3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלבנטי שירת הנאשם כבלש בתחנת בית שמש במשטרת ישראל. ביום 30.11.21 בסמוך שעה 16:00, הגיעו הנאשם ושוטרים נוספים לביתו של דוד אריה זריהן (להלן: "המתלונן") ברחוב עקיבא בן מהלאל בבית שמש (להלן: "הבית"), במטרה לבצע חיפוש במקום. לאחר שפגשו השוטרים את המתלונן בסמוך לבניין, טען המתלונן בפניהם כי אין בידיו את מפתחות דלת הכניסה לביתו. השוטרים פרצו את הדלת, כל זאת תוך כדי התנגדותו של המתלונן לעצם פריצת הדלת. מיד לאחר מכן, נעצר המתלונן ונאזק כאשר ידיו מלפנים. בשלב זה, הוכנס המתלונן על ידי הנאשם והשוטרים הנוספים לבית. בד בבד המשיך המתלונן להתווכח עם השוטרים, ואף סירב לביצוע החיפוש עד אשר תגיע אמו למקום. אותה העת, ביקש המתלונן כי ידיו ישוחררו מהאזיקים ואמר כי אין בכוונתו לברוח, אף שעמד קרוב לדלת. אחד השוטרים תפס בידו של המתלונן, ובין השניים החל מאבק, אשר במהלכו נדרש המתלונן להירגע. מיד לאחר מכן אמר המתלונן לאחד השוטרים "בוא נראה אותך מרגיע אותי". בשלב זה, אחד השוטרים תפס את ידיו של המתלונן, משך אותו אליו והרחיק אותו מאזור הדלת. אז תפס הנאשם את המתלונן, משך אותו לכיוונו, לפת את צווארו של המתלונן, והפיל אותו ארצה. בעודו על הקרקע בעט הנאשם בפניו של המתלונן. במהלך האירוע, נגרמה למתלונן המטומה בעפעף שמאל. במעשיו המתוארים מיוחס לנאשם כי תקף את המתלונן שלא כדין.

תסקיר שירות המבחן

4. תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 30.7.24 (להלן: "התסקיר"). להלן, אפרט את עיקרי הדברים.

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי והתעסוקתי של הנאשם. הנאשם בן 36 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד כבלש בימ"ר ירושלים, ומתגורר עם משפחתו בצור הדסה. הנאשם סיים 12 שניות לימוד עם תעודת בגרות מלאה. בתום לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם בחיל השריון. בהערכה על אופן שירותו דורגה התנהגותו כ"טובה מאד". לאחר שחרורו משירות צבאי, החל בלימודי תואר ראשון בתחום הקרימינולוגיה, אך נשר כעבור שנה על רקע חוסר עניין. בהמשך השתלב במשטרת ישראל, עבר הכשרות וקורסים בתחום הבילוש והמודיעין, ומסר כי התפקיד במשטרה רב חשיבות ומשמעותי עבורו. הנאשם עובד במשטרת ישראל מזה 15 שנים, כאשר לא אחת נדרש למגע עם אוכלוסייה מורכבת.

הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

בהתייחס לעבירה מושא כתב האישום, נטל הנאשם אחריות על ביצועה. לדבריו, במהלך חיפוש שערך במסגרת תפקידו בביתו של המתלונן, השתמש בכוח לא סביר, כאשר המתלונן סירב להיענות לדרישותיו לפתוח את דלת הבית ולאפשר לו לערוך את החיפוש הנדרש. הנאשם התקשה לתאר מה עומד ברקע לכך, ובפרט התקשה להתייחס לעובדה שפעל באופן אלים כלפי המתלונן, בעוד הוא מורגל בעמידה בסיטואציות מורכבות ורגישות במסגרת תפקידו כבלש. הנאשם ציין כי לאורך שנות עבודתו כשוטר הוא מקפיד על התנהלות שומרת חוק ומתנהל באיפוק ואחריות גם בעתות דחף וקושי, גם כאשר לא נענים לדרישותיו. הנאשם ציין כי הוא מתחרט על התנהלותו חסרת הוויסות, וביטא מודעות לפסול בהתנהגותו במהלך ביצוע העבירה. התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם מודע לבעייתיות וחומרת מעשיו, כי קיבל אחריות על ביצוע העבירה והוא מבין את טעותו. כמו כן, הנאשם מסר כי מאז אירוע העבירה, הוא מחויב ביתר שאת להתנהלות מתונה ומאופקת בכל הקשור במגע שלו עם האוכלוסייה במסגרת תפקידו, ומקפיד על התנהגות שקולה ומחושבת מאשר עבר. אף כי הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית בהיבט של שליטה בכעסים, הוא פנה באופן עצמאי לטיפול פסיכולוגי פרטני במסגרת קופ"ח במטרה לבחון לעומק את דפוסי התנהלותו. כן הביע נכונות להשתתף בהליך גפ"ן - צדק מאחה עם המתלונן בתיק.

הנאשם שיתף בחששותיו כי אם לא תבוטל הרשעתו, הוא יפוטר מעבודתו, וציין כי זומן לשימוע במסגרתו נמסר לו כי ככל שהרשעתו תיוותר על כנה, ייאלץ לסיים את תפקידו.

שירות המבחן התרשם מאדם נורמטיבי, המתפקד באופן תקין במסגרות חייו השונות, ומבטא שאיפות להתנהלות מיטיבה בחייו, כאשר העבירה הנוכחית חריגה להתנהלותו שומרת החוק. כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם ביטא מודעות להתנהלותו במהלך ביצוע העבירה, כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו, אך עם זאת התייחס לעבירה כטעות אקראית והתקשה לבחון דפוסי שחיקה במסגרת עבודתו.

שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון להתנהגות אלימה היא נמוכה, וכן מידת החומרה אם תישנה מוערכת כנמוכה.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש של של"צ בהיקף של 200 שעות, פיצוי למתלונן וכן צו מבחן למשך חצי שנה.

לעניין ההרשעה, המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו של הנאשם לאור החשש לפגיעה קונקרטית בתעסוקתו, העדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ונכונותו לקחת חלק בהליך גישור .

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

5. ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם חודש מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. ב"כ המאשימה עמדה על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו שהם פגיעה בגופו של אדם וכן פגיעה באמון הציבור בגורמי המשטרה. צוין, כי מדובר בשוטר שהיה מודע למעשיו ולתוצאות העלולות להיגרם בעקבותיהם, כי האלימות שנקט הנאשם כלפי המתלונן היתה כאשר המתלונן היה אזוק ושכוב על הרצפה, תוך שהנאשם ניצל את כוחו כשוטר. ב"כ המאשימה טענהה כי מתחם הענישה נע בין חודש מאסר ל-6 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, והפנתה לפסיקה מתאימה. לעניין מיקום הנאשם בתוך המתחם, נטען כי יש למקמו בתחתית המתחם לאור הודאתו, העדר עבר פלילי, העובדה שהוא עובד במשטרת ישראל שנים רבות, והתסקיר החיובי בעניינו. אשר לביטול ההרשעה, נטען שאין מקום לעשות כן. כך, מתסקיר שירות המבחן עולה כי ההמלצה מבוססת על חשש בלבד, מבלי שהוצגו מסמכים לקיומו של נזק קונקרטי, והוצג תרחיש תיאורטי בלבד. הנאשם לא הצביע על נזק קונקרטי ואף עולה שמאז הגשת כתב האישום הוא קודם בתפקידו. עוד נטען, כי סוג העבירה אינו מאפשר בקלות ביטול ההרשעה, וכי מסמך השימוע מעיד כי העבירה הזו אינה הסיבה היחידה להזמנת הנאשם לשימוע.

6. במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה העיד סנ"צ רוני כהן המשמש בתפקיד מ"מ ראש צוות הימ"ר. סנ"צ כהן סיפר כי הנאשם משרת כשנה וחצי ביחידת הצמ"מ. סיפר כי הנאשם נבחר לתפקיד בשל אופיו ויכולתו המקצועית. עוד ציין, כי מדובר באדם ערכי, נאמן, המבצע את המוטל עליו בצורה מקצועית וטובה. כן הוגשו תעודת הערכה בשירות צבאי, תעודות הצטיינות של הנאשם במהלך שירותו הצבאי; הערכות תקופתיות בשירות הצבאי; מסמכים מהבנק בעניין הלוואות שנטל הנאשם; הזמנה לשימוע לפני פיטורין בעקבות הגשת כתב האישום וסיכום ריאיון בשימוע.

7. ב"כ הנאשם ביקש לבטל את הרשעת הנאשם ולאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין הענישה. נטען כי מדובר בנאשם המשרת במשטרת ישראל מזה 15 שנים, כי הנאשם זומן לשימוע לפני פיטורין בעקבות הגשת כתב האישום, וכי קיים חשש שככל שתיוותר ההרשעה על כנה הוא יפוטר, כפי שעולה מן המסמכים, ומכאן שהנזק הקונקרטי הוכח. עוד טען, כי במקרים בהם הורשעו שוטרים בעבירות חמורות יותר, בוטלה הרשעתם, תוך שהפנה לפסיקה מתאימה. כן הפנה ב"כ הנאשם לתסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו של הנאשם, לנטילת האחריות על ידי הנאשם, להעדר עבר פלילי, ולתרומתו למדינה במסגרת שירותו הצבאי.

דברי הנאשם

8. הנאשם ניצל את זכותו למילה אחרונה. בדבריו אמר כי הוא מתנצל וביקש התחשבות.

דיון והכרעה

ביטול הרשעה

9. הסמכות לבטל הרשעה קבועה בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, שזו לשונו:

"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

10. בפסיקה נקבע שהימנעות מהרשעה היא חריג לכלל שלפיו אדם שהוכחה אשמתו בפלילים יורשע בדין והיא שמורה לנסיבות יוצאות דופן שבהן אין יחס סביר בין הנזק שצפוי מן ההרשעה בדין ובין חומרתה של העבירה. התנאים להימנעות מהרשעה נקבעו בפסק הדין המנחה ע"פ 2083/96 כתב נגד מדינת ישראל (21.08.1997) (להלן: "הלכת כתב"). נפסק שם שהימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני תנאים - ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

11. אשר לתנאי בדבר הפגיעה החמורה בשיקומו או בעתידו של הנאשם, פגיעה שעלולה להיגרם מעצם הרשעתו בדין, נפסק שעל בית-המשפט להשתכנע, כי: "הפגיעה בנאשם הכרוכה בהרשעה אינה שקולה כנגד מידת הפגיעה באינטרס הציבורי בשל ביטול ההרשעה" (ע"פ 3554/16 יעקובוביץ נגד מדינת ישראל (11.06.2017). עוד נקבע בפסיקה, כי על הטוען לאי הרשעה להצביע על נזק מוחשי וקונקרטי שעלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו ולעניין זה אין די באפשרויות תיאורטיות עתידיות (רע"פ 9118/12 פריגין נגד מדינת ישראל (01.01.2013)).

12. עם זאת, יצוין, כי פסיקת בתי המשפט הגמישה מעט את הדרישה דלעיל להצבעה על נזק קונקרטי והכירה במעין מקבילית כוחות המתקיימת בין שני המבחנים שנמנו בהלכת כתב, כך שככל שמעשי העבירה חמורים יותר, אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית אלא נדרשת פגיעה קונקרטית ברורה ומוחשית. וככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן יהיה להסתפק בפגיעה כללית יותר (ראו: ת"פ 36771-11-15 מדינת ישראל נגד פנש ואח' (14.06.2016); ע"פ 24457-03-15 גוטרמן נגד מדינת ישראל (30.08.2015); רע"פ 3515/12 מדינת ישראל נגד שבתאי (10.09.2013) (דעת כב' השופט ע' פוגלמן), עפ"ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל (16.02.2012) (דעת כב' השופט ע' גרוסקופף)).

13. לפיכך, יש להידרש תחילה לסוג העבירה בה הורשע הנאשם, ולאחר מכן לבחון את מידת הפגיעה בנאשם.

סוג העבירה

14. הנאשם, שהוא שוטר, הורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם, במהלך תפקידו. הערכים המוגנים באמצעות עבירה זו הם הגנה על שלמות הגוף ותחושת הביטחון האישי של אדם. כמו כן, בהינתן בכך שמדובר בשוטר יש בביצוע העבירה פגיעה בערך של אמון הציבור בשוטרים הממלאים תפקידם באכיפת החוק, ופגיעה בשלטון חוק.

15. עם זאת, ומבלי להקל ראש בעבירה שביצע הנאשם, הרי שנסיבות ביצוען אינן ברף החומרה הגבוה של עבירות האלימות. כמו כן, מדובר במעשה אלימות שאינו מתוכנן, ומכתב האישום עולה, כי נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על אירוע אליו נקלע הנאשם בעקבות התנהלות המתלונן, אשר התגרה בשוטרים שבאו לערוך חיפוש בביתו.

16. ואכן, במקרים מתאימים בוטלה הרשעתם של שוטרים בעבירות מסוג זה, גם כאשר היה מדובר בעבירה שאינה נופלת בחומרתה מן העבירה בה הורשע הנאשם.

ראו, למשל:

ת"פ (ב"ש) 47025-06-22 המחלקה לחקירות שוטרים-מח"ש נ' אוחיון (21.8.24); הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה אחת של תקיפה סתם, לאחר שבתגובה לאיומים מצד המתלונן סטר לו, הפיל אותו על הרצפה, הכה אותו במכת אגרוף ובעט בו. בעוד המתלונן יושב על הקרקע, הכה אותו הנאשם במכת אגרוף נוספת. בהסכמת המאשימה, בוטלה הרשעתו של הנאשם והוטל עליו של"צ בהיקף של 250 שעות, התחייבות ופיצוי למתלונן.

ת"פ (חי') 30247-12-21 המחלקה לחקירות שוטרים-מח"ש נ' ווהב (13.2.22); הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה אחת של תקיפה סתם, לאחר שריסס בגז פלפל את אחד המפגינים, ללא כל אזהרה מוקדמת על כך, ומבלי שהייתה לכך הצדקה. בית משפט השלום הורה על ביטול ההרשעה וגזר על הנאשם של"צ בהיקף 300 שעות, התחייבות ופיצוי למתלונן.

ת"פ (י-ם) 33860-10-21 המחלקה לחקירות שוטרים-מח"ש נ' משה אוחיון (10.12.23); הנאשם הורשע בתקיפה סתם, לאחר שבמסגרת טיפול בהפרות סדר במבצע "שומר החומות" ובתגובה לאמירות מצד נפגע העבירה כלפי השוטרים "תשמרו על עצמכם", רץ לכיוון נפגע העבירה, וללא הצדקה סטר לו בפניו. בית המשפט ביטל את הרשעתו של הנאשם וגזר עליו 120 שעות של"צ.

ת"פ (ב"ש) 55451-03-21 המחלקה לחקירות שוטרים-מח"ש נ' אזולאי (3.12.23): הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפה סתם, לאחר שבמהלך חקירת המתלונן ובתגובה לכך שהמתלונן כינה אותו "כלב" קם ממקומו וסטר על לחיו של המתלונן. מצד המתלונן סטר לו, הפיל אותו על הרצפה, הכה אותו במכת אגרוף ובעט בו. בעוד המתלונן יושב על הקרקע, הכה אותו במכת אגרוף נוספת. בהסכמת המאשימה, בוטלה הרשעתו של הנאשם והוטל עליו של"צ בהיקף של 250 שעות, התחייבות ופיצוי למתלונן.

ת"פ (י-ם) 67716-12-20 המחלקה לחקירות שוטרים-מח"ש נ' שווצבארד (1.5.22); הנאשם הורשע בתקיפה סתם, לאחר שבמסגרת תפקידו ככלאי קיבל אדם שנעצר בחשד לתקיפת שוטרים . המתלונן התעמת עם הנאשם, קילל אותו והתגרה בו. אז נכנס הנאשם לתא העצורים, כבל את המתלונן באזיקים, ומשקרב הנאשם למתלונן, הכה הנאשם את המתלונן בפניו. בית המשפט ביטל את הרשעתו של הנאשם וגזר עליו 120 שעות של"צ.

ת"פ (י-ם) 704-01-18 המחלקה לחקירות שוטרים-מח"ש נ' דניאל כתב (18.9.19); הנאשם הורשע בתקיפה סתם, לאחר שבמהלך הפגנה וללא שקדמה לכך כל התראה או אזהרה, הגיע הנאשם מאחורי גבו של המתלונן, דחפו בחוזקה, גרם לנפילתו ארצה על פניו, וזאת ללא כל הצדקה. בית המשפט ביטל את הרשעתו של הנאשם וגזר עליו 160 שעות של"צ, פיצוי למתלונן והתחייבות.

ת"פ (י-ם) 1185-09-16 מדינת ישראל מחלקה לחקירות שוטרים נ' ניסים (25.9.17); הנאשם הורשע בתקיפה סתם לאחר שבתום בידוק סטר למתלונן מספר פעמים ללא הצדקה. בית המשפט ביטל את הרשעת הנאשם והטיל עליו של"צ לצד פיצוי למתלונן.

17. לפיכך, אני סבורה כי נסיבות ביצוע העבירה מאפשרות סיום ההליכים בעניינו של הנאשם ללא הרשעה, מבלי לפגוע ביתר שיקולי הענישה.

18. אשר לתנאי השני, שעניינו הפגיעה בשיקומו של הנאשם, הרי שמעדותו של סנ"צ רוני כהן עולה כי הנאשם הוא שוטר ערכי, מקצועי ומבצע את המשימות המוטלות עליו ללא דופי. עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי מדובר בשוטר אשר היה בעברו חייל מצטיין ומשרת במשטרת ישראל כ-15 שנים, כאשר האירוע מושא כתב האישום הוא חריג ויוצא דופן באורחותיו.

19. כמו כן, ממסמכים שהוגשו על ידי ההגנה עולה, כי הותרת הרשעתו של הנאשם על כנה עלולה לפגוע בהמשך העסקתו כשוטר במשטרת ישראל. הנאשם הציג מכתב הזמנת הנאשם לשימוע בעקבות הגשת כתב האישום (נ/5) וסיכום ריאיון השימוע (נ/6), מהם עולה כי שאלת פיטוריו תישקל בהמשך בעקבות הגשת כתב האישום. אף כי לא הוכח כי הותרת ההרשעה על כנה תוביל בהכרח לפיטוריו של הנאשם משורות המשטרה, הרי שזו תוצאה אפשרית. לפיכך, אף התנאי השני בהלכת כתב מתקיים בענייננו.

20. לכל אלה אוסיף את המלצת שירות מבחן בדבר ביטול ההרשעה לנוכח שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ונכונות הנאשם לקחת חלק בהליך של צדק מאחה והעדר עבר פלילי. נסיבות אלה, בהצטרפן אל יתר הנסיבות שפורטו לעיל מטות את הכף לטובת ביטול ההרשעה.

21. מצאתי אפוא כי הותרת הרשעתו של הנאשם על כנה עלולה להסב לו נזק כבד שעומד בדיספרופורציה לתועלת שתצמח לאינטרס הציבורי כתוצאה מההרשעה, וכי הפגיעה באינטרס הציבורי בנסיבות המקרה תהיה מדודה ומתונה, ועל כן יש מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם בדין. תחת זאת תיוותר על מכונה הקביעה שהנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

משקבעתי כי יש מקום להורות על ביטול ההרשעה, הרי שאין מקום לקבוע את מתחם העונש ההולם בגין המעשים שביצע הנאשם (ראו: רע"פ 547/21 סיטניק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.3.21); רע"פ 3195/19 אגוזי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, (4.7.2019)

לצד הקביעה כי הנאשם עבר את העבירה בכתב האישום המתוקן, יוטלו על הנאשם העונשים הבאים:

א. צו מבחן למשך 6 חודשים.

ב. צו שירות לתועלת הציבור בן 200 שעות. בהתאם לתכנית שהכין שירות המבחן יבצע הנאשם את צו השל"צ ב"ארגון ידידים סיוע בדרכים" בביתר עילית בתפקידי מוקדנות וסיוע לצוות המקום. על הנאשם למלא את מכסת השעות בצו, בתוך שנה מהיום.

שירות המבחן יהא רשאי לשנות את מקום ההשמה ללא צורך בפנייה לבית המשפט.

בהתאם לאמור בסעיף 71א(ה) לחוק העונשין, הנאשם מוזהר כי עליו למלא אחר הוראות צו השל"צ שאם לא כן, יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד לחוק העונשין, קרי, בית המשפט יהיה רשאי לבטל את צו השל"צ, להרשיעו, ולהטיל עליו עונש אחר תחתיו.

ג. הנאשם יתחייב בסכום של 2,500 לא לעבור עבירת אלימות במשך שנתיים מהיום.

ד. פיצוי למתלונן, מר דוד אריה זריהן, בסכום של 1,500 ₪.

הפיצוי ישולם עד ליום 18.12.24.

על הנאשם לשלם את הפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות"

• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

• במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

זכות ערעור על גזר הדין בתוך 45 יום.

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ד, 18 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.