1

לפני בקשה להורות על ביטול תוספת פיגורים וכן בקשה להורות על פריסת קנס לתשלומים.

בתאריך 30.5.11 נגזר דינו של המבקש, שהורשע בעבירות ביטחון שונות, והושת עליו מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים; מאסר על תנאי; וכן קנס כספי בסך 20,000 ₪. נקבע כי הקנס ישולם 5 חודשים מיום מתן גזר הדין.

כעולה מהבקשה, המבקש לא שילם את הקנס או חלקו.

במסגרת הבקשה נטען שבירור מול המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן: המרכז) העלה כי לא רשום לחובתו של המבקש קנס כלשהו במרכז.

לגופו של עניין נטען, כי מצבו של המבקש הינו בכי רע והוא מתקשה בתשלום.

לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה, סבורני כי על המרכז לדון בשתי הבקשות במאוחד.

ראשית, טענת המבקש כי המרכז לגביית קנסות אינו מודע לקנס בו חויב נטענה בעלמא ללא שצורף כל מסמך בנדון. גם אם כך הוא הדבר, הרי שיש לדאוג בדחיפות כי המרכז יטפל ביישום גזר הדין.

2

שנית, בעוד שבקשה לפריסת קנס לתשלומים מסורה להחלטתו של המרכז (ס' 5ב' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה - 1995; (להלן: החוק); ביטול תוספות הפיגורים מסורה הן לבית המשפט (ס' 69 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977) והן למרכז (ס' 5ג' לחוק; וכן ר' בנדון, בשינויים המחויבים, האמור ברע"א 8994/11 חליל נ' מ"י; 29.4.12).

מכיוון ששתי הבקשות כרוכות האחת בשנייה, יש להעביר את הבקשה - על שני חלקיה - למרכז, וכך אני מורה.

המזכירות תשלח עותק מהבקשה + ההחלטה למרכז לגביית קנסות וכן לצדדים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ד, 01 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה