לטענת ב"כ הנאשם אין מדובר באכיפה בררנית קלאסית כפי הגדרתה, של העמדה לדין רק של חלק מהנאשמים באותה פרשה, אלא במקרה חמור יותר. כך, מי שהועמד לדין הוא דווקא הנאשם המבוגר והחולה, נעדר העבר הפלילי, שהינו המעורב היחיד שנפצע קשות באירוע, ואושפז בבית החולים. נטען כי מעשי האלימות של הנאשם היו פחות חמורים, בהשוואה לפלד שיצא פטור ללא כלום.

תחילה ייאמר כי הביקורת השיפוטית על החלטת התביעה בדבר דיות ראיות באשר להעמדה לדין היא ביקורת שיפוטית מצומצמת, ובית המשפט אינו נוטה להיכנס לנעלי התביעה ולהחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו (ע"פ (ת"א) 15757-04-11 מדינת ישראל נ' מרדכי גרינוולד).

בסופו של יום, דרך המלך שבה על בית המשפט לצעוד בבקרו את שיקול דעתה הראייתי של התביעה הינו בשמיעת הראיות בשלב הדיוני שנועד לכך, ולאחר מכן הגעה למסקנה העצמאית משלו בשאלת דיותן להרשעה. דברים אלה רלבנטיים בראש ובראשונה לבחינת הראיות לגבי אשמת הנאשם העומד לדין, אך בוודאי ישימים גם לבחינת אשמת אדם אחר שביחס אליו נטענת טענה של אכיפה בררנית.

בענייננו, מטענות שני הצדדים עולה כי הראיה המרכזית להשוואת מעשי המעורבים, כמו גם הרקע להם, היא הסרטון. ב"כ הנאשם אף מבקשת כי בית המשפט יעיין בכלל חומר החקירה לצורך הכרעה בבקשה, וכי "הסרטון מדבר בעד עצמו". הנה כי כן, ברור כי לא ניתן להכריע בטיעון המשפטי מושא הבקשה ללא בירור ראייתי.

דא עקא, התיק מצוי בשלב הדיוני של טיעון מקדמי טרם תשובה לכתב האישום, אדרבא טרם שמיעת ראיות. משכך, משמעות קבלת עמדת ב"כ הנאשם, הינה להפוך את היוצרות, על דרך הקדמת שלב הבירור הראייתי לשלב ההקראה, דבר העומד בניגוד גמור לסדר הדין הפלילי.

על כן, אין מקום להכריע בבקשה במסגרת טיעון מקדמי, אלא ניתן יהיה להכריע בה רק בתום שלב שמיעת הראיות.

נוכח המפורט לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

התיק נקבע להקראה ליום 17/7/24 שעה 12:30. חובת התייצבות לנאשם, וב"כ תודיע לו על כך.

בשולי הדברים, מוצע כי בנסיבות העניין הצדדים יבחנו האפשרות לקיים גישור בתיק, כחלק מדיון מקדמי מפורט לפניי או במסגרת תיק ג"פ לפני שופט אחר. ככל שיסכימו לכך, יגישו בקשה מתאימה תוך הצעת מירב המועדים המתאימים לכך בחודשים יולי או ספטמבר שנה זו.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א סיוון תשפ"ד, 17 יוני 2024, בהעדר הצדדים.