הנאשם מסר שמערכת היחסים בינו לבין המתלוננת יציבה וטובה, ללא אלימות כלשהי. כאמור בתקופה שקדמה לאירוע חוו משבר ביחסים על רקע רצונו לשאת אישה שניה עימה יצר קשר באותה תקופה. המתלוננת מסרה שהקשר הזוגי טוב ולא לווה באלימות פיזית אך לעיתים הייתה אלימות מילולית. המתלוננת מסרה שבאותה תקופה חוותה דיכאון על רקע מות אחיה, בהתייחס לאירוע הנדון צמצמה את חומרת המקרה, מסרה שהנאשם לא תקף אותה, לטענתה הזמינה משטרה משום שרצתה שהנאשם יצא מהבית ולא מפני שחששה ממנו. היא הביעה רצונה שהנאשם ישוב להתגורר עימה, מעוניינת בשיקום מערכת היחסים.

שירות המבחן ציין בהתייחס לגורמי הסיכוי לשיקום לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי. טרם המקרה הנדון ניהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני, הנאשם שיתף באופן ברור וגלוי אודות הקשיים עמם התמודד במערכת היחסים הזוגית. שירות המבחן התרשם שהנאשם מבין ומודע להשלכות מעשיו ומעוניין לבחון התנהלותו והביע הסכמה לשילוב בהליך טיפולי.

לצד זאת ציין שירות המבחן גורמי הסיכון, הקושי של הנאשם להתמודד עם משבר וכן הקושי של הנאשם להוות משענת עבור בת זוגו אשר הייתה שרויה במשבר. שירות המבחן סבר שקיימת דינמיקה אלימה בין בני הזוג וסבר שקיימת נזקקות טיפולית לצורך חיזוק ושיפור הקשר הזוגי.

בסיכומו של התסקיר נוכח רצונו של הנאשם להשתלב בטיפול ורצון בני הזוג לשקם מערכת היחסים ביניהם, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 200 שעות בצירוף צו מבחן לשנה כאשר במהלך השנה ישולב בטיפול בקבוצה באלימות זוגית.

בחוו"ד ממונה על עבודות השירות מיום 19.11.24 נמצא הנאשם מתאים לריצוי מאסר בפועל בעבודת שירות.

ראיות וטיעוני הצדדים

המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1) וכן השלימה טיעוניה בעל-פה.

המאשימה עמדה על נסיבות כתב האישום, הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם. המאשימה הדגישה שמדובר באירוע אלימות בתוך המשפחה במהלכו הפיל הנאשם את המתלוננת ארצה ובעת שניסתה המתלוננת לברוח ממנו הדפה את הנאשם אך הוא שב והפילה ארצה, במעשיו גרם לחבלה למתלוננת בדמות מכאוב ונפיחות בידה. נוכח האמור עתרה המאשימה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 10 ל 22 חודשי מאסר בפועל והפנתה לפסיקה בתמיכה לעתירתה. בהתייחס למיקום עונשו של הנאשם, טענה המאשימה שבעניין זה אין כל שיקול המצדיק חריגה לקולא ממתחם הענישה ועתרה למקם עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם לו עתרה. המאשימה ציינה שהנאשם נעדר עבר פלילי אשר הודה במיוחס לו וחסך בכך זמן שיפוטי יקר.

בהתייחס לנאמר בתסקיר נטען כי עולה מתוכנו קיומה של דינמיקה אלימה בין בני זוג, המתלוננת הינה תלותית בנאשם ולכן הביעה גישה סלחנית ואף מתכחשת לאירוע כאשר באותה המידה גם הנאשם מכחיש את שהתרחש והסביר שסובב ידה כדי להזיזה ולא כדי לתקוף. הנאשם מביע רצון לשילוב בטיפול אך לא החל בטיפול, לא עולה מהתסקיר שהנאשם מבין חומרת מעשיו וכן ניכר שלא עושה כל מאמץ להתחיל בטיפול, המלצת שירות המבחן אינה יכולה לעמוד נוכח זאת.

בפני כב' השופט סולקין טענה עוה"ד ניר מטעמו של הנאשם, היא חלקה על מתחם הענישה המחמירה לו עתרה המאשימה תוך שהדגישה כי מדובר בעבירות ברף חומרה נמוך המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי ולא ביקשה כל טיפול רפואי בעקבות האירוע, מה גם שמספר ימים לאחר מכן ביקשה לבטל התלונה, היא מעוניינת להמשיך בקשר הזוגי, האירוע המתואר בכתב האישום אינו מאפיין מערכת היחסים בין בני הזוג.

במסגרת טיעונים לעונש בפניי לאחר הגשת התסקיר, טען עוה"ד אסדי מטעמו של הנאשם, כי כתב האישום אינו מתאר אלימות קשה, בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר אשר בא בהמלצה עונשית להטלת צו מבחן וצו של"צ. שירות המבחן מתאר הנאשם כדמות דומיננטית בפרנסת המשפחה הגרעינית והמורחבת, לאחר מות אביו חווה הנאשם משבר אשר הייתה לו השפעה על ביצוע העבירות. שירות המבחן מדגיש כי מדובר באדם נורמטיבי ומתרשם שהנאשם מבין חומרת מעשיו ומעוניין להבין המקור להתנהלותו, הנאשם מביע רצון לשילוב בטיפול, בני הזוג מעוניינים בהמשך הקשר הזוגי וההליך הטיפולי רק יטיב עימם ויש ליתן לכך משקל מכריע.

בנוסף הדגיש ב"כ הנאשם, שמדובר באדם נעדר עבר פלילי. הטלת מאסר בפועל ולו גם שירוצה בעבודת שירות תסב נזק לפרנסת משפחתו הגרעינית והמורחבת, הנאשם שמר באדיקות על התנאים המגבילים בהם שהה במשך כשנה. במקרה זה יש לתת הבכורה לשיקולי השיקום ולשמירה על התא המשפחתי.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירה של תקיפה בת זוג הגורמת חבלה של ממש הם זכותו של אדם לשלמות גופו, לבריאותו, בטחונו האישי וכבודו. הדברים נכונים, ביתר שאת, כאשר מדובר בעבירות המבוצעות כלפי בת זוג בביתה המקום בו אמורה לחוש בטוחה ומוגנת.

בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מעלה כי מדובר בפגיעה ממשית, לאור נסיבות ביצוע העבירה והחבלה הגופנית שנגרמה למתלוננת כתוצאה מהאלימות שנקט כלפיה הנאשם.

הפסיקה שבה והדגישה את הגישה המחמירה שיש לנקוט כלפי אלו הבוחרים לנקוט באלימות כלפי הזולת:

ראה לאחרונה דברי כב' השופט י' אלרון ברע"פ 2503/24 יעקב נחימוב נ' מדינת ישראל (28.03.24):

בית משפט זה שב ועומד על החומרה המגולמת בעבירות אלימות בתוך המשפחה, ושל עבירות אלימות כלפי נשים מצד בני זוג בפרט. דומה, כי למרבה הצער הללו הפכו בשנים האחרונות לחזון נפרץ במחוזותינו.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת באשר לעבירות המתוארות בכתב האישום מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א. רע"פ 2750/22 ליולקו נ' מדינת ישראל (09.05.22) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ובעבירת איומים, בכך שבמהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת, ועל רקע חשדו של הנאשם שהמתלוננת מקליטה אותו, לקח ממנה בכוח את מכשיר הטלפון הכה אותה באמצעות הטלפון בראשה וכן הכה בה במכות אגרוף לאחר מכן השליך את מכשיר הטלפון ומשרצתה המתלוננת לקחתו, בעט בה, בהמשך הלך לחדר השינה המתלוננת אחריו תפס אותה בחוזקה הפילה על הריצפה עמד מעליה התיישב עליה וחנק אותה בעודו מאיים עליה עד שהצליחה להשתחרר. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל 20 חודשי מאסר בפועל, הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, רופא במקצועו נדון ל 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ב. רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.01.21) - הנאשם הורשע בעבירת תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ובניסיון לתקיפת בת זוג, בכך שבמהלך ויכוח עם בת זוגו השליך לעברה נעל ספורט, בהמשך הכה אותה באמצעות נעל בגבה ובפניה וגרם לדימום בשפתיה כל זאת לעיני בנם הקטין. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודת שירות. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה.

ג. רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפת בת זוג, בכך שבמהלך ויכוח דחף את אשתו לעבר המיטה, משך בשיערה, סובב את גופה וכופף אותה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה. בית משפט השלום קבע מתחם הענישה הנע בין מאסר לתקופה קצרה שאפשר שירוצה בעבודות שירות ועד ל- 14 חוד' מאסר בפועל. בימ"ש השית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ד. רע"פ 303/16 פלוני נגד מדינת ישראל (13.01.16), המבקש הודה והורשע בעבירת תקיפה סתם של בת זוגו, בכך שדחף את אשתו שמעדה ונפלה ולאחר מכן בעט בה בעודה על הרצפה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין ממאסר על תנאי ועד שנת מאסר בפועל וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ושני מאסרים על תנאי.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהאירוע החל לאחר שהנאשם הביע בפני המתלוננת רצונו לשאת אישה אחרת. על פי עובדות כתב האישום הנאשם תקף את המתלוננת בכך שדחף אותה, משך בידיה והדפה ארצה וכאשר ניסתה לחמוק ממנו משך אותה והיא הדפה אותו והוא הפילה שוב תפס ידה וסובב אותה, כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למתלוננת מכאוב ונפיחות ביד.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה הינו: מ-6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ועד ל- 14 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 י"א). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

הנאשם בן 33, נשוי למתלוננת ולהם 6 ילדים קטינים, נעדר עבר פלילי, במסגרת תיק זה שהה כחודש במעצר ולאחר מכן שהה בתנאים מגבילים. טרם מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי ותקין.

לזכותו של הנאשם יש לזקוף עצם לקיחת האחריות על מעשיו והחרטה שהביע, טענתו שמדובר באירוע בודד שאינו מאפיין אורחות חייו, כמן כן יילקח בחשבון רצון בני הזוג להמשיך בקשר הזוגי.

כמו כן שקלתי הנאמר בתסקיר והמלצת שירות המבחן אולם אינני סבור שבנסיבות תיק זה קיימת הצדקה לסטייה לקולא ממתחם הענישה שקבעתי, הואיל והסתפקות בעונש של של"צ בלבד עלולה להעביר מסר מוטעה כלפי הציבור בנוגע לחומרת עבירות האלימות בתוך המשפחה.

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים בעניינו של הנאשם, אני סבור כי נכון להשית על הנאשם מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודת שירות ולמקם את עונשו בתחתית מתחם העונש וזאת לנוכח חומרת העבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה וכן משיקולי הרתעת היחיד והרבים.

נתתי דעתי לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה, לתקופה בה שהה הנאשם במעצר, כמו גם העובדה כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ולפיכך תקופת המאסר שאגזור על הנאשם תהיה בהתאם לתחתית מתחם העונש. לא מצאתי כל טעם לסטות ממתחם העונש לקולא או לחומרא.

יחד עם זאת, מצאתי להטיל על הנאשם צו מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן נוכח המפורט בתסקיר, הצורך בנזקקות טיפולית ובליווי של שירות המבחן על מנת למנוע הישנות מקרים דומים ומתן כלים לנאשם להתמודדות במצבי משבר משפחתיים.

אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודת שירות בהתאם לחוו"ד ממונה בעיריית אופקים, ברחוב הרצל 40 באופקים, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 26.1.25 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

ב. מורה על הטלת צו מבחן למשך שנה מהיום. הנאשם ישתף פעולה בכל הליך טיפולי שיידרש בהתאם לשיקול דעת שירות המבחן. מובהר לנאשם כי אי שיתוף פעולה כנדרש עלול להביא לבקשה להפקעת צו המבחן וגזירת עונשו מחדש.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ד. 3 חודשי מאסר על תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.

ה. נוכח הרצון הזוגי לשקם את הקשר הזוגי ביניהם, לא מצאתי מקום להטלת קנס כספי, שכן יהיה בכך משום פגיעה במתלוננת וילדיהם.

ו. הנאשם יתחייב להימנע מביצוע כל עבירת אלימות מסוג עוון או פשע למעט איומים לתקופה של שנתיים מהיום על סך של 2,000 ₪. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

מזכירות תעביר העתק גזר הדין לידיעת שירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ה, 15 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.