בעניין:                        מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז        המאשימה

                        ע"י ב"כ עו"ד רועי רייס

 

                        נ ג ד

 

                        עבד אל רחים חאג' יחיא (עציר)                   הנאשם

                        ע"י ב"כ עו"ד רסלאן מחאג'נה

 

הכרעת דין (משלימה)

 

רקע והשתלשלות העניינים

1.         ביום 23.5.24 הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע במיוחס לו באישום השני; לענין האישום הראשון הוסכם שהצדדים יגישו סיכומיהם בכתב, כאשר המאשימה טוענת שהעובדות המנויות באישום זה מקימות עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, ואילו ההגנה טוענת שהעובדות אינן מגלמות עבירות אלה. הוסכם שהצדדים יהיו רשאים לצרף לסיכומיהם חומרי חקירה מהתיק (במ/2).

 

2.         באותו היום, ניתנה על ידי הכרעת דין חלקית, לפיה הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע להחזקת נשק שלא כדין, כמפורט באישום השני, ונרשמה הודאתו בעובדות האישום הראשון. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב לענין האשמה באישום הראשון, והגיעה עת הכרעת דין משלימה.

 

כתב האישום המתוקן

3.         כנגד הנאשם, יליד 2001, הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו 6 עבירות של הסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016; 4 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק האבק בטרור; ועבירה של סיוע להחזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

החלק הכללי

4.         על פי החלק הכללי הוכרזו החמאס והחיזבאללה כארגוני טרור מכוח חוק המאבק בטרור.

ביום 7.10.23 החל משעות הבוקר חדרו פעילי חמאס ברצועת עזה, יחד עם אחרים, לשטח מדינת ישראל, תוך שהם פורצים את גדר הגבול וכאשר חלקם חמושים היטב במגוון אמצעי לחימה. פעילי הטרור ביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם רצחו באופן מתוכנן ומכוון בדם קר גברים, נשים וילדים, ישראלים וזרים, חיילות וחיילים, אשר שהו אותה עת ביישובים אזרחיים, במסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים, וכן בבסיסי צה"ל, ופצעו רבים נוספים. מעבר לכך, חטפו פעילי הטרור לרצועת עזה כ-200 ישראלים וזרים, גברים, נשים, קשישים, ילדים ופעוטות.

 

במקביל, החל משעות הבוקר המוקדמות, ובמשך תקופה ארוכה, ירו ארגוני הטרור ברצועת עזה ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר רחבי מדינת ישראל, שגרמו לפגיעה ולנזק בחייהם של ישראלים, בגופם וברכושם.

 

מעשי הטרור הנפשעים של פעילי הטרור גרמו, לפי הנתונים עד עתה, ללמעלה מ-1,400 הרוגים וללמעלה מ-5,200 פצועים.

 

במהלך האירועים החלו להתפרסם ברשתות סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה ההמוניים.

 

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה בחוק יסוד: הממשלה, החל מיום 7.10.23 בשעה 06:00, בשל המלחמה שנכפה על מדינת ישראל.

 

עקב כל האמור לעיל, קיים חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם.

בעת הגשת כתב האישום מצויה מדינת ישראל בלחימה.

 

הנאשם הינו אזרח ותושב ישראל מלידה.

 

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיק הנאשם וניהל חשבונות באינסטגרם ובטוויטר. לחשבון האינסטגרם של הנאשם היו מקושרים כ-107,000 עוקבים, אשר היו חשופים באופן ישיר לפרסומיו, ולחשבון הטוויטר של הנאשם היו מקושרים כ-1,866 עוקבים, אשר היו חשופים באופן ישיר לפרסומיו. בנוסף, פרסומי הנאשם בשני החשבונות היו פתוחים ונגישים באינטרנט לעיני כל.

 

במשך תקופה ממושכת של כחצי שנה, מיולי 2022 ועד אוקטובר 2023, בהזדמנויות רבות, פרסם הנאשם באינסטגרם ובטוויטר, בשפה הערבית, דברי הסתה לטרור והזדהות עם ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה.

 

את הפרסומים פרסם הנאשם תוך כדי ועל רקע אירועי ופיגועי טרור נגד יהודים, ובראשם, מעשי הזוועה ההמוניים שבוצעו בהנהגת ארגון הטרור חמאס ביום 7.10.23.

 

הנאשם העלה תכנים מסוג זה שזכו לחשיפה רבה, והיוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים באופן סמלי גלוי באמצעות סימני חיבוב; באופן מילולי גלוי באמצעות תגובות; או באופן שיתופי גלוי באמצעות שיתופים.

 

כמחזיק וכמנהל עמודי האינסטגרם והטוויטר שלו, שלט הנאשם באופן בלעדי בכלל תכניהם, והיה יכול למחוק תכנים ותגובות מיד או בתכוף לאחר פרסומם, אך הוא לא עשה כן.

 

אישום מס' 1

5.         ביום 7.10.23, באינסטגרם, הסית הנאשם לטרור והזדהה עם ארגון טרור, בכך שפרסם 3 פרסומים, כמפורט להלן:

א.        2 תמונות שבאחת הכיתוב "7.10.23", ובשניה לקט תמונות של חלק ממעשי הזוועה ההמוניים המוצגים כהישגי פעילי הטרור באותו יום, בהן פעיל טרור מבצע "סלפי" בו מסמן "וי" אל מול רכב צה"ל שרוף, המון חוגג על ובקרבת ג'יפ צה"ל גנוב ברצועת עזה, תושב עזה שותה תה במרפסת אל מול נוף שיגורי רקטות לעבר ישראל, דחפור הורס את גדר הגבול בעזה, פעילי טרור חוטפים חיילים ישראלים מתוך טנק בוער, וחטיפה של אזרחית ישראלית קשישה לעזה.

פרסום זה זכה לתמיכה של 29,767 סימני חיבוב ו-120 תגובות תומכות.

 

ב.         10 תמונות נוספות של חלק ממעשי הזוועה ההמוניים המוצגים כהישגי פעילי הטרור באותו היום, שעל כל אחת מהן הכיתוב "היום מכיל תמונות היסטוריות", בהן דחפור הורס את גדר הגבול בעזה, פעיל טרור מבצע צילום "סלפי" בו מסמן "וי" על רקע טנק צה"ל בוער, תושבים בעזה חוגגים על ג'יפ צה"ל גנוב ברועה, רכב בוער ברצועת עזה ונער שמציג בגדים בידיו, גופות חיילים ישראלים מוטלים על טנדר, תושב ברצועה על רקע טנק צה"ל בוער, חטיפת חיילים ישראלים מתוך טנק בוער, מחבל חודר לישראל באמצעות מצנח רחיפה, תושב עזה שותה תה במרפסת אל מול נוף שיגורי רקטות לישראל, ופגיעת רקטה בישראל.

                        פרסום זה זכה לתמיכה של 29,943 סימני חיבוב ו-75 תגובות תומכות.

 

ג.         סרטון אשר בתחילתו הכותרת "קליפ סיכום ליום שבעה באוקטובר", ולכל יתר אורכו הכיתובית "7 באוקטובר 2023", ובו נראים חלק ממעשי הזוועה ההמוניים המוצגים כהישגי פעילי הטרור באותו היום, לרבות אזעקות ושיגורי רקטות על ישראל, בריחת מבלים מהמסיבה ברעים, התחבאות אזרחים בישראל מפני רקטות בעת אזעקה, שריפת מכונית ישראלית לאחר פגיעת רקטה, חדירת פעילי טרור לישראל באמצעות רחפנים, ניסיון חדירת פעילי טרור לישראל על סירה, פעילי טרור על גג בית בישראל, פעילי טרור נוסעים על טנדר ברחובות ישראל, פינוי פצועים ישראלים, בתים הרוסים בישראל, גניבות רכבי צה"ל לרצועת עזה, הריסת גדר הגבול בעזה על ידי דחפור, חטיפת חיילים ישראלים מטנק, בריחת מתפללים יהודים בירושלים בעת אזעקה, פגיעת רקטה בבית ישראלי, חטיפת חיילים ישראלים, גניבות טרקטור חקלאי וטנק צבאי.

                        פרסום זה זכה לתמיכה של 9,293 סימני חיבוב, 1,397 שיתופים ו-35 תגובות תומכות.

 

6.         מאות התגובות התומכות הנוגעות ל-3 הפרסומים כללו תגובות גאווה, שמחה, סיפוק, דברי ערך ושבח לתאריך 7.10.23, תפילות וקריאות לניצחון על ישראל, הכרזות ניצחון, לעג לישראל, הערצה למפגעים ול"התנגדות", סימוני לבבות, וכדומה.

 

7.         עוד באותו היום הסית הנאשם לטרור והזדהה עם ארגון טרור בכך שפרסם בטוויטר תגובות לציוץ של אחר שהסתייג מעוצמת הזוועות שאירעו:

"... אלה מתנחלים שחיים באדמה שכבושה שכדי לכבוש אותה היה צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח! אלה מתנחלים הם מתגייסים לצבא וכ-99% מהם הורגים תינוקות ונשים וקטינים וגדולים בכל מיני שטויות...".

פרסום זה זכה לתמיכה של 5 סימני חיבוב ו-211 צפיות.

 

"אני לא אספר לך עליי מפני שהעקרונות שלי ידועים. הזהות שלנו והדת שלנו והמנהגים שלנו נגד אונס ופגיעה מינית בכל צורה. אך כל סוג אחר של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזרת הארץ. הארץ לא תוחזר בדרך אחרת. והחיילים שאתה מרחם עליהם, הם רוצחי ילדים".

פרסום זה זכה לתמיכה של 11 סימני חיבוב ו-826 צפיות.

 

8.         ביום 9.10.23, בתכוף לאחר מעשי הזוועה ההמוניים, במועד בו כבר התגלו באופן כללי מימדיהם העצומים, הסית הנאשם לטרור והזדהה עם ארגון טרור, בכך שפרסם באינסטגרם סטורי ובו תמונה של ירי רקטות לישראל ועליה הכיתוב "גדודי אלקסאם מפציצים את שדה התעופה בן גוריון הציוני במטח רקטות כתגובה על הפשעים המתמשכים והירי על בתים אזרחיים (בעזה)".

 

9.         ביום 2.5.23, בשעות הבוקר, ביצעו שני מפגעים פלסטינים פיגוע ירי בכביש הגישה לאבני חפץ, בו פצעו אזרח ישראלי. ביום 6.5.23, בשעות הבוקר, נורו ונהרגו המפגעים במסגרת פעילות כוחות הביטחון. בהמשך אותו היום, 6.5.23, הסית הנאשם לטרור, בכך שפרסם באינסטרגם 7 תמונות של שני המפגעים הנ"ל, אמותיהם, ונשיאתם על כפתי המלווים בהלוויותיהם, בהן הכיתובים "חברים לדרך ולמוות" ו"הכבוד הוא להם ובהם", ולצד תמונות אלה פרסם את הפוסט:

"כל נשות העולם נושאות את בנן פעם אחת בבטן. ונשות פלסטין, נושאות את בנן פעמיים: פעם בבטנן בעת הלידה ופעם על כתפיהן בעת המוות".

פרסום זה זכה לתמיכה של 4,460 סימני חיבוב ו-20 תגובות תומכות.

 

10.       ביום 29.5.23 הזדהה הנאשם עם ארגון טרור בכך שפרסם בטוויטר תמונה בה אפשרות בחירת צד בין ישראל לבין חיזבאללה, בה סומנה בחירה בצד חיזבאללה.

פרסום זה זכה לתמיכה של 1,415 צפיות, שני סימני חיבוב ותגובה תומכת, לה הגיב הנאשם עצמו:

"אם תהיה מלחמה בין הצדדים הייתי בוחר בביטחון בחיזבאללה ולא בישראל".

 

11.       ביום 19.6.23, במהלך מבצע מעצר פעילי טרור בג'נין, נפגע כוח צה"ל ממטעני חבלה, באירוע בו נפצעו 5 לוחמי צה"ל ו-2 לוחמי מג"ב, וניזוקו 5 כלי רכב של צה"ל.

בהמשך אותו היום, 19.6.23, הסית הנאשם לטרור, בכך שפרסם באינסטגרם 5 תמונות של רכבי צה"ל שניזוקו, עליהן הכיתוב "זעזענו את הכיבוש. ג'נין - פלסטין הכבושה", ולצד תמונות אלה פרסם את הפוסט:

"פגיעה ביותר מ-5 רכבי משוריינים ציוניים בג'נין".

פרסום זה זכה לתמיכה של 4,455 סימני חיבוב ו-12 תגובות תומכות.

 

12.       ביום 20.6.23, בשעות אחר הצהריים, ביצעו שני מפגעים פלסטינים פיגוע בתחנת דלק בכביש 60 בסמוך לעלי, בו רצחו 4 אזרחים ישראלים ופצעו 4 נוספים. שני המפגעים נורו ונהרגו במסגרת פעילות כוחות הביטחון, במהלך הפיגוע, ובתכוף לאחריו. בהמשך אותו היום, 20.6.23, הסית הנאשם לטרור, בכך שפרסם בטוויטר 4 תמונות של זירת הפיגוע הנ"ל, ולצד תמונות אלה פרסם את הציוץ:

"עיני הפחדנים ישנות, ועיני המהפכנים לא ישנות".

פרסום זה זכה לתמיכה של 1,753 צפיות, 40 סימני חיבוב ו-11 שיתופים.

 

13.       בגין אישום זה הואשם הנאשם ב-6 עבירות של הסתה לטרור; וב-4 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור.

 

אישום מס' 2

14.       ביום 20.4.23 בשעות הערב, בעיר ג'נין, במיקום מדויק שאינו ידוע למאשימה, סייע הנאשם לאחר להחזיק רובה מסוג M-16 או M-14.

בגין אישום זה הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של סיוע להחזקת נשק שלא כדין.

 

טיעוני ההגנה

15.       בסיכומיה, הודתה ההגנה שהנאשם פרסם את הפרסומים המפורטים בכתב האישום, אך טענה שלא עשה כן מתוך מטרה להזדהות עם ארגון טרור, או מתוך תמיכה בארגון טרור כך שהתקיימה אפשרות ממשית שהפרסומים יביאו לעשיית מעשה טרור. ההגנה העלתה את הטענות הבאות:

א.        התמונות שהעלה הנאשם בעקבות טבח ה-7.10.23 פורסמו על ידי כלי תקשורת בארץ ובעולם, לרבות באינטרנט. גם הסרטון (קליפ) שפרסם המשיב פורסם ברבים על ידי אחרים וצופים רבים נחשפו אליו דרך ערוצי התקשורת.

ב.         חלק מהפרסומים כללו תמונות בלבד ללא הוספת כיתוב אוהד על ידי הנאשם.

ג.         לגבי הפרסום אודות תיאורם של אזרחי מדינת ישראל כ"מתנחלים שחיים באדמה כבושה שכדי לכבוש אותה היה צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח!", כמו גם הפרסום לפיו "כל סוג אחר של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזרת הארץ. הארץ לא תוחזר בדרך אחרת" - נטען ש"פרסום זה מתאר את מלחמת העצמאות לשיטתו הנכבה בשנת 1948 שאכן כל נכתב מפיהם של מלומדים ישראלים התרחשו פשעי המלחמה וטיהור אתני במהלך מלחמת העצמאות"; וכן ש"פרסום זה אינו עונה על הדרישה החוקית של סעיף 24(א)(1) וסעיף 24(ב)(2) וזאת כי מדובר בהבעת דעה ומהנימוק שאין אזכור ואין פרסום לדברי שבח או הלל למעשה טרור כדרוש בחוק".

עוד נטען שהנאשם הבהיר שהוא מתנגד לאונס והריגת ילדים, אך הוסיף ש"אין פתרון אלה (כך במקור) דרך ההתנגדות". נטען, איפוא, ש"הנאשם מביע דעה שככל הנראה מבוססת על טענות לגבי הזכויות המוקנות לעם נכבש על פי האמנו (כך במקור) הבינלאומיות, לא מן המיותר לציין את אמנות ג'נבה כך שלגבי פרסום זה הנאשם יטען כי המטרה שלו הייתה להציג את זכויותיו של העם הנכבש בהתאם לאותן אמנות בינלאומיות".

ד.         לגבי "בחירת הצד של ארגון הטרור חיזבאללה", נטען שהנאשם לא התכוון לבחור צד בין חיזבאללה לישראל, אלא הפרסום בא על רקע המחלוקת הרווחת משנת 2015 כאשר הכריז חיזבאללה על מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה.

ה.        הנאשם לא הזדהה עם המחבלים שביצעו את הפיגועים, אלא עם אימותיהן שאיבדו את בניהן.

ו.         הנאשם לא ידע ולא היה אמור לדעת שהוא מבצע עבירה פלילית, וכך גם אדם מן היישוב לא היה מודע לכך. האכיפה הוגברה בעקבות פרסומים שהועלו לרשתות לאחר אירועי הטבח, והיה על המאשימה להזהיר בטרם תאכוף.

ז.         לא מתקיים המבחן ההסתברותי, שכן הנאשם אינו אושיית תקשורת או מייצר תוכן נצרך.

ח.        לא ניתן להרשיע בשתי עבירות - הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור - בגין פרסום אחד.

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

עבירת הסתה לטרור

16.       סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור קובע:

"העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:

(2) מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור".

 

סעיף 2 לחוק המאבק בטרור מגדיר "מעשה טרור":

"מעשה טרור" - מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה:

(1) הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי;

(2) הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;

(3) במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון ממשי לאחד מאלה:

(א) פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו;

(ב) פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;

(ג) פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) ושנעשתה במטרה לגרום לפגיעה כאמור;

(ד) פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה, "קודשי דת" - מקום פולחן או קבורה ותשמישי קדושה;

(ה) פגיעה חמורה בתשתיות, במערכות או בשירותים חיוניים, או שיבוש חמור שלהם, או פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה".

 

"פרסום" מוגדר בסעיף 34כד' לחוק העונשין:

"פרסום" - כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו".

 

17.       למקרא סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, עולה שכדי להכריע בשאלה אם פרסום מסוים מהווה הסתה לטרור יש לבחון התקיימות שני יסודות: (1) האם הפרסום מהווה דברי שבח, עידוד, תמיכה, הזדהות או אהדה למעשה טרור; (2) האם על פי תוכן הפרסום או נסיבותיו, יש "אפשרות ממשית" שיביא לביצוע מעשה טרור.

18.       פסק הדין הדן במבחן "האפשרות הממשית" הוא רע"פ 2533/10 מדינת ישראל נ' בן חורין (26.12.11), ואמנם הדיון בו נסב על לשון סעיף 144ד2 לחוק העונשין (העוסק בפרסום קריאה ל"מעשה אלימות"), אך היסודות בו דומים במאפייניהם לפרסום קריאה ל"מעשה טרור". וכך נקבע לגבי מבחן ה"אפשרות ממשית", הן בהקשר למעשה אלימות והן למעשה טרור:

"בנידון דנן - הערך המוגן הוא החשש ממעשי אלימות וטרור. יושם אל לב, כי אף שננטש הניסוח של 'אפשרות סבירה', לא נבחר תחתיו 'ודאות קרובה', אלא 'אפשרות ממשית'. אמת המידה של 'אפשרות ממשית' מצויה אפוא בתווך בין 'ודאות קרובה' לבין 'אפשרות סבירה' ו'חשש לאפשרות'. רמה הסתברותית זו שונה מפסיקה שניתנה בהקשרים שונים, ששמה את הדגש על 'וודאות קרובה'.

...

לסיכום, על פי לשונו של סעיף 144ד2, העבירה של הסתה לאלימות או לטרור מותנית בכך שהפרסום על פי תוכנו ונסיבותיו יביא בהסתברות של אפשרות ממשית לעשיית מעשה אלימות. שני חידושים אפוא בסעיף: נדרש קשר בין הפרסום לתוצאה בכוח, אך זאת על פי המבחן של אפשרות ממשית. לא מעבר לכך אך גם לא פחות מכך".

 

נקבע בענין בן חורין שכאשר בית המשפט בוחן את תוכן הפרסום ונסיבות פרסומו, עליו להתחשב בשיקולים שונים שאינם מוגדרים מראש, ומשקלם משתנה ממקרה למקרה. הודגש שמדובר ב"רשימה פתוחה" ושיש מקום להעניק משקל יחסי שונה לכל נסיבה בראיה הכוללת בכל מקרה ומקרה:

"... המבחן הוא תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם. הסעיף אינו מציין במפורש את דומיננטיות המפרסם והאווירה המתלהמת. ודוק: נתונים אלה רלוונטיים על פי המבחן הכללי שמופיע בסעיף - נסיבות הפרסום. ברם, העדר הפירוט בהגדרתן של נסיבות אלו איננו מקרי. הוא דורש כי בית המשפט יבחן את המקרה כמכלול, מבלי לקבוע מראש מעין מבחנים ראשיים. ודאי, מיהות המפרסם והאווירה השוררת בציבור הינם נתונים חשובים כאמור, אך הם אינם עומדים לבדם. יש לשקול גם שיקולים נוספים, כגון סוג האלימות המדוברת, היקף הקבוצה החשופה לאותה אלימות, היקף הפרסום וקהל היעד שלו, הקשר הפרסום, מקומו והמדיום שבו נעשה שימוש. יש לשאול, בין היתר - מי אמר, מה נאמר, היכן נאמר, באיזה אופן נאמר, למי נאמר ובאיזו מסגרת נאמר. נכון יהא לתת את הדעת למהות הפרסום ואופיו: קריאה, דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות. זו מצוות המחוקק - 'תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם'.

חשוב עד מאוד להדגיש, כי אלו דוגמאות בלבד לרשימה שעשויה להיות חלק מהנסיבות. הרשימה שכלולה בתיבה 'נסיבות' אינה סגורה, אלא פתוחה במכוון. מתפקידו של בית המשפט להתייחס למקרה שלפניו על מכלול מאפייניו כיחידה אחת המורכבת מתת-יחידות שונות. משקלה היחסי של נסיבה מסוימת עשוי להשתנות בראייה הכוללת של הדברים במקרה הקונקרטי".

 

גם ברע"פ 4753/22 אליצור נ' מדינת ישראל (14.11.22) חידד בית המשפט העליון את המבחנים שיש לבחון:

"... בדיקת האפשרות הממשית של מעשה אלימות אינה מופנית דווקא לקהל יעד המורכב מאנשים סבירים, אלא גם לקהל שעשוי לכלול אנשים שאינם סבירים או נורמטיביים, ולו בתקופה הרלוונטית לפרסום".

 

[ראה גם : רע"פ 4419/19 מדינת ישראל נ' טאטור (25.9.19)].

 

19.       עוד יצוין בקשר לעבירה של הסתה לטרור, שמדובר בעבירה התנהגותית אשר אינה דורשת הוכחת תוצאה, או הוכחה שמעשה אלימות או טרור התרחש כתוצאה מהפרסום המסית והמבחן הרלוונטי הוא קיומה של "אפשרות ממשית" לכך שהפרסום, על פי תוכנו ונסיבותיו, יביא בהסתברות של אפשרות ממשית לעשיית מעשה אלימות או טרור, הא ותו לא.

 

[ראה גם: רע"פ 7669/15 מחאג'ינה נ' מדינת ישראל (18.4.16); ענין אליצור].

 

מן הכלל אל הפרט

הנסיבות בהן פורסמו הפרסומים

20.       הנסיבות בהן פורסמו הפרסומים חשובות להדגשה כבר בפתח הדיון, שכן יש להן השלכה ממשית על ההכרעה במקרה דנן. הנסיבות מפורטות בחלק הכללי של כתב האישום ומפאת חשיבותן, ותרומתן לחידוד היסוד העובדתי בעבירה ולהבנת הלך הרוח אצל הנאשם ובחינת היסוד הנפשי שבעבירה, לרבות האפשרות שהפרסומים עשויים היו, כאפשרות ממשית, להביא לעשיית מעשה טרור, אחזור עליהן ואוסיף משלי.

 

ביום שבת, 7.10.2023, ערב שמחת תורה, בסביבות השעה 06:30 בבוקר, בחסות ירי של מאות רקטות וטילים לשטח מדינת ישראל, פלשו מחבלים מארגוני טרור שברצועת עזה, בהם מחבלים מארגון הטרור חמאס, לשטח המדינה, לאחר שפרצו את גדר הגבול בכמה מוקדים. המחבלים התניידו בטנדרים והיו חמושים בתתי מקלעים, במטולי RPG, ברימונים ובתחמושת רבה מאוד. במקביל, הם פלשו ליישובים רבים בדרום הארץ והגיעו, בין היתר, לבסיסי צה"ל בדרום הארץ, למסיבת טבע ב"נובה" סמוך לקיבוץ רעים ולעיר שדרות. מטרתם היתה אחת - לבצע מעשי טרור באזרחי מדינת ישראל, לרצוח כמה שיותר אזרחים, לשרוף בתים על יושביהם ולזרוע הרס וחורבן.

 

במהלך אותה שבת שחורה, נרצחו ונטבחו ללא רחם אזרחי ישראל וזרים, גברים, נשים, קשישים, ילדים ופעוטות, ללא הבדל גזע, דת או מין. צעירים רבים נרצחו במהלך מסיבת הטבע "נובה", נשים נאנסו באכזריות, רבים אחרים נרצחו בבתיהם ומאות נחטפו לרצועת עזה, גברים, נשים וילדים.

 

למעשה, היה זה אחד הימים השחורים והקשים שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה, במהלכו נרצחו מעל ל-1,000 אזרחים ומאות חיילים. הזוועות שחוללו מחבלי חמאס, וחלק מתושבי רצועת עזה שניצלו את ההזדמנות ונכנסו למדינת ישראל, החלו להתברר כבר באותו היום, בשעות הבוקר והצהריים, הדיווחים המצולמים החלו לזרום באמצעי התקשורת הממוסדים והרשת הוצפה בתיעודי זוועה "מזמן אמת", בין היתר תיעודים שביצעו מחבלי חמאס הארורים בעצמם.

כאמור, מעשיהם של המחבלים העידו עליהם שהם חיות אדם, חסרי צלם אנוש, מלאי שנאה יוקדת כלפי מדינת ישראל ואזרחיה וכמי שמחשבתם מעוותת.

ההרס והחורבן אותם הותירו אחריהם, שכאמור לא נראה כמותם מאז קום המדינה, גרמו לתדהמה, לכאב עצום ולטראומה לאומית.

 

המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל, איפוא, עדיין בעיצומה ולצערנו אף התרחבה לזירות נוספות - לבנון, איראן, תימן.

 

21.       עוד יצוין, שבמצב הביטחוני המורכב והרגיש בו נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות, ממילא, נראה שברור היה, לכל מי שעוקב אחר החדשות ושמדווח על פיגועים תכופים שמבוצעים באזרחי המדינה על ידי ארגוני הטרור הממוסדים, או על ידי מה שנקרא "מפגעים יחידים", שאירוע בסדר גודל של ה-7 באוקטובר עלול להצית גל טרור גם מצד זירות אחרות, דוגמת גזרת אזור יהודה ושומרון ומאזורים מהם יוצאים, תכוף, פיגועים נגד אזרחי ישראל, דוגמת מזרח ירושלים.

 

22.       לא ניתן, איפוא, לנתק את הפרסומים המיוחסים לנאשם, אשר 4 מהם פורסמו על ידו ב-7.10.2023, בסמוך לאחר תחילת מעשי הטבח הנוראיים שביצע חמאס בדרום הארץ, ולאחר שנחשף אף הוא להם, מכלל מעשי הטרור והטבח הנוראיים, ו-3 מהם לפני כן. בחירת הנאשם להפיץ פרסומים אלה שעות ספורות לאחר תחילת מעשי הטבח וההרג ההמוני, ובימים שלאחר מכן, כמו גם לאחר שמתבצע פיגוע רצחני "מוצלח", או לאחר פעולת סיכול של כוחות הביטחון נגד המפגעים הארורים, מלמדים, איפוא, על הלך רוחו של הנאשם ועל ההשלכות המסתברות הצפויות ממעשיו.

 

 

 

 

 

היסוד העובדתי

3 הפרסומים מיום 7.10.23

23.       מדובר בפרסום 2 תמונות שבאחת הכיתוב "7.10.23"; בפרסום 10 תמונות נוספות שבכל אחת מהן הכיתוב "היום מכיל תמונות היסטוריות"; ובפרסום סרטון שכותרתו "קליפ סיכום ליום שבעה באוקטובר" ולאורכו הכיתובית " 7 באוקטובר 2023", אשר פרסם הנאשם באינסטגרם.

 

שוכנעתי בדבר התקיימותו של היסוד העובדתי בעבירה, שעניינו, "פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו".

 

כפי שפורט בעובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, מדובר בלקט תמונות של חלק ממעשי הזוועה ההמוניים "המוצגים כהישגי פעילי הטרור באותו יום", בהן פעיל טרור מבצע "סלפי" בו מסמן "וי" אל מול רכב צה"ל שרוף, המון חוגג על ובקרבת ג'יפ צה"ל גנוב ברצועת עזה, תושב עזה שותה תה במרפסת אל מול נוף שיגורי רקטות לעבר ישראל, דחפור הורס את גדר הגבול בעזה, פעילי טרור חוטפים חיילים ישראלים מתוך טנק בוער, וחטיפה של אזרחית ישראלית קשישה לעזה.

 

בפרסום 10 תמונות נוספות של חלק ממעשי הזוועה ההמוניים "המוצגים כהישגי פעילי הטרור באותו היום", הוסף הכיתוב "היום מכיל תמונות היסטוריות", כאשר ברור שאין הכוונה ליום אבל לאומי, אלא ליום "היסטורי" מבחינת ניצחון האויב על ישראל. גם כאן, פורסמו, בין היתר, תמונות של גופות חיילים ישראלים מוטלים על טנדר, חטיפת חיילים ישראלים מתוך טנק בוער, מחבל חודר לישראל באמצעות מצנח רחיפה ופגיעת רקטה בישראל.

 

גם בסרטון שפורסם על ידי הנאשם שכותרתו "קליפ סיכום ליום שבעה באוקטובר", משל היה תקציר של סרט וידאו המתעד מסיבה מוצלחת, הוצגו חלק מתיעודי זוועות הטבח "כהישגי פעילי הטרור באותו היום", ונצפו בו, בין היתר, בריחת מבלים מהמסיבה ברעים, התחבאות אזרחים בישראל מפני רקטות בעת אזעקה, שריפת מכונית ישראלית לאחר פגיעת רקטה, חדירת פעילי טרור לישראל באמצעות רחפנים, ניסיון חדירת פעילי טרור לישראל על סירה, פעילי טרור על גג בית בישראל, פעילי טרור נוסעים על טנדר ברחובות ישראל, פינוי פצועים ישראלים, בתים הרוסים בישראל, גניבות רכבי צה"ל לרצועת עזה, הריסת גדר הגבול בעזה על ידי דחפור, חטיפת חיילים ישראלים מטנק, בריחת מתפללים יהודים בירושלים בעת אזעקה, פגיעת רקטה בבית ישראלי, חטיפת חיילים ישראלים וגניבות טרקטור חקלאי וטנק צבאי.

 

24.       כפי שצוין בכתב האישום, כוונת הנאשם לפרסם דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם מעשי הטרור, נלמדת גם מ"מאות התגובות התומכות הנוגעות ל-3 הפרסומים כללו תגובות גאווה, שמחה, סיפוק, דברי ערך ושבח לתאריך 7.10.23, תפילות וקריאות לניצחון על ישראל, הכרזות ניצחון, לעג לישראל, הערצה למפגעים ול"התנגדות", סימוני לבבות, וכדומה", ללמדך שקהל היעד של הנאשם ברשתות החברתיות שתה בצמא את פרסומי הנאשם, הזדהה עמם והוסיף דברי שבח, אהדה והזדהות משלו, שלא רק שהנאשם לא דחה אותם, אלא שהגדיל לעשות וביקש לשכנע את אחד המגיבים ש"העז" להסתייג ממעשי הטבח, כפי שיפורט להלן.

עוד יצוין, שבסך הכל זכו שלושת הפרסומים הנ"ל למספר עצום של תומכים (כ-70,000), למאות שיתופים ולתגובות תומכות רבות.

 

פרסום נוסף מיום 7.10.23

25.       באותו היום הגיב הנאשם לאחר שהסתייג מעוצמת הזוועות שאירעו, ולמעשה, ביקש לשכנע אותו בצדקת מעשי הטבח, לאמור:

"... אלה מתנחלים שחיים באדמה שכבושה שכדי לכבוש אותה היה צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח! אלה מתנחלים הם מתגייסים לצבא וכ-99% מהם הורגים תינוקות ונשים וקטינים וגדולים בכל מיני שטויות... אני לא אספר לך עליי מפני שהעקרונות שלי ידועים. הזהות שלנו והדת שלנו והמנהגים שלנו נגד אונס ופגיעה מינית בכל צורה. אך כל סוג אחר של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזרת הארץ. הארץ לא תוחזר בדרך אחרת. והחיילים שאתה מרחם עליהם, הם רוצחי ילדים".

 

למעשה, אף שלכאורה הנאשם מסתייג ממעשי אונס, הוא מצדיק בריש גלי את מעשי הטבח והטרור שביצעו ארגוני הטרור באזרחי ישראל, כך שלטעמו, על מנת "לכבוש" את הארץ, "צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח... כל סוג אחר של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזרת הארץ".

בפרסום זה לא רק שהנאשם מביע דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם מעשי הטרור שביצעו המחבלים, אלא הוא מנרמל אותם ומעניק להם לגיטימציה ולמעשה קורא להמשכיות, שכן רק באמצעים אלימים, דוגמת ביצוע טבח והפצצת משפחות, "הארץ תוחזר".

גם פרסום זה זכה לתמיכה של 16 סימני חיבוב ומעל 1,000 צפיות.

 

עינינו הרואות שבניגוד לנטען בסיכומי ההגנה, אין בין הדברים המפורשים שפרסם הנאשם, המצדיקים "הפצצת משפחות ועשיית טבח, לבין "הבעת דעה" לגיטימית, או הסתמכות על דברי "מלומדים ישראלים" לפיהם התרחשו, לכאורה, "פשעי מלחמה וטיהור אתני במהלך מלחמת העצמאות", ולא כלום. הנאשם - פשוטו כמשמעו - משכנע גולש, שהסתייג ממעשי הטבח, בכך שמעשי הטבח לגיטימיים ומתבקשים להשגת מטרת האויב, ארגון הטרור, עמו הוא מזדהה.

 

 

 

 

פרסום מיום 9.10.23

26.       אף פרסום זה שפרסם הנאשם באינסטגרם מהווה, לטעמי, עבירה של הסתה לטרור.

בנקודת הזמן הרלוונטית, אנו נמצאים יומיים אל תוך הטבח, כאשר בשלב זה ברורים כבר ממדי האסון, התבררו כמעט באופן מדויק מספרי הנרצחים וחללי צה"ל, ומדינת ישראל היתה נתונה, מזה כ-3 ימים, לירי של רקטות וטילים שנורו מרצועת עזה לכל חלקה הדרומי של המדינה ולמעשה אף לתל-אביב וסביבותיה.

בנסיבות אלה, וכשברקע פרסומים קודמים שהעלה הנאשם, המסיתים לטרור, כמפורט לעיל, פרסם הנאשם סטורי ובו תמונה של ירי רקטות לישראל ועליו הכיתוב "גדודי אלקסאם מפציצים את שדה התעופה בן גוריון הציוני במטח רקטות כתגובה על הפשעים המתמשכים והירי על בתים אזרחיים (בעזה)".

ברור, איפוא, שאין מדובר ב"סיקור חדשותי", וכל כולו של הפוסט שמחה לאיד כלפי מדינת ישראל ואזרחיה הנאמנים, התרסה כלפי המדינה, שימוש במונח "ציוני" ככינוי גנאי, ו"גאווה" בארגוני הטרור שמצליחים להפציץ את שדה התעופה הבינלאומי של מדינת ישראל.

 

פרסום מיום 6.5.23

27.       פרסום זה, ושני הפרסומים שיפורטו להלן, אמנם לא פורסמו על ידי הנאשם במסגרת מאורעות 7.10.23, ואולם, כמפורט לעיל, לצערנו מדינת ישראל מיום הקמתה סובלת מפיגועים רצחניים המבוצעים על ידי ארגוני הטרור ובהשראתם. עוד יצוין, שבעת האחרונה, ובתקופה שקדמה למאורעות 7 באוקטובר, התגברו בארץ אירועי הטרור במהלכם בוצעו פיגועים רצחניים שכוונו כלפי אזרחי המדינה, ואשר מצאו בהם את מותם עשרות אזרחים.

על רקע נתונים אלה, יש לקרוא ולנתח את הפרסומים שהעלה הנאשם לרשתות החברתיות ב-3 המקרים הבאים.

 

28.       כאמור, ביום 2.5.23 ביצעו שני מפגעים פלסטינים פיגוע ירי במסגרתו פצעו אזרח ישראלי, ביום 6.5.23 נורו ונהרגו המפגעים במסגרת פעילות כוחות הביטחון. בהמשך אותו היום, פרסם הנאשם ל-107,000 עוקביו באינסטגרם, 7 תמונות של שני המפגעים הנ"ל, אמותיהם, ונשיאתם על כפתי המלווים בהלוויותיהם, בהן הכיתובים "חברים לדרך ולמוות" ו"הכבוד הוא להם ובהם", ולצד תמונות אלה פרסם את הפוסט:

"כל נשות העולם נושאות את בנן פעם אחת בבטן. ונשות פלסטין, נושאות את בנן פעמיים: פעם בבטנן בעת הלידה ופעם על כתפיהן בעת המוות".

פרסום זה זכה לתמיכה של 4,460 סימני חיבוב ו-20 תגובות תומכות.

 

29.       גם כאן אני קובע שהוכחו היסודות העובדתיים של עבירת ההסתה לטרור.

בניגוד לטענת ההגנה בסיכומיה, לפיה הנאשם לא הזדהה עם הפיגועים שביצעו המחבלים, אלא עם אימותיהן שאיבדו את בניהן, הרי שהנאשם כינה את שני המחבלים "חברים לדרך, חברים למוות", הילל אותם וזיכה אותם ב"כבוד", כשברור שהכבוד מגיע להם, לטעמו, על פעולת הטרור שביצעו ועל מות "הקדושים" לו זכו.

כמו כן, הנאשם הילל את אמותיהן ושיבח אותן שנושאות אותן בלידה ובמוות - הכל על מנת להלל ולשבח את פועלם של אותם מחבלים ולעודד את אמותיהן, ובאופן שמתפרש על ידי הקורא הסביר שהנאשם מעודד דרך זו ותומך בה.

גם העובדה שהפרסום זכה לאלפי סימני תמיכה מלמדת שזו היתה כוונת הנאשם, שאחרת, היה מוחק את הפרסום או מעמיד את התומכים הנלהבים על טעותם.

 

פרסום מיום 19.6.23

30.       גם עיתוי הפרסום הבא אינו מקרי. כאמור, במהלך מבצע מעצר פעילי טרור בג'נין, נפגע כוח צה"ל ממטעני חבלה, באירוע בו נפצעו 5 לוחמי צה"ל ו-2 לוחמי מג"ב, וניזוקו 5 כלי רכב של צה"ל. בהמשך לכך, פרסם הנאשם באינסטגרם 5 תמונות של רכבי צה"ל שניזוקו, עליהן הכיתוב "זעזענו את הכיבוש. ג'נין - פלסטין הכבושה", ולצד תמונות אלה פרסם את הפוסט: "פגיעה ביותר מ-5 רכבי משוריינים ציוניים בג'נין". פרסום זה זכה לתמיכה של 4,455 סימני חיבוב ו-12 תגובות תומכות.

 

31.       גם כאן שוכנעתי בדבר התקיימותו של היסוד העובדתי בעבירה. העובדה שהנאשם נוקט במילה "זעזענו" מלמדת על כך שהוא אינו רואה עצמו כמי שנמנה על ציבור אזרחי מדינת ישראל, אלא מזדהה, משבח ואוהד את פעולת האויב, אשר פגע בחיילי צה"ל ובלוחמי מג"ב, ו"זעזע" אותם. גם המשך הפוסט, מלמד על כך שהנאשם משתמש במילה "ציוניים" כמילת גנאי והפועל היוצא מכך שהוא, למעשה, מסית נגדם.

 

פרסום מיום 20.6.23

32.       ביום 20.6.23, בשעות אחר הצהריים, ביצעו שני מפגעים פלסטינים פיגוע בתחנת דלק בכביש 60 בסמוך לעלי, בו רצחו 4 אזרחים ישראלים ופצעו 4 נוספים. שני המפגעים נורו ונהרגו במסגרת פעילות כוחות הביטחון, במהלך הפיגוע, ובתכוף לאחריו. באותו היום פרסם בטוויטר 4 תמונות של זירת הפיגוע הנ"ל, ולצד תמונות אלה פרסם את הציוץ: "עיני הפחדנים ישנות, ועיני המהפכנים לא ישנות". פרסום זה זכה לתמיכה של 1,753 צפיות, 40 סימני חיבוב ו-11 שיתופים.

 

33.       בדומה לשני הפרסומים דלעיל, גם כאן עיתוי הפרסום אינו מקרי, יום ביצוע פיגוע רצחני במסגרתו נרצחו 4 ישראלים ונפצעו נוספים, והמחבלים מחוסלים על ידי כוחות הביטחון. גם כאן אין המדובר בדיווח "תקשורתי" או חדשותי", שכן הנאשם מוסיף לתמונות של זירת הפיגוע כיתוב במסגרתו הוא בוחר לכנות את המפגעים "מהפכנים", עירניים, כשהקונוטציה לביטוי זה חיובית, ולנרצחים (או לכוחות הביטחון) "פחדנים" שנרדמים על משמרתם. הכוונה ברורה ונלמדת מעיתוי הפרסום, מהתמונות המצורפות לו ומהכיתוב שהכוונה היחידה הנלמדת ממנו הוא תמיכה במעשה המפגעים.

גם כאן, איפוא, הוכח היסוד העובדתי שבעבירה.

 

היסוד הנפשי; היסוד ההסתברותי

34.       כאמור, הסתה לטרור היא עבירה התנהגותית "רגילה" והיסוד הנפשי הנדרש בה הוא מודעות, לרבות עצימת עיניים, לכל רכיבי היסוד העובדתי.

בענייננו, נוכח אופי הפרסומים, ריבויים, הדיבור החד משמעי בגנות המדינה, השמחה לאיד, ההזדהות עם מעשי הטרור והצדקת חלק מהם, אני קובע שהנאשם ידע שפרסומיו כוללים, לכל הפחות, דברי שבח ואהדה למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, כלשון הסעיף.

 

35.       ומכאן ליסוד ההסתברותי - כאמור, נדרש בסעיף העבירה שהפרסום, על פי תוכנו והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור, והנאשם ידע על אפשרות זו, או לכל הפחות, עצם את עיניו לגבי אפשרות זו.

 

על הנסיבות עמדנו. הן על הנסיבות שהתקיימו ביום טבח ה-7 באוקטובר ולאחריו, והן על הנסיבות שהתקיימו בתקופה הקודמת לכך, בחודש יוני 2023, ואף קודם לכן, כאשר בתקופה האחרונה נתונה מדינת ישראל, יותר מבעבר, לפיגועים רצחניים הגובים חייהם של אזרחים, כמעט מדי שבוע.

רוצה לומר, המצב הביטחוני במדינה, באופן כללי, קשה ומורכב, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, כך שכל "ניצוץ" או "גפרור" עלולים להביא גורמים עויינים, גם את ה"רדומים" שבהם, לכדי יוזמה לנקיטת פעולה.

 

על כן, עם העלאת הפרסומים לרשתות החברתיות, חייב היה הנאשם לקחת בחשבון שפרסומים מסוג זה, התומכים במעשי טרור מן החמורים ביותר אשר בוצעו כלפי אזרחי ישראל, עלולים להגיע לגורמים עויינים שיהיו נכונים אף הם לבצע מעשים דומים.

 

נוכח היקף התפוצה שנודע לפרסומיו של הנאשם - כ-107,000 עוקבים באינסטגרם וכ-1,866 עוקבים בטוויטר; כמו גם כמות התגובות התומכות וסימוני החיבוב - כ-80,000 סימני תמיכה, מאות צפיות, שיתופים ותגובות כתובות תומכות - אין בלבי ספק שקיימת אפשרות ממשית לכך שהפרסומים יובילו למעשה טרור.

הנאשם אינו יודע ואינו מכיר את זהות כל הנחשפים לפרסומיו תומכי הטרור והמסיתים והיה חייב להביא בחשבון שלפחות חלקם עויינים את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, אינם נורמטיביים, כאלה שזקוקים לעידוד, לדרבון או ל"דחיפה קטנה" על מנת לקום ולעשות מעשה, ועל כן השתכלל בעניינו גם המבחן ההסתברותי.

 

ראה לענין זה האמור בע"פ 24933-09-18 טאטור נ' מדינת ישראל (15.5.19):

"הפרשנות של המילה הבודדת צריך להיעשות על בסיס נסיבות הפרסום כפי שאלה נבחנו במסגרת ניתוח 'האפשרות הממשית'. היה על המערערת לקחת בחשבון גם אנשים בלתי סבירים ובלתי נורמטיביים הנחשפים לפרסום, כך שאין די בפרשנותה הסובייקטיבית לפרסום האמור".

 

ובאשר לעיתוי בו פורסמו הפרסומים, ממש בסמוך לאחר הטבח הנורא ובתקופה בה מבוצעים פיגועים נגד אזרחי המדינה, נאמר בעמ"ת (מחוזי מרכז) 9932-11-23 היא חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (20.11.23):

"ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהן לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה".

 

36.       הנה כי כן, הוכח מעבר לספק סביר שהנאשם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנם של הפרסומים והנסיבות שבהן פורסמו - מיד לאחר טבח ה-7 באוקטובר, בסמוך לאחריו, ובסמוך לפניו (אגב פעולות טרור "מוצלחות שבוצעו" או סיכולים של גורמי טרור על ידי כוחות הביטחון, היקף התפוצה הגבוה מאוד של הפרסומים וקהל היעד שלהם, שחלקו אף הביע תמיכה נלהבת בפרסומים ושיתף אותם - הרי שהתקיים המבחן של "אפשרות ממשית" שהפרסומים יביאו לעשיית מעשה טרור.

לפיכך, יש להרשיע את הנאשם בריבוי עבירות של הסתה לטרור, כמיוחס לו בכתב האישום.

 

עבירת הזדהות עם ארגון טרור

37.       סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור קובע:

"העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון טרור".

 

מדובר, איפוא בעבירת מטרה, כלומר בעבירה שהיסוד הנפשי הנדרש בה הוא מחשבה פלילית, דהיינו מודעות (לרבות עצימת עיניים) לכל רכיבי היסוד העובדתי, ובנוסף "מטרה" הקבועה בעבירה. כלומר, נדרש להוכיח מעשה של הזדהות (לרבות בדרך של פרסום, דברי שבח, תמיכה או אהדה) במטרה להזדהות עם ארגון טרור. כמו כן, כמו בכל עבירת מטרה שהינה עבירת ביטחון, חלה הלכת הצפיות, לפיה די בידיעתו הברורה ובראייתו של הנאשם שיש בפרסומיו משום הזדהות עם ארגון טרור, כאפשרות קרובה לוודאי.

 

הפרסומים מהימים 7.10.23 ו-9.10.23

38.       כפי שנותח על ידי בפסקאות 26-23 לעיל, דבריו של הנאשם בפרסומים אלה עונים על הגדרת המונח "הזדהות" עם ארגון טרור, ואת מעשה ההזדהות עשה הנאשם בדרך של פרסום דברי "תמיכה" או "אהדה" במטרה להזדהות עם ארגון הטרור.

כך, שיווה הנאשם לתמונות ולסרטון מה-7 באוקטובר אופי של הישג וניצחון, ובמסגרתם אף הוצגו מחבלי חמאס ותושבי הרצועה ככאלה ששותפים להישג גדול נגד המדינה - פעיל טרור מסמן "וי" כאות ניצחון כשמאחוריו רכב צה"ל שרוף; תושב עזה מתענג על כוס תה במרפסת ביתו ממנה נשקף "נוף" של רקטות וטילים המשוגרים לעבר ערי ישראל; פעילי טרור חוטפים חיילים ישראלים מתוך טנק בוער; וחטיפה של אזרחית ישראלית קשישה לעזה.

כך, כינה את היום כ"יום היסטורי" (כדבר חיובי ומרגש עבור האויב) ופרסם תמונות של גופות חיילים ישראלים מוטלות על טנדר ומחבל מסמן "וי" כאות ניצחון על רקע טנק צה"לי בוער.

וכך, פרסם "קליפ" ובו הוצגו מעשי הטרור שביצעו מחבלי החמאס כהישגים היסטוריים.

 

גם בהצדקת מעשי הטבח, בתגובה להסתייגותו של אחר מהם, ("אלה מתנחלים שחיים באדמה כבושה שכדי לכבוש אותה היה צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח... כל סוג אחר של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזיר את הארץ. הארץ לא תוחזר בדרך אחרת") - יש לראות כ"מעשה פומבי במטרה להזדהות עם ארגון טרור", שכן אין לך מעשה הזדהות ותמיכה חד משמעי ממילים ברורות אלה.

 

הפרסום מיום 29.5.23

39.       ביום 29.5.23 פרסם הנאשם בטוויטר תמונה בה אפשרות בחירת צד בין ישראל לבין חיזבאללה, בה סומנה בחירה בצד חיזבאללה.

פרסום זה זכה לתמיכה של 1,415 צפיות, שני סימני חיבוב ותגובה תומכת, לה הגיב הנאשם עצמו: "אם תהיה מלחמה בין הצדדים הייתי בוחר בביטחון בחיזבאללה ולא בישראל".

 

אם כן, בפרסום זה, בהיקף התפוצה האמור, בהצהרתו של הנאשם לפיה הוא בוחר בארגון הטרור חיזבאללה ולא בישראל, הזדהה הנאשם עם ארגון הטרור חיזבאללה מול ישראל; ואין בטענת ההגנה לפיה הנאשם בחר בצד של ארגון הטרור "על רקע המחלוקת הרווחת משנת 2015 כאשר הכריז חיזבאללה על מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה" - ולא כלום.

 

40.       ובאשר ליסוד הנפשי, כאמור, הנאשם מודע לדברים שהוא כותב בפרסומיו; הוא מודע לכך שדבריו מבליטים את מעשי הטבח ומציגים אותם כאירועים "היסטוריים" במובן החיובי של המילה; הוא במודע בחר את הצד של ארגון הטרור חיזבאללה מול ישראל ופרסם בחירתו זו ברבים; הוא הצדיק את אירועי הטבח והפצצת המשפחות הישראליות כצעד לגיטימי ל"שחרור" המדינה; הוא מודע להיקף התפוצה של פרסומיו הכולל עשרות אלפי עוקבים; ומודע לגילויי התמיכה וסימני החיבוב שפרסומיו זוכים להם.

בנסיבות אלה, ברי שפרסומיו נעשו במטרה להזדהות עם ארגוני הטרור, ועל כן, הוכחו גם יסודות עבירת ההזדהות עם ארגון טרור.

 

41.       ובאשר ליתר טענות ההגנה.

ההגנה טענה שהנאשם לא ידע ולא היה אמור לדעת שהוא מבצע עבירות פליליות והיה על המאשימה להזהיר בטרם אכיפה. אין בידי לקבל טענה זו.

ראשית, אי ידיעת הדין אינה פוטרת מאחריות פלילית. השאלה אינה אם הנאשם היה מודע לאיסור הפלילי אם לאו, אלא האם פעל במחשבה פלילית, דהיינו אם היה מודע לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה (סעיף 20(א) לחוק העונשין), וכפי שקבעתי לעיל, הנאשם היה מודע גם מודע לכל אחד מהיסודות העובדתיים הכלולים בעבירות אותן ביצע, והתקיים בו גם היסוד הנפשי הנדרש.

שנית, ראיה התומכת במסקנה שהנאשם אף ידע שהוא מבצע עבירות פליליות ניתן לראות בדו"ח המעצר מיום 10.10.23, שם נכתבה תגובתו: "אני יודע. זה בגלל הפוסטים"; ובדו"ח הפעולה מאותו היום נאמר שהנאשם עוכב בחדרו בבית כש"מעל המיטה תלוי דגל גדול של הרשות הפלסטינית", וכשהנאשם עוכב הוא אמר: אני יודע. זה בגלל הפוסטים".

ושלישית, העובדה שהתביעה הכללית מגישה כתבי אישום בגין עבירות של הזדהות עם ארגון טרור, הסתה לטרור והסתה לאלימות ולגזענות - בעיקר כאשר מדובר בעיתות מלחמה ועל רקע מצב ביטחוני מתוח - ידועה היטב לציבור, ולא נראה שהיה עליה להזהיר על כך. כך, למשל, בשנת 2021 פרצו בישראל מהומות במהלכן נהרגו אזרחים ישראלים ורבים נפצעו. הרקע למהומות היה עימותים שהתרחשו בהר הבית על רקע החלטת בית המשפט העליון לפנות משפחות ערביות משכונת שיח ג'ראח בירושלים. אותה עת, ובין היתר על רקע אותן מהומות, יצא צה"ל למבצע "שומר חומות". באותם הימים שטף גל עכור של שנאה והסתה לטרור ולאלימות את הרשתות החברתיות ואורגנו התפרעויות אלימות שסיכנו את כוחות הביטחון ואת אזרחי המדינה. הסתה זו לאלימות הביאה להגשת שורה של כתבי אישום אשר נדונו בבתי המשפט השונים, והציבור נחשף באופן נרחב לעובדה זו. ענין זה, מדגיש את הסכנה הגלומה בשימוש ברשתות החברתיות כדי להפיץ תכנים שעניינם תמיכה במעשי טרור ואף מדגיש את קיומה של "אפשרות ממשית" להתארגנותם וביצועם של מעשי אלימות או טרור עקב אותם פרסומים.

 

42.       ההגנה אף טענה שלא ניתן להרשיע את הנאשם בשתי עבירות, הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור, בשל פרסום אחד. במילים אחרות, טענה ההגנה שפרסום אחד לא יכול להצמיח שתי עבירות. אף טענה זו אין בידי לקבל. כידוע, מעשה אחד עשוי לקיים רכיביהן של מספר עבירות, והתביעה, כרשות המנהלית האמונה על גיבוש כתב האישום וניסוחו, רשאית להאשים את הנאשם במספר עבירות שיסודותיהן מתקיימים כתוצאה ממעשהו. זאת ועוד, כל אחת מהעבירות בהן הואשם הנאשם, אף שהן מאותה "משפחה", באות להגן על ערכים חברתיים מעט שונים. כך, עבירה של הסתה לטרור באה להגן על הערך של שמירה על שלומו ובטחונו של הציבור בהיבט של מניעת מעשה טרור שעלול להתרחש כתוצאה מפרסום דבר ההסתה, ועל כן מדובר בעבירה חמורה יותר שהעונש בצידה עומד על 5 שנות מאסר; בעוד שהעבירה של הזדהות עם ארגון טרור מתרכזת יותר במניעת מעשה ההזדהות, ללא קשר עם השאלה אם הפרסום נושא עמו סיכון של אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור. זאת ועוד, עבירת ההזדהות היא כללית יותר ושמה את הדגש על מניעת אקט ההזדהות ואין בה דרישה ליסוד הסתברותי לעשיית מעשה טרור, ומכאן העונש הפחות חמור הקבוע בצידה (3 שנות מאסר).

לפיכך, אין מניעה מבחינה פורמאלית להרשיע נאשם בכל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו כלפיו, והשאלה רלוונטית יותר לשלב גזירת הדין (ראה סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982).

[וראה גם: ת"פ (י-ם) 55143-10-23 מדינת ישראל נ' רמאנה (10.7.24)].

 

סוף דבר

43.       אני מוסיף ומרשיע את הנאשם גם בעבירות שיוחסו לו במסגרת האישום הראשון.

 

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"ד, 18 יולי 2024, בנוכחות ב"כ המאשימה, עו"ד , הנאשם (בהיוועדות חזותית) ובא-כוחו, שורוק אבו שרקיה, ומתורגמן לשפה הערבית, מר חוסאם ג'בארה.