4. חלקו של הנאשם היה מלא ובלעדי - הוא זה שהחזיק בנשק וירה בו.

5. המדינה הפנתה להנחיית פרקליט המדינה 9.16 שעל פי הנשיאה בלבד מצדיקה מתחם ענישה של 2 - 4 שנות מאסר. כמו כן הפנה הפרקליט לתיקון 140 לחוק הקובע עונש מינימום של 21 חודשים בבגין החזקת אקדח ו-30 חודשים בגין נשיאתו.

6. נטען עוד שכיוון שהאירוע התרחש תוך שימוש ברכב, נטען שיש לפסול את הנאשם מלנהוג למספר חודשים עד שנה ולחלט את הרכב שאומנם רשום על שם אמו של הנאשם אבל כל בני הבית משתמשים בו (הוגשה הודעת האם במשטרה לעניין זה). לכן נטען שהנאשם עושה מנהג בעלים של הרכב.

7. נתבקש לקבוע מתחם ענישה שבין 3.5 - 5.5 שנות מאסר בפועל, יחד עם עונשים נלווים.

8. באשר לעונש בתוך המתחם, צוינה הודאת הנאשם אך מאידך צוין העבר הפלילי הלא מכביד לחובתו. נטען שיש למקם את העונש באמצע המתחם.

9. צויינה הפסיקה הבאה:

- ע"פ 7971/23 מאג'ד אג'באריה נ' מדינת ישראל; שם בית המשפט העליון ציין כי עבירה של נשיאה והובלת נשק גם שאינה כוללת ירי הינה בגדר צעד ראשון לקראת מעשים חמורים יותר. באותו מקרה נקבע מתחם שבין 30-42 חודשי מאסר בפועל כראוי, וכי עונש של 3 שנות מאסר הינו סביר.

- ע"פ 4077/22 מדינת ישראל נ' פלוני; חזר בית משפט העליון על הקביעה כי עונש מאסר של 3 שנים הולם עבירת נשיאה והובלה חד פעמית של נשק.

- ע"פ 5993/21 חוסין אבו סאלח נ' מדינת ישראל; שני נאשמים שהיו מצוידים בתת מקלע ירו ב-3 זירות שונות לעבר אנשים ורכבים כמות של 60 כדורים. הם הורשעו בעבירות נשיאת נשק וירי מנשק חם בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם שבין 42 - 60 חודשי מאסר.

- ע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' נבארי; נאשם שנשא תת מקלע מסוג קרלו ירה שני כדורים באוויר בעיר לוד. הוא הורשע בעבירות של נשיאת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים. נידון בערכאה הדיונית ל-27 חודשים שהוחמרו בערעור ל-36 חודשים.

- ע"פ 5522/20 מדינת ישראל נ' חליחל; הנאשם יחד עם שניים נוספים נסעו ברחבי הכפר עכברה, עצרו בפאתי הכפר, וביצעו ירי של 2 כדורים. בהמשך נסעו למסגד בכפר וירו 20 כדורים נוספים. הם הורשעו בעבירה של נשיאת נשק (ללא הוראת חיקוק של ירי מנשק חם), ונידונו ל-3 שנות מאסר.

- ע"פ 1059/21 פלוני נ' מדינת ישראל; המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נשיאה והובלת נשק, ירי מנשק חם והפרעה לשוטר. המערער נשא והוביל אקדח ועל רקע חלופי דברים עם אדם אחר ירה מספר יריות באוויר. נקבע מתחם ענישה שבין 3 - 5 שנות מאסר והושתו על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל. הערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש נדחה.

טענות ההגנה:

10. הסנגור לא הכחיש שקיימת החמרה ביחס לעבירות נשק, אך נטען שקיימת פסיקה ענפה גם מהשנה האחרונה. נטען שישנה חשיבות לגורמים שונים בקביעת העונש, כגון עבר פלילי, סוג הנשק, קיום סכסוך, תכנון מוקדם, והיקף הירי שבוצע.

11. הסנגור טען שהנסיבות העובדתיות שפורטו בפסיקה שהובאה ע"י המדינה היו שונות מהמקרה דנן וחמורות יותר.

12. נטען שבמקרה זה אין מחלוקת שהירי לא בוצע לעבר רכבים, או בית מגורים, או אנשים, והייתה הסכמה שהירי סיכן חיי אדם מעצם טיבו בלבד, כאשר בפועל רמת הסיכון הייתה כמעט אפסית וכאשר נטען שהירי בוצע לאוויר.

13. נטען שמדובר בנאשם צעיר בן 28, רווק, בטרם מעצרו התגורר עם בני משפחתו וסייע בפרנסת המשפחה.

14. נטען שהנאשם מבין כיום את חומרת מעשיו והתחרט עליהם ונטען שנגרם לו נזק תדמיתי וכלכלי, וגם נגרם נזק למשפחתו כתוצאה ממעצרו. נטען שהנאשם הודה בכתב אישום מתוקן וחסך זמן שיפוטי יקר כאשר הודאה ניתנה בשלב מוקדם של הדיון. נטען שיש לחובתו של הנאשם עבר פלילי לא מכביד ושמעולם לא ריצה עונש מאחורי סורג ובריח.

15. נטען שהמתחם הנכון בנסיבות נע בין 18 - 28 חודשי מאסר.

16. הנאשם הפנה לפסיקה הבאה:

- ת"פ 69925-03-23 מדינת ישראל נ' הלאל שאמי (5.6.24); בגין עבירות של נשיאת נשק וירי מנשק חם, כאשר הנאשם נסע יחד עם אחר ברכב וירה לא פחות מ-12 כדורים לעבר המתלונן. הוטלו עליו 39 חודשי מאסר, תוך כדי שנקבע מתחם ענישה שבין 36 - 60 חודשי מאסר.

- ע"פ 2300/21 איימן זועבי נ' מדינת ישראל (30.8.21); בגין עבירה של נשיאה והובלת נשק בצוותא הושתו על המערער 24 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה נסעו המערער ואנשים נוספים ברכב, כאשר הם מצוידים בשני אקדחים. הגיעו לבית מגורים בכפר, האחרים ירו לעברו ופגעו ברכב שחנה בסמוך לו, לאחר מכן הגיעו לבית מגורים אחר בכפר אחר והאחרים ירו לעברו על רקע סכסוך של המערער עם מי שהתגורר בו ופגעו ברכב שחנה בסמוך. הערעור נדחה.

- ת"פ 1390-04-22 מדינת ישראל נ' ואל עזאם (18.4.23); בגין הרשעה בהחזקה, נשיאה והובלה של נשק ותחמושת וירי מנשק חם, הוטלו על הנאשם בן 26, 25 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה נסע הנאשם ברכב מביתו לתחנת דלק ומשם למגרש חניה כשהוא מחזיק ונושא אקדח ו-11 כדורים. בהיותו במגרש ירה הנאשם שלא כדין 6 כדורים. נקבע מתחם ענישה שבין 22 - 38 חודשי מאסר.

- ע"פ 3728/22 פאוזי מסאלחה נ' מדינת ישראל (9.8.22); נגזרו 18 חודשי מאסר על נאשם בגין עבירות נשק של סיוע לנשיאה והובלה, נשיאה והובלה וסיוע לירי מנשק חם. שם המערער נסע עם אדם אחר כאשר המערער נהג ברכב, הם נסעו בדרך עפר סמוך לבית העלמין בכפר. האחר לפתע הוציא את ידו מהחלון הקדמי של הרכב וירה ירייה אחת. המערער המשיך בנסיעה עד שנחסמו על ידי בילוש שעקב אחריהם. ערעור על חומרת העונש נדחה.

עמדת הנאשם

17. הנאשם הביע צער על מעשיו.

דיון

18. הנאשם עצור מיום 25.11.23.

19. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו היו שלום הציבור וביטחונו. לאור העובדה שמדובר בעבירות נשק, הייתה פגיעה משמעותית באותם ערכים.

20. התיאור בכתב האישום מעלה כי התקיים תכנון מוקדם, כאשר הנאשם היה פעמיים באותה זירה. האחריות הבלעדית לביצוע העבירה רובצת עליו. אין קרבה לסייג.

21. מכל האמור ועל פי מדיניות הענישה הנוהגת הנני קובע מתחם ענישה שבין 30 - 50 חודשי מאסר בפועל.

22. באשר לעונש בתוך המתחם, יצוין שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי מכביד, שהודה בביצוע העבירה בשלב מוקדם של ההליך ונטל אחריות עליה. בנוסף, כפי שטען הסנגור, מאסר יפגע בנאשם ובמשפחתו.

23. אשר על כן, הנני מטיל על הנאשם העונשים כדלקמן:

- 38 חודשי מאסר בפועל שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו מיום 25.11.23;

- 12 חודשי מאסר על תנאי משך 3 שנים מיום שחרורו, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות נשק או אלימות מסוג פשע;

- קנס בסך 5,000 ₪ לתשלום עד ליום 31.3.25.

- פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה משך חצי שנה מיום שחרורו.

כמו כן הגעתי למסקנה שהנאשם אכן נהג מנהג בעלים ברכב מסוג מיצובישי מ.ר. 16183403 אשר שימש לביצוע העבירות, ועל כן יש מקום לחילוטו.

זכות ערעור תוך 45 ימים

ניתן היום, ב' כסלו תשפ"ה, 03 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.