דיון והכרעה:

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם, הינם שמירה על קניינו של הפרט ופרטיותו.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה:

לא מדובר בביצוע עבירה מתוחכמת, אלא הנאשם נכנס למשרדי מכון מיקרו ביולוגיה, כאשר המקום סגור תוך עקירת החלון ונראה כי מדובר בניצול הזדמנות ולא בביצוע עבירה מתוכננת בקפידה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם נזק למשקוף הדלת. בנוסף גרם הנאשם להצפת המקום לאחר שפתח ברזי מים.

נוכח נסיבות ביצוע העבירה, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

· בעפ"ג 54218-01-14 נריה עמיהוד נ' מדינת ישראל (11.3.14) הורשע המערער בעבירת התפרצות בצוותא לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, בכך שפרץ לבי"ס יסודי בלילה וגנב מחשבים וציוד נוסף. מתחם הענישה שנקבע בבית משפט השלום נע בין 6 ובין 30 חודשי מאסר בפועל, ועל המערער נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער והעמידו על 6 חודשי מאסר בפועל, בשים לב לעברו הפלילי הנקי.

· בעפ"ג (מח' מרכז) 45586-02-14 טרנוב נ' מדינת ישראל (13.5.14), התקבל ערעורו של נאשם, שהורשע בהתפרצות למשרדי חברה והחזקת סם לשימוש עצמי. הנאשם התפרץ לחברה בשעות היום, כאשר עובדי החברה נכחו במשרד.בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירת ההתפרצות לבניין שאינו דירת מגורים נע מ-6 חודשי מאסר בפועל, ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון לשנתיים מאסר בפועל, כולל הפעלה של שנת מאסר על תנאי, שהייתה תלויה ועומדת נגדו לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו, והוא נידון ל- 18 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת המאסר על תנאי, בשים לב למצבו הבריאותי.

· בת"פ 17282-03-21 מדינת ישראל נ' רפי בן חיון (12.9.21) הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בכך שגנב ממחסן שואב "דייסון" בשווי 1,800 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה ועד 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 3 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה במצטבר כך שעל הנאשם נגזר לרצות 9 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

· בת"פ 38584-09-14 מ"י נ' זידאן (6.1.15) הנאשם הורשע, לאחר הודאתו, בביצוע עבירות של פריצה והחזקת מכשירי פריצה בכך שניפץ זכוכית דוכן מפעל הפיס באמצעות מברג, נכנס לדוכן, גנב מתוכו כסף מזומן, שני שלטים וקופת צדקה ובהמשך נעצר על ידי שוטרים כשבחזקתו חלק מהרכוש שגנב וכלי פריצה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 10 חודשים. בנוסף, הופעל מאסר על תנאי בן 10 חודשים במצטבר וכן מאסר על תנאי בן 4 חודשים בחופף, כך שהושת על הנאשם לרצות 20 חודשי מאסר וכן ענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירה, כפי שמפורט לעיל, ואת מידת הפגיעה בערכים המוגנים אני קובעת כי מתם העונש ההולם נע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בנסיבותיו של הנאשם לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

שקלתי לקולא את העובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במסגרת הליך מוקד, ובהודאתו יש גם לראות נטילת אחריות על מעשיו. הודאתו של הנאשם הובילה לחיסכון זמן שיפוטי ובצורך להעיד עדים.

לחומרא, לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי של הנאשם (טע/1). הנאשם, בן 50, צבר לחובתו 12 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש ואלימות ונראה כי הוא בחר בדרך עבריינית כדרך חיים, וזאת על רקע שימוש בסמים.

לאחר ששקלתי את הנסיבות המפורטות לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונש באמצע המתחם אותו קבעתי לעיל, כדלהלן:

1. 9 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 17.8.24.

2. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש מסוג פשע, ויורשע בגינה.

בנסיבותיו של הנאשם לא מצאתי מקום להטיל עליו עונש של קנס.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ז אלול תשפ"ד, 30 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.