1. לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של הנאשם, כך שיבוטלו תנאי מעצר הבית הלילי בעניינו.

רקע

2. ביום 6.9.2023 הורשע הנאשם על-פי הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובשלוש עבירות סחר בסמים, בכך שבמוניתו נמצאו יותר מ-700 גרם קנביס, ובכך שסחר בקנביס מול שני לקוחות. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם על שליחת הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר, שלבקשת ההגנה אף יבחן את שאלת ביטול ההרשעה. המאשימה הצהירה כי עמדתה למאסר בפועל. בשל כך הורשע הנאשם, ונשלח לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השירות.

3. הנאשם נעצר ביום 27.2.2023 במסגרת "מעצר ימים" לצרכי חקירה, ולאחר שהוגשו נגדו כתב אישום ובקשה לעוצרו עד לתום ההליכים, שוחרר ביום הגשת האמור (9.3.2023) למעצר בית מלא.

4. ביום 16.5.2023 אושרה בקשת הנאשם להתיר לו לצאת לעבודה מפוקחת.

5. ביום 6.9.2023 במעמד הכרעת הדין, נעתרתי לבקשת ההגנה להקל בתנאים והותרתי את הנאשם בתנאים של מעצר בית לילי.

6. ביום 9.7.2023 התקבלו בעניינו של הנאשם תסקיר שירות המבחן וחוו"ד הממונה ונשמעו טיעונים לעונש. בשל אילוצי יומן, מועד השמעת גזר הדין נדחה ליום 11.9.2024. במעמד הדיון ביקש הסניגור לבטל את תנאי מעצר הבית כליל נוכח חלוף הזמן, קבלת אחריות והיעדר הפרות התנאים לאורך זמן.

7. המאשימה מתנגדת בטענה כי מדובר בתנאים מינימליים, שהולמים את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם מחד גיסא, ואת היעדר עברו הפלילי של הנאשם מאידך גיסא. עוד הופניתי לאמרה בתסקיר שירות המבחן.

8. יצוין, כי תסקיר שירות המבחן לעונש מלמד כי הנאשם באמצע שנות החמישים לחייו, גרוש ואב לשלושה ילדים ולאחרונה הפך לסב. לאורך כל חייו תפקד הנאשם באופן נורמטיבי, סיים לימודי תיכון ושירת שירות צבאי מלא, ובמשך כ-31 שנה עבד כנהג מונית ופרנס את משפחתו. העבירות בוצעו על-רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע ונטילת הלוואות בשוק האפור, כשברקע מגפת הקורונה והשלכותיה. כיום הנאשם השתלב שוב בעבודה ומתמודד עם בעיות בריאותיות. שירות המבחן סקר את קורותיו ומאפיינו של הנאשם והגיע לכלל מסקנה כי מדובר באדם נעדר עבר פלילי, שקיבל אחריות מלאה על מעשיו והביע עליהם חרטה ובושה, כאשר השירות מעריך שמעשים אלו הם בגדר כשל חד פעמי שאינו מאפיין את אורחות חיי הנאשם. השירות בא בהמלצה לבטל את ההרשעה ולהטיל על הנאשם של"ץ וצו מבחן שבמסגרתו ישולב בקבוצה להקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה.

דיון והכרעה

9. בידוע, מעצר או קביעת חלופת מעצר אינם מהווים חלופה על-חשבון העונש [ראו: בש"פ 3803/23 קובי נ' מ"י (מיום 26.6.2023) בפסקאות 15 ו-16, והם נועדו לשרת תכלית ברורה, והיא מתן מענה לעילות המעצר הידועות - מסוכנות, שיבוש מהלכי ומשפט והימלטות מן הדין. בענייננו עילת המסוכנות היא הרלבנטית, נוכח קיומה הסטטוטורי מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, הקובע קיומה של עילת מסוכנות בעבירות סמים.

10.  בחינת מכלול השיקולים בענייננו מלמד, כי הגם שלא עומדת לנאשם חזקת החפות, שכן הודה בכל המיוחס לו, הרי שהערכת הסיכון בעניינו היא נמוכה. זאת מהטעמים הבאים:

א.  כפי שעמד על כך חברי, כב' השופט פס בהחלטתו בעת שחרור הנאשם בדיון הראשון בעניינו בשלב "מעצר עד לתום ההליכים", הנאשם הודה כבר בחקירתו וקיבל אחריות מלאה למעשים, ובכך יש להפחית את הסיכון הנשקף ממנו;

ב. הנאשם קיבל לפניי אחריות למעשים, למעשה ללא הסדר לעונש, כאשר הודה בכתב האישום המקורי ללא תיקון, מתוך תקווה שביהמ"ש יבחן גם את שאלת ביטול ההרשעה;

ג.  הנאשם ללא כל עבר פלילי, ושירות המבחן מתרשם מאדם נורמטיבי, שזהו הכשל היחיד, אשר הוא מתבייש בו;

ד. הנאשם שהה בתנאים מגבילים ממשיים (לרבות יציאה לעבודה מפוקחת) במשך כשבעה חודשים מבלי שהפר את התנאים ומבלי שנרשמו לחובתו תיקים חדשים.

11.  בנסיבות אלו, לא מצאתי תוחלת בהותרת המעצר הבית הלילי על כנו, שכן נדמה כי ההליך הפלילי מרתיע את הנאשם, בוודאי שעה שלאחר שמיעת הטיעונים לעונש, הוא ממתין לגזר דינו, כאשר זהו פרק זמן גורלי עבורו. לכן לא סביר להניח שכאדם נורמטיבי והגיוני, יבחר דווקא כעת לבצע עבירות.

12.  מעבר לכך, עמדת המאשימה בתיק זה, היא למאסר בעבודות שירות, וגם בכך יש להתחשב לזכות הנאשם.

13.  נוכח האמור, מעצר הבית הלילי מבוטל. עם זאת, מותיר על כנן את ההפקדות והערבויות לצורך הבטחת התייצבות.

14.  זכות ערר כחוק.

15.  נא לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשפ"ד, 11 יולי 2024, בהעדר הצדדים.