ת”פ (ירושלים) 36770-02-23 – מדינת ישראל נ’ ווסאם בורקאן
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 36770-02-23 מדינת ישראל נ' בורקאן
|
|
לפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ מר פיני ספיר, מתמחה מטעם תביעות ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
ווסאם בורקאן ע"י ב"כ עוה"ד חוסאם סולטאן |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום בו הודה הנאשם
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של הסעת שב"ח, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בכך שביום 4.9.2022 הסיע שני תושבי האיזור ללא היתר שהייה כדין בישראל מאיזור גן החיות התנ"כי בירושלים.
מהלך הדיון
2. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ללא הסדר טיעון.
טיעונים לעונש
3. הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. מחד גיסא, עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית. מאידך גיסא, עתר הסניגור להסתפק בשל"ץ ובמאסר מותנה נוכח מכלול הנסיבות.
קביעת מתחם הענישה
4. מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.
5. אשר לערכים המוגנים, מעשיו של הנאשם פגעו בערכים המוגנים של ריבונות המדינה וביטחונה וזאת במידה נמוכה.
6. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: הנאשם הסיע 2 תושבי האזור מבלי שבדק כראוי את אישוריהם. היה עליו לעשות כן, בוודאי כאשר מדובר בנהג מקצועי, וכאשר אסף אותם מאיזור גן החיות, שהוא איזור קו התפר בדרום ירושלים. הסניגור טען כי הנאשם אסף את הנוסעים כ"טרמפ" ואין סיבה לפקפק בדברים, ומכל מקום מדובר בנסיבות שאינן הסעה מקצועית תמורת תשלום. פוטנציאל הנזק בנסיבות שכאלה עלול היה להיות משמעותי שכן לא הייתה היכרות בין הנאשם לנוסעים. בפועל לא נגרם נזק שכן האירוע סוכל באיבו. הנאשם אחראי למעשיו.
7. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה בנסיבות דומות מלמדת על ענישה מקילה. אין מקום להטיל על הנאשם עונשים הנהוגים כיום, לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוכח הדין הפלילי שאינו מחיל דין מחמיר על נאשמים באופן רטרואקטיבי.
א. רע"פ 2057/19 מרזוק נ' מ"י (מיום 21.3.2019) - נאשם שהעסיק והסיע 5 שב"חים נדון ל-5 חודשי עבודות שירות על בסיס מתחם שאושר בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר.
ב. רע"פ 2844/16 ביאלה נ' מ"י (מיום 13.4.2016) - הנאשם ניסה להסיע 3 שב"חים לתוך שטח ישראל לאחר שאלו התחפשו לחרדים. אושר מתחם שבין חודשיים ל-15 חודשים ועונש של 80 ימי מאסר בעבודות שירות. ממקרה זה ניתן לגזור לקולה.
ג. רע"פ 617/15 רשק נ' מ"י (מיום 2.4.2015) - הוטל מאסר בן 7 חודשים על נאשם שהסיע 23 שב"חים ברכב שהוסב לצורך כך, על בסיס מתחם שבין 7 ל-18 חודשים. נסיבות אלו חמורות בהרבה ממקרנו ויש לגזור מהן לקולה.
8. מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר מותנה ו/או של"ץ או שניהם ועד ל-6 חודשי מאסר וענישה נלווית.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם
9. ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם בשנות השלושים לחייו, נשוי ואב לשלושה המשמש מפרנס יחיד למשפחתו. שניים מילדיו מוכרים כנכים של הביטוח הלאומי (הוצגו אישורים). לנאשם אין עבר פלילי וגם לאחר האירוע לא נפתחו תיקים נוספים, דבר המעיד שהמעשה אינו מאפיין אותו. בנסיבות אלו יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם. אין מקום להטיל עליו עונש שיקפח את מקור פרנסתו ופרנסת התלויים בו.
גזירת הדין
10. לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 5 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה על חוק הכניסה לישראל;
ב. קנס בסך 3,500 ₪, או 12 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2027 ובכל 1 בחודש. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי. אציין כי בחרתי להטיל קנס גבוה מזה לו עתרה המאשימה נוכח אי הטלת רכיבי ענישה כגון של"ץ או עבודות שירות;
ג. התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.
קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il
· בטלפון: 35592* או 073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד
לא יונפקו שוברי תשלום.
ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול. ככל שקיימות יתרות זכות ואין עיקולים ניתן להשיב למפקיד. מובהר כי ככל שבוצעו חילוטים, לא יושבו הכספים.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ד, 23 יוני 2024, במעמד הצדדים.
