החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב האישום ביחס למפורט בעובדות 3,5,6 לגבי זהות הנהג ברכב.

לטענת המאשימה, מדובר בתיקון טעות סופר בלבד ומפנה בעניין זה לעובדה מספר 1 המדייקת את העובדה לפיה נאשם 2 נהג ברכב כאשר נאשם 1 ישב לידו. נטען כי כך המשיך האירוע המתגלגל ובטעות סופר פורט בסעיפים הנדרשים לתקן כי נאשם 1 הוא זה שנהג ברכב.

הנאשמים בתגובתם מבקשים לדחות הבקשה שכן נטען כי מדובר בתיקון מהותי של כתב האישום בשלב שלאחר מתן המענה ובשיהוי רב ויש בתיקון כדי לשנות את קו ההגנה של הנאשמים.

בהתאם להוראת סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982 רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום בכל עת וזאת לבקשת בעל דין ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

עיון בכתב האישום המקורי מעלה כי מדובר בטעות סופר שכן סעיף 1 לעובדות מפרט במדויק את חלקו של כל נאשם כאשר מצוין כי נאשם 2 נהג ברכב ונאשם 1 ישב לידו. אין בעובדות התייחסות לשינוי מקום היושבים ברכב.

עיון במענה שניתן ביום 9.10.24 מחזק נקודה זו בהתייחס להכחשת הנאשמים את זריקת הסם ומפורט במענה כי הסם נזרק מחלון הנוסע הימני "משמע של נוסע הרכב שהוא נאשם 1 . הנאשם 2 הוא הנהג. כך נטען" (שורה 18) מכאן שגם במענה ההתייחסות היא בהתאם לתיקון המבוקש.

לא מצאתי כי בשלב זה, טרם שמיעת הראיות בתיק, יש בתיקון כדי לפגוע בהגנת הנאשמים.