החלטה

מדובר בנאשם המנהל בפני הליך פלילי ובה בעת מצוי במשמורת שב"ס ובשלב זה אינו מיוצג כלל בהליך הפלילי בשל מגבלה שהוטלה עליו על ידי שב"ס.

קיומה של עתירת אסיר במישור המנהלי, אינה טעם שלא להתייחס להחלטתי בדבר ייצוג הנאשם בהליך הפלילי. מדובר בשני הליכים, אשר גם אם קיימת זיקה ביניהם הינם בלתי תלויים האחד בשני.

לא מצאתי כל טעם בתגובה מדוע זה שב"ס לא יתייחס לרשימה השמית של עורכי הדין ויודיע אם יש מניעה כי מי מהם ייצג את הנאשם. בנימוקי התגובה של שב"ס יש התייחסות למגבלה על מספר עורכי הדין עמם יכול הנאשם להיפגש. אולם החלטתי אינה משיגה על כך, אלא רק מורה לשב"ס להתייחס לשאלה האם יש מניעה כי מי מעורכי הדין המופיעים ברשימה, ייצג את הנאשם בהליך הפלילי, הכל במסגרת מגבלת שלושת עורכי הדין. לאחר התייחסות שב"ס יוכל הנאשם לכלכל צעדיו בהתאם לכך ולהחליט מיהם שלושת עורכי הדין עמם הוא מעוניין להיפגש, ולא מעבר לכך.

לאור האמור אני מורה בשנית לשב"ס להתייחס לאלתר לרשימת השמית של עורכי הדין שהוגשה ולהודיע אם קיימת מניעה עקרונית כי הנאשם ייוועץ עם מי מהם. והכל בהינתן כי התייחסות שב"ס אינה בבחינת היתר למפגש עם למעלה משלושה עורכי דין.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה למחלקה המשפטית של שב"ס ותעביר התיק לעיוני ביום 6.11.24.