במסגרת קבוצה לאתר את המתלונן, כשחברי הקבוצה מצוידים בכלי תקיפה, אלה וצינור ברזל. כתוצאה מהתקיפה, נגרם למתלונן חתך גדול בקרקפת והוא נחבל בידו השמאלית ובצווארו. בית-משפט השלום קבע למבקש 1 מתחם שנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר. בשל העדר עבר פלילי ונכונות לקחת חלק בהליך טיפולי, נגזרו על מבקש 1 - 12 חודשי מאסר. ערעורו לבית-המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון. ג. רע"פ 5377/23 פאדי דכוור נ' מדינת ישראל (נבו 19.07.2023) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות פציעה כשהעבריין מזוין ותקיפה חבלנית, בכך ששבר בקבוק על ראשו של מתלונן אחד ודקר אותו בכל חלקי גופו באמצעות השברים ואז הכה במתלונן נוסף באגרוף בפניו. המתחם שנקבע נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בית-משפט השלום סטה משיקולי שיקום מהמתחם וגזר דינו ל-9 חודשי עבודות שירות. ערעור המדינה התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר לכדי 15 חודשי מאסר בפועל. בקשת הרשות לערעור נדחתה.
ד. רע"פ 8421/19 דוד אברהם דהן נ' מדינת ישראל (נבו 24.12.2019) |
|
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין ואיומים, בכך שדקר מתלונן קטין באמצעות חפץ חד בגופו ובפניו, הטיח לבנה בראשו והשמיע איומים כלפיו וכלפי חבריו. המתלונן נזקק לטיפול רפואי ותפרים מרובים. המתחם שנקבע נע בין 10 ל-36 חודשי מאסר וגזר את דינו ל-27 חודשי מאסר חרף היעדר של עבר פלילי. בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע קבע כי בית-משפט קמא צריך היה לקבוע רף תחתון גבוה יותר במתחם הענישה אולם בסופו של יום, העונש הסופי ראוי ודחה הערעור. בקשת הרשות לערעור נדחתה. ה. רע"פ 5655/13 טל עמרם נ' מדינת ישראל (נבו 20.11.2014) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין בכך שחבט בראשו של המתלונן בבקבוק משקה אלכוהולי והבקבוק נשבר. לאחר מכן, הנאשם הטיח הבקבוק השבור בפני המתלונן וגרם לחתך בסמוך לאוזנו. בית-משפט השלום קבע מתחם שנע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל וגזר עליו 6 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד המתחם כך שינוע בין 9 ל-24 חודשי מאסר והחמיר את עונשו ל-12 חודשי מאסר. בית-המשפט העליון דחה רשות הערעור וקבע שהרף שהוצב בבית-המשפט המחוזי אינו מצדיק התערבות בגלגול שלישי. ו. רע"פ 6817/22 אשר פריג' נ' מדינת ישראל (18.10.2022) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין שלא כדין בכך, שבמסגרת סכסוך חניה עם המתלונן, ולאחר שהמתלונן חסם באמצעות רכבו שת רכבו של הנאשם, האחרון התקרב לרכב המתלונן ודקר אותו באמצעות סכין בכף ידו דרך חלון רכבו. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלונן חבלות וחתכים בכף ידו אשר נתפרה בבית החולים. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. ובשים לב להודאת הנאשם, גילו, מצבו הרפואי המורכב, ונסיבותיו המשפחתיות אישיות מחד, והנזק הפיזי מנטלי שנגרם למתלונן והערכת מסוכנות גבוהה על פי תסקיר שירות המבחן מאידך, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם והדגיש כי יש להחמיר בענישה כלפי ניסיונות לפתרון סכסוכים מעין אלו ביחס למקומות חניה באמצעות סכין. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם וציין כי ישנו צורך בענישה מוחשית מאחורי סורג ובריח על מנת למגר את התפשטות האלימות במרחב הציבורי.
ז. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 22469-01-23 ליטבק נ' מדינת ישראל (1.3.23) הנאשם הורשע על פי הודאתו בפני מותב זה בעבירת פציעה כשהעבריין מזויין, בכך שעל רקע של סכסוך חנייה, הוציא מרכבו מוט ברזל והכה באמצעותו בגבו, בכתפו ובראשו של הקורבן וגרם, בין היתר, לשבר באצבעו. המתחם שנקבע נע בין 14 ל-26 חודשי מאסר. בשל נסיבות מקלות וחרף קיומה של אי הרשעה קודמת רלוונטית, נדון הנאשם ל-14 חודשי מאסר. בהמלצת בית-המשפט המחוזי, חזר בו הנאשם מן הערעור. ח. עפ"ג (מחוזי ת"א) 57996-02-22 מדינת ישראל נ' הרננדז (נבו 28.02.2022) המערער הורשע בבית-משפט השלום על פי הודאתו בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין ואיומים, בכך שבמהלך תקיפה קבוצתית, הכה את המתלונן במכת אגרוף בעינו ולאחר שהלה נפל, היכה בו בבקבוק זכוכית בראשו.הערכאה הדיונית קבעה מתחם שנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בשל קיומו של עבר פלילי, בית-המשפט דחה טענת סטייה ממתחם משיקולי שיקום וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר, לרבות הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים. ט. ת"פ (שלום ב"ש) 51336-03-16 מדינת ישראל נ' טלקר (נבו 07.11.2016) |
|
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות פציעה כשהעבריין מזוין ותקיפה סתם, בכך שדחף והפיל המתלוננת ארצה ואז הטיח אבן בראשה. המתחם שנקבע על ידי בית-המשפט נע בין 14 ל-42 חודשי מאסר. בשל עבר פלילי מכביד כלפי המתלוננת בתיק, הכולל מאסרים מותנים ברי-הפעלה, נגזרו על הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות.
12. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים: תכנון שקדם לביצוע העבירה: על פי עובדות כתב האישום, אין מדובר באירוע יזום ומתוכנן מצד הנאשם, אלא בפגישה מקרית בדרך למכולת עם המתלוננות קרובות משפחתו אשר הסלימה לכדי אירוע אלימות. עדות לכך נמצאת גם בכלי התקיפה בהם עשה הנאשם שימוש ספונטני - אבנים, ענף עץ, ומוט שהיה על הקרקע, כלי תקיפה שהיו "בשטח", ולא כלי נשק קרים כגון סכינים אלות וכיוב בהם הצטייד מבעוד מועד. הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות: מבלי להקל ראש בנזקים שנגרמו למתלוננות ולא"א אין מדובר בתוצאות קשות או בחבלות משמעותיות - עיון בתיעוד הרפואי ת/1 ביחס לפציעתה של א"א מעלה כי לא היה צורך בסגירת החתך אלא אך בוצע חיטוי לפצע. חבלתה של אל"ח - שריטות בידיה, וחבלותיה של אי"ח -שפשוף והמטומה בכף רגלה ושריטות בחזה, אינן חבלות קשות בבחינת נזק משמעותי (מבלי להקל ראש). הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה (פוטנציאל הנזק): נוכח טיב ואופי מעשי האלימות בה נקט הנאשם, ניתן לקבוע קיומו של פוטנציאל נזק ממשי, בעיקר נוכח תקיפת אל"ח בראשה עם חלק העץ בו אחז הנאשם, ותקיפת א"א בראשה באמצעות המוט אותו הרים הנאשם מהקרקע. הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה : כתב האישום לא מלמד על פניו על רקע קודם לאירוע, פרט לאמירת המתלוננות כלפי הנאשם עובר לתקיפתן כי הוא "אינו גבר ושהוא בחורה", ועם זאת ניתן ללמוד מהמידע שהובא בתסקיר שירות המבחן כמו גם מדברי אבי הנאשם אשר העיד לעונש מטעמו, כי ברקע הדברים סכסוך משפחתי. במסגרת סעיף זה יצוין כי הנאשם פצע את א"א באופן המתואר בכתב האישום באמצעות מוט אותו הרים מהקרקע, רק לאחר, ובתגובה לכך שא"א דחפה אותו באמצעות ידיה בפניו. 13. בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הינה בינונית. סבורני כי בנסיבות האירוע דנן אשר פורטו לעיל, ובהתאם לעקרון המנחה של הלימה, יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין 9 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ובין 18 חודשי מאסר בפועל.
שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש 14. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין): עבר פלילי: הנאשם נעדר עבר פלילי. |
|
נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו: מחד הודאת נאשם מגלמת בדרך כלל קבלת אחריות על המעשים בהם הודה ויש בה משום הקלה לקורבנות העבירות, אשר נחסך מהן מעמד העדות בבית-המשפט. מאידך, הודאתו של הנאשם התקבלה אך לאחר שנשמעו חלק מהעדות, והתרשמות שירות המבחן היא בדבר קושי של הנאשם בנטילת אחריות על מעשיו. תסקיר שירות מבחן: מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם מתקשה לשלוט בכעסיו ובדפוסי התנהגותו האלימים וכי במצבים בהם חש בפגיעה בכבודו, נוטה הוא לפעול באלימות. שירות המבחן העריך קיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות אלימה אולם נוכח עמדתו של הנאשם, גיבש הערכתו כי הנאשם יתקשה להיתרם מהליך טיפולי והמליץ על ביצוע עונש בדמות של עבודות שירות. חלוף הזמן: כתב האישום הוגש עוד ביום 15.7.21 , ורק עתה בחלוף 3 שנים נגזר דינו של הנאשם. על פניו מדובר בחלוף זמן משמעותי ברם נוכח הדחיות הרבות בתיק זה מסיבות שונות הקשורות בעיקר בנאשם ו/או סניגורו, לא מצאתי לייחס לכך משקל ממשי. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שעל ציר זמן של 3 שנים לאחר האירועים שבכתב האישום, הנאשם השכיל שלא הסתבך בפלילים. פגיעת העונש בנאשם ומשפחתו: הנאשם אדם נשוי וצעיר יחסית (בן 24 בעת ביצוע העבירה) אשר מעולם לא הסתבך עם החוק. ברי כי במצב דברים זה נשיאת עונש של מאסר בפועל תהווה עבורו ועבור משפחתו קושי של ממש, ותחשוף אותו לחברה עבריינית שולית ממנה הקפיד להתרחק כל חייו. זאת ועוד, בשנים שחלפו מאז האירוע השתלב הנאשם בעבודה בתחום הקונסטרוקציה במפעלי רמת חובב, ומעסיקו העיד בדבר היותו עובד שקט, מסור ומתקדם בתפקידים שבתחום עבודתו. 15. בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתוך מתן משקל להודאת הנאשם בבית המשפט על היבטיה החיוביים, להיות האירוע חריג לאורחות חייו של הנאשם, ולעברו הנקי עד ביצוע העבירות, ומאז מועד ביצוען ועד יום זה, מצאתי כי יש להשית על הנאשם עונש בתחתית מתחם הענישה.
סוף דבר 16. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: א. 9 חודשי עבודות שירות אשר ירוצו בפארק המשחקים באר שבע, בכתובת הסתדרות 82 ב"ש, במשך חמישה ימים בשבוע, על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין ועל פי קביעת הממונה על עבודות השירות. מועד התייצבות ריצוי עבודות השירות 13.8.2024 בשעה 08:00 בבוקר. ב. 9 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים בגין כל עבירת אלימות מסוג פשע. ג. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים בגין כל עבירת אלימות מסוג עוון. ד. קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.11.24. |
|
ה. הנאשם יפצה כל אחת משלושת המתלוננות עדות תביעה 11-13 בסך 3000 ₪, ואת המתלוננת ע.ת 3 בסך של 6,000 ₪. הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.9.24 ובהמשך כל 01 לחודש שלאחריו. המאשימה תעביר פרטי מפוצות למזכירות בית המשפט בתוך 14 יום.
אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.
את הקנס/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות: · תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il. · תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000. · תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)
המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ותסגור את התיק.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"ד, 18 יולי 2024, בנוכחות הצדדים.
|
