הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בביצוע עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, בניגוד לסעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"), ועבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום המתוקן:

במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת נשואים זה לזו, אך פרודים.

באותה עת, המתלוננת התגוררה בדירה ברח' האיטלקים בחיפה (להלן: "הדירה" או "המקום") יחד עם נכדתה הקטינה ילידת שנת 2010 (להלן: "הקטינה").

בתאריך 9.7.24, במסגרת ה"ט 22209-07-24, ניתן צו שנועד להגן על המתלוננת מפני הנאשם, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, על ידי כב' השופט ט' פפרני, אשר לפיו נאסר על הנאשם למשך 3 חודשים, בין היתר, להיכנס לדירה בה מתגוררת המתלוננת, להימצא במרחק הקטן מ-250 מ' מהדירה ו/או המתלוננת בכל מקום בו היא נוהגת להימצא בקביעות, להתנהג באלימות מילולית/פיזית כנגד המתלוננת ובני משפחתה ו/או לאיים על המתלוננת בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים, ו/או לבלוש אחר המתלוננת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה, ומעשיה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת ו/או ליצור עם המתלוננת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, ליצור כל קשר ו/או להטריד את המתלוננת ובני משפחתה, הן בדירה והן בעבודה, בכל דרך ובכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות, לבצע הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק איסור הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001, להוציא מיטלטלין כלשהם מהדירה, לשאת או להחזיק נשק (להלן: "צו ההגנה").

בתאריך 4.10.24, סמוך לשעה 19:10, במקום, בנוכחות הקטינה, דפק הנאשם על דלת המקום, ובתגובה המתלוננת פתחה מעט את דלת המקום, ואמרה לנאשם שאין בכוונתה לפתוח את הדלת וכי בכוונתה להתקשר למשטרה.

בהמשך, לאחר שהנאשם נכנס לתוך המקום, שם הנאשם את ידיו על גרונו בצורה של חניקה ואיים על המתלוננת באומרו לה: "זה בית שלי, אני בניתי את הבית הזה אבן אבן, אם לא תפתחי לי את הדלת, אני אפגע אותך".

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם הכולל הרשעה אחת בגין עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, הסגת גבול פלילית וניסיון לגניבה, (טע/2).

עוד הגישה המאשימה את כתב האישום, הכרעת דין וגזר הדין בת"פ 30904-01-24 מיום 29.9.24 בו הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן 3 חודשים (טע/3) שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי.

ב"כ הנאשם הגישה מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם (טע/4).

טיעוני הצדדים:

המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הנאשם במעשיו פגע בערכים שעניינם שמירת תוקפם של צווים הניתנים על ידי הערכאות המוסמכות שתכליתם הגנה על אדם, וכן נפגעו ערכים של שלמות גופה ונפשה של המתלוננת.

עוד נטען, כי יש לראות חומרה בכך שעבירות האלימות בוצעו בתוך המשפחה, ובתוך ביתה של המתלוננת - מקום מבצרה.

המאשימה הפנתה לפסיקה וביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מס' חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בצירוף מאסר על תנאי וקנס.

לטענת המאשימה לחובת הנאשם הרשעה אחת הכוללת, בין היתר, עבירה של הפרת צו שנועד להגן על אדם, בגינה הוטל עליו מאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי.

לאור האמור, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר שלא יפחת מ-10 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר לעונש שיוטל, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם יליד שנת 1961, נשוי למתלוננת מזה 40 שנה, אב למשפחה, אשר לאורך השנים עבד ופרנס את בני משפחתו.

עוד נטען, כי יש להתחשב במצבו הרפואי של הנאשם (טע/4), אשר לקה לפני מספר שנים באירוע מוחי, וכתוצאה ממנו הוא סובל משיתוק בחצי מגופו, דבר שהשפיע על כל תחומי חייו, לרבות על מערכת היחסים בינו למתלוננת.

ב"כ הנאשם הוסיפה וטענה כי הנאשם הגיע ממשפחה נורמטיבית ומכובדת, הוא נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה, וכי נעשה ניסיון על ידי בני המשפחה להביא את בני הזוג לשלום בית.

עוד נטען כי הנאשם עצור עד תום ההליכים בתנאים קשים החל מיום 4.10.24, כאשר הוא נעזר בתומך.

ב"כ הנאשם טענה כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר קצר שיכול ויבוצע בעבודות שירות.

מאחר ומצבו הרפואי של הנאשם לא מאפשר לו לבצע עבודות שירות, ביקשה ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, ולהפעיל את המאסר על תנאי בחופף לעונש שייגזר, בצירוף מאסר על תנאי מרתיע.

דברי הנאשם:

הנאשם הצטער על מעשיו וביקש מבית המשפט להתחשב בו בעת גזירת העונש.

בנו של הנאשם ביקש לומר מספר מילים טרם גזירת עונשו של אביו, ואמר כי הוא לעזור לנאשם וברצונו לעשות שלום בית בינו ובין המתלוננת. עוד תיאר בנו של הנאשם כי אביו לאורך השנים תמך במשפחה, וכי ברצונו להחזירו למוטב.

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע בביצוע שתי עבירות, אשר בוצעו ברצף אחד כלפי המתלוננת ועל כן בהתאם למבחן "הקשר ההדוק", כפי שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)), מדובר באירוע פלילי אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם.

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם, בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. לפי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירת האיום הם שלוות נפשו של הקורבן, ובעקיפין גם חופש הפעולה והבחירה שלו. הדברים נכונים, ביתר שאת, כאשר מדובר באיומים כלפי בת זוג.

בנוסף, מביצוע עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, נפגעו ערכים חברתיים של כיבוד שלטון החוק וסדרי משטר תקינים.

בחינת נסיבות ביצוע העבירות:

הנאשם הפר הפרה בוטה צו הגנה, שניתן על ידי בית המשפט ואשר נועד להגן על המתלוננת מפני הנאשם, עת שהגיע לדירתה ונכנס פנימה. אם לא די בכך, איים הנאשם על המתלוננת ואמר כי יפגע בה.

הגעתו של הנאשם לדירתה של המתלוננת, הוא מעשה מתוכנן והוא עשה זאת על אף שידע על קיום הצו האוסר עליו להגיע לבית, כאשר האיום שהשמיע הנאשם נראה כי נאמר בלהט הרגע.

כתוצאה ממעשי הנאשם אומנם לא נגרם נזק פיזי, אבל בוודאי נגרם מפח נפש וחרדה למתלוננת, כאשר הנאשם על אף קיומו של הצו הגיע לדירה ואיים לפגוע בה.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: נוכח נסיבות ביצוע העבירות, שבוצעה כלפי אשת הנאשם בביתה, כאשר הנאשם מפר צו הגנה ומשמיע כלפיה דברי איום מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות איומים ועבירת צו שנועד להגן על אדם:

·  ברע"פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.4.2021), אליו הפנתה המאשימה, נדחתה בקשתו של המבקש, אשר הורשע בעבירה של הפרת צו שנועד להגן על אדם. המבקש הגיע למקלט לנשים מוכות שם שהתה פרודתו, עלה על גג הסמוך למקלט יחד עם אדם אחר, וקרא לעבר ילדיו וזאת תוך הפרת תנאי שחרור שאסרו עליו, בין היתר, להתקרב למתלוננת. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודות שירות וגזר על הנאשם 21 ימי מאסר כאורך מעצרו, לצד ענישה נלוות. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל, ובית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לבצע בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות. בקשת ערעור שהוגשה על ידי הנאשם כאמור נדחתה.

·  בעפ"ג (תל אביב) 62811-11-14 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.15) המערער הורשע על סמך הודאתו בשני אישומים שעניינם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק ועבירת איומים. העבירות בוצעו כלפי גרושתו של המערער. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 חודשי מאסר בפועל ל-9 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושתו 6 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר על תנאי בן 6 חודשים חלקו בחופף, כך שעל המערער הושתו לרצות סה"כ 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה.

·  בעפ"ג (חיפה) 33154-05-14 יוסופוב נ' מדינת ישראל (26.6.14) המערער הורשע בביצוע שתי עבירות איומים כלפי גרושתו. המערער שלח מסרון ממכשיר טלפון נייד שברשותו אל מכשיר טלפון נייד השייך לגרושתו, ובו נכתב: "אני אוריד לך את הראש זונה". במועד נוסף, שלח המערער אל המכשיר הנייד של גרושתו הודעה ובה כתב בין היתר: "ותדעי שאם תפני אלי אני אבוא אליך עד לעבודה וישפיל אותך ליד כל האנשים, ואם זה לא יעזור אז נעבור לחנן ונסדר לו את הצורה וגם לך". בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושתו 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי. ערעור על חומרת העונש שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

·  בעפ"ג 40105-03-16 מדינת ישראל נ' שי אליבליה (8.5.17) הנאשם הורשע על סמך הודאתו בביצוע שתי עבירות איומים כלפי בת זוגו. בין המשיב לבין המתלוננת, עמה היה בקשר רומנטי התקיימה שיחת טלפון. במהלך דין ודברים בשיחת הטלפון, איים המשיב על המתלוננת כי "יפוצץ לה את הפנים, ישבור לה את השיניים ויחפשו את חלקי גופה בכל ירושלים". כמו כן, איים על המתלוננת כי יגיע לבית אחותה ויעשה כך גם לה. כעבור מספר ימים, בביתם של בני הזוג ועל רקע ויכוח ביניהם, איים המשיב פעם נוספת על המתלוננת באומרו כי "יהרוג אותה ויטפל בה, היא לא תחזור הביתה והוא ימרר לה את החיים". נקבע כי מתחם העונש ההולם, נע בין עונש שאינו כולל מאסר, ובמקרים מתאימים אף אינו כולל הרשעה, לבין מאסר למספר חודשים, אשר יכול שירוצה בעבודות שירות. בית משפט קמא על המשיב ארבעה ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, כך שהמשיב לא נדרש לשאת עונש מאסר נוסף, מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, וכן קנס כספי בסך 1,500 ₪. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה.

·  בת"פ 5791-01-20 מדינת ישראל נ' אסולין (20.12.21), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים, בביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד ואיומים. הנאשם הגיע לבית, כעס וטען כי הבית אינו נקי והכיור מלא בכלים והשליך שתי צלחות זכוכית. במועד אחר צפו הנאשם והמתלוננת בתוכנית טלוויזיה בביתם, אודות אישה שנרצחה על ידי בעלה. אז, אמר הנאשם למתלוננת כי האישה היא האשמה ו"נשים מביאות את הגברים לעשות את זה". נקבע כי מתחם העונש ההולם נע מעונש מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית (ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה (עפ"ג 20700-01-22).

לאור כל האמור לעיל, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בעניינו של נאשם זה לא מצאתי כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקה חריגה ממתחם העונש אשר קבעתי לעיל לא לחומרא ולא לקולא.

אשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

שקלתי לקולא את העובדה כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בהזדמנות הראשונה במסגרת הליך מוקד, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. בהודאתו, חסך הנאשם מן המתלוננת את הצורך להעיד בבית המשפט, וכך גם חסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט.

בנוסף לקחתי בחשבון את מצבו הרפואי של הנאשם, הסובל משיתוק חלקי בעקבות אירוע מוחי (טע/4), כך שתנאי מעצר הקשים לכל אדם, מקשים עליו עוד יותר.

בנוסף נתתי משקל לדברי בנו של הנאשם, המעוניין לסייע לאביו עם שחרורו.

הנאשם בן 63, ולחובתו הרשעה קודמת אחת בגין עבירות דומות מחודש ספטמבר 2024. על הנאשם הוטל עונש צופה פני עתיד של מאסר על תנאי, אך הוא לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו וחזר על ביצוע עבירה דומה, חרף מאסר על תנאי המרחף מעל ראשו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים, כדלהלן:

א.  3 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 4.10.24.

ב. אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 30904-01-24 באופן שחודשיים יהיו במצטבר וחודש בחופף לעונש שהוטל בתיק זה, כך שסך הכל על הנאשם לרצות 5 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו מיום 4.10.24.

ג. מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

בנסיבות תיק זה לא מצאתי מקום להשית עונש של קנס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025, במעמד הצדדים.