4. לגופם של דברים, הסנגוריה לא הצביעה על נסיבות חדשות מההחלטה המקורית המצדיקות שינויה בעת הזו. ההפך הוא הנכון. בדיון הראשון בתיק עמד בפני בית המשפט נאשם שכלל לא הסכים לבחון אפשרות ייצוג ואף לא ייעוץ. נכון להיום, נראה כי הנאשם מבין טוב יותר את הקשיים הניכרים הקיימים באי הבנתו את סדרי הדין והראיות ובתקשורת בלתי אמצעית מול הפרקליטות. לראיה, הנאשם עצמו ביקש בדיון היום כי הסנגור המלווה ימשיך במלאכתו (עמוד 26 שורות 28-29 לפרוטוקול). לכך יש להוסיף כי בדיון הקודם הנאשם גם הסכים כי הסנגור ייצג אותו באופן מלא במסגרת ההליכים המקדמיים, כפי שפורטו לעיל. עוד ציין הנאשם, כי אי ההסכמה לייצוג בשלב זה אינה נוגעת לסנגור הספציפי שמונה (עמוד 26 שורה 20 לפרוטוקול), כי אם לחוסר אמון כללי שנוצר משלבים קודמים של ההליך כאמור לעיל. הסנגור עצמו ציין, כי היה בקשר עם הנאשם והוא אף העביר לו מסמכים.

5. זאת ועוד, לאחר שכבר התקיימו ארבעה דיונים בפניי בנוכחות הנאשם, התחזקה התרשמותי הראשונית כי מדובר בנאשם נעדר ידע משפטי הזקוק ביותר לסיוע בהבנה ומימוש זכויותיו. זאת בפרט לאור החשדות המורכבים העומדים נגדו הנוגעים בעבירות כלכליות ובהיקפים נכבדים של מאות מיליוני שקלים, שפורטו לעיל.

6. הסנגוריה, הפנתה בעניין הנדון לע"פ 7335/05 הסניגוריה הציבורית מחוז נצרת והצפון נ' מדינת ישראל ואפי תקומי, פ''ד ס(2) 346 (2005) (להלן: "עניין תקומי"). נטען, כי באותו עניין הובהרה הבעייתיות שבמינוי סניגור מלווה ממגוון היבטים - אתיים, חוקיים, מעשיים ואחרים. עוד נטען כי פסיקת בית המשפט העליון בעניין קופר (ע"א 6922/16 קופר נ' מדינת ישראל (נבו 27.4.2021), שהוזכרה בהחלטתי הקודמת, הייתה מקרה ייחודי שכל שיש בו הוא טיעון, הגשת מסמך, ודיון בערעור. הדבר שונה בעיני הסנגוריה מניהול תיק הוכחות סבוך. לבסוף ציינה הסנגוריה, כי מבחינתה האפשרויות הן ייצוג או שחרור ממנו.

7. אכן, יש ממש בטענת הסנגוריה, כי קווי התיחום של ההסדר הנוגע לסנגור המלווה טרם הובהרו בחקיקה והם עשויים לעורר סוגיות אתיות ואחרות (ראו גם בעניין קופר, פסקה 14). עם זאת, כפי שציינה המאשימה בצדק, בתיק זה ובעת הזו, מדובר בחששות תיאורטיים בלבד. ככל שיתעוררו קשיים בית המשפט יהיה קשוב אליהם והדבר אף יוכל לסייע בפיתוח ותיחום ההסדר הערטילאי שלגביו הלינה הסנגוריה ושכאמור אומץ, בהיקף זה או אחר, בעניין קופר על-ידי בית המשפט העליון.

8. למעלה מכך. הסנגוריה טענה כי קיומם של קשיים אתיים ואחרים מהווה מקור להבחנה בין עניין קופר למקרה של קיום הליך הוכחות. ואולם, בדיון צוין כי גם אם הקשיים האתיים והאחרים ייפתרו "אנחנו לא מוכנים לקחת חלק בהליך שבו אנחנו רק צופים מהצד" (עמוד 27 שורה 29 לפרוטוקול). על פניו יש קושי בעמדה זו המציגה התנגדות גורפת למוסד הסנגור המלווה ללא תלות בתיחום אתי או אחר. נראה, כי עמדה כזו גם אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בעניין קופר, שהכירה בנסיבות בהן ניתן למנות סנגור מלווה.

9. באשר להפניה לעניין תקומי יש לציין, כי אכן הוזכרה שם המורכבות הנטענת בבקשה, ואולם כבוד השופטת בייניש, שכתבה את דעת הרוב, ציינה ביחס למוסד הסנגור המלווה כי "כשלעצמי, נוטה אני לדעה כי אכן ראוי שאפשרות כזו תישקל באופן רציני על רקע המציאות בשיטתנו ובהתאמה לה" (עניין תקומי, 360).

10. עוד הפנה בית המשפט בעניין תקומי, לנסיבות הייחודיות של אותו המקרה שאינן מתאימות למינויו של עורך דין מלווה. בין היתר צויין כי הנאשם "נשאר איתן בסירובו להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית ושב וציין כי לא ישתף פעולה עם סנגוריו ויאסור עליהם לנהל את הגנתו במשפט" (עניין תקומי, 347). כמו כן צוין כי הנאשם "אף הודיע שלא יסכים כי תיערך חקירה נגדית של עדי התביעה" (עניין תקומי, 369). מצב זה שונה לחלוטין מענייננו, כפי שפורט בהרחבה לעיל.

11. עוד טענה הסנגוריה כי המנגנון שיושם בעניין קופר נגע להליך נקודתי בערעור בבית המשפט העליון ולא בהליך הוכחות ארוך מורכב. בהקשר זה מן הראוי לציין, כי יש קושי בביצוע הכללות ביחס לסוג הליך כזה או אחר. כך למשל, יש מקרים בהם ייתכן שדווקא בהליך הוכחות ארוך הכולל עבירות מורכבות, הסיכון לפגיעה בזכויותיו של הנאשם, בהיעדר סנגור מלווה, עשוי להיות ניכר.

12. מן המקובץ עולה, כי נראה שאין מקרים רבים או תכופים בהם אדם מסרב לקבל ייצוג משפטי, אך מעוניין בסנגור מלווה (על כל פנים לא הוצגו מקרים כאלו מלבד עניין תקומי וקופר). עם זאת כאשר מתעוררים מקרים כאלו, כל מקרה נבחן לפי כלל נסיבותיו. בין היתר שוקל בית המשפט את העבירות שבכתב האישום והיקפו, מידת המורכבות של התיק, מאפייניו של הנאשם ועמדתו, ויכולתו הריאלית להגשים את זכותו להגנה במשפט פלילי בעצמו. כאמור, לא נראה שיש לקבוע מסמרות וכללים נוקשים וניתן לפתח את הנושא בפסיקה ובמקרים המתאימים, כמקובל בשיטתנו.

13. סיכומם של דברים. מדובר בתיק כלכלי מורכב. הכולל עבירות מרמה, מס והלבנת הון בשווי 390,000,000 ₪. הנאשם חשוף לעונש מאסר לא מבוטל אם יורשע וכן לחילוט רכוש. הוא מכיר באי הבנתו את סדרי הדין והראיות ומעוניין בליווי על-ידי סנגור. עם זאת הוא עומד על זכותו לייצוג עצמי. במכלול נסיבות אלו ולאור ההתרשמות מן הנאשם, מינוי סנגור מלווה נדרש כדי לאפשר לו להגשים את זכותו להגנה ראויה במשפט פלילי. ייתכן שבהמשך הדרך, כשאמונו יגדל, גם ייבחר הנאשם כי הסנגור המלווה יהפוך לסנגור מייצג. אכן, החששות שמביעה הסנגוריה קיימים. ואולם, בשלב זה הם תיאורטיים. ככל שהנסיבות ישתנו ייבחן הדבר בזמן המתאים.

14. בנסיבות המפורטות, בעת הזו, אין מקום לשנות מההחלטה שניתנה ביום 14.7.24.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ה, 20 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.