ת"פ (ירושלים) 45119-05-22 – מדינת ישראל נ' ארי ג'ונס סינגר
ת"פ (ירושלים) 45119-05-22 - מדינת ישראל נ' ארי ג'ונס סינגרשלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 45119-05-22 מדינת ישראל נ ג ד ארי ג'ונס סינגר ע"י ב"כ עו"ד ברוך בן יוסף בית משפט השלום בירושלים [12.11.2024] כבוד השופט ארנון איתן
כתב האישום: 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של התעללות בבעל חיים לפי סעיף 2 בצירוף סעיף 17(א)(1) (לחוק צער בעלי חיים) תשנ"ד 1994. 2. על פי הנטען בכתב האישום ביום 29.4.2021 או בסמוך, בשכונת החרסינה בקרית ארבע- ברחוב הרב קוק התעלל הנאשם בכלב העונה לשם "סימבה", בכך שלקח חבל, קשר לצווארו של הכלב ונסע עמו ברכב בעודו קשור. הנאשם נסע כאשר הכלב נגרר לצדו השמאלי של הרכב, סמוך למושב הנהג, כאשר החבל תפוס ברכב. 3. עוברת אורח שהבחינה בנעשה, צפרה לנאשם וחסמה את רכבו של הנאשם, אז שחרר הנאשם את החבל מהרכב ונסע מהמקום. 4. הכלב נמצא במקום רועד ומדמם מכפות רגליו. 5. ראיות המאשימה לעונש: תמונת הכלב חבול ומדמם כתוצאה מהמעשה. 6. ראיות ההגנה לעונש: במסגרת זו העידו אשת הנאשם ומר ישראל בראונסון. א. הגב' רבקה סינגר, אשת הנאשם, מסרה כי היא נשואה לנאשם משך כ-16 שנים. לדבריה, הנאשם סובל מבעיית קשב וריכוז, ובמהלך תקופת הקורונה הם אימצו כלבה. העדה הדגישה, כי המעשה אינו משקף את הנאשם אשר אוהב בעלי חיים, אלא שהכלב היה משתין על דלת ביתם, חושף שיניים בפניהם, ולאחר שלא זכו למענה מהפיקוח העירוני, נאלץ הנאשם לטפל בכך, כאשר כוונתו הייתה לקחת את הכלב לבסיס צבאי סמוך, שם קיווה שיטפלו בו. ב. אשת הנאשם סיפרה על הקושי בלידת בתם, אשר נולדה עם מום בלב. מאז פנה הנאשם לטיפול פסיכולוגי. עוד הוסיפה, כי הנאשם מעוניין לנסות שוב להשתלב כנהג בכנסת, וביקשה שלא להחמיר עמו, שכן לכך השלכה פוגעת על התא המשפחתי. |
|
7. מר בראונסון מסר שכחבר מועצה בישוב חברון ומניסיונו, תושבי הישוב היהודי סובלים מכלבים משוטטים ברחבי העיר אשר מגיעים בעיקר מחברון הערבית ומציפים את השכונה היהודית. על פיו, בשנים האחרונות בעיה זו אינה מטופלת, והמעשה נעשה מצד הנאשם על רקע מצוקה זו. עוד ציין, כי הוא מכיר את הנאשם משך שנים רבות אותו הגדיר "אימפולסיבי בלא כוונה רעה". הוסף, שהנאשם מתנדב בארגון "ידידות". 8. העד ביקש שלא להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות, ולאפשר למשפחה להמשיך ולהתנהל באופן נורמטיבי, ולכך שהנאשם יוכל להמשיך ולפרנס את משפחתו.
תמצית טיעוני הצדדים: 9. ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לעובדות המפורטות בכתב האישום, החומרה העולה מהמעשה, ותוצאתו. צוין, כי הערכים בהם פגע הנאשם הינם שמירה על חייהם ביטחונם ובריאותם של בעלי חיים, הגנה על החלש וחסר הישע. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם שבין 4 חודשי מאסר אותם ניתן לבצע בעבודות שירות ועד 18 חודשים. נוכח הודאת הנאשם, החיסכון בזמן שיפוטי, ועל אף תוכנו של תסקיר המבחן ביקשה המאשימה לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם לו עתרה, זאת בהתאם לפסיקה אותה הגישה, לרבות פסילה בפועל ופסילה על תנאי. 10. לדברי ב"כ הנאשם, בני אדם חשובים מבעלי חיים, והמדובר בעתירה לעונש, מצד המאשימה, שאינה פרופורציונאלית למקרה. הסנגור התייחס לתוכנם של התסקירים שהוגשו והפער העולה ביניהם. לדבריו התסקיר השני שהוגש, אשר התקיים מול קצינת מבחן דוברת השפה האנגלית, שונה בתכלית ויש לאמצו, כך שיוטל על הנאשם צו של"צ. 11. גם הסנגור הפנה לפסיקה תומכת, לפיה הסתפקו בתי המשפט בהטלת עונש מאסר על תנאי בעבירות מסוג זה. מכך גוזר הנאשם את מתחם העונש ההולם- החל מצו של"צ ו/או מע"ת. הוסף, כי הנאשם מועסק כמדריך טיולים, עבודה עם אחריות , ובשנים האחרונות נאלץ לחפש עיסוק אחר, ואף הועסק כנהג בכנסת ישראל. 12. לדעת הסנגור אין מקום לכלול בין רכיבי העונש פסילה בפועל או על תנאי, שכן העבירה בה הורשע הנאשם אינה קשורה בנהיגה. 13. הנאשם בסיום הביע צער על המעשה, והוסיף כי לא הייתה לו כוונה לפגוע בכלב. על פיו, הכלב עודנו מסתובב חופשי בשכונה. עוד ציין, שכיום הוא מנסה להשתלב כנהג עבור חברי כנסת ושרים, וקיומו של התיק פתוח פוגע ביכולתו להשלים את התהליך.
דיון: 14. לא יכולה להיות מחלוקת על חומרת המעשה בו הורשע הנאשם. התאכזרות והתעללות בבעל חיים חסר ישע על ידי קשירת חבל לצווארו, ונסיעה בעודו קשור לצדו השמאלי של הרכב, נגרר אחר הרכב הוא מעשה אלימות שקשה לתאר במילים, והוא אף מעיד על אטימות לב וקהות חושים של הנאשם. המעשה הופסק אך משום התערבותה של עוברת אורח שהבחינה במעשה וחסמה את רכבו של הנאשם. תוצאת המעשה אף היא הייתה קשה, הכלב נמצא במקום רועד ומדמם מכפות רגליו (ראו: מ/1-מ/2). 15. בהתאם לפסיקה המנחה, קיים צורך להחמיר את הענישה, ובהתאם את מתחם העונש ההולם שנקבע בצדן, מתוך הצורך באמירה ערכית לגבי מה ראוי שיהיה מתחם הענישה בעבירות מסוג זה. |
|
16. במסגרת ת"פ 34492-03-19 מדינת ישראל נ' אבו עאנם (26.11.19)] צוין: "... לא אחת מתחמי ענישה מקלים שנקבעו על ידי הערכאות הדיוניות (החל ממאסר על תנאי ועד מאסר בעבודות שרות) בגין מעשי התעללות בבעלי חיים, בוטלו בערכאות הערעור, ונקבע במפורש שלא ניתן לקבוע מתחם ענישה שהרף התחתון שלו אינו כולל עונש מאסר, וכי על המתחם להתחיל ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שרות וינוע עד מאסר בפועל, כמסר המבטא את החומרה שבעבירה של התעללות בבעלי חיים, ואת הצורך להרתיע מפני ביצועה". 17. ראו לדוגמה: רע"פ 4987/15 סלפוצ'ניק נ' מדינת ישראל (19.7.15); עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21819-05-15 סלפוצ'ניק נ' מדינת ישראל (23.6.15); עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25094-03-20 מדינת ישראל נ' בשארי (3.6.20)]. 18. במסגרת רע"פ 8122/12 פחמאווי נ' מדינת ישראל (27.1.2013) צוין: "... יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. ... בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי". א. רע"פ 4987/15 יהודה אריה סלפוצ'ניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.7.2015) - בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש שנדון לעונש מאסר בן 4 חודשים בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס, זאת לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה. הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן בהתעללות בבעל חיים, לאחר שהתעלל בגור חתולים, בכך שהרימו, השליכו לרצפה ודרך על ראשו מספר פעמים עד שגרם למותו. בית המשפט המחוזי, קבע כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות העניין נע בין מאסר בן מספר חודשים ועד ל-18 חודשי מאסר, תוך שהוא דוחה את המתחם שנקבע על ידי הערכאה הדיונית ובהתאם לכך אף מחמיר את העונש שהוטל באותה ערכאה. ב. רע"פ 2202/05 שאמי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.03.05) אושר עונש מאסר בפועל בן 8 חודשים על מי שהורשע בגרימת מותו של כלב באמצעות ירייה, אולם זאת לצד עבירות של ירי באזור מגורים ובידוי ראיות. ג. ע"פ (מחוזי - חיפה) 49133-10-14 מדינת ישראל נ' סלימאן נסאר [פורסם בנבו] (08.01.15), התקבל ערעור המדינה ביחס לעונש שהוטל על המשיב בגין עבירה של התעללות בבעל חיים. המשיב, הודה בכתב אישום מתוקן בכך שקשר חבל לרגלו של כלב עזוב, חיבר אותו לרכבו וגרר אותו למזבלה בפאתי הכפר בו התגורר, מרחק מאות מטרים. כתוצאה מכך נחבל הכלב קשות, עד כי וטרינר נאלץ לבצע בו המתת חסד. הנאשם נדון לעונש של מאסר מותנה, של"צ, קנס וצו מבחן. בית המשפט המחוזי קבע כי העונש שהוטל על הנאשם קל, בשים לב לחומרת המעשים ואולם מאחר והמשיב ריצה את עונש השל"צ לא ניתן היה להטיל עליו עונש מאסר בפועל ועל כן הוחמר העונש ברכיב הפיצוי בלבד. |
|
ד. ע"פ (מחוזי - באר שבע) 24205-01-16 רפאל לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו(21.04.16), התקבל ערעור המערער שהורשע בערכאה הדיונית בעבירות של היזק לבעל חיים והתעללות בבעל חיים, בכך שהגיע בהיותו בגילופין לדירת אחותו, נטל את גורת הכלב של אחותו, הטיח אותה בקיר וגרם למותה. בהמשך היכה בכלבה של האחות. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר בן 10 חודשים ועד 18 חודשים והטיל עונש מאסר בן 10 חודשים, כשהוא מפעיל מאסר מותנה בן 7 חודשים, כך ש-5 חודשים יהיו במצטבר. בית המשפט המחוזי קבע כי עונש המאסר המותנה אינו חל ובשים לב לחומרת המעשים, המשקפים אכזרית ומעוררים סלידה, הוטל על הנאשם עונש של מאסר בן 5 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. ה. עפ"ג (מחוזי - באר שבע) 13290-02-10 מדינת ישראל נ' קגן [פורסם בנבו] (15.10.10) הוחמר עונשה של נאשמת אשר השליכה כלבה בוגרת וגור כלבים מחלון ביתה בקומה הרביעית, וכתוצאה מכך גרמה לכלבים לחבלות קשות, לעונש מאסר בפועל בן 3 חודשים. ו. ע"פ (מחוזי - חיפה) 2627/07 אדרי נ' מדינת ישראל (וערעור שכנגד) [פורסם בנבו] (03.01.08) הוחמר עונשו של המערער, אשר זרק מחלון ביתו שני גורי חתולים כשהם בתוך שקית ניילון, כשאחד מהם מצא את מותו עקב כך, לעונש מאסר בן 3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות. באותו מקרה נדון הנאשם גם לעיצום כספי בסך 3,500 ₪; ז. ת"פ 28737-08-15 (שלום - נתניה) מדינת ישראל נ' דוד שמואל [פורסם בנבו] (22.12.15), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה והתעללות בבעל חיים, בכך שדקר את כלב שכנו בצווארו וגרם לו לפציעות וחבלות עמוקות, תוך שהוא מסיג גבול לתוך המבנה, השייך לשכן, בו נמצא הכלב. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה כולל ביחס לכל העבירות שנע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשים והטיל על הנאשם 7 חודשי מאסר, תוך הפעלת שני מאסרים מותנים בני 4 ו-6 חודשים חלקם באופן חופף, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. ערעור שהוגש על הנאשם נדחה לאור המלצת בית המשפט המחוזי. ח. ת"פ 102-04-16 (שלום י-ם) מדינת ישראל נ' אחמד סלמאן [פורסם בנבו] (29.06.16), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של התעללות בבעל חיים, בכך שבלא כל סיבה משך בחוזקה ברצועה בה היתה קשורה כלבת "פקינז" קטנת מימדים, הניף את הכלבה באוויר וסובב אותה 3 פעמים, הטיחה ברצפה בעוצמה, דרך על ראשה ובעט בגופה 4 פעמים נוספות, תוך שהוא חונק אותה ומכה בראשה. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בן מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה. על הנאשם הוטלו 7 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס וזאת בין היתר לאור העדר המלצה של שירות המבחן. ט. ת"פ (שלום -אשקלון) 759/09 מדינת ישראל נ' זר [פורסם בנבו] (24.10.10), נדון מי שדקר כלב השייך לבת משפחתו במטרה להפחידה לעונש מאסר בן 3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים. 19. סבורני, כי בנסיבות המקרה דנן, ובהתאם לפסיקה הנוהגת יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל ממאסר למשך מספר חודשים (אותו ניתן לבצע בעבודות שירות) ועד שנת מאסר, לצד ענישה נלווית. |
|
20. בבחינת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, הבאתי במסגרת שיקוליי את הנסיבות הבאות: הנאשם כבן 41 נשוי ואב לחמישה ילדים בגילאי שנתיים עד 12. הנאשם נעדר רישום פלילי קודם. מאז ביצוע העבירה חלפו כ-3.5 שנים. הבאתי במסגרת שיקוליי את עדויות עדי ההגנה, וכן מכתב ההמלצה שהוגש מטעם מר משה מרגוליס 21. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים. הראשון מיום 17.12.2023 במסגרתו פורט הרקע בו צמח הנאשם, שירותו הצבאי, ונסיבותיו המשפחתיות (ראו: עמוד 2 פסקה 6). במסגרת תסקיר זה הציג הנאשם עצמו כאדם בעל התנהגות אימפולסיבית אשר מתקשה לשקול את התנהגותו ותוצאות מעשיו האפשריים. שרות המבחן התרשם במסגרת תסקיר זה מטשטוש מעשיו וקושי של הנאשם להכיר בפגיעה, וכן התקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו ועל חומרתם. המלצתם באותה עת הייתה להטלת עונש מוחשי בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי. 22. לבקשת סנגורו של הנאשם, הוריתי על הגשת תסקיר משלים עם קצינת מבחן דוברת השפה האנגלית (שפת אם), במסגרת התסקיר המשלים (15.7.2024), נערכה הערכה מחודשת של מצבו של הנאשם. בשיחה זו הביע הנאשם חרטה על האופן בו פעל וביטא מודעות ראשונית לדפוסיו. הנאשם מסר לשרות המבחן אבחון לפיו פורטו בעיות ויסות עמם הוא מתמודד, הפרעת קשה וריכוז חמורה שפוגעת ביכולתו לווסת עצמו ולשקול את מעשיו. הנאשם הביע נכונות להשתלב בטיפול, ובהתאם ממליץ שרות המבחן להעמידו בצו מבחן למשך שנה, לצד צו של"צ. להתרשמותם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות יקשה על הליך השיקום, ויפגע בהשתלבותו בחברה, לרבות אופציות תעסוקה בהן יוכל להשתלב בעתיד. 23. כאמור, הצדדים חלוקים בשאלה איזה מן התסקירים ראוי שישליך על העונש שיוטל. הראשון, בו קיימת המלצה להטלת מאסר בעבודות שירות, שמא התסקיר המשלים, בו ההמלצה הינה לצו של"צ ומבחן. לטעמי, קריאת שני התסקירים יחדיו אינה מביאה למסקנה, כי ישנו מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם, עד לכדי אימוץ עמדת שרות המבחן בתסקירו המשלים. מעבר לחומרת המעשה, הרי שקיימת מצד הנאשם מוטיבציה ראשונית ותובנה ראשונית ביחס לדפוסיו, והוא טרם החל בטיפול. מצב דברים זה, אינו משקף סיכוי ממשי לשיקום, ואינו מצדיק סטייה מהמתחם, ועל כן יש להישאר בגבולות המתחם שנקבע. נתון נוסף המשליך בהיבט זה על ההמלצה האחרונה של שרות המבחן, הינו פרק הזמן הניכר שחלף מעת ביצוע העבירה. לצד זאת, יש להביא בחשבון את התרשמותו של שרות המבחן בדבר שאיפותיו של הנאשם לשוב ולנהל אורח חיים תקין, לרבות השתלבותו בתעסוקה. 24. באיזון בין שיקולים אלו החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ולהטיל עליו את העונשים הבאים: א. תשלום קנס בסך 2000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.1.2025. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: · בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il · מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-******* · במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). |
|
ב. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך חודשיים וחצי. המאסר יבוצע בעבודות שירות. על הנאשם להתייצב ביום 21.11.2024 עד לשעה 10:00 בבוקר, בפני הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר שבע, לצורך קליטה והצבה.
תשומת לב הנאשם שעליו לבצע כל העבודות המוטלות עליו במסגרת עבודות השירות עפ"י הנחיות שתינתנה לו מעת לעת ע"י הממונה במקום. כל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מידית של עבודות השירות ולריצוי עונש מאסר בפועל.
ג. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור על העבירה בה הורשע.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ה, 12 נובמבר 2024, במעמד הנוכחים.
|
