ת”פ (באר שבע) 51206-01-24 – מדינת ישראל נ’ נידל אלאסד הובא ע”י נחשון
ת"פ (באר-שבע) 51206-01-24 - מדינת ישראל נ' נידל אלאסד הובא ע"י נחשון ואח'מחוזי באר-שבע ת"פ (באר-שבע) 51206-01-24 מדינת ישראל נ ג ד 1. נידל אלאסד הובא ע"י נחשון ע"י ב"כ עו"ד רפי ליטן יוסף אבו זקיקה הובא ע"י נחשון ע"י ב"כ עו"ד נאביל זינאתי 3. מוחמד אטרש - הובא ע"י נחשון ע"י ב"כ עו"ד ליאור כהן ואיילת כהן בית המשפט המחוזי בבאר-שבע [12.09.2024] כבוד השופט אלון גביזון
1. בדיון שהתקיים ביום 16.07.24, הורשעו הנאשמים 1-3, על פי הודאתם בכתב האישום המתוקן שבת.פ 51206-01-24 (כא/2) (להלן: "כתב האישום הראשון"), בעבירות כמפורט להלן:
א. הנאשם 1 - בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").
ב. הנאשם 2 -בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.
ג. הנאשם 3 - בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות - 2 עבירות לפי סעיף 402(ב) - לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ונהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה - עבירה לפי סעיף 2(א+ב) לפקודת ביטוח רכבי מנועי, תש"ל - 1970.
2. בדיון שהתקיים ביום 22.07.24 צורף, בהסכמת ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם 1, כתב אישום נוסף מת.פ (שלום ב"ש) 19832-08-23 (כא/4) (להלן: "כתב האישום השני") והמייחס לנאשם 1 עבירה על פי פקודת הסמים. |
|
הנאשם 1 הודה בעובדות כתב האישום השני והורשע בעבירה של החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג - 1973.
כתב האישום הראשון והסדר הטיעון:
3. כתב האישום הראשון אוחז ארבעה אישומים.
על פי החלק הכללי בכתב האישום: ג'בריל אלאסד, הינו הבעלים של רכב מסוג סקודה מ.ר 4261780 (להלן: "רכב הסקודה") אשר במועדים המפורטים בכתב האישום היו בחזקתו ובשימושו של אחיו - נאשם 1. נאשם 3 הינו בלתי מורשה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה. נאשם 3 הינו פסול לנהיגה, בפסילה שהוטלה עליו למשך 72 חודשים, ביום 03.07.23, במסגרת ת"פ 37917-09-2019, בבית משפט השלום בבאר שבע. אורפז בן שעיה (להלן: "אורפז") הינה הבעלים של רכב מסוג טויוטה קורולה מ.ר 807-25-201 (להלן: "רכב הטויוטה"), אשר בחזקתו ושימוש קבוע של בן זוגה - נאשם 3. על פי עובדות האישום הראשון וביחס לנאשם 1, ביום 14.12.23, שעה 01:31, הגיע נאשם 1 יחד עם אחרים (להלן: "השודדים"), באמצעות רכב הסקודה, לפיצוציה "החיים הטובים", ברחוב יצחק אבינו פינת שלמה המלך, בעיר באר שבע (להלן: "הפיצוציה"). באותה העת, עבד במקום מורד אבו זיאד (להלן: "מתלונן 1"). בהגיעם לפיצוציה, שלושה מהשודדים ירדו מרכב הסקודה ונכנסו בריצה אל הפיצוציה, כאשר הם עוטים על פניהם צעיפים, ידיהם עם כפפות, מי מהשודדים אוחז בידו סכין ומי מהשודדים אוחז בשק. שניים מהשודדים נכנסו אל עמדת הקופה שם עמד המתלונן 1, ואמרו למתלונן 1: "אל תזוז תביא לנו את הקופה את הכסף והסיגריות" דחפו אותו על הקופה ואחזו בו. השודד הראשון תפס באמצעות ידו השמאלית את ידו השמאלית של המתלונן ובידו הימנית אחז בסכין והובילו לעבר הקופה, תוך שהוא מאיים עליו שיפתח אותה. בו בעת, השודד השני שאחז בשק, מילא את השק באלכוהול וסיגריות. השודד השלישי נטל בקבוקי וודקה מסוג גריי גוס, יצא בריצה מהפיצוציה אל רכב הסקודה ושם את הבקבוקים מאחורי מושב הנהג. בשלב מסויים בעוד השודד הראשון מאיים על המתלונן 1 שיפתח את הקופה, לחץ המתלונן 1 על לחצן המצוקה והאזעקה החלה לעבוד. בשלב זה שלושת השודדים נכנסו לרכב הסקודה והשודדים ברחו מהמקום, כשעימם שלל השוד של סיגריות וודקות בשווי של כ- 5000 ₪.
על פי עובדות האישום השני וביחס לנאשמים 2 ו-3, בשעה 1:48 או בסמוך לכך, הגיעו נאשמים 2 ו- 3 ועוד אחרים אל תחנת הדלק "דלק", בכביש 40 סמוך ליישוב עוזה (להלן: "תחנת הדלק עוזה"). באותה העת, עבד בתחנת הדלק עוזה מוחמד טורשאן (להלן: "מתלונן 2") ועימו נכח במקום אחיינו, זיאד אלטרשן (להלן: "זיאד"). |
|
נאשמים 2 ו- 3 והאחרים (להלן: "השודדים") הגיעו אל תחנת הדלק עוזה, אז ירדו שניים מהשודדים כשהם רעולי פנים, אחד השודדים אחז בידו את הסכין ושודד האחר אחז בשק. שודד שלישי נשאר מחוץ לחנות, והשודד הרביעי נשאר בעמדת הנהג. שני שודדים שנכנסו פנימה, רצו אל העמדה בה עמד מתלונן 2 וזיאד, ואיימו באמצעות הסכין על המתלונן 2 שיפתח את הקופה, תוך שהם דוחפים אותו אל הקיר. המתלונן 2 המבוהל פתח את הקופה ומי מהשודדים שדד מהקופה סכום של 1,125 ₪ במזומן. במקביל, מי מהשודדים פתח את המגירות בהן היו חפיסות סיגריות ומוצרי עישון נוספים והכניסם אל תוך השק. לאחר נטילת השלל, ברחו שני שודדים החוצה אל רכב הסקודה וכל השודדים ברחו מהמקום באמצעות רכב הסקודה. סה"כ שדדו השודדים סחורה בשווי של 11,495 ₪, וכסף במזומן בשווי של 1125 ₪.
על פי עובדות האישום השלישי וביחס לנאשם 3, בשעה 02:08 או בסמוך לכך נאשם 2 ועוד אחרים (להלן: "השודדים") הגיעו באמצעות רכב הסקודה אל תחנת הדלק דור אלון, בכביש 31, בסמוך ליישוב לקיה (להלן: "תחנת הדלק דור אלון"). באותה העת, עבד בתחנת הדלק דור אלון יחיא אבו עסא (להלן: "מתלונן 3"). בהגיעם למקום, שניים מהשודדים יצאו מרכב הסקודה, הגיעו אל פתח חנות תחנת הדלק ובעטו בדלת הכניסה של החנות עד שזכוכית הדלת נעקרה ממסגרתה, נפלה על הרצפה ונשברה. לאחר מכן, נכנסו שניים מהשודדים אל החנות בתחנת הדלק, כשהם רעולי פנים, כפפות לידיהם, אחד מהשודדים אוחז בשק והאחר אוחז בסכין. השודדים נכנסו בריצה אל העמדה בה עמד המתלונן 3. השודד עם הסכין אמר למתלונן 3 להתרחק ולא לגעת בכלום, אז ניגש אל הקופה ושדד את כל הכסף בקופה. במקביל, השודד האחר הכניס לשק משקאות אלכוהולים מסוג וודקה וערק. לאחר מכן יצאו השודדים מהחנות נכנסו אל רכב הסקודה, וכלל השודדים ברחו מהמקום באמצעות רכב הסקודה, כשתכולת השוד שלהם הינה 2,044 ₪. כתוצאה ממעשי השודדים, נגרם לדלת החנות נזק בשווי של 3,393 ₪. על פי עובדות האישום הרביעי וביחס לנאשם 3, ביום 15.12.2023, בשעה 19:22:15, נהג נאשם 3 ברכב הטויוטה בתחנת דלק סונול מנטה, בעיר באר שבע, למרות שהוא בלתי מורה לנהיגה, פסול לנהיגה וללא פוליסת ביטוח תקפה כאמור לעיל.
4. הנאשמים 1-3 הורשעו בעבירות לעיל שבכתב האישום הראשון במסגרת הסדר טיעון (להלן: "הסדר הטיעון הראשון"), במסגרתו עתרו הצדדים כי בית המשפט יגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:
לנאשם 1:
א. מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (מיום 17.12.2023). ב. מאסר על תנאי שמשכו ויתר תנאיו ייקבעו על פי שיקול דעת בית משפט. |
|
ג. קנס שגובהו ייקבע לשיקול דעת בית המשפט. ד. פיצוי לנפגעי העבירה, ע.ת.1- ע.ת.3, בסך 20,000 לכל אחד מהם.
לנאשם 2: א. מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (מיום 01.01.2024). ב. מאסר על תנאי שמשכו ויתר תנאיו ייקבעו על פי שיקול דעת בית משפט. ג. קנס שגובהו ייקבע לשיקול דעת בית המשפט. ד. פיצוי לנפגעי העבירה, ע.ת.1- ע.ת.3, בסך 20,000 לכל אחד מהם.
לנאשם 3: א. מאסר בפועל לתקופה של 54 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (מיום 09.01.2024). ב. מאסר על תנאי שמשכו ויתר תנאיו ייקבעו על פי שיקול דעת בית משפט. ג. קנס שגובהו ייקבע לשיקול דעת בית המשפט. ד. פיצוי לנפגעי העבירה, ע.ת.1- ע.ת.3, בסך 20,000 לכל אחד מהם. ה. פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.
כתב האישום השני והסדר הטיעון:
5. על פי עובדות כתב האישום השני, בתאריך 13.03.23 בשעה 23:00 או בסמוך לכך, בכביש מספר 40 בצומת רמת חובב, החזיק הנאשם 1 בשקית מכנסיו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.3693 גרם נטו.
6. הנאשם 1 הורשע בעבירה שבכתב האישום השני במסגרת הסדר טיעון (להלן: "הסדר הטיעון השני"), והצדדים עתרו במשותף להטיל עליו את העונשים המפורטים להלן:
א. מאסר על תנאי.
ב. קנס. |
|
ג. פסילה על תנאי. ד. התחייבות עצמית.
טיעוני הצדדים:
7. בא כוח המאשימה הגיש רישום פלילי ביחס לכל אחד מהנאשמים (ת/1-ת/3), ובאי כוח הנאשמים לא הגישו ראיות לעונש.
8. ב"כ המאשימה ביקש לכבד את הסדר הטיעון בגין כתב האישום הראשון ואשר גובש לאחר מו"מ אינטנסיבי. לדבריו, כתב האישום תוקן באופן משמעותי ומטעמים ראייתיים. הנאשמים לקחו אחריות וחסכו בזמן שיפוטי יקר ומשמעותי וזאת נוכח ריבוי העדים והמומחים אשר היו אמורים להעיד. ביחס ליתר הרכיבים שבהסדר, עתר ב"כ המאשימה לגזור על הנאשמים מאסרים מותנים משמעותיים ופיצוי בסך 20,000 ₪ אותו ישלם כל אחד מהנאשמים ואשר יתחלק בין נפגעי העבירה, ע.ת.1-ע.ת.3, בחלקים שווים. באשר לנאשם 3 עתר ב"כ המאשימה כי בית המשפט יגזור עליו פסילה בפועל לתקופה משמעותית וזאת במצטבר לעונש הפסילה אותו הוא מרצה כעת. ב"כ המאשימה הפנה לעברו התעבורתי של הנאשם 3 ולעובדה שרק חמישה חודשים קודם לביצוע העבירות שבכתב האישום הראשון נדון במסגרת ת.פ 37917-08-19 לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 72 חודשים ולפסילה על תנאי. לדבריו, רק בשל ניסוח לקוי של גזר הדין בת.פ 37917-08-19 רכיב הפסילה על תנאי אינו חל בענייננו. באשר להסדר הטיעון בגין כתב האישום השני ובעניינו של הנאשם 1, טען ב"כ המאשימה כי הסדר הטיעון נמצא במתחם העונש ההולם ויש לכבדו. ב"כ המאשימה הוסיף כי לנאשם 1 אין הרשעות קודמות בעבירות סמים.
9. ב"כ הנאשם 1 עתר לכבד את הסדר הטיעון בגין כתב האישום הראשון שכן הוא סביר ונמצא במתחמי הענישה ההולמים. הנאשם 1 ביקש לסיים את כלל ענייניו ולכן צירף תיק נוסף, חסך זמן שיפוטי יקר והביע חרטה על מעשיו. ביחס לרכיב הפיצוי שבהסדר, ביקש הסניגור להורות על תשלומו בשיעורים בסמוך לאחר שחרורו של הנאשם ממאסרו. לעניין רכיב הקנס שבהסדר בכתב האישום השני, ביקש כי יהא סמלי ובאופן שיאפשר לנאשם לשלמו.
10. ב"כ הנאשם 2 הצטרף לטיעוני ב"כ הנאשם 1 ועתר לכבד את הסדר הטיעון תוך שהפנה לקושי הראייתי המשמעותי שבסופו של יום הביא את הצדדים לתיקון משמעותי של כתב האישום הראשון. הסניגור הוסיף כי הנאשם 2 הודה, חסך זמן שיפוטי יקר וגובה הפיצוי שבהסדר משמעותי.
|
|
11. ב"כ הנאשם 3 עתר לכיבוד הסדר הטיעון והדגיש את הקושי הראייתי שהוביל להסדר. הנאשם 3 כבן 29 שנים, נשוי ואב לשני ילדים ועברו הפלילי לא מכביד. הסניגור הוסיף כי הטלת פסילה נוספת תקשה על שיקומו של הנאשם לאחר שחרורו ממאסרו, ובשים לב לרכיב הפיצוי המשמעותי עתר כי בית המשפט יסתפק בהתחייבות כספית או לחילופין בקנס מתון.
12. כמצוות המחוקק ובסיום הטיעונים לעונש ניתנה לנאשמים האפשרות לומר את דברם.
הנאשם 1 אמר כי הוא מבקש סליחה.
הנאשם 2 אמר כי הוא מבקש סליחה ולא יחזור שוב על מעשיו.
הנאשם 3 אמר כי הוא לוקח אחריות ומבקש סליחה.
דיון והכרעה
13. בביצוע עבירות השוד פגעו הנאשמים 1-3 בערכים המוגנים של שלמות גופו של אדם ובזכותו לביטחון אישי ולחיים נטולי אלימות ופחד. כמו כן, פגעו הנאשמים ברכושו ובקניינו של האחר. עבירות האלימות ובכלל זה עבירת השוד, מכרסמות בתחושת הביטחון האישי ובשלוות הציבור. כברוב העבירות, גם בעבירת השוד, קשת העונשים המוטלים רחבה, יחד עם זאת מגמת הפסיקה היא להחמרה בענישה, מתוך העדפת שיקולי הגמול וההרתעה ומתן משקל מופחת יחסית לנסיבות הנאשם.
לעניין הערכים המוגנים ומדיניות הענישה בעבירת השוד יפים דברי ביהמ"ש בע"פ 4125/14 חרב נ' מ"י ( 6.1.2015 ):
"עבירת השוד היא עבירת אלימות קשה הפוגעת לא רק בנפגעי העבירה עצמם אלא גם בתחושת הביטחון של הציבור בכללותו, ובית משפט זה עמד לא פעם על הצורך בעונשים ממשיים ההולמים את החומרה הרבה הגלומה בה ואת הנזקים הנגרמים בעטיה".
וראה גםדברי בית המשפט בע"פ 8314/03 רג'ח נ' מדינת ישראל (7.6.05):
|
|
"... יצא הקול מבית המשפט ויילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשיהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח. וככל שייעצם מעשה האלימות כן תארך תקופת המאסר".
14. בביצוע עבירת הסמים בה הורשע, פגע הנאשם 1 לא רק בעצמו אלא גם בחברה כולה. לעניין השפעותיו של סם הקוקאין על גוף האדם ועל הציבור בכללותו ראה ע"פ (מחוזי ב"ש) 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (4.7.2012).
15. בביצוע עבירות התעבורה בהן הורשע, פגע הנאשם 3 בשלום הציבור, בקופה הציבורית וביכולתם של נפגעי תאונת דרכים פוטנציאליים לממש זכותם לפיצוי. לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 1483/19 איל ליפשיץ נ' מדינת ישראל (6.3.2019):
"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לביטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה, והיא אף משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצווי בית המשפט ובחוק ... בנוהגו בפעם השלישית בזמן פסילה, בעוד עונש מאסר בשל פסילה בזמן נהיגה תלוי ועומד מעל לראשו, ביטא המבקש כי אין עליו מורא הדין והוא אינו נרתע מסיכון חיי אדם. יש לייחס חומרה רבה להתנהגות זו.."
16. הנאשם 1 יליד 1994, הנאשם 2 יליד 1991 והנאשם 3 יליד 1994, ולכל אחד מהם עבר פלילי קודם כמפורט בת/1-ת/3 בהתאמה. כתב האישום הראשון מלמד כי הנאשמים ביצעו את עבירות השוד בצוותא, לאחר תכנון מוקדם, תוך שימוש באלימות וכשהם מזויינים בסכין. מנגד ולקולת עונשם, הרי שהנאשמים הודו, חסכו בזמן שיפוטי והביעו חרטה על מעשיהם.
17. לאחר ששמעתי טיעוני באי כוח הצדדים, איזנתי בין השיקולים לקולא ולחומרא, ובהינתן מדיניות בתי המשפט הנוגעת לכיבוד הסדרי טיעון, מצאתי שלא לחרוג מהסדרי הטיעון הראשון והשני. רכיב המאסר בפועל שבהסדר הטיעון הראשון אומנם מקל עם הנאשמים, וביתר שאת עם הנאשם 3, אך לא באופן המחייב את התערבותו של ביהמ"ש.
18. לצד האמור, מצאתי להחמיר ברכיב המאסר המותנה שבהסדר הטיעון הראשון וזאת כדי להרתיע הנאשמים מביצוע עבירות דומות בעתיד ובאופן שיהא בו כדי לאזן, במידת מה, את קולתו של הסדר הטיעון ביחס לרכיב המאסר בפועל.
19. באשר לרכיב הפיצוי המוסכם שבהסדר הטיעון הראשון, אותו גם מצאתי לכבד, אינני נעתר לבקשת הסניגורים כי הפיצוי ישולם לאחר שחרורם של הנאשמים ממאסרם ובתשלומים חודשיים. דומני כי נפגעי העבירה זכאים לפיצוי עליו הסכימו ב"כ הצדדים ללא תלות במועד שחרורם של הנאשמים. |
|
20. לעניין רכיב הקנס שבהסדר הטיעון הראשון, הרי שמיגור עבירות הרכוש, במיוחד כאלה הכרוכות באלימות ובשימוש בנשק קר, מחייב גם פגיעה במוטיבציה הכלכלית שבבסיס עבירות מסוג זה. עבירות השוד הפכו למקור הכנסה, ומשום כך יש להשית על העבריינים גם קנסות כבדים ומשמעותיים. בהקשר לאמור, ההגנה לא הציגה בפני ראיות בדבר מצבם הכלכלי של הנאשמים. זאת ועוד, מצבו הכלכלי של נאשם הנו אחד השיקולים, אך לא היחיד, בקביעת גובה הקנס. שיקולי הרתעת הרבים, כמו גם הרתעתם של הנאשמים תומכים בענישה כלכלית משמעותית המצטרפת לענישה מאחורי סורג ובריח. הענישה הכלכלית צריכה לעמוד בהלימה, בין היתר, לשווי הנזק הכלכלי שנגרם לנפגעי העבירה.
21. לעניין רכיב הפסילה בפועל בעניינו של הנאשם 3, צודק בא כוח המאשימה כי יש להחמיר עם הנאשם אשר נהג בזמן פסילה תוך זלזול בחיי אדם ובהחלטות שיפוטיות, ומשכך רכיב הפסילה יוטל במצטבר לכל פסילה אחרת אותה הוא נושא.
22. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1:
א. מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (מיום 17.12.2023). מובהר כי תקופות מעצר בהליכים אחרים, בהם היה נתון נאשם 1 במקביל לניהול הליך זה (ככל שהיה נתון), אינן בבחינת תקופות מעצר בהקשר זה, וכי תקופות אלו לא תנוכינה מהמאסר שנגזר עליו. הנאשם יישא בעונש המאסר במצטבר לכל עונש מאסר בפועל שהוטל עליו בהליך אחר ושהוא נושא בו בעת גזירת דינו.
ב. 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
ג. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון.
ד. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת סמים בה הורשע . ה. פיצוי בסך 20,000 לע.ת.1. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 01.04.25.
|
|
ו. קנס כולל בסך 8,000 ₪ (7,000 ₪ בגין האישום הראשון ו- 1,000 ש"ח בגין האישום השני) או שני חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 01.08.25.
ז. פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת למשך שישה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירת סמים בה הורשע, או עבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה.
ח. הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 10,000 ₪ שתוקפה למשך שלוש שנים מהיום, לבל יעבור עבירת סמים בה הורשע. ההתחייבות תחתם עוד היום (12.09.24). לא תחתם, יובא הנאשם בפני שופט תוך 24 שעות.
נאשם 2:
א. מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (מיום 01.01.2024). מובהר כי תקופות מעצר בהליכים אחרים, בהם היה נתון נאשם 2 במקביל לניהול הליך זה (ככל שהיה נתון), אינן בבחינת תקופות מעצר בהקשר זה, וכי תקופות אלו לא תנוכינה מהמאסר שנגזר עליו. הנאשם יישא בעונש המאסר במצטבר לכל עונש מאסר בפועל שהוטל עליו בהליך אחר ושהוא נושא בו בעת גזירת דינו.
ב. 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
ג. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון.
ד. פיצוי בסך 20,000 ₪ לע.ת.2. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 01.04.25.
ה. קנס בסך 15,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 01.11.25.
נאשם 3:
א. מאסר בפועל לתקופה של 54 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (מיום 09.01.2024). |
|
מובהר כי תקופות מעצר בהליכים אחרים, בהם היה נתון הנאשם 3 במקביל לניהול הליך זה (ככל שהיה נתון), אינן בבחינת תקופות מעצר בהקשר זה, וכי תקופות אלו לא תנוכינה מהמאסר שנגזר עליו. הנאשם יישא בעונש המאסר במצטבר לכל עונש מאסר בפועל שהוטל עליו בהליך אחר ושהוא נושא בו בעת גזירת דינו.
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
ג. 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון.
ד. פיצוי בסך 20,000 ₪ לע.ת.3. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 01.04.25.
ה. קנס בסך 20,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 01.12.25.
ו. מורה על פסילתו של הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים. פסילתו תמנה מיום שחרורו ממאסרו בתיק זה וזאת במצטבר לכל עונש פסילה בפועל שהוטל עליו בהליך אחר ושהוא נושא בו בעת גזירת דינו.
ז. פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.
לידיעת הנאשמים, ניתן יהיה לשלם את הפיצוי והקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il · מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-******* |
|
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.
ניתן היום, ט' אלול תשפ"ד, 12 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.
|