2. הנאשם נעצר במהלך חודש יולי 2022 ושוחרר בתנאים בסמכות קצין משטרה, לרבות הרחקה מביתו ומהמתלוננת, ומעצר בית. ביום 10.7.2022 הוגש כתב האישום יחד עם בקשה להאריך את התנאים המגבילים עד לתום ההליכים. במהלך חודש אוקטובר 2022 הותר לנאשם לפגוש את אשתו וילדיו באופן מצומצם. כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון, הנאשם הודה והורשע והוסכם על שליחתו לשירות המבחן מבלי שהצדדים הגיעו להסכמה עונשית. ביום 19.3.2024 הוריתי על הסרת התנאים המגבילים בעניינו של הנאשם ובני הזוג שבו לחיות יחד.

תסקירי שירות המבחן

3. בעניינו של הנאשם הוגשו חמישה תסקירים (יולי 2023 - אוקטובר 2024).

4. מהתסקירים עולה, כי הנאשם כבן 32, נשוי למתלוננת ואב לשלושה ילדים קטנים, הוא מקיים אורח חיים חרדי ומתקיים מקצבת אברך של הביטוח הלאומי. הנאשם בן יחיד להוריו, אמו נפטרה לפני מספר שנים, ואביו שוהה בהוסטל למתמודדי נפש, כאשר אצל שני ההורים ידועה מחלת נפש (הוצגו אסמכתאות לכך). הנאשם גדל בתנאי עזובה קשים ובלתי יציבים שכן הוריו לא תפקדו. לנאשם היה קשר קרוב לאמו, ופטירתה (במועד הסמוך לביצוע העבירות) גרם לו למשבר נפשי קשה. הוא למד במסגרות חרדיות בהתאם לאורחות חייו וחווה שם לדבריו חוויות קשות. אשר למצבו הנפשי של הנאשם, זה הציג לשירות המבחן מכתב מאת פסיכיאטר מחודש יולי 2022 (מועד ביצוע העבירות) ממנו עלתה אינדיקציה להתנהגות לא ברורה, ייתכן על רקע אפקטיבי (שינוי במצב הרוח) או פסיכוטי, ואף הועלתה השערה בדבר בעיית התפתחות אצל הנאשם. נוכח חוסר תפקוד של הנאשם לאורך זמן, המליץ הפסיכיאטר על שיקום ותהליך הכרה מול הביטוח הלאומי. בהמשך פנה הנאשם לפסיכולוג אך לא התמיד בכך, וכיום הוא מטופל ע"י אדם מקהילתו (לכך אתייחס בהמשך). כמו-כן אשת הנאשם מטופלת אף היא אצל פסיכותרפיסטית (גם על כך בהמשך). לנאשם אין הרשעות קודמות, ואת המעשים ביצע לדבריו עקב שינוי קיצוני במצבו הנפשי והרגשי בעקבות פטירת אמו והיותו בדיכאון עמוק, לתחושתו. על רקע זה חלה החמרה ביחסים עם המתלוננת ומשום כך בוצעו המעשים.

5. שירות המבחן שוחח עם אשת הנאשם, אשר שללה אלימות מצדו של הנאשם כלפיה לפני האירועים שבהם הודה הנאשם. המתלוננת אישרה את דברי הנאשם בדבר התדרדרות במצבו הנפשי והרגשי מאז פטירת אמו ועד לאירועים שהתרחשו. לדבריה, הנאשם הוא בן זוג טוב ואוהב, ואב אוהב ודואג לילדיהם, והעבירות שביצע אינן מאפיינות אותו. המתלוננת ציינה כי אינה חוששת מפניו של הנאשם ושמחה כי מתאפשר להם לשקם את יחסיהם. שירות המבחן התייחס בזהירות לדברים, נוכח הרקע ממנו מגיעים השניים והמוסכמות הנוהגות בחברה בה הם חיים, ולכן העיר, כי ייתכן שהמתלוננת תתקשה להציב גבולות והתריע מפני אירועים צפויים.

6. נעשה ניסיון לשלב את הנאשם בטיפול קבוצתי במסגרת צו פיקוח מעצרים, ואולם שירות המבחן והגורמים הטיפוליים העריכו כי הנאשם מתאפיין בקשיי תקשורת שאינם מאפשרים השתלבותו בקבוצה שכזו. לצד זאת, הנאשם השתלב כאמור בטיפול פרטני פרטי עליו ארחיב בהמשך.

7. נוכח מאפייניו של הנאשם, העובדה שקיבל עליהם אחריות והביע חרטה ונוכח כברת הדרך שעבר, וכן נוכח הדינמיקה בינו לבין המתלוננת ועמדתה של המתלוננת, ונוכח משך הזמן שחלף מאז האירועים והיעדר הישנותם, סבר שירות המבחן כי הנאשם חווה את ההליך הפלילי כמרתיע ומחדד גבולות. שירות המבחן ציין, כי היה ממליץ על עונש של של"ץ, אך הוא מטיל בספק את יכולת ההתארגנות של הנאשם, ולכן העלה ספק בדבר יכולתו לבצע עונש שכזה לאורך זמן. לכן, הומלץ על הסתפקות בעונשים צופי פני עתיד לרבות צו מבחן לצורך פיקוחי.

ראיות נוספות לעונש

8. מטעם הנאשם הוגשו שני מסמכים, הראשון, מאת Xשהכתיר את מכתבו בתואר "מטפל פרטי בקהילה". המכתב אינו מפרט את השכלתו והכשרתו של הכותב, ואולם מעיד על כך שהנאשם נפגש עם מר Xמזה כשנה בתדירות של אחת לשבוע. במסגרת המפגשים התקיימו "שיחות טיפול, תרגילי אימון ואינסוף הדגמות התנהגות". מר Xהתייחס להיבט הטיפול הרגשי והנפשי, ולדבריו מדובר במי שעשה כברת דרך והשתנה באופן מהותי. לדבריו "התוצאות הברוכות ניכרות היטב בהתנהגותו ובעיקר בביתו ובמשפחתו, הבית מתפקד היטב ומלא שלווה ורוגע". עוד הוסיף כי "גם בתחום החברתי מאיר עשה עבודה ושינוי מהותי, הוא מעורב בחיי הקהילה, ומוקף ידידים וחברים הנהנים מחברתו". מר Xהתחייב להמשיך את הטיפול והמעקב ואף המליץ להפנות את הנאשם לד"ר X, שככל הנראה הוא פסיכולוג או פסיכיאטר.

9. נוסף לכך הוגש מכתב בעניינה של המתלוננת ע"י הפסיכותרפיסטית, X. לדבריה היא מטפלת במתלוננת מזה מספר שנים על בסיס שבועי. במכתב הביעה גב' Xאת הערכתה בדבר הקשר הקרוב והחיובי בין בני הזוג וכן בדבר עדותה של אשת הנאשם ביחס לתמיכת הנאשם בה במיוחד בתקופה האחרונה, בה חוותה את אובדנה הפתאומי של אחותה. המטפלת התרשמה כי ביתם של בני הזוג יציב "והמשפחה מלוכדת בנינוחות".

10. בישיבת הטיעונים לעונש שמעתי את המתלוננת וכן את באת-כוחה שהייתה מעורבות בתהליך לאורכו. השתיים סיפרו על הטיפול שעברו שני בני הזוג ועל ההטבה הניכרת שחלה בתפקודו של הנאשם ברמה הזוגית, המשפחתית והחברתית, ועד כמה הייתה חשובה שיבתו הביתה לאחר תקופה ארוכה שבה הורחק מאשתו וילדיו.

טיעונים לעונש

11. ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על חומרת המעשים ועל העולה מתסקירי שירות המבחן. במכלול השיקולים, עתר ב"כ המאשימה להטלת מאסר בעבודות שירות למשך 6 חודשים, מאסר מותנה, קנס והתחייבות, על בסיס מתחמים המתחילים בחודשי מאסר קצרים ועד לשנת מאסר. הסניגור עמד מנגד על חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, על התקופה שבה נעברו העבירות והרקע לביצוען ועל נסיבותיו האישיות של הנאשם. כן עמד על התהליך שעבר הנאשם כפי שפורט לעיל ועמד על השלכות הרחקתו מאשתו וילדיו ועל אי הישנות העבירות. הסניגור טען כי מדובר במקרה ייחודי שמצדיק היעתרות להמלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה

12. מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

13. אשר לערכים המוגנים, העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של כבוד האדם וחירותו, האוטונומיה שלו ושלום גופו ונפשו. פגיעות בבן משפחה קרוב פוגעות באופן מובנה בערכים המוגנים הללו במידה מוגברת בשל הפגיעה בבסיס האמון שאמור להתקיים בתוך המשפחה. בענייננו אין מדובר במעשים של מה בכך, ומידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

14. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: המעשים שביצע הנאשם לא היו מתוכננים, ההיפך מכך. האישום הראשון מתאר אירוע מוזר ומפחיד כאחד, שיש בו להעיד על מצבו הנפשי של הנאשם. האירוע באישום השני מתאפיין בעיקר בחוסר שליטה ברגשות ובביטויים החיצוני כאיומים קשים ומפחידים, וכך גם באישום הרביעי. באישום החמישי חרגו הדברים מאיומים למעשים, אם כי ברף אלימות נמוך, הגם שהוא פסול ומכוער. ממכלול המסמכים שהוגשו, אני קובע כי קיים קשר ישיר בין מצבו הנפשי של הנאשם עובר לאירועים ובמהלכם, על עצם התרחשות האירועים, והאופן שבו התרחשו, שבחלקו מעורר תמיהות לגבי הרציונליות שלהם. מכאן שהנאשם אמנם אחראי למעשיו, אך במידה מופחתת. פוטנציאל הנזק מן האירועים עלול היה להיות קשה, אך עצם העובדה שבפועל לא נגרם נזק פיזי (למעט מאירוע התקיפה באישום החמישי, שכאמור אינו ברף אלימות גבוה) מלמד כי היעדר אלימות מושרשת אצל הנאשם, הערכה המתחזקת מכך שאין לו עבר פלילי ומכך שהמעשים לא חזרו ונשנו לאורך תקופה ארוכה מאוד לאחר ביצוע המעשים נשוא כתב האישום.

15. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה מלמדת על מנעד עונשי נרחב. בנסיבות חמורות יותר הכלל הוא מאסר בפועל, ואילו בנסיבות דומות או פחותות, ניתן למצוא ענישה בדמות עבודות שירות ושל"ץ.

א. רע"פ 5122/23 אבו גאנם נ' מ"י (מיום 6.7.2023) - מקרה חמור ממקרנו של ארבעה אירועי תקיפה סתם ותקיפה חבלנית כלפי בת זוג וכן איומים. אושר מתחם שבין 8 ל-24 חודשים ועונש מאסר של 14 חודשים.

ב. רע"פ 7720/12 פלוני נ' מ"י (מיום 12.11.2012) - מקרה חמור ממקרנו של גרימת חבלה לאשת הנאשם וכן הכאת אחד מן הילדים הקטינים. התיק הסתיים בהרשעה וב-200 שעות של"ץ, מאסר מותנה וצו של"ץ.

ג. עפ"ג (חיפה) 26397-07-21 מ"י נ' עואד (מיום 14.12.2021) - הנאשם הורשע בתקיפה של אשתו, באיומים ובהפרת צו הגנה. נקבע כי המתחם צרך להתחיל מעבודות שירות והעונש הוחמר ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות, במקום הסתפקות במאסר מותנה בערכאה הדיונית.

16. מתחם הענישה - נוכח כל האמור, קובע מתחם אחד שכן מתקיים קשר הדוק בין האירועים שהתפרסו על מספר חודשים רצופים, שבין של"ץ או ימי מאסר קצרים ל-8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

17. ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: ציינתי בהרחבה לעיל את ממצאיו של שירות המבחן ואת המידע שעלה מהראיות לעונש. התמונה העולה מהם היא של מי שגדל בתנאים קשים, כאשר ברקע תחלואה נפשית של שני הוריו, ספק לגבי מצבו הנפשי ויכולותיו החברתיות, ומשבר נפשי שחווה לאחר פטירת אמו, לפני התרחשות האירועים בהם הודה. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי ובעיקר את העדת המתלוננת שתמכה בו לאורך כל הדרך.

18. מאחר ששמעתי את המתלוננת יותר מפעם אחת לאורך ההליכים, אני מוצא לתת משקל משמעותי לעמדתה שהובעה בפניי באופן חד וברור, עמדה שלדעתי, לא ניתן לה משקל מספיק מצד המאשימה. נכון הוא שניסיונות שירות המבחן לשלב את הנאשם בטיפול לא צלחו, אך הדבר קשור ישירות במאפייני אישיותו כפי שתוארו לעיל. לצד זאת, הנאשם עשה כברת דרך בליווי של גורם מתוך הקהילה, ויש אישור חיצוני לשיפור בתפקודו ובמצבו וביחסו למתלוננת ולילדיו, כעולה מדברי המתלוננת, עורכת דינה וכן המטפלת שלה. מעבר לכך, לא נפתחו תיקים חדשים לאורך תקופה ארוכה וזוהי אינדיקציה משמעותית להפחתה בסיכון, כפי שגם התרשם שירות המבחן.

19. זאת ועוד, נראה שהנאשם עצמו מודע לצורך בהמשך טיפול ומעקב, כפי שאף עלה ממכתבו של מר X. וטוב שכך ייעשה. במכלול הנסיבות, יש למקם את הנאשם בחלק הראשון של המתחם ואין זה נכון לפטור אותו מעונש מוחשי וחינוכי בדמות של"ץ אם כי לא בהיקף נרחב. אני סבור שעונש כזה יעמוד בקנה אחד עם עקרון ההלימה וכן יעניק לנאשם כלים לשיפור איכות חייו בדרך של תפקוד מחוץ לבית במסגרת בעלת כללים ברורים. הנאשם התחייב לפניי שיעמוד בעונש מסוג זה.

גזירת הדין

20. לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 5 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים;

ב. 100 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 20.2.2025. על שירות המבחן להגיש תוכנית של"ץ עד ליום 1.2.2025;

ג. צו מבחן לתקופה של שנה מהיום - במסגרת זו מחייב את הנאשם להמשיך בטיפול הפרטני ומחייב את המטפל, מר X, או כל גורם טיפולי אחר, לדווח על כך לשירות המבחן.

בנסיבות העניין אין מקום להטיל כל עונש בעל אופי כספי, בהיעדר קשר עניינו בין העבירות לעונש שכזה.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ה, 25 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.