הנאשם הורשע על סמך הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בביצוע עבירה של תקיפת שוטר בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הנאשם צירף תיק נוסף - ת"פ 29646-01-23 ולאחר שהודה בעובדות כתב האישום (במ/1) הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית (ריבוי מקרים) בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין.

כמו כן, צירף הנאשם את ת"פ 27386-04-24 ולאחר שהודה בעובדות כתב האישום (במ/2) הורשע בביצוע עבירה של הסגת גבול פלילית בניגוד לסעיף 447(א) לחוק העונשין ועבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם בניגוד לסעיף 287(ב) לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום המתוקן:

ביום 29.1.23, בשעה 00:30 לערך, הוזעקה ניידת משטרה לדירה ברח' סחלב בטירת הכרמל (להלן: "הדירה"), בעקבות דיווח על אלימות במקום של הנאשם כלפי בת זוגו. בעקבות הקריאה למשטרה, הגיעו שוטרים אל הדירה ופגשו בבת הזוג. באותה עת, הנאשם לא נכח בדירה.

לאחר מס' דקות, הגיע הנאשם לדירה, צלצל בפעמון ולאחר שאחד השוטרים פתח את דלת הדירה, פנה לשוטר באומרו "בוא, קח אותי, בוא". השוטרים ניסו לברר את שמו של הנאשם, אך הנאשם לא שיתף פעולה, התלהם וסירב להזדהות בפני השוטרים.

בהמשך לאמור, ביקשו השוטרים מהנאשם להתלוות אליהם אל מחוץ לדירה וכשזה סירב, השוטרים ציינו שהם רוצים להימנע מכל שימוש באלימות. בתגובה לכך, פנה הנאשם לשוטר לאחד השוטרים וצעק לעברו: "למה אתה יכול לעשות בצורה אלימה, למה אתה יכול לעשות משהו? מה אתה יכול לעשות אתה יכול למצוץ את הזין".

בהמשך, הנאשם התלווה אל השוטרים אל מחוץ לדירה. כאשר הגיעו אל הרחבה מחוץ לבניין, הנאשם צעק לעבר השוטרים כי אינו בא עימם. השוטרים ביקשו לברר עמו היכן הוא מתגורר, אולם הנאשם צעק על השוטרים ולא שיתף עמם פעולה. בשלב זה נמסר לנאשם כי הוא מעוכב והשוטר עזרא ביקש כי יירגע. בעקבות כך פנה הנאשם לשוטר באומרו, "מי אתה בכלל" ודחף אותו עם שתי ידיו כאשר ידו השמאלית התנופפה באוויר ופגעה בפניו של השוטר מור. בשלב זה נאמר לנאשם כי הוא עצור.

במהלך ניסיון ההשתלטות על הנאשם, המשיך הנאשם לצעוק: "אני בן זונה בן שרמוטה אם אני מביא לכם את הידיים" ותקף את השוטר מור בכך שהחל לבעוט בו בשתי רגליו. כמו כן, השתולל הנאשם ופגע בפניו של השוטר עזרא באמצעות ידיו, כאשר כתוצאה מפגיעה זו, נפלו משקפיו של השוטר ונשברו.

בהמשך לאמור, הגיעו השוטרים יחד עם הנאשם לתחנת משטרת טירת כרמל, שם נמנע הנאשם משיתוף פעולה עם השוטרים, תוך שהשמיע קללות וגידופים כלפי השוטרים, כשבין היתר, סמוך לשעה 2:40, כאשר השוטרים ניסו להרגיע אותו, התרומם הנאשם מכיסאו, פנה לשוטרים באומרו: "רוצים בכוח, בואו נפעיל כוח, אין בעיה".

עובדות כתב האישום המצורף בת"פ 29646-01-23 בתמצית:

במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג פרודים, כאשר המתלוננת התגוררה ברח' סחלב בטירת הכרמל (להלן: "דירת המתלוננת").

ביום 11.11.22 ניתנה החלטה בבית משפט השלום בחדרה, במסגרת הליך מ"י 22871-11-22 לפיה ישוחרר הנאשם, בין היתר, בכפוף לאיסור ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת למשך 60 ימים וכן איסור להימצא בקרבתה, לרבות בתחומי העיר טירת הכרמל (להלן: "ההוראה החוקית").

בין המועדים 11.11.22 ל-30.11.22 לאחר מתן ההוראה החוקית, נהג הנאשם להגיע לסירוגין לדירת המתלוננת וללון שם, זאת בניגוד להוראה החוקית.

בין המועדים 29.11.22 ל-30.11.22, יצר הנאשם קשר עם המתלוננת, בין היתר, באמצעות הודעות ושיחות טלפון זאת בניגוד לאמור בהוראה החוקית.

ביום 29.11.22 בשעה 21:00 או סמוך לכך, הגיע הנאשם לדירת המתלוננת, כשהוא בגילופין, בניגוד לאמור בהוראה החוקית. בעטיו של ויכוח שנתגלע בין הצדדים הגיעו שוטרים למקום ועצרו את הנאשם.

עובדות כתב האישום המצורף בת"פ 27386-04-24:

במועד הרלוונטי לכתב האישום התגוררה המתלוננת ברח' אגמית בטירת הכרמל יחד עם שני ילדיה הקטינים.

הנאשם והמתלוננת היו פרודים זה מזו לאחר שהיו בני זוג במשך כשנתיים.

בתאריך 30.1.24 ניתן צו שנועד להגן על אדם, בבית משפט לענייני משפחה בחיפה במסגרת ה"ט 70837-01-24, שם הורה בית המשפט, בין היתר, כדלקמן (להלן: "צו ההגנה"):

א.  על הנאשם להימנע מלהגיע ליישוב בו מתגוררת המתלוננת, טירת כרמל, או להימצא ממרחק של פחות מ-500 מטרים מרח' סחלב 1, טירת כרמל או גיורא יוספטל 5, טירת כרמל.

ב. על הנאשם להימנע מלנהוג באלימות פיזית או מילולית כנגד המתלוננת או בני משפחתה או בכלל להימנע מלהטריד, לאיים, לפנות באופן טלפוני או מסרונים בכך דרך ומקום.

ג. על הנאשם להימנע מליצור קשר טלפוני עם המתלוננת או בני משפחתה.

בתאריך 6.4.24 סמוך לשעה 21:00 עת התכתבו הנאשם והמתלוננת באפליקציית "ווטסאפ", לאחר שהנאשם צרך אלכוהול, הגיע הנאשם למקום, קפץ מעבר לגדר הגינה והשליך את הטלפון הנייד שלו על חלון הסלון בחוזקה.

המתלוננת סגרה את חלונות המקום והתקשרה למוקד המשטרה.

בהמשך, נעמד הנאשם על החומה בגינה ונכנס למקום דרך חלון חדר הכביסה ואילו המתלוננת רצה לדלת הכניסה ופתחה את הדלת לשוטרים.

בתאריך 3.4.24, ולפני ביצוע העבירות מושא כתב אישום המצורף בת"פ 27386-04-24, נערך לנאשם תסקיר בדיקת התאמה לבית משפט קהילתי.

מהתסקיר עלה כי לנאשם קשיים רגשיים במצבי דחק, המשפיעים על התנהגותו האימפולסיבית. כמו כן, שירות המבחן זיהה צורך באבחון בתחום השימוש בחומרים ממכרים נוכח דיווח הנאשם על צריכת אלכוהול.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מכיר באופן ראשוני בבעיותיו ומבטא רצון ונכונות לקבל סיוע, ליווי והכוונה במסגרת ההליך הקהילתי, והוא ביטא מוטיבציה ורצון להשתלב במסגרת זו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם ער למחויבות אליה נדרש, וכי הליווי הצמוד של בית המשפט הקהילתי, האינטנסיביות והפיקוח השיפוטי, יכולים לתת מענה מקיף לקשייו של הנאשם ולהפחית את הסיכון במצבו וזאת במידה וישתף פעולה כנדרש.

משכך, נמצא הנאשם מתאים להשתלב בבית משפט קהילתי.

בתאריך 6.4.24 נעצר הנאשם בגין ביצוע העבירות נשוא התיק המצורף ת"פ 27386-04-24 ועל כן עניינו לא הועבר לבית המשפט הקהילתי.

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגישה רישום פלילי של הנאשם (טע/2) הכולל 4 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, איומים, הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית.

עוד הוגש כתב אישום, הכרעת דין וגז"ד שניתנו במסגרת ת"פ 71997-05-23, שם הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק זה.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה בעל פה ובכתב (טע/3), כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהתיקים מאחר ומדובר באירועים שונים שאינם קשורים אחד לשני בזמן או בהקשר.

ב"כ המאשימה טענה כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם בתיק המוביל של תקיפת שוטר הם פגיעה בעקרונות שלטון החוק, והצורך להגן על שוטרים ועובדי ציבור במסגרת מילוי תפקידם.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נטען כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הוא מוחלט ומלא. עוד נטען, כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם נשברו משקפיו של אחד השוטרים. ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי לאלימות שבה נקט הנאשם היה פוטנציאל נזק רב, ולולא מספר שוטרים שהצליחו להשתלט על הנאשם, האירוע יכול היה להיגמר באופן שונה תוך סיכון ממשי לשלומם וביטחונם של השוטרים.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירה של תקיפת שוטרים נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

באשר לתיק הראשון שצורף, נטען כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם זכותה של המתלוננת לשלווה, פרטיות, וכן הערך של כיבוד שלטון החוק.

עוד נטען, כי הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית מאחר והנאשם ביצע את העבירה מיד לאחר שקיבל לידיו את ההוראה החוקית בבית המשפט לענייני משפחה.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירה של הפרת הוראה חוקית נע בין מספר חודשי מאסר עד ל-9 חודשי מאסר בפועל.

באשר לתיק השני שצורף טענה ב"כ המאשימה, כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירה של הסגת גבול פלילית והפרת צו בית משפט נע בין מספר חודשי מאסר ל-9 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם נטען, כי הנאשם הודה במסגרת הסדר וחסך זמן שיפוטי.

ב"כ המאשימה טענה, כי המאשימה הייתה מוכנה כי הנאשם יפנה לבית המשפט הקהילתי, בשים לב לתסקיר התאמה שהוגש, אך נוכח מעצרו של הנאשם בתיקו החדש (התיק המצורף), אין עוד מקום להפנותו לבית משפט קהילתי.

עוד נטען כי לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות, כאשר שתי הרשעות ראשונות התיישנו, ושתי הרשעות הן משנת 2023 וכנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק המצורף האחרון.

לאור האמור, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ברף האמצעי עליון של כל אחד ממתחמי הענישה להם עתרה, תוך צבירת העונשים, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

עוד ביקשה ב"כ המאשימה להפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים, שהוא בר הפעלה, במצטבר לעונש שיוטל בתיק זה.

ב"כ הנאשם טען כי שלושת התיקים בהם הורשע הנאשם עניינם באותה מתלוננת, כאשר מאפייני ביצוע העבירות דומים ועל כן יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

עוד נטען, כי העבירות בוצעו ברף הנמוך ויש להתחשב בכך שכתבי האישום תוקנו. בהקשר זה נטען כי בכתב האישום השלישי שצורף, צו ההרחקה לא ניתן במעמד צד אחד ולנאשם הודע על מתן הצו בעת שחרורו משב"ס, מבלי שהתנאים הוסברו לו.

עוד נטען, כי לא ניתן להתעלם מהתנהלותה של המתלוננת בשלושת התיקים, אשר התכתבה עם הנאשם באפליקציית "ווטסאפ" חרף צו ההרחקה.

ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי לא נגרם נזק קונקרטי מעבר לעבירות של הפרת הוראה חוקית והשגת גבול, ומכל מקום הם בוצעו כאמור, ברף הנמוך ומשכך הפגיעה בערך החברתי נמוך.

עוד נטען, כי אלמלא הנאשם היה מבצע עבירה נוספת הוא היה מתאים להשתלב בבית משפט קהילתי ויש לתת לכך את הדעת, ולסיכויי השיקום כפי שעלו בתסקיר.

ב"כ הנאשם טען כי יש לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר על תנאי למס' חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך שהנאשם הודה בשלושה תיקים, חסך זמן שיפוטי יקר וכי יש להתחשב בחלוף הזמן מביצוע העבירות ובגילו הצעיר של הנאשם וביקש להפעיל 6 חודשי מאסר על תנאי, באופן חופף ולו בצורה חלקית.

דברי הנאשם:

הנאשם ביקש לקבל את עמדת ב"כ ואמר כי סובל מכאבי גב.

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע בתיק הראשון בעבירה של תקיפת שוטר. בתיק המצורף הראשון הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית ובתיק המצורף השני הורשע בעבירה של הסגת גבול פלילית והפרת הוראה חוקית.

לטעמי יש לעשות הבחנה בין התיק העיקרי בו הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר לבין שני התיקים המצורפים שעניינם הפרת הוראה חוקית והסגת גבול. בתיק העיקרי הקורבן שונה מזה של שני התיקים המצורפים והערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה שונים מאלו העומדים בבסיס שני התיקים המצורפים. משכך יש לקבוע מתחם עונש הולם נפרד לגבי התיק העיקרי ומתחם עונש הולם אחד לגבי שני התיקים המצורפים.

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

מתחם העונש ההולם בעבירה של תקיפת שוטר:

מביצוע עבירה של תקיפת שוטר נפגעו ערכים חברתיים מוגנים שעניינם שמירה על בטחון השוטרים אשר ממלאים תפקידם כחוק, וכן שמירה על שלטון החוק.

הפסיקה הכירה בחשיבות ההגנה על גורמי אכיפת החוק בכלל, והשוטרים בפרט, מפני פגיעה בהם במהלך ביצוע תפקידם ושמירה על יחס של כבוד כלפיהם.

בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל (30.12.2013):

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק...אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד... ".

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

אמנם לא מדובר באירוע מתוכנן או מתוחכם, אלא תגובה ספונטנית של הנאשם להגעת השוטרים לדירה, אך בכל שלב של האירוע הנאשם היה יכול להפסיק את התנהגותו האלימה והמתלהמת, אך הוא בחר שלא לעשות כן. הנאשם בחר להתלהם, סירב לשתף פעולה עם השוטרים, קילל, צעק, דחף שוטרים ופגע בפניו של אחד מהם. הנאשם לא חדל מלהתפרע, ובהמשך, לאחר שנאמר לנאשם כי הוא עצור, בעט הנאשם בשוטר בשתי רגליו, השתולל ופגע בפניו של שוטר נוסף, וכתוצאה מכך נפלו משקפיו של השוטר ונשברו.

כתוצאה ממעשי הנאשם נשברו המשקפיים של אחד השוטרים, ופוטנציאל הנזק היה גבוה בשים לב לאלימות שהופעלה, כאשר מספר שוטרים נאלצו להשתלט על הנאשם.

לאור האמור, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

·  ברע"פ 2065/14 אבו מדיגם נ' מדינת ישראל (9.6.14), המבקש הורשע בביצוע עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, כוח משטרתי הגיע לביתו של המבקש על מנת לבצע חיפוש. במהלך עריכת החיפוש תקף הנאשם את אחד השוטרים בכך שדחף אותו בחזהו ולאחר ששוטרים נוספים ניסו להשתלט על המבקש, בעט בהם. המבקש נדון לארבעה חודשי מאסר בפועל, ובנוסף הופעל מאסר על תנאי של 6 חודשים במצטבר, כך שסה"כ היה על המבקש לרצות 10 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

·  ברע"פ 31/15 בן ציון אפרסמון נ' מדינת ישראל (20.1.2015) נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם שהורשע על יסוד הודאתו, בעבירות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר חוקי בכוח בכך שהסתגר במבנה המיועד להריסה, קרא לשוטרים בכינויי גנאי, דחף אותם, נשך שוטר ברגלו והתנגד בכוח למעצרו. בית משפט שלום קבע כי מתחם העונש הולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי כספי והתחייבות.

·  בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה בפסטיבל, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 חודשי מאסר בפועל ל- 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3.5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי וצו מבחן.

·  בע"פ (מחוזי י-ם) 15185-07-14 קליין נ' מדינת ישראל (21.9.14), דחה בית המשפט המחוזי ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. הנאשם לא נשמע להוראת השוטר לעצור על מנת למנוע מבעדו להיכנס לאזור מסוכן, וברח מפני השוטר שרדף אחריו ואחז ברגלו. בתגובה בעט הנאשם בחזהו של השוטר ולאחר שהשניים נפלו ארצה בעט באשכיו של השוטר. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם מאסר על תנאי לצד פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪ ו-180 שעות של"צ. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הופנה כלפי הכרעת הדין בלבד.

·  בת"פ (י-ם) 33109-12-12 מדינת ישראל נ' מוהנד אדריס (25.12.2014) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בכך שלאחר שהובא לתחנת המשטרה לבדיקת זהותו, נגח בפניו של שוטר, נשך אותו ברגליו וגרם לו חבלה. נקבע מתחם ענישה הולם החל ממספר חודשי מאסר ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו חודשיים מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי.

·  בת"פ (קריות) 46226-12-15 מדינת ישראל נ' אנאס כורדי (10.7.18), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע על סמך הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר ובעבירה של הפרעה לשוטר. הרכב בו נסע הנאשם (כנוסע) נעצר לבדיקת שכרות. במהלך הבדיקה הנאשם התקרב בצעקות לעבר השוטר, הניף ידיו באוויר, וכל זאת בכוונה להפריע לשוטר במילוי תפקידו. שוטרים שנסעו אותה עת בניידת סיור שעברה במקום הבחינו במתרחש וניגשו לעבר הנאשם והנהג במטרה להרחיקם מהשוטר. כשהתקרב שוטר לנאשם האחרון החל להשתולל, הכה את השוטר בעינו וכתוצאה מכך נזקק השוטר לטיפול רפואי. בשלב זה הודיעו השוטרים לנאשם כי הוא עצור וזה בתגובה השתולל והניף ידיו כשהן מאוגרפות, לעבר השוטרים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לשאת בו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לאור העדר עבר פלילי, תסקיר חיובי ושיהוי בהגשת כתב האישום.

·  בת"פ 18893-12-19 מדינת ישראל נ' דורון איכילוב (5.7.20), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ושלוש עבירות של איומים. הנאשם דחף שוטר בפניו ובחזהו באמצעות ידו, לאחר מכן הכה בפניו בחוזקה במכת אגרוף וניסה להכותו במכת אגרוף נוספת, שלא פגעה בו. על מנת להתגונן מפני הנאשם, נאלץ שוטר אחר לרסס לעברו גז מדמיע. הנאשם נמלט מהמקום והשוטרים רדפו אחריו, תפסוהו והודיעו לו על מעצרו. במהלך הדברים איים הנאשם על שוטר ובתחנת המשטרה איים על שוטרת אחרת ובעט ברגלה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ענישה נלווית.

·  בת"פ 27825-12-20 מדינת ישראל נ' נאסר (19.1.23) אליו הפנתה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע בעבירה של תקיפת שוטר לאחר שסירב להזדהות מס' פעמים לפני כניסה לבית חולים. בין היתר, דחף הנאשם את השוטר והחל להשתולל תוך שהוא מעיף מידו השמאלית של השוטר תיקיה אותה אחז, עט שהיה תלוי על חולצתו ושרט את השוטר בפניו באמצעות שעון שענד על ידו. כתוצאה מכך, נגרם לשוטר פצע שפשוף בלחי וקרקפת שמאל והוא נזקק לקבלת חיסון טטנוס. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

·  בת"פ 29859-01-22 מדינת ישראל נ' אשוי (15.3.23), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר ואיומים. במסגרת סיור שגרתי של המשטרה הבחינו השוטרים בנהגת המבצעת עבירת תנועה. הנאשם הבחין בשוטרים, יצא מביתו והחל לקלל את השוטרים ולהפריע להם בעבודתם. השוטרים ביקשו מהנאשם לחדול ממעשיו ובתגובה איים הנאשם על השוטר. הנאשם המשיך לסרב לבקשת השוטרים להתרחק מהמקום, המשיך להסתובב סביב הניידת לצעוק ולהתלהם. השוטר הודיע לנאשם כי הוא מעוכב אך הנאשם סירב להתלוות אל השוטר, השתולל ותקף את השוטר בכך שאחז בצווארו. הנאשם המשיך להתפרע ולהיאבק בשוטרים במהלך ניסיון ההשתלטות ליו ואגב כך גם נשך את השוטר בזרועו. בתגובה, ריסס שוטר על הנאשם גז פלפל, אך בהמשך הצליח הנאשם לברוח מהשוטרים ונעצר לאחר מכן. כתוצאה ממעשי הנאשם סבל שוטר מחבלות בפניו ובכתף ונדרש לטיפול רפואי ולקבלת זריקת טטנוס. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ל-18 חודשי מאסר. על הנאשם הוטלו 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי אותם לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

מתחם העונש ההולם בתיקים המצורפים:

מביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית או הפרת צו בית משפט שנועד להגן על המתלוננת, נפגעו ערכים חברתיים שהם כיבוד ושלטון החוק והחלטות בית המשפט, וכן שמירה על בטחונה ופרטיותה של המתלוננת.

מביצוע עבירה של הסגת גבול פלילית נפגעו ערכים חברתיים מוגנים שעניינן בטחונה של המתלוננת בביתה.

בתיק המצורף הראשון, הנאשם יצירת קשר עם המתלוננת והגיע לביתה, מיד לאחר שנאסר עליו לעשות כן, ואין משמעות של ממש לעובדה כי המתלוננת בחלק מהמקרים לא הביעה התנגדות לכך.

בתיק המצורף השני, הנאשם הגיע לדירתה של המתלוננת, לאחר שתיית אלכוהול, נכנס לחצר ביתה והשליך מכשיר סלולארי על חלון דירתה. לאחר שהמתלוננת סגרה את החלון, הנאשם נכנס לדירתה דרך חלון חדר הכביסה וכל זאת תוך הפרה בוטה של צו שנועד להגן על המתלוננת. אין בעובדה כי המתלוננת התכתבה קודם לכן עם הנאשם באמצעות אפליקציית "ווטסאפ" כדי להצדיק את מעשיו.

אומנם לא נגרם נזק בפועל מביצוע המעשים של הנאשם, אך בוודאי נגרמה למתלוננת עוגמת נפש, כאשר על אף החלטות בית המשפט שניתנו לשם הגנתה, הרגישה לא בטוחה בביתה.

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, והחזרתיות בביצוען, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

באשר למדיניות הענישה הנהוגה:

·  ברע"פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.4.2021), נדחתה בקשתו של המבקש, אשר הורשע בעבירה של הפרת צו שנועד להגן על אדם. המבקש הגיע למקלט לנשים מוכות שם שהתה פרודתו, עלה על גג הסמוך למקלט יחד עם אדם אחר, וקרא לעבר ילדיו וזאת תוך הפרת תנאי שחרור שאסרו עליו, בין היתר, להתקרב למתלוננת. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודות שירות וגזר על הנאשם 21 ימי מאסר כאורך מעצרו, לצד ענישה נלוות. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל, ובית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לבצע בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות. בקשת ערעור שהוגשה על ידי הנאשם כאמור נדחתה.

·  בעפ"ג 47730-07-22 פלוני נ' מדינת ישראל (12.1.23), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, ובתיק שצורף הורשע המערער על פי הודאתו בעבירת איומים. על פי עובדות כתב האישום, במסגרת הליך ה"ט, אסר בית המשפט לענייני משפחה על המערער להיכנס לדירה בה התגוררה המתלוננת, גרושתו, ולהימצא במרחק של 200 מטר מביתה או 20 מטר מכל מקום בו המתלוננת נהגה להימצא, להטריד את המתלוננת ובני משפחתה הן בביתה והן בעבודתה, בכל דרך ובכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות. המערער נכנס לבית המתלוננת, וכשהתבקש על ידי המתלוננת לעזוב את הבית סירב. בתיק שצורף איים המערער על בנו הקטין בפגיעה בגופה של המתלוננת (אמו של הקטין) ובני משפחתה. בגזר הדין נקבע כי מדיניות הענישה בעבירה של הפרת צווי בית המשפט כאשר מדובר בעבירה אחת בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל. עוד נקבע כי מתחם העונש ההולם לכל מעשי המערער, כולל התיק המצורף, אותם יש לראות כאירוע אחד, נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל ועונש מותנה. על המערער נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה.

·  בת"פ 24867-07-18 מדינת ישראל נ' פלוני (14.9.20), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם. הנאשם והמתלוננת בני זוג גרושים, אשר התגוררו יחד. נגד הנאשם ניתן בבית המשפט צו האוסר עליו להיכנס לביתם המשותף של הנאשם והמתלוננת או להימצא בקרבת המתלוננת מרחק שיפחת מ - 200 מטרים, וכן נאסר עליו להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל אמצעי. בעת ששהה הנאשם בבית, הגיעו לבית שוטרים, הודיעו לו אודות ההוראה החוקית ובהמשך הגיע עימם הנאשם לתחנת המשטרה וקיבל לידיו העתק מפרוטוקול הדיון. בהמשך לכך, חזר הנאשם לבית והחל צועק על המתלוננת כי יעשה לה נזק בבית המשפט. הנאשם עזב את הבית, רק לאחר שהמתלוננת התקשרה לאמו ולמשטרה. נקבע כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר מותנה ועד למאסר בפועל בן מספר חודשים. על הנאשם הוטלו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

·  בת"פ 37442-04-14 מדינת ישראל נ' ברגיג (4.8.14), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירה של הפרת צו שנועד להגן על אדם. הנאשם נכנס לבית המתלוננת שהינה אמו ושהה בו עד להגעת השוטרים. במועד זה עמד בתוקפו צו הגנה אשר אוסר על הנאשם, בין היתר, כניסה או הימצאות ברדיוס של 500 לביתה של המתלוננת. נקבע כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 7 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזר חודש מאסר בפועל וענישה נלווית.

בשים לב לריבוי העבירות, והעובדה שבאירוע האחרון הנאשם אף השיג את גבול ביתה של המתלוננת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות בנסיבות מתאימות על דרך עבודות שירות ל- 9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

במקרה זה לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

שקלתי לקולא את העובדה כי הנאשם הודה בכתב האישום, וצירף שני תיקים נוספים, ולמעשה "ניקה שולחן", ונטל אחריות על מלוא מעשיו. בנטילת אחריות יש אף משום הבעת חרטה על המעשים. בהודאתו חסך הנאשם לא רק מזמנו השיפוטי של בית המשפט אלא גם את הצורך להעיד עדים, ובעיקר את המתלוננת, בת זוגו לשעבר של הנאשם.

אינני מתעלמת מהעובדה כי בעניינו של הנאשם ניתן תסקיר התאמה לבית משפט הקהילתי, אך בטרם הספיק הנאשם לעבור לבית המשפט הקהילתי הוא שב וביצע עבירה דומה, בגינה נעצר עד תום ההליכים.

הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו לעבור לבית המשפט הקהילתי, ומעברו הפלילי, הכולל 4 הרשעות קודמות, חלקן בעבירות דומות, עולה כי הענישה שהוטלה עליו בעבר, לרבות מאסר על תנאי לא הרתיעו.

זאת ועוד, הנאשם ביצע את העבירות נשוא התיק האחרון, כאשר שני משפטים פליליים, אחד בגין עבירות דומות, מתנהל נגדו וכאשר מאסר על תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים, תלוי ועומד נגדו.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין כל העבירות שביצע, כדלהלן:

א.  7 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, כדלקמן:

- מיום 30.11.22 ועד ליום 1.12.22 (מעצר במסגרת ת"פ 29646-01-23).

- מיום 29.1.23 ועד ליום 2.2.23 (מעצר במסגרת תיק המוביל).

- מיום 6.4.24 ועד היום (מעצר במסגרת ת"פ 27386-04-24).

ב. אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 71997-05-23 באופן ש- 4 חודשים יהיו במצטבר לעונש שהוטל בתיק זה וחודשיים בחופף. מצאתי לחפוף חלק מהתנאי על מנת לעודד את הנאשם להשתלב בטיפול. סה"כ הנאשם ירצה 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו כמפורט לעיל.

ג. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

לא מצאתי בנסיבות תיק זה לגזור על הנאשם עונש של קנס.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, י"ח סיוון תשפ"ד, 24 יוני 2024, במעמד הצדדים.