1

בקשה מטעם הנאשם מס' 1 ( חאלד מוסא) , לחישוב תקופת פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה, על פי גזר דין שניתן בת"פ 4043-07 , כך שתתחיל בהתאם לגזר הדין מיום שחרורו 22/9/14 ולא מיום הפקדת הרישיון 1/6/15 ( הפקדת תצהיר חלף רישיון).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה- דינה הבקשה להידחות.

ראשית, על פי הפסיקה, הסמכות לדון בבקשה לחישוב תקופת הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט (ראו הלכת ג'אבר בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14/4/2014),). ככל שהבקשה מכוונת להיבט זה, דינה להידחות מטעם זה כשלעצמו.

על כן, על הנאשם לפנות אל רשות הרישוי, שהיא הגורם המקצועי שעליו לתת את ההחלטה לעניין חישוב מניין ימי הפסילה של הנאשם. מדובר בעניין מנהלי שעל הרשות המקצועית להחליט בו וכנגד החלטת הרשות ניתן יהיה, במידת הצורך, להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

שנית, פקודת התעבורה ותקנות התעבורה כוללים חיוב מעשה אקטיבי-פורמלי של הנהג לשם תחילת תקופת הפסילה, וזאת בדרך של הפקדת רישיון או חלף רישיון באמצעות תצהיר או אישור הפקדה במקרה של הפקדה בהליך קודם( ראו: רע"פ 6928/18 כלפון נ' מדינת ישראל (7.10.18)). משכך אין מקום לחשב את הפסילה מיום שחרורו, אלא מיום נקיטת אקט אקטיבי פורמלי לפי אישור ההפקדה ביום 1/6/15.

2

בנסיבות אלה, כאמור, יש לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תש"פ, 11 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.