1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של עבירה בנשק (רכישה) לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין (2 עבירות), תשל"ז-1977(להלן: "חוק העונשין"), גניבה בידי עובד ציבור לפי סעיף 390+383 לחוק העונשין ועבירות בנשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(א) סיפא , 144(ב) סיפא לחוק העונשין.

2.  על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין נאשם 3 לבין הנאשמים 1 ו - 2 היכרות מוקדמת. החל מחודש אוגוסט 2021ועד חודש ספטמבר 2022 פעל נאשם 3 להשיג כדורים לנשק בקוטר 5.56, בין היתר באמצעות רכישת תחמושת מהנאשמים 1 ו- 2 ומכירתם לאחרים.

במהלך התקופה הרלוונטית, שוחח נאשם 3 עם נאשמים 1 ו- 2 ואחרים באמצעות מכשירי הטלפון שברשותם וכן דרך הוואטסאפ אודות החזקה, העברה, מכירה וקניית תחמושת. בחלק מהשיחות שוחחו הנאשמים בקודים.

באישום הראשון עולה כי ביום 28.03.2022 בעת ששירת במחנה צה"ל בשומרה, נטל נאשם 2 יחד עם אחר 2400 כדורים לנשק בקוטר 5.56 שהינם רכוש צה"ל וללא הסכמה, הכל לפי בקשת נאשם 3 ובתיאום עמו כי נאשם 2 ימכור לו את התחמושת תמורת סכום של כ - 6,000 ₪. בהתאם לכך, נטל נאשם 2 את התחמושת ונסע עמה לביתו של נאשם 3 באבו סנאן ומכר לו אותה ב 6,000 ₪.

באישום השני עולה כי החל מיום 16.05.2022 ועד ליום 18.06.2022 שירת נאשם 3 שירת מילואים פעיל במסגרת גדוד מילואים 299 ושהה באותה העת במחנה אליקים. עובר ליום 19.05.2022 ובמסגרת שירות המילואים הפעיל, נטל נאשם 3 ללא הסכמה ארבעה ארגזי מתכת (ברוסים) המכילים בסך הכל 3,960 כדורים לנשק בקוטר 5.56 שהינם רכוש צה"ל ושלל את הכדורים מצה"ל שלילת קבע כשהוא נושא ומוביל את הכדורים בלא רשות על פי דין לעשות כן. ביום 19.05.2023 בשעה 23:34 נתפסו ארגזי התחמושת ברשותו וברכבו של אחמד מקלד במעבר הביטחוני ריחן כאשר כיוון נסיעתו מכביש 596 בשטח ישראל לכיוון שטחי האזור.

בהתאם לאישום השלישי, עולה כי החל מיום 11.09.2022 ועד ליום 15.09.2022 שירת נאשם 1 שירות מילואים פעיל במסגרת חטיבת 55 בצה"ל ושהה במחנה צאלים. במסגרת השירות נטל נאשם 1 ללא הסכמה, 3 ארגזי מתכת (ברוסים) המכילים בסך הכל כ- 3,000 כדורים לנשק בקוטר 5.56 שהינן רכוש צה"ל. נאשם 1 מכר את התחמושת לנאשם 3 תמורת סכום שמוערך באלפי שקלים.

טיעוני המאשימה לעונש

3.  צוין כי תופעת החזקת ונשיאת הנשק הפכה להיות "מכת מדינה של ממש" וכי בית המשפט העליון עמד על הסכנות הגלומות בסחר בלתי חוקי בנשק (ע"פ 2251/11 מדינת ישראל נ' נפעא (04.12.2011). כמו כן הודגש הצורך להילחם למיגור התופעה (ע"פ 4439/19 מדינת ישראל נ' סובח (05.11.2019)). צוין עוד שלצורך כך יש להחמיר בענישה.

4.  ב"כ המאשימה הדגישה כי המקרה דנן עוסק בשלושה אירועים נפרדים, אשר התרחשו במועדים שונים ובהרכבים שונים של נאשמים. לפיכך, היא טוענת לקיומם של שלושה מתחמי ענישה נפרדים.

5.  באשר לחומרת המעשים, הודגש אלמנט התכנון המוקדם, השולל את הטענה כי מדובר בהחלטה ספונטנית. כמו כן, ציינה המאשימה את מעורבותו הדומיננטית של הנאשם 3 בכל האירועים.

6.  עוד הודגש בעניין הנזק חומרת הסיכון הנובע מהעברת התחמושת לגורמים בלתי ידועים, תוך הדגשת הפוטנציאל לשימוש בה לצרכים פליליים ואף ביטחוניים, המסכנים את ביטחון המדינה והציבור.

7.  באשר למדיניות הענישה, ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה שלהלן:

- ת"פ 47048-02-20 מדינת ישראל נ' באסם נסר אלדין (01.02.2021), שם הורשע הנאשם בעבירות של נשיאה והובלת נשק וסחר בתחמושת בכמות כוללת של כ- 950 כדורים בקוטר 5.56 בשלוש הזדמנויות שונות. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 12 - 24 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל.

- ת"פ מדינת ישראל נ' קאסם (17.04.2023), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקה, נשיאה והובלה של חלק של נשק ותחמושת בכך שנהג הנאשם לשטחי הרשות הפלסטינית ברכב ובו 6 מכלולים של נשק מסוג M16 וכן שבעה ארגז תחמושת וארגז קרטון כאשר הכילו כ- 9,000 כדורים בקוטר 5.56. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל והטיל בסופו של יום על הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר בפועל.

- ת"פ 45050-09-20 מדינת ישראל נ' ח'מיס (24.12.2020), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של רכישת נשק והחזקתו לאחר שרכש אותו מחייל צה"ל שכללו 40 ארגז ובו 40 מחסניות טעונות כדורים 5.56 מ"מ והכילו מעל ל 1,000 כדורים. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל וכן גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל.

8.  על כן ביקשה המאשימה להטיל מתחמי ענישה כדלקמן: לאישום הראשון - 9 עד 15 חודשי מאסר בפועל; לאישום השני - 24 עד 55 חודשי מאסר בפועל; ולאישום השלישי - 6 עד 15 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, היא מבקשת להטיל עונשים נלווים של מאסר על תנאי וקנס.

9.  בהתייחס לנסיבות הספציפיות לקביעת העונש בתוך המתחם, ציינה ב"כ המאשימה את היעדר עברו הפלילי של הנאשם ואת הודאתו, אשר חסכה זמן שיפוטי. עם זאת, היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן, המצביע על לקיחת אחריות חלקית בלבד ועל קושי בזיהוי צורך טיפולי אמיתי. לאור זאת, שירות המבחן העריך את רמת המסוכנות כבינונית ונמנע מהמלצה טיפולית.

10.  לסיכום, בהתחשב בכל האמור לעיל ובשים לב לצורך בהרתעה בעבירות נשק, ובפרט בגניבה מבסיסי צה"ל, עתרה המאשימה להטלת עונש מאסר בחלקו האמצעי-תחתון של כל אחד מהמתחמים המוצעים, במצטבר, בתוספת ענישה נלווית.

טיעוני ההגנה לעונש:

11.  ב"כ הנאשם פתח את טיעוניו בהתייחסות לתסקירי המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם. הוא הצביע על סתירות לכאורה בין תסקירי המעצר לבין תסקיר העונש, תוך שהוא מדגיש את הפער המשמעותי בהערכת התקדמותו של הנאשם בהליך הטיפולי ובלקיחת האחריות על מעשיו. לאור זאת, ביקש בא כוח הנאשם כי בית המשפט יורה על הגשת תסקיר משלים לשם הבהרת סוגיית המסוכנות והערכת התקדמותו של הנאשם.

12.  בהמשך, הציג ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות היעדר עבר פלילי והיותו אב לילדים. הוא הדגיש את תקופת המעצר הממושכת שעבר הנאשם, הן במעצר ממשי והן בפיקוח אלקטרוני, וביקש כי בית המשפט ייתן לכך משקל בגזירת העונש.

13.  ב"כ הנאשם הפנה את תשומת לב בית המשפט לתיקון המשמעותי שנערך בכתב האישום, אשר הפחית מחומרת העבירות המיוחסות לנאשם. נטען כי חלקו של הנאשם היה פסיבי ביחס לשותפיו לעבירה, וכי יש לראות בכך נסיבה מקלה.

14.  בנוסף, ב"כ הנאשם הדגיש את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות האכיפה, את הבעת החרטה הכנה שלו לאורך כל ההליך, ואת החיסכון בזמן שיפוטי שנבע מהודאתו. הוא אף הפנה לגזרי דין של הנאשמים האחרים בפרשה, בטענה כי יש להשוות את עונשו של נאשם 3 לעונשים שהוטלו עליהם.

15.  לסיכום, ביקש הסנגור לקבוע מתחם ענישה של 9 עד 24 חודשי מאסר, תוך שהוא מבקש כי בית המשפט ישקול להמיר חלק מתקופת המאסר בעבודות שירות. הוא הדגיש כי יש להתחשב בתקופת המעצר והפיקוח האלקטרוני שכבר ריצה הנאשם, ולבחון את האפשרות לקבל חוות דעת מהממונה על עבודות השירות טרם גזירת העונש הסופי.

דברי הנאשם

16.  הנאשם הצטער על מעשיו, ביקש מבית המשפט להתחשב בעובדה כי הינו אב לשני ילדים וביקש כי בית המשפט ייתן לו הזדמנות נוספת.

תסקיר שירות המבחן

17.  התסקיר שהוגש בעניינו של נאשם 3 התייחס למכלול נסיבותיו האישיות אשר מטעם צנעת הפרט לא אפרט אודותיהם. שירות המבחן ציין כי הנאשם, נעדר עבר פלילי, הביע חרטה חלקית על מעשיו והפגין מודעות מוגבלת להשלכותיהם. התסקיר הצביע על כך שהנאשם השתתף בהליך טיפולי במסגרת מעצר הבית, אך ההתקדמות שהושגה הייתה מוגבלת. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון בינוני להישנות ביצוע עבירות ברמת חומרה נמוכה, וציין כי המוטיבציה של הנאשם לטיפול נבעה בעיקר מגורמים חיצוניים. לאור זאת, ובהתחשב בהערכה כי הנאשם אינו בשל דיו לטיפול בשלב זה, שירות המבחן נמנע מלהמליץ על תכנית טיפולית ספציפית.

דיון

18.  נאשם 3, בן 33, נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 4 ו- 7 שנים. ללא עבר פלילי. הוא נעצר בתאריך 19.09.2022 ועד 28.12.2022, ואז נעצר בפיקוח אלקטרוני.

19.  במקרה דנן הערכים החברתיים שנפגעו על ידי מעשי הנאשם 3 היו שמירה על שלום הציבור, שלמות הגוף והגנה על החיים. הייתה גם פגיעה בקניין הציבורי.

20.  לאור האמור, הגעתי למסקנה כי עסקינן בשלושה אירועים נפרדים, אשר בגין כל אחד מהם יש לקבוע מתחם ענישה נפרד ועצמאי, בהתאם להוראות סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין.

21.  באשר לאישום הראשון, מתחם העונש ההולם ינוע בין 9-15 חודשי מאסר בפועל; ביחס לאישום השני, המחם ישתרע בין 20-50 חודשי מאסר בפועל; ואילו בנוגע לאישום השלישי, מתחם הענישה ההולם יהיה בין 9-15 חודשי מאסר בפועל.

22.  בנסיבות המקרה דנן, קיימת הצדקה להשתת עונש כולל אחד בגין מכלול העבירות הנדונות.

23.  באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, יש להביא בחשבון לקולא את העובדה כי הנאשם הינו אב לשני קטינים, כפי שצוין לעיל, והוא נעדר עבר פלילי והודה וסך זמן שיפוטי.

24.  מאידך גיסא, אין להתעלם מן העובדה כי תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם היה בעל אופי שלילי מובהק, וחבל שכך. התסקיר הצביע על קיומה של מסוכנות מצד הנאשם, וכן קבע כי הנאשם אינו מועמד מתאים להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

25.  אשר על כן אני מטיל ענישה כדלקמן:

- 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 19.09.2022 ועד 28.12.2022.

- 12 חודשי מאסר על תנאי, לאחר שחרורו, למשך 3 שנים כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות נשק או אלימות מסוג פשע.

- קנס בסך של 7,000 ₪ לתשלום עד 01.02.2025 .

- הנאשם יתיצב לתחילת ריצוי עונשו ביום: 25.11.24 בשעה 10:00.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ה, 15 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.