בהמשך פנה המתלונן שמאלה לרחוב שדליץ בעכו. הנאשמים שנסעו בנתיב ממול הבחינו ברכבו של המתלונן, הנאשם 2 ביצע סיבוב פרסה לפני רכב המתלונן ונסע לפניו, עצר את רכבו בצד הדרך, המתין שרכבו של המתלונן יחלוף על פניו, ואז המשיכו בנסיעה בעקבות המתלונן. המתלונן הגיע לביתה של עליזה, עצר את רכבו בחניה סמוך למדרכה, ומיד לאחר מכן הגיעו שני הנאשמים במהירות ברכבם ועצרו בסמוך לרכבו של המתלונן.

המתלונן יצא מרכבו, ניגש לכיוון רכבם של הנאשמים, פתח את דלת הנהג (הנאשם 2) וניגש לדלת הנאשם 1. מיד לאחר מכן, יצאו שני הנאשמים מהרכב והחלה קטטה בין הצדדים, כאשר הנאשם 2 היכה את המתלונן בפניו ובגופו באמצעות אגרופיו, ונאשם 1 הכה אותו באגרופיו בגבו ובמקומות נוספים בגופו. בתגובה אביו של המתלונן,ברוך, התקרב אל הנאשמים ומשך את נאשם 1 לאחור בחוזקה כשהוא אוחז בצווארו זאת על מנת למנוע ממנו להמשיך ולתקוף את המתלונן, וגרם לנאשם 1 לשריטות בצווארו. בשלב זה שלף נאשם 1 מספריים מכיס מכנסו ודקר את המתלונן ארבע דקירות בגבו ודקירה אחת בפניו. מיד לאחר מכן, ומשהתחיל המתלונן לדמם, ברחו האשמים מהמקום ונמלטו ברכבם.

כתוצאה ממעשיו של נאשם 1 נגרמו למתלונן שבר עם תזוזה של פרגמנטים בקשת אחורית של צלע 10 ממין מלווה בהמטומה קטנה מסביב, קרע קטן בסגמנט 6 של הכבד באורך כ- 1.5 ס"מ לתוך פרנכימת הכבד, סימני פצע מלווים בהמטומה ואמפיזמה תת עורית בדופן בית החזה אחורי מימין במיקום אינפרה סקפלור, חזה אוויר קטן מימין, פצע דקירה שטחית בפנים ו-4 דקירות בגב אמצעי. המתלונן הובהל לבית החולים באמצעות אמבולנס שם טופל בשטיפות מרובות והדבקת הפצעים.

תסקיר שירות המבחן

4. בתסקיר שירות המבחן פורטו בהרחבה נסיבותיו האישיות של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם מתקשה להכיר בהתנהלותו הבעייתית ובבחירותיו להתמודד עם קשייו שלא באופן אלים ותוקפני, ומתקשה לבטא תחושות של בושה וחרטה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מבטא אמפתיה כלפי המתלונן והפגיעה בו, כי קיימים אלמנטים של אכזריות וקושי בוויסות דחפים במהלך קבלת החלטות רציונאליות במצבי לחץ. שירות המבחן עוד התרשם כי הנאשם מביע צער על הימשכות ההליך המשפטי והמחירים האישיים שנאלץ לשלם. כגורמי סיכון, שירות המבחן מנה את קשייו של הנאשם לתפקד באופן תקין ומסתגל במסגרות השונות בחייו, את התנהלותו הכלכלית חסרת האחריות לאורך השנים, את אורח החיים התמכרותי שמנהל מגיל צעיר, חוסר נכונותו לערוך הליך גמילה, והיעדר יכולתו להציב לעצמו גבולות פנימיים. כגורמי סיכוי, שירות המבחן שקל את העובדה כי כיום הנאשם ממוקד בפרנסתו ובניסיון להחזרת החובות הכלכליים שצבר. במכלול השיקולים, שירות המבחן סבר כי קיימים גורמי סיכון משמעותיים להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד. לאור כל האמור לעיל, ועל רקע עמדתו הקורבנית של הנאשם, קשייו להכיר בחומרת מעשיו ובנזקים שהסב למתלונן, וחומרת העבירות, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית או שיקומית העשויה להפחית מהסיכון להישנות עבירות דומות. בהתאם, הומלץ על הטלת מאסר בפועל לצד תשלום פיצוי למתלונן ומאסר מותנה. בנוסף בשל גילו וריבוי צרכיו הומלץ לשקול לשלבו בבית כלא שיקומי טיפולי.

ראיות המאשימה לעונש

5. המאשימה הפנתה למסמכים רפואיים של נפגע העבירה.

טיעוני המאשימה לעונש

6. המאשימה בטיעוניה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הפנתה לפגיעה בערכים המוגנים שעניינם שמירה על ביטחונו ושלומו של המתלונן וכל אדם באשר הוא, שמירה על ביטחון הציבור, שלמות הגוף וקדושת החיים. בכל הקשור לנסיבות ביצוע העבירות, ציינה כי אמנם האירוע החל לאחר דין ודברים עם המתלונן בשלב הראשוני, אולם, אין להתעלם מכך כי הנאשמים בחרו לנסוע אחרי המתלונן, וכי הנאשם הוא הדוקר בפועל . ציינה כי משיכת הנאשם בצווארו על ידי אביו של המתלונן נועדה למנוע ממנו להמשיך ולתקוף את המתלונן, והנאשם בתורו שלף ממכנסיו מספריים ודקר את המתלונן. ציינה לחומרה כי הנאשם היה יכול לחדול ממעשיו, אך הוא לא עשה כן, גם לא לאחר שדקר את המתלונן פעם אחת, והמשיך ודקר אותו עוד מספר דקירות נוספות ולמעשה מעשיו הופסקו רק לאחר שהמתלונן החל לדמם. הדגישה את הנזק הפיזי שנגרם למתלונן כתוצאה מהדקירות והפנתה למסמכים הרפואיים, מהם עולה כי המתלונן נזקק לטיפול רפואי, כמפורט בכתב האישום המתוקן. הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם אינו לוקח אחריות על ביצוע העבירות, וכי קיימים גורמי סיכון משמעותיים בעניינו וקיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד. בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנתה לגילו הצעיר של הנאשם, והעדר עבר פלילי. באשר למדיניות הענישה, הפנתה לפסיקה רלוונטית, וטענה למתחם עונש הולם שנע בין 20 ועד ל 48 חודשי מאסר בפועל. במכלול הנסיבות, ביקשה למקם את עונשו של הנאשם ברף הבינוני תחתון של המתחם . בנוסף ביקשה להטיל עליו עונש מאסר מותנה ופיצוי כספי לטובת המתלונן.

טיעוני ההגנה לעונש

7. ב"כ הנאשם, הפנה לתיקון המהותי בכתב האישום, לכשלים הראייתים בתיק, להודאת הנאשם שהביאה לחיסכון בשמיעת יתר העדים ולחיסכון בזמן שיפוטי, ולשיתוף הפעולה של הנאשם עם היחידה החוקרת. עוד הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, בין היתר הפנה למצבה הבריאותי הקשה של אמו העדר דמות אבהית, ומצבה הכלכלי הקשה. ביקש להתחשב בתקופת המעצר הארוכה מאחורי סורג ובריח בה הנאשם היה נתון, בתקופה בה היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, בהמשך התקופה בה היה נתון במעצר בית מלא, ועד היום במעצר בית חלקי. בכל הקשור לנסיבות ביצוע העבירות, הפנה לחלקו המשמעותי של המתלונן, כאשר לשיטתו המתלונן הוא זה שיזם את האירוע, ניגש לרכב בו נסעו הנאשמים, ופתח את דלת רכבם. ציין כי מדובר באירוע שאינו מתוכנן שהתגלגל ויצא משליטה, והדגיש כי הנאשם פעל ממצוקה ולחץ בהן היה שרוי, וזאת לאחר שנחנק על ידי אביו של המתלונן ואף נחבל באופן משמעותי בצווארו, ורק אז הוציא מספריים ששימשו אותו לעבודה מכיסו ודקר את המתלונן, הכל כאשר לא הייתה לו כל כוונה מראש להשתמש בהם. באשר לאמור בתסקיר שירות המבחן, ציין כי המלצתו הסופית של שרות המבחן אינה מביאה בחשבון את התמונה הכוללת של האירוע ותרומתו של המתלונן, והסביר כי עמדת הנאשם באשר להליכי שיקום נובעת מהעדר אמון וקושי ביצירת קשר עם גורמי הטיפול על רקע נסיבות חייו הקשות, והעובדה שהנאשם חווה את האירוע ככזה שהחל ביוזמת המתלונן .בכל הקשור למדיניות הענישה, חלק על המתחם לו טענה המאשימה, הפנה לפסיקה רלוונטית, וביקש לקבוע מתחם עונש הולם אשר נע בין 6 ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל, ובמכלול הנסיבות ביקש להסתפק בתקופת המעצר בה היה הנאשם נתון עד היום, ולחילופין למקם את עונשו בתחתית המתחם.

8. הנאשם עצמו הצטער על ביצוע העבירות. ציין כי הוא נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי. הביע חרטה והסביר כי פעל מתוך מצוקה. עוד ציין, כי כיום הוא מצוי במעצר בית חלקי, עושה מאמצים עצמיים להשתקם, וביקש להתחשב בו.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

9. פרק ו' סימן א' 1 לחוק העונשין דן בהבניית שיפוט הדעת השיפוטי בענישה (סעיפים 40א-טו) וקובע בין היתר, כי העיקרון המנחה בגזירת הדין הינו עקרון ההלימה, קרי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשמה של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטלים עליו (ס' 40 א).ראשון השיקולים הוא הלימה ואחריו שיקום, הגנה על שלום הציבור, הרתעה אישית, והרתעת הרבים. בשלב ראשון יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, אשר נגזר מחומרת העבירה ונסיבות ביצועהּ, הערך החברתי עליו יש להגן, מידת הפגיעה בערך זה, ומדיניות הענישה הנהוגה ביחס לאותה עבירה.

הערכים החברתיים עליהם יש להגן

10.בכל הקשור לעבירות אלימות, פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה סתם, הנאשם פגע בשורה של ערכים חברתיים החיוניים לתפקודה של החברה והתפתחותה, בהם, ביטחונו, שלומו, כבוד האדם והזכות להגנה על שלמות גופו וחייו של האדם - זכות יסוד מקודשת שאין להתיר לאיש לפגוע בה (ע״פ 6310/14 פלוני נ׳ מדינת ישראל ). לא בכדי בית המשפט העליון חזר ועמד על חומרתן של עבירות האלימות בע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן נאמר בין היתר כי: "יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להילחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד". בתי המשפט בפסיקתם באירועי אלימות חזרו והדגישו את הצורך בתגובה עונשית הולמת כנגד מי שמעורב במעשי אלימות. ראו לעניין זה את דברי כבוד השופט ג'ובראן בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נגד פלוני : "תופעה נוראה זו של אלימות קשה וחסרת רחמים אשר פשתה בארצנו כאש בשדה קוצים מחייבת את כל הגורמים לתת ידם למלחמת חורמה. האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו". ובעבירות אלימות המערבות שימוש בכלי נשק קר או חם, בפרט אפנה לע"פ 5980/15 מדינת ישראל נ' זדה, שם נאמרו הדברים הבאים: "חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם התופעה של יישוב סכסוכים בדרך של אלימות, המלווה לעיתים אף בשימוש בנשק קר או חם. תופעה זו חותרת תחת הסדר החברתי ופוגעת בערך היסוד בדבר זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף". בית המשפט העליון אמר לא פעם את דברו ביחס לעבירות אלימות: "נוהגם של מקצת אנשים ליישב חילוקי דעות ביניהם במוטות ברזל, בקרשים ובסכינים, נוהג מגונה הוא, ראוי הוא לתגובה קשה של בתי-המשפט, תת-תרבות הסכין, כפי שאמרנו לא אחת, דינה כי תעקר, והעושים יענשו בכל חומרת הדין. יצא הקול מבית המשפט וידעו הכל כי הנועץ סכין בגופו של הזולת יסגר בבית-האסורים לתקופות שנים" (ע"פ 259/97 בשתאווי סובחי נ' מדינת ישראל).

נסיבות ביצוע העבירות

11.נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה במסגרת תיאור עובדות כתב האישום המתוקן. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו מרכזי.

12. הנאשמים בעקבות פנייתו של המתלונן אליהם במהלך הנסיעה (עובדה שלא צוינה בכתב האישום אך מוסכמת על המאשימה) שינו מסלול נסיעתם ונסעו בעקבות המתלונן, ועצרו את רכבם בצד רכבו, המתלונן ניגש לדלת רכבם ופתח את דלת הנהג (דלתו של הנאשם 2) וכתוצאה מכך החלה הקטטה, במהלכה השניים תקפו את המתלונן. בשלב מסוים היה זה אביו של המתלונן שבא לסייע לו ומשך את הנאשם 1 לאחור תוך אחיזה בצווארו. בשלב זה הנאשם 1 שלף מספריים מכיס מכנסיו, ודקר את המתלונן 4 דקירות בגבו ודקירה אחת בפניו.

13. השימוש במספריים לצורך תקיפת המתלונן מהווה נסיבה מחמירה ומשמעותית, בין היתר נוכח פוטנציאל הנזק הרב שעלול להיגרם משימוש בנשק קר, ואשר במקרה זה אף התממש. בנוסף יש בכך כדי להצביע על אכזריות ונחישות מה בפרט, שמדובר במספר דקירות. במעשיו הנאשם יכול היה בנקל לגרום למתלונן לחבלות קשות בהרבה, ורק במזל האירוע לא הסתיים עם תוצאות קשות עוד יותר. ניתן רק לשער את רגעי הפחד והאימה אותם חש המתלונן בזמן שנדקר ועד הגעתו לבית החולים. מדובר בחוויה טראומטית שמן הסתם תלווה אותו גם בעתיד.

הנאשם הינו אדם בגיר אשר הבין את הפסול שבמעשיו ואת השלכותיהם, יכול היה לחדול ממעשיו בכל עת אך הוא לא עשה כן. בנוסף לא מתקיימת בעניינו קרבה לסייג לאחריות פלילית. מעשיו של הנאשם מלמדים על תעוזה ומסוכנות.

לחומרה תצוין העובדה שהנאשם נמלט מהמקום מבלי לעמוד על תוצאות מעשיו ומבלי לסייע למתלונן.

14. כתוצאה ממעשיו של הנאשם 1, נגרמו למתלונן הפציעות כמפורט לעיל. מדובר בפציעות משמעותיות שהסבו למתלונן כאב ונזק, וחייבו התערבות טיפולית בבית החולים.

15. עם זאת, אין להתעלם מהאירועים שקדמו לתקיפה, ובפרט העובדה שהיה זה המתלונן שניגש לרכבם של הנאשמים, ומיוזמתו פתח את דלת הנהג כאשר הנאשמים יושבים ברכבם.

בנוסף, אין מחלוקת כי לא מדובר באירוע מתוכנן, והמספריים שהיו בכיסו של הנאשם 1 שימשו אותו לצורכי עבודתו, ועם יציאתו מהרכב הוא לא התכוון לעשות בהם שימוש, ורק לאחר שאביו של המתלונן חנק אותו מאחור, הוא הוציא את המספריים ודקר את המתלונן. בהקשר זה אפנה לחבלות המשמעותיות בצווארו של הנאשם 1 המלמדות על עצמת האחיזה/חניקה אותה הוא חווה.

16. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה מצויה ברף חומרה בינוני.

מדיניות הענישה והפסיקה הנהוגה

17.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר משמעותיים. ברע"פ 1601/14, נדב פרץ נ' מדינת ישראל דובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין מזויין ותקיפה סתם, בכך שעל רקע ויכוח תקף את המתלונן באופן שדחף אותו והשליך אבן לעברו. בהמשך, היכה בפניו של המתלונן באמצעות בקבוק זכוכית. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן שני פצעים סביב העין וחתך אלכסוני באזור כף היד, אשר הצריך תפירה. על הנאשם הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו. בעפ"ג (מחוזי מרכז) 11173-04-12יצחק נביאן נ' מדינת ישראל הנאשם נעדר עבר פלילי הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית, בכך שבמהלך ויכוח, היכה את המתלונן מספר פעמים בצווארו, המתלונן בתגובה שבר בקבוק זכוכית על ראשו של המערער אשר מצידו לקח בקבוק זכוכית והיכה באמצעותו בראשו של המתלונן. השניים הובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי, ולאחריו, בעט הנאשם במתלונן 10 בעיטות ברכב ודקר אותו באמצעות חפץ חד בירך שלוש פעמים, דקירות שהצריכו תפירה. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה. בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 16509-11-12 ישראל בונפיטו נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, בכך שקפץ על המתלונן, כשהוא דוקר אותו באמצעות אולר בעורפו ותוך שהוא גורם לו פצע של כסנטימטר בעורפו ושריטה היקפית בצוואר. על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר. ערעור על חומרת העונש נדחה. ברע"פ 2335/21 פלוני נ' מדינת ישרא הנאשמת הורשעה בעבירות של איומים ופציעה בנסיבות מחמירות, בכך שאחזה בחולצת המתלוננת סמוך לצווארה ושרטה אותה בפניה ובבית החזה, באמצעות סכין שהחזיקה. נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל. על הנאשמת הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור. ברע"פ 5655/13 טל עמרם נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין נושא נשק קר, בכך שתקף את המתלונן וחבט בראשו באמצעות בקבוק משקה. לאחר מכן הטיח את הבקבוק השבור בפניי המתלונן וגרם לו לחתך עמוק של כ-10 ס"מ בפניו, קרוב לאוזנו, בגינו נזקק לטיפול רפואי בבית חולים.נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעור על קולת העונש התקבל באופן שנקבע כי מתחם העונש צריך לנוע בין 9 ועד 24 חודשי מאסר בפועל, ועונשו הועמד על 12 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה. בעפ"ג 45224-11-17 יעקוב נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בפציעה תוך שימוש בסכין יפנית, כשפצע את אחיינו וגרם לו חתך באורך 15 ס"מ. נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 10 ל-ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם הוטלו 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור על חומרת העונש התקבל באופן שניתן משקל לסולחה שנערכה בין הצדדים והמלצת שירות המבחן, ובהתאם עונשו של הנאשם הופחת ל-10 חודשי מאסר בפועל. ברע"פ 6817/22 פריג' נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות , בכך שעל רקע סכסוך חניה מתמשך דקר את המתלונן בסכין בכף ידו . נקבע מתחם ענישה הנע בין 24-10 חודשי מאסר. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו. ברע"פ 1529/20 אל סייד נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של איומים, פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין בכך שסבר שהמתלונן נקט באלימות נגד אחיו, בתגובה איים עליו ולאחר ויכוח ביניהם, דקר אותו באזור המפשעה ובידיו. נקבע מתחם ענישה הנע בין 10 ועד ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם נעדר עבר פלילי הוטלו 11 חודשי מאסר. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.ברע"פ 7145/15 אלמו אנגואץ' נ' מדינת ישראל הנאשמת הורשעה בפציעה בנסיבות מחמירות, בכך שהניפה סכין לעבר פני המתלוננת, פגעה בלחייה ונגרם לה חתך עמוק ומדמם. על הנאשמת הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש התקבל וזאת מפאת היותה של הנאשמת בהיריון, ועונשה הוקל ל- 4 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה. ברע"פ 4574/17 חמד אבו עראר נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות איומים ופציעה כשהעבריין מזוין, בכך שדקר את המתלונן בסכין במספר מוקדים בגופו. המתלונן איבד את הכרתו פונה לבית חולים. נגרמו למתלונן פצע באורך 4 ס"מ באמה, פצע באורך 2 ס"מ בירך ופצע בבטנו. על הנאשם הוטלו 15 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי. ערעור על חומרת העונש ובקשת רשות ערעור נדחו. ברע"פ 3682/22 גולן נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים בכך שעל רקע חשד שהמתלונן גנב ממנו סקטבורד, איים על המתלונן שיהרוג אותו, בעט בו , הכה אותו באגרופיו, שלף אולר והצמידו לאוזן המתלונן באופן שגרם לו חתך שטחי בקרקפת ושריטות מאחורי האוזן. נקבע מתחם ענישה שנע בין 9 ל- 20 חודשי מאסר. על הנאשם הוטלו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו תוך שבית המשפט העליון ציין כי המתחם מקל במידה מה.

18.המאשימה הפנתה למספר פסקי דין כאשר מתחמי הענישה נעים בין 15 חודשים ועד ל-36 חודשי מאסר, והעונשים שהוטלו נעים בין 15 ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

19.ההגנה הפנתה למספר פסקי דין כאשר מתחמי הענישה נעים בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל, והעונשים שהוטלו נעים בין צו מבחן ושל"צ בעקבות מסטייה מהמתחם בשל שיקולי שיקום ועד ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם בתיק זה

20.העונש המרבי הקבוע ביחס לעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות הוא 6 שנות מאסר, וביחס לעבירת תקיפה סתם העונש המרבי הוא שנתיים מאסר בפועל.

21.לאחר ששקלתי את חומרת העבירות, נסיבות ביצועּן כמפורט לעיל, הערכים החברתיים עליהם יש להגן, מידת הפגיעה בהם והפסיקה הנהוגה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם צריך לכלול ביחס לנאשם 1 רכיב של מאסר בפועל שלא יפחת מ- 14 חודשים ולא יעלה על 24 חודשים בצד עונשים נלווים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

22.לקולה אני מביא בחשבון את הודאת הנאשם, את החסכון בזמן שיפוטי (הגם שנשמע חלק משמעותי מעדי התביעה לרבות עדות המתלונן ואביו), את נסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מטיעוני ההגנה ומתסקיר שירות המבחן, את תקופות מעצרו מאחורי סורג ובריח מיום 27.07.22 ועד ליום 29.05.23 ומיום 01.11.23 ועד ליום 22.11.23 ואשר מסתכמות בכמעט 11 חודשים (כידוע תנאי מעצר קשים מתנאי מאסר), התקופה בה היה עצור באיזוק אלקטרוני מיום 29.05.23 ועד ליום 01.11.23, תקופת מעצר הבית מלא מיום 22.11.23 ועד ליום 17.04.24, ובהמשך במעצר בית בתנאים מגבילים עד היום.

בנוסף יש להביא בחשבון כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ולמעשה מדובר בהסתבכותו הראשונה בפלילים.

23.לחומרה, יש להביא בחשבון את גורמי הסיכון המשמעותיים להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד כמפורט בתסקיר שירות המבחן, והיעדר המלצה שיקומית.

24.בכל הנוגע לקביעת העונש בתוך המתחם, במכלול הנסיבות, אני סבור שנכון להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה המתקרבת לתחתית המתחם.

25.אשר לגובה הפיצוי הכספי, מובהר שאין בו כדי ללמד על גובה הנזקים שנגרמו למתלונן. מדובר בפיצוי עונשי שמטרתו בין היתר הכרה בפגיעות שנגרמו לו.

26.לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

אני גוזר על הנאשם 1 מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 25.07.22 ועד ליום 29.05.23 ומיום 01.11.23 ועד ליום 22.11.23.

אני גוזר על הנאשם 1 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם 1 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים, עבירת אלימות מסוג עוון ויורשע בגינה.

הנאשם 1 ישלם למתלונן מר אור אלקלעי (עד תביעה מס' 1) פיצוי כספי בסך של 5,000 ₪.

הפיצוי ישולם עד ליום 10.02.25.

יש לשלם את סכום הפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות". מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-******* (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ה, 13 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים.