ב. כתב אישום מתוקן - תיק התקיפה.

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה חבלנית, איומים והיזק לרכוש, עבירות לפי סעיפים 380, 192 ו-452 לחוק העונשין, בהתאמה.

בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 5.10.23, ניגש הנאשם למקבץ נדבות במרכז מסחרי באופקים, עימו יש לו היכרות שטחית קודמת (להלן: "המתלונן"), ודרש ממנו כי יעזוב את המקום. משנותר המתלונן במקום, פנה אליו הנאשם ואמר לו "מה אני מדבר אנגלית?", הוציא חפץ מכיסו ונעמד מולו. לאחר שהמתלונן חייג למוקד החירום המשטרתי, אחז הנאשם במתלונן בחוזקה, דחף אותו לאחור ובעט ברגליו, כך שהמתלונן נפל ארצה. בעת שהמתלונן היה שרוע על הרצפה המשיך הנאשם להכותו באמצעות ידיו וניסה למשוך את מכשיר הטלפון הנייד שלו מידיו. הנאשם המשיך לדחוף את המתלונן באמצעות ידיו, אחז בו, הטיחו בחוזקה ארצה והמשיך להכותו באגרופים, עד אשר הורחק בידי עוברי אורח. או אז, נטל הנאשם מהרצפה את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן והטיחו בחוזקה ארצה ושבר אותו. למתלונן נגרמו חבלות בדמות פצע אדמומי בידו וכאבים בצלעותיו.

למחרת, ביום 6.10.23, ולאחר שהנאשם שמע מהמתלונן כי הוא הגיש נגדו תלונה, איים עליו הנאשם בכך שאמר לו: "אני אחתוך לך את הפנים, אני אזיין אותך היום ואתה לא תישן. היום יבואו אליך לבית", בכוונה להפחידו או להקניטו.

ג. כתב אישום - תיק האיומים.

הנאשם הורשע בביצוע עבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 3.7.22 איים הנאשם על בת זוגו, עמה היה מצוי בהליך גירושים, בכך ששלח לה הודעות קוליות בנוסח הבא: "... אם לא תכיני 10,000 ₪, אני בן זונה, אני אעיף את האמ-אמא של האוטו באוויר, לא יהיה לכם, תיסעי על קורקינט. זרקת אותי מהבית, לקחת לי את המשכורת, לקחת לי את זה, את ה-30,000 שנתתי לס.. אני אוציא לכם מהתחת, אתם תוציאו את זה, זהו. עבר. דרסתי את כולם, גם את גיסך - את כולם אני אדרוס."; "אני אבוא, אשפיל אתכם היום בעבודה, את כולכם - אל תדאגי"; "... לא תצאו מהבית, תצאו מהבית - אני אערוף לכם את התחת, אני אערוף לכם".

תסקירי שירות המבחן

2. ביום 21.5.23 התקבל תסקיר שירות המבחן. תסקיר זה התייחס רק לביצוע העבירות שבתיק הנהיגה.

בהתאם לנתוני התסקיר, הנאשם בן 50, גרוש ואב ל-6 ילדים אשר עבד ב-17 שנים האחרונות באגף שפ"ע בעיריית אילת.

הנאשם נשר מהלימודים בגיל 16 לאחר מות אמו, והחל לעזור לאביו בפרנסת המשפחה. בהמשך התגייס לצבא (קורס נהיגה) אך לאחר נפקדות וריצוי מאסר שוחרר משירות צבאי.

הנאשם מסר כי החל לצרוך קנביס לאחר שעבר ניתוח ברגלו, וכי בעקבות גירושיו החל לצרוך סמים ממריצים, בין היתר מסוג קוקאין, והחל לעשות שימוש לרעה במשככי כאבים. הנאשם התייצב רק ל-4 בדיקות סמים מתוך 7 בדיקות אליהן זומן. על אף התוצאות התקינות של בדיקות אלה, הודה הנאשם כי משתמש באופן מזדמן לרעה במשככי הכאבים אותם קיבל.

נמסר כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על ביצוע העבירות (בתיק הנהיגה) ומבין את חומרתן, ברם צוין באותה פסקה כי הנאשם טען שהסמים אותם השליך מהרכב היו לשימושו העצמי (הורשע בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית - יב"ד).

גורמי הסיכוי לשיקום: הנאשם הביע רצון לניהול אורח חיים נורמטיבי ויציב; הנאשם הביע מוטיבציה לשיקום וטיפול בהתמכרויותיו; הנאשם ממלא תפקיד אב חרף הגירושים והריחוק הגאוגרפי מילדיו; שירות המבחן התרשם מחרטה כנה והפנמת חומרת המעשים; נוצר רושם כי ההליך הפלילי מהווה לנאשם גורם מרתיע.

גורמי הסיכון: הנאשם גדל בנסיבות חיים מורכבות ומגיל צעיר ונטל על עצמו תפקידים משפחתיים שלא היה בשל לביצועם; הנאשם גילה קשיי הסתגלות למסגרות; הנאשם מתקשה בוויסות רגשותיו ודחפיו ונעזר בסמים כדי להתמודד עם קשייו; במצבי לחץ, עלול הנאשם לפעול ללא מחשבה על מעשיו; המשבר הזוגי ומצבו הבריאותי העמיקו התמכרותו של הנאשם.

שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית עמוקה נוכח התמכרויותיו של הנאשם והמליץ על שילובו ב"אישפוזית" ועל דחיית הדיון בעניינו בשלושה חודשים.

3. ביום 18.9.23 התקבל תסקיר משלים.

על פי תסקיר זה, ביום 15.8.23 שולב הנאשם ב"אשפוזית" לתקופה של 21 ימים, סיים בהצלחה את הטיפול הראשוני, ונמצא מתאים להשתלבות בקהילה טיפולית "רוח במדבר".

4. ביום 25.10.23, התקבל תסקיר משלים נוסף.

במסגרת תסקיר זה, נמסר כי הנאשם טרם שולב בקהילה הטיפולית בשל פרוץ המלחמה, וכי בשיחה עמו מסר שנפגע מרסיס מירי מחבלים באופקים.

בשיחה נוספת עמו מסר הנאשם לשירות המבחן כי הוא חזר בו ואינו מעונין להתחיל טיפול בקהילת "רוח במדבר".

נמסר כי ניסיון יצירת קשר נוסף עם הנאשם העלה שהוא נעצר במסגרת תיק אחר אליו לא התייצב לדיונים.

שירות המבחן חזר בו מהמלצתו הטיפולית.

טיעונים לעונש

5. בדיון שנערך ביום 17.9.24, הגישה המאשימה רישום פלילי (ת/1); פרוטוקול הכרעת הדין בהליך זה (ת"פ 41933-08-22) (ת/2); תצהיר נפגע עבירה של אוראל (ת/3); וטיעונים בכתב לכל תיק בנפרד (ת/4, ת/5 ו-ת/6).

6. המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, נסיבות, ומתחמי ענישה לכל תיק בנפרד:

א. בתיק הנהיגה, הפנתה ב"כ המאשימה לערך ביטחון הנוהגים בכביש והולכי הרגל, שמירה על ביטחונו ושלום גופו של אדם, הגנה על גופו ועל שלוות נפשו של אדם בכלל ושל אנשי כוחות הביטחון בפרט. כן עמדה ב"כ המאשימה על הפגיעה בערכי שמירת שלטון החוק לצד עבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ועל הפגיעה בערכים חברתיים בריאותיים לצד עבירת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית.

ב"כ המאשימה עתרה למתחם שנע בין 32 ל-54 חודשי מאסר בפועל.

ב. בתיק התקיפה, הפנתה ב"כ המאשימה לפגיעה בערכי כבוד האדם, ביטחונו ושלמות גופו של הפרט. נטען לפגיעה גבוהה בערכים המוגנים.

ב"כ המאשימה עתרה למתחם שנע בין 14 ל-26 חודשי מאסר.

ג. בתיק האיומים, הפנתה ב"כ המאשימה לפגיעה בערכים של שמירה על שלוות נפשה של המתלוננת, ביטחונה האישי ושלמות גופה. נטען לפגיעה ברף הבינוני בערכים המוגנים.

ב"כ המאשימה עתרה למתחם שנע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבדות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנתה ב"כ המאשימה להודאת הנאשם במספר כתבי אישום, ל"ניקוי שולחן" ולחסכון בזמן שיפוטי הנלווה לאלו מחד, ולעברו הפלילי ולעיתוי ביצוע העבירות שבתיק התקיפה בזמן ניהול הליך פלילי בתיק הנהיגה, מאידך. נטען כי בסופו של יום שלל הנאשם המשך הליך שיקומי טיפולי.

ב"כ המאשימה טענה לענישה בחלקו הבינוני של כל מתחם בנפרד ועתרה כי שלושת העונשים יצטברו אחד לשני. כן עתרה לרכיבי ענישה בדמות מאסרים מותנים מרתיעים, קנס משמעותי, פיצוי למתלוננים, התחייבות להימנע מעבירות, פסילת רישיון בפועל ופסילה מותנית.

7. ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם ענישה אחד לשלושת התיקים.

נטען כי הנאשם נטל אחריות מלאה לכלל המעשים וחסך זמן שיפוטי יקר.

ביחס לתיק התקיפה, נטען כי האלימות בוצעה ללא שימוש בנשק חם או קר, וכי אין מדובר בתקיפה חמורה.

ביחס לתיק הנהיגה נטען כי "בית המשפט ראה מקרים חמורים יותר".

ביחס לתיק האיומים, נטען כי מדובר בהקלטה קולית, להבדיל ממקרה של השמעת הדברים בפני המאוים.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקירי שירות המבחן, ולנסיבות חיי הנאשם המורכבות אשר עולות מהם.

נטען כי עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם ניסה להשתלב בהליך טיפולי ואף סיים את הטיפול במסגרת ה"אישפוזית". עוד נטען בהקשר לניסיון זה ,כי במהלך חודש אוקטובר 2023 נפגע הנאשם מרסיס ירי של מחבלים ונגרמו לו פגיעות פיסיות ונפשיות בעקבות זאת.

נטען לקביעת מתחם עונשי בתיק הנהיגה הנע בין 10 ל-20 חודשי מאסר, ולמיקום הנאשם ברף הבינוני-תחתון.

נטען למתחם עונשי בתיק התקיפה הנע בין 6 ל-16 חודשי מאסר.

ביחס לתיק האיומים, הסכים ב"כ הנאשם כי הרף התחתון למתחם זה מתחיל במספר חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם עונש הולם כולל הנע בין 20 ל-24 חודשי מאסר, ולמיקום הנאשם ברף התחתון-בינוני של מתחם זה.

ב"כ הנאשם טען כי תצהיר נפגע העבירה אשר התקבל בתיק הנהיגה אינו מגלה כל נזק, וכי לא הוגשו מסמכים אחרים בדבר נזק שנגרם למתלוננת.

8. ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה אשר תומכת לשיטתם בעתירתם העונשית.

9. בדבריו האחרונים מסר הנאשם:

"אני מצטער. ניסיתי ועשיתי דרך ונפלה המלחמה ולכן לא הגעתי לקהילה ואני מתנצל על הכל. אם בית המשפט יכול להתחשב בי ורחמנות"

מתחם העונש ההולם

10. מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין).

11. בענייננו, אין כל קשר רעיוני או אחר בין שלושת התיקים עליהם נותן הנאשם את הדין. המעשים והעבירות שבכל תיק בוצעו בהפרש זמנים האחד מהשני, מול גורמים שונים, ונסיבותיהם שונות. לפיכך, ובהתאם למבחני הפסיקה וההלכה הנוהגת, סבורני כי כל אחד מהם מהווה אירוע נפרד בגינו יש לקבוע מתחם עונשי (ר' למשל ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (פורסם בנבו), וע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו))

12. בשים לב לאמור, גזר הדין יתייחס לשלושה אירועים שונים, אשר לכל אחד מהם ייקבע מתחם עונש הולם נפרד (ר' סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין), באופן הבא:

תיק הנהיגה

13. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם במסגרת תיק זה הם הגנה על שלומם וגופם של משתמשי הדרך ומניעת סיכונם, שמירה על הסדר הציבורי, מניעת פגיעה בשלטון החוק ובנציגיו והצורך להבטיח את יכולת שומרי החוק יוכלו לבצע את עבודתם כנדרש. בנוסף, וכתוצאה מביצוע עבירת שימוש בלתי מורשה ברכב נפגעו ערכי שמירה על הקניין ועל תחושת הביטחון של הציבור ושל הפרט. בעצם נהיגתו ברכב ללא רישיון נהיגה, אותו מעולם לא הוציא עובר לביצוע העבירה, מהווה הנאשם "פצצה מתקתקת" הנעה על כבישי הארץ, ולא אחת המחיר אותו משלם הציבור בחיי אדם הוא בלתי נסבל.

בענין זה, ר' למשל עפ"ת (מח' ירושלים) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):

"אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רישיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש - נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו".

בנוסף, פגע הנאשם במעשיו גם בערכים החברתיים שפקודת הסמים מבקשת להגן עליהם, ובהם שמירה על בריאות הציבור ובטחונו מפני נגע הסמים והנזקים החברתיים, כלכליים וגופניים אשר נגרמים בעטיו. זאת, גם בבחינת נזקים ישירים למשתמשים עצמם וגם נזקים עקיפים שנגרמים לציבור בכללותו, למשל בדמות עבירות רכוש אותן עוברים חלק לא מבוטל מהמכורים לסמים.

ר' בענין זה ע"פ 1345/08 ארקדי איסטחרוב נ' מדינת ישראל (נבו 18.05.2009)‏‏

"אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונשה זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין"

14. להלן מספר פסקי דין המלמדים על מתחם הענישה ההולם ביצוע של עבירות נהיגה פוחזת, שימוש בלתי מורשה ברכב וכן עבירות הפרעה לשוטר:

א. רע"פ 1454/14 ראדי אבו סנד נ' מדינת ישראל (נבו 26.02.2014)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת נהיגה פוחזת והכשלת שוטר, בכך שלא ציית להוראות שוטרים לעצור רכבו, אילץ שוטר לקפוץ לשולי הכביש, נסע במהירות וזגזג בין רכבים, תוך שגרם להם לזוז לשוליים. המתחם שנקבע בבית-משפט השלום נע בין מאסר קצר לבין 12 חודשי מאסר ונגזרו עליו ימי מעצרו בלבד (30 ימים). במסגרת הערעור, קבע בית-המשפט המחוזי כי המתחם הראוי נע בין 3 ל-24 חודשי מאסר בפועל והחמיר את הענישה לכדי 5 חודשי מאסר בפועל. בקשת הרשות לערעור נדחתה.

ב. רע"פ 959/15 מוסטפא שלבי נ' מדינת ישראל (נבו 10.02.2015)

הנאשם הורשע בעבירות נהיגה פוחזת, הפרעת שוטר ושימוש בטלפון נייד, בכך שסירב להוראת שוטר לעצור, נסע לכיוונו, עקף אותו בנסיעה פרועה, עלה על מדרכה, גרם לקטנוע לבלום ואילץ פקח לנוס לצדי הכביש ונעצר לבסוף אך בשל עומס תנועה. המתחם שנקבע נע בין 5 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בשל קיומו של עבר פלילי, לרבות עבר תעבורתי מכביד, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר ושנתיים פסילת רישיון נהיגה. בשל נסיבות אישיות ומשפחתיות, הקל בית-המשפט המחוזי בעונשו לכדי 9 חודשי מאסר בפועל. בקשת הרשות לערעור נדחתה.

ג. ע"פ (עליון) 10476/09 יוסף אבו סביח נ' מדינת ישראל (6.10.10)

הנאשם זוכה לאחר שמיעת הוכחות מעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והורשע בעבירת נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. הנאשם סירב להוראת שוטר לעצור, חצה צומת באור אדום, הגביר מהירות נסיעתו, נסע במקום האסור לנסיעה עד שנעצר כעבור עשר דקות בהעדר יכולת התקדמות, תוך אילוץ כלי רכב לבצע סטייה ובלימה. חרף היות הנאשם צעיר בן 21, נעדר עבר פלילי ועם עבר תעבורתי לא משמעותי, נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר. לאחר הליך שיקומי מסוים שעבר הנאשם (בהיותו מאחורי סורג ובריח) במסגרת בית-המשפט העליון, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר קיצור העונש לכדי 18 חודשי מאסר בפועל.

ד. רע"פ 4628/17 סאלח אלטלאלקה נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2018)

בכתב האישום הראשון, הורשע הנאשם בעבירות של הסעת 6 שב"חים ונהיגה בשכרות (סירוב בדיקת שתן); בשני, הורשע בנהיגה פוחזת בכך שנסע בתוך עיר נגד כיוון התנועה, סירב להוראת שוטר לעצור ונמלט. הנאשם גרם לנפילת רוכב אופניים ואף התנגש במעקה בטיחות והביא לכדי התהפכות הרכב על צדו. הערכאה הדיונית קבעה שני מתחמים נפרדים זהים לאירועים - בין 3 ל-15 חודשי מאסר ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות. במסגרת הערעור של המאשימה, החמיר בית-המשפט המחוזי את מתחמי הענישה כך שינועו בין 6 ל-18 חודשי מאסר בגין כל כתב אישום בנפרד ונגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר. בקשת הרשות לערעור נדחתה.

ה. עפ"ג (מח' ב"ש) 49569-12-22 פלדמן נ' מדינת ישראל (נבו 22.02.2023)

הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר ועוד 5 עבירות נלוות על פי תקנות התעבורה, בכך שנמלט משוטרים במהירות מופרזת, ובפראות תוך נסיעה נגד כיוון התנועה, אי ציות לתמרור עצור ו-"אי כניסה", גרם לרכב ולאוטובוס לסטות, עלה על אי תנועה במהירות, ולבסוף התנגש ברכב - אז עצר והחל לברוח רגלית. המתחם שנקבע נע בין 11 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בשים לב ל-2 הרשעות שהתיישנו ו-17 הרשעות תעבורה, נגזרו על הנאשם 11 חודשי מאסר ו-24 חודשי פסילת רישיון. במסגרת דחיית הערעור, ציין בית-המשפט המחוזי:

"העבירה של נהיגת רכב בפזיזות, יכולה להתבטא בקשת רחבה של מצבים. בקצה האחד נמצאות ההתנהגויות העולות אך במעט על עבירות תעבורה ובקצה השני נמצאות ההתנהגויות הטומנות בחובן סכנה ממשית לאדם, הקרובות באופיין הפיזי לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ובהתאם, הענישה המוטלת נעה על פני מנעד שבין מאסר בעבודת שירות ועד ל-30 חודשי מאסר בפועל"

ו. עפ"ג (מח' ב"ש) 11059-04-15 מראחיל נ' מדינת ישראל (24.6.15)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה פוחזת והפרעת לשוטר בכך שניסה למלט נאשם אחר בתיק, תוך שהתנהל אחריו מרדף משטרתי, בשעות הלילה, תוך ביצוע עצירה פתאומית, פניית פרסה, הצמדות לניידת המשטרתית ועליה על אי תנועה. המתחם שנקבע נע בין 10 ל-30 חודשי מאסר. בהעדר עבר פלילי, נוכח קיומן של 2 הרשעות תעבורה חמורות, נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר ו-54 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל בית-המשפט המחוזי אישר במסגרת הערעור הן את המתחם והן את הענישה הסופית.

ז. ת"פ (שלום ב"ש) 1823-09-20 מדינת ישראל נ' אסרף

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון לאחר סיום שמיעת הראיות בעבירות של נהיגה פוחזת, שימוש ללא רשות ברכב ונטישתו במקום אחר, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, בכך שנטל מפתחות מחברו, התנגש ברכב אחר ונמלט מהמקום. בהמשך, סירב להוראת שוטר לעצור ונמלט בנסיעה פרועה ומסוכנת לרבות תוך חציית אורות אדומים, נסיעה בכיוון נגדי ועלייה על אי תנועה תוך פגיעה בניידת. המתחם שנקבע נע בין 19 ל-37 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 20 חודשי מאסר.

ח. ת"פ (שלום ב"ש) 7733-02-22 מדינת ישראל נ' אוזן (נבו 01.01.2023)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה פוחזת, שימוש ללא רשות ברכב ונטישתו באותו המקום, הפרעה לשוטר ונהיגה באור אדום (3) ונגד כיוון התנועה (4) שהתבטאו בנטילת מפתחות מאת סבו, התנגשות ברכב אחר והימלטות מהמקום, הנאשם לא נענה להוראת שוטר לעצור הרכב שבו נהג ונמלט מהשוטר לרבות תוך נסיעה נגד כיוון התנועה ותוך חציית אורות אדומים. המתחם שנקבע נע בין 13 ל-30 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 14 חודשי מאסר.

15. אשר למדיניות ענישה בעבירת החזקת סם מסוג MDMA, שלא לצריכה עצמית בהיקף בו המיוחס לנאשם, אין בנמצא דוגמאות פסיקה רבות אך ניתן ללמוד כי עסקינן ב "סם קשה" דוגמת סם מסוג קוקאין.

ר' בענין סם זה ע"פ (מחוזי ב"ש) 11946-01-23 אדוארד זיתון נ' מדינת ישראל (נבו 12.7.2023), שם קבע בית-המשפט המחוזי כי:

"הקוקאין נמנה על קטגוריית הסמים הקשים. צריכתו משפיעה על מערכת העצבים המרכזית וההתמכרות לו היא מהחזקות ביותר. המשתמשים בו נוטים להגדיל את מנת הצריכה שלהם, דבר הגורם לתופעות פיזיולוגיות והתנהגותיות שליליות, והפסקת השימוש בו כרוכה בתהליך קשה במיוחד, כולל מקרים רבים של דיווח על תגובות היסטריות ופסיכוטיות. ... ה-MDMA, או בשמו הידוע "אקסטזי", נמנה גם הוא על הסמים המסוכנים הקשים. וצריכתו עלולה לגרום לתופעות חמורות, פיזיות ונפשיות. (ראה ת"פ 5775-02-18 מדינת ישראל נ' אלי תורג'מן (01.11.18)). גם ביחס לסם זה פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שמחזיק יותר מ-3 יחידות עושה זאת שלא לצריכתו העצמית." (הדגש לא במקור - יב"ד)

א. רע"פ 1473/18 שמואל אוחיון נ' מדינת ישראל (נבו 22.04.2018)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקה שלא לצריכה עצמית של 5 יחידות סם קוקאין במשקל כולל של כ- 2.09 גרם. המתחם שנקבע בבית-משפט השלום נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר וגזר עונשו למאסר מותנה. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המאשימה וקבע כי מתחם העונש ההולם לנסיבות העבירה נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ואך משיקולי שיקום הנאשם, חרג לקולה מהמתחם שקבע וגזר דינו לחודשיים של עבודות שירות. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ב. רע"פ 7572/12 קמאל הזייל נ' מדינת ישראל (נבו 23.10.2012)

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית והפרעת שוטר, בכך שהחזיק 8 יחידות של סם הרואין במשקל כולל של כ-5.3 גרם ומשהבחין בשוטר, השליך הסם ופתח במנוסה. בשל עבר פלילי, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר. גזר הדין בערכאה הדיונית ניתן עובר לכניסת תיקון 113 לתוקף. הן הערעור והן בקשת הרשות נדחו.

ג. רע"פ 1122/17 אלון גולדשטיין נ' מדינת ישראל (נבו 5.7.2017)

הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית - 5.28 ג' קוקאין, 5.5 ג' MDMA, 13.3 ג' קוקאין. בבית משפט השלום נדון הנאשם למאסר בדרך של עבודות שירות. בבית המשפט המחוזי נקבע כי מתחם העונש נע בין 10 ל - 24 חודשי מאסר, ונגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ד. עפ"ג (מחוזי ת"א) 6761-02-15 יאיר כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם 29.04.2015)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקה שלא לצריכה עצמית והכנת כלים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק 4.9 גרם קוקאין ומשקל אלקטרוני. בית-משפט השלום אימץ את מתחם התביעה: בין 8 ל-18 חודשי מאסר ובשל עבר פלילי מכביד גזר עונשו ל-14 חודשי מאסר ובין היתר 3 שנות פסילת רישיון נהיגה. הערעור לבית-המשפט נדחה בהמלצת בית-המשפט, למעט התערבות בתקופת הפסילה - הורדה מ-3 שנים לכדי שנה אחת.

ה. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 32983-08-23 ויקטור חגג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.2.24)

הנאשם הורשע בשני תיקים: באחד - החזקת גרם אחד של MDMA, שלא לצריכתו העצמית (המתחם נקבע בין מע"ת ל-8 חודשי מאסר בעבודות שירות). בשני - נהיגה פוחזת, החזקת סכין ונהיגה תחת השפעה (המתחם נקבע בין 7 חודשי מאסר בעבודות שירות ל-19 חודשי מאסר). בשל קיומו של עבר פלילי, נדון הנאשם ל-12 חודשי מאסר ,לצד 24 חודשי פסילת רישיון נהיגה. הנאשם חזר בו מהערעור על תקופת המאסר והצדדים הגיעו להסכמה בדבר הפחתת תקופת הפסילה לכדי 18 חודשים בפועל.

ו. ת"פ (שלום באר שבע) 51149-02-22 מדינת ישראל נ' אריאל שלמה (19.7.2023 נבו)

הנאשמת הודתה בהחזקת 5 יחידות MDMA, 0.67 ג' MDMA, ו - 26 יחידות LSD. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל. הרשעת הנאשמת בוטלה משיקולי שיקום.

ז. ת"פ (שלום ב"ש) 13045-08-17 מדינת ישראל נ' אבו סהיבאן (לא פורסם 15.1.19)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בביתו סם מסוג קוקאין במשקל של 8 גרם. נקבע מתחם שנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. בשל היעדר עבר פלילי, נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

16. יש לזכור כי מדיניות הענישה הנוהגת היא אך שיקול אחד מתוך השיקולים הצריכים לעניין קביעת מתחם העונש ההולם לאירוע הנדון. שיקולים נוספים הם מידת הפגיעה בערכים המוגנים וכן נסיבות הקשורות באופן ביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט לחוק העונשין.

17. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

הנזק שנגרם מביצוע העבירה: הנזק המרכזי אשר נגרם בפועל כתוצאה ממעשי הנאשם הוא נזק פיסי ונפשי למתלוננת אוראל (ולביתה הקטנה) בעקבות התנגשות רכב הנאשם ברכבה. עיון בהצהרת נפגע עבירה (ת/3) מלמד כי אוראל וביתה נבהלו קשות מהפגיעה, שלאחריה פונו מהמקום באמצעות אמבולנס, וכי מאז האירוע אוראל סובלת מכאבים חזקים בגבה בצווארה ובידה, המגבילים אותה בעיסוקיה היום-יומיים. עוד נמסר על ידה כי מאז האירוע היא חרדה מנסיעות בכביש, כי בתחילה נמנעה מלנהוג וכי עד היום עושה כן אך בליווי של אדם נוסף. כן עלה מתצהיר זה כי נגרם נזק נפשי ממשי גם לבתה של אוראל, הסובלת מחרדות ומרטיבה במיטה מאז האירוע.

פוטנציאל הנזק: מעבר לנזק אשר נגרם בפועל, ברי כי לצד מעשי הנאשם פוטנציאל נזק גדול לאין שיעור. נהיגתו הרשלנית של הנאשם בנתיב נגדי תוך גרימת עצירה וסטיה לרכבים אחרים, עלולה היתה לגרום לתאונות דרכים קשות ולפגיעות חמורות עוד יותר בנהגי ומשתמשי דרך נוספים. פוטנציאל הנזק גדול עוד יותר מזה שנגרם בפועל, גם ביחס להתנגשות הנאשם ברכבן של אוראל וביתה, אשר בפוזיציה אחרת עלולה היתה להסתיים בתוצאות קשות עוד יותר. דברים אלו מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שהנאשם נהג ברכב כשמעולם לא קיבל רישיון נהיגה.

18. במכלול, סבורני כי הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, כך שיש לקבוע מתחם ענישה בין 24 לבין 48 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

תיק התקיפה

19. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם בתיק זה הם ריבונות אדם על גופו, זכותו לכבוד, לשלווה ולביטחון אישי, והגנה על שלומו ושלמות גופו.

בית המשפט העליון התייחס לא אחת לתופעת האלימות בחברה הישראלית, אשר חוצה את כל סוגי האוכלוסיות והמגדרים. ר' למשל האמור בע"פ 8991/10 יעקב מכבי נ' מדינת ישראל (נבו 27.10.2011):

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות."

ובמסגרת ע"פ 5806/22 מדינת ישראל נ' מוחמד גריפאת, נכתבו הדברים הבאים:

"זאת ועוד, במקרים של אלימות במרחב הציבורי, יש ליתן ביטוי לשיקולי הרתעת היחיד והרבים במסגרת גזירת העונש בגדרי המתחם, זאת כדי לסייע במיגור תופעה מגונה זו אשר קנתה מקום במחוזותינו".

20. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות דומות לענייננו מעלה את התמונה הבאה:

א. רע"פ 4473/24 גגנידזה נ' מדינת ישראל (נבו 30.5.24)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בפני מותב זה בשתי עבירות של תקיפה חבלנית, בכך שתקף שני מתלוננים במסעדה, ולאחר שאחד מהם נפל, המשיך הנאשם לתקוף אותו בכך שחבט בו בעודו שרוי על הרצפה. המתחם שנקבע נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר. במסגרת הערעור, ציין בית-המשפט המחוזי את חומרת האירוע וקבע כי מדובר בענישה "הולמת, מידתית וראויה". בקשת הערעור נדחתה אף כן.

ב. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 15237-03-24 אבו פריח נ' מדינת ישראל (נבו 16.7.2024)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפה חבלנית ובשתי עבירות איומים, בכך שעל רקע של ויכוח בכביש, הכה במספר מכות אגרוף בפני המתלונן עד שעוברי אורח הפרידו בין השניים. בהמשך איים הנאשם על המתלונן בפגיעה בו. למתלונן נגרמו המטומה, חבלה מדממת וחתכים מדממים. המתחם שנקבע נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר. בשל אי קיומו של עבר פלילי, ואי כשירות הנאשם לעבודות שירות, נדון הנאשם ל-10 חודשי מאסר. במסגרת הערעור הוקל עונשו ל- 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

ג. עפ"ג (מחוזי חי') 69615-07-17 גיא נוסקוב נ' מדינת ישראל (נבו 19.10.2017)

הנאשם הורשע בעבירת תקיפה חבלנית בכך שתקף אדם באגרופים בפניו וגרם לו לשבר וחתכים בשפה. המתחם שנקבע: בין 6 ל-18 חודשי מאסר. בערכאה הדיונית נגזרו עליו 10 חודשי מאסר. ערכאת הערעור התערבה והפחיתה עונשו ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות משיקולי שיקום, תוך שהודגש שעונש זה אינו חורג ממתחם העונש שנקבע בערכאה הדיונית.

ד. ת"פ (שלום ב"ש) 60328-05-22 מדינת ישראל נ' סלימאן אבו מור (נבו 05.12.2022)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפה חבלנית בכך שדחף את אביו, אשר נפל ארצה, ועזב המקום. לאב נגרמו מכאובים בגבו, בראשו ובצווארו. בית-המשפט קבע מתחם שנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר. בשל עבר פלילי הכולל עבירות אלימות רבות, נגזרו על הנאשם 11 חודשי מאסר.

ה. ת"פ (אש') 62999-07-19 מדינת ישראל נ' אביטבול (1.4.2020)

הנאשם הודה בביצוע עבירות תקיפה חבלנית ואיומים. בכך שעל רקע סכסוך כספי, הכה הנאשם את המתלונן בעורפו ובפניו, הפיל את המתלונן ארצה, הכה בו במכות אגרוף בפניו ונגח בו. כתוצאה, נגרמו למתלונן חבלות בדמות המטומה וחתך בעין ורגישות בגב. הנאשם הוסיף ואיים כי יהרוג המתלונן ככל שלא יחזיר לו חובו. בית-המשפט קבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר. נגזרו על הנאשם, בעל עבר פלילי, 10 חודשי מאסר, והופעלו 8 חודשי מאסר מותנים (6 מתוכם במצטבר).

21. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

הנזק שנגרם מביצוע העבירה: כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות בדמות פצע אדמומי בידו וכאבים בצלעותיו, ומכשיר הטלפון הניד שלו נשבר. תקיפת המתלונן בוצעה במקום ציבורי (מרכז מסחרי) לעיני עוברי אורח ומשכך נלווה לה מימד השפלתו בציבור.

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה (פוטנציאל הנזק): הנאשם הכה במתלונן במכות אגרוף בעודו שרוע על הקרקע. ניתן ללמוד על פי עובדות כתב האישום כי היו אלו מעשים מתמשכים אשר הופסקו רק לאחר שעוברי אורח הצליחו להרחיק את הנאשם מהמתלונן. סבורני כי למעשים המתוארים פוטנציאל נזק גבוה ממשית מהנזק אשר נגרם למתלונן בפועל, וכי האירוע עלול היה להסתיים בפגיעות חמורות עוד יותר מאלו שנגרמו למתלונן בפועל.

בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי הפגיעה בערכים המוגנים כתוצאה מביצוע העבירות הינה משמעותית, ומצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם לתיק זה נע בין 10 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

תיק האיומים

22. הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם הזכות לכבוד, לשלווה ולביטחונה האישי של המאוימת, וכן הגנה על שלומה ושלמות גופה.

23. המאוימת הייתה נשואה לנאשם במועד ביצוע העבירה (ולהם ילדים משותפים), ומשכך עבירת האיומים כלפיה שייכת לתת סוג ייחודי - עבירות אלימות במשפחה. נגע האלימות במשפחה פוגע בשלום הציבור ובערכים יסודיים של החברה בישראל, ונקבע לא אחת כי על בית המשפט להוקיע מעשים אלו בדרך של ענישה משמעותית.

כך למשל ר' ברע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל (נבו 20.08.2009):

"עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח."

24. אשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות איומים, הרי שמטבע הדברים קיים מנעד רחב למדי. מעיון בפסיקה הקיימת במקרים דומים בחלקם, חמורים יותר וחמורים פחות עולה התמונה הבאה:

א. רע"פ 637/21 מרדכי הרמן נ' מדינת ישראל (נבו 25.02.2021)

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע שתי עבירות איומים כלפי בת זוגו (וזוכה מעבירת איומים נוספת). במקרה הראשון איים עליה כי "יראה לה מה זה" ובמקרה השני איים עליה בכך שאמר לה: "אני אקבור אותך". המתחם הכולל שנקבע נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בהעדר עבר פלילי והיותו פוסט טראומטי, נדון הנאשם ל-3 חודשי מאסר מותנה וקנס. ערעורו ובקשת הרשות לערעור נדחו.

ב. רע"פ 8499/22 משה אוחיון נ' מדינת ישראל (נבו 09.01.2023)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות איומים וניסיון תקיפת בת זוג (סתם), בכך שאיים לנתק את מחשב העבודה של המתלוננת מהחשמל ולגרום לאובדן עבודה, איים עליה כי יבייש אותה בשכונה, והשליך לכיוונה בקבוקים ריקים. המתחם שנקבע נע בין מאסר מותנה לבין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות. נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר מותנה וקנס בסך 6,000 ₪. הן ערעורו והן בקשת הרשות לערעור נדחו.

ג. עפ"ג (מחוזי חי') 47730-07-22 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 12.01.2023)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות איומים על בת זוג והפרת צו שנועד להגן על אדם, בכך שהפר צו הרחקה, נכנס לביתה של גרושתו ואיים על בנו הקטין בפגיעה בבת זוגו ובבני משפחתו באומרו "אני אקבור את כולכם". המתחם שנקבע נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל. חרף סיום הליך טיפולי, בשל עבר פלילי רלוונטי וסירובו לבצע עבודות שירות, נדון הנאשם ל-5 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית-המשפט המחוזי, בו תקף הנאשם את המתחם שנקבע - נדחה.

ד. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 54434-07-13 לויט נ' מדינת ישראל (נבו 9.7.2014)

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים ברצח על חיי בת זוגו. המתחם שנקבע נע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר בפועל והנאשם נדון ל-5 חודשי מאסר ומאסר מותנה בן 6 חודשים הופעל במצטבר. בית המשפט המחוזי הקל עם הנאשם בעונש (הכולל) כך ש-5 חודשים מתוך המאסר המותנה הופעלו בחופף לעונש המאסר.

ה. עפ"ג (מחוזי חיפה) 45101-06-14 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 6.10.2014)

הנאשם, רופא נעדר עבר פלילי בן 63 הורשע על פי הודאתו באיומים על בת זוגו ובהמשך על שוטרים בתחנה. מתחם העונש שנקבע נע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות. חרף המלצת תסקיר שירות המבחן להימנע מהרשעה, הרשעת הנאשם לא בוטלה והוא נדון לעונש של מאסר מותנה וצו מבחן. ערעור הנאשם לבית-המשפט המחוזי נדחה.

ו. ת"פ (שלום ב"ש) 27402-03-20 מדינת ישראל נ' פלוני (נבו 06.03.2023)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות איומים על רקע ויכוח עם גרושתו, בכך ששלח לה הקלטה קולית בה איים לפגוע בה ובחייה, וביום המחרת התקשר אליה ושלח לה מספר מסרונים מאיימים. המתחם שנקבע נע בין חודש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בהעדר עבר פלילי, נגזרו על הנאשם 45 ימי מאסר.

ז. ת"פ (שלום ב"ש) 9126-10-20 מדינת ישראל נ' לוי (לא פורסם 14.12.20)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות איומים, בכך שבמהלך שיחות טלפון, איים בשני מקרים אשר התרחשו יום אחרי יום, על רעייתו, איתה חי בנפרד. המתחם שנקבע נע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות, לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בשל אי מתן משקל ממשי לעבר פלילי ישן ובשים לב לנסיבות חיים אישיות קשות, נגזר על הנאשם חודש מאסר בדרך של עבודות שירות.

25. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

המדובר ברצף איומים בוטים וגסים הכוללים מספר מושאי פגיעה שונים. באיום הראשון המצוין בכתב האישום המתוקן ניתן להתרשם מקרבה לעבירת הסחיטה באיומים.

יחד עם זאת יצוין כי מדובר ברצף איומים מוקלטים בטלפון במהלך יום אחד בלבד, וככל הנראה באופן ספונטני ובשעת כעס.

26. בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הינו ברף בינוני, ומצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר.

שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש

27. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

עבר פלילי: לחובת הנאשם 2 הרשעות קודמות. האחרונה שבהן מיום 5.12.23 בעבירת איומים. הרשעה נוספת הינה משנת 2015 בעבירות גניבת כרטיס חיוב והונאה באמצעותו.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו: הודאת נאשם מגלמת (בדרך כלל) קבלת אחריות על ביצוע המעשים, יש בה משום הקלה למתלוננים אשר נחסך מהם מעמד העדות בבית-המשפט, ונלווה לה חסכון משמעותי מזמנם של עדי התביעה ובהם שוטרים, ובזמן שיפוטי יקר. בענייננו, התרשם שירות המבחן מנטילת אחריות מלאה של הנאשם. עם זאת, עיון מדוקדק בסקירת דברי הנאשם לקצינת המבחן אשר בגוף התסקיר, לא מביא לגיבוש מסקנה זהה. כך למשל, מסר הנאשם כי הסמים אשר נתפסו ברשותו היו לצורכי שימוש עצמי, ברם אין זה סעיף העבירה בו הורשע על פי הודאתו.

מאמצי הנאשם לחזור למוטב: על אף שעבר בהצלחה את פרק האשפוזית בתחילת הדרך, חזר בו הנאשם בהמשך מרצונו להשתלב בהליך אינטנסיבי וסגור במסגרת קהילה טיפולית, לטענתו בצל אירועי השבעה באוקטובר.

28. בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתן משקל להודאת הנאשם על היבטיה החיוביים, סבורני כי יש להשית על הנאשם עונש באמצע מתחמי הענישה שנקבעו.

29. לאחר שנקבע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ייגזר על הנאשם עונש כולל לכל האירועים, על פי סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין.

30. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 34 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר בתיק זה.

ב. 9 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור עבֵרה של נהיגה פוחזת, כל עבירת סמים מסוג פשע, או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרה אחרת בה הורשע או על כל עבירת אלימות מסוג עוון.

ד. קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.25 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

ה. הנאשם יפצה את המתלוננת אוראל אודט שדדי (ע"ת 2 בתיק הנהיגה) ואת המתלונן איליה מונוסזון (ע"ת 1 בתיק התקיפה) בסך של 5,000 ₪ לכל אחד.

הנאשם יפצה את המתלוננת סמדר דהן (ע"ת 1 בתיק האיומים) ואת המתלונן אהרון אורי סבח (ע"ת 1 בתיק הנהיגה) בסך של 2,000 ₪ לכל אחד.

הפיצוי ישולם ב- 10 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.2.25 ובהמשך כל 01 לחודש שלאחריו.

המאשימה תמסור פרטי מפוצים במזכירות בית המשפט בתוך 14 ימים.

ו. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 18 חודשים מיום השחרור מהמאסר. על הנאשם להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית-המשפט ולחלופין למלא תצהיר מתאים במזכירות בית-המשפט. הפסילה תהיה במצטבר לכל פסילה אחרת, אם קיימת.

ז. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה על תנאי למשך 9 חודשים. הפסילה תופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום השחרור ממאסר, יעבור הנאשם עבירה של נהיגה פוחזת בה הורשע או כל עבירת רכוש מסוג פשע ברכבים או כל עבירת סמים או עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה.

אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

את הקנס/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

מוצג הסמים יושמד.

המזכירות תסגור את התיק.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ה, 12 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים.