בעניין: מדינת ישראל - רשות המיסים המאשימה

  ע"י ב"כ עו"ד נטלי קצביאן וגב' שי אביב, מתמחה

 

  נ ג ד

 

1. ואסים זמירו

דאן קלין בע"מ  הנאשמים

ע"י ב"כ עו"ד חיים חרוב

 

גזר דין

 

כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשמים; הסדר הטיעון

1. הנאשמים, חברה למסחר סיטוני בכימיקלים ובעל מניותיה ומנהלה הפעיל והרשום, יליד 1979, הורשעו על פי הודאתם, ובמסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך של גישור שהתנהל לפניי, ב-57 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם לגביו מסמך, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

 

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין החודשים ינואר 2017 עד נובמבר 2017, קיבלו הנאשמים 57 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שמות שני עוסקים, מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור. סך כל החשבוניות הכוזבות הינו 55,121,350 ₪ וסכום מס התשומות הגלום בהן הינו בסך של 8,009,084 ₪.

במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום ניכו הנאשמים את מס התשומות הגלום בחשבוניות הכוזבות בדו"חות התקופתיים שהגישו למנהל מס ערך מוסף וכללו אותן בספרי החברה, במטרה להתחמק מתשלום מס.

 

3. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמים יודו ויורשעו בעובדות כתב האישום המתוקן והנאשם יישלח לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. לא היתה הסכמה לעונש וכל צד טען כראות עיניו.

 

 

תסקיר שרות המבחן

4. מתסקיר שרות המבחן מיום 26.9.24 עולה כי הנאשם כבן 45, נשוי ואב לשני ילדים בני 14 ו-16, מתגורר בשכירות לאחר שמכר את ביתו לצורך סגירת חובותיו. הנאשם בוגר 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות ולמד קורסים בחשבונאות. בתקופה האחרונה אינו עובד ונשען על בני משפחתו. אשתו מורה בבית ספר. הנאשם נעדר הרשעות קודמות. בהתייחסותו לעבירות טען שנוצל על ידי אחר והתקשה לבחון חשבוניות כוזבות מבין כמות הספקים הגדולה שהתנהל מולם בייחוד כשקיבל דוחות עבור חשבוניות אלו. לדבריו, סמך על אחרים בניהול ענייני החברה כאשר מרבית זמנו הקדיש לעבודה בשטח. ייחס את הנסיבות לעבירה לגורמים חיצוניים והתקשה לראות את אחריותו המלאה לביצוען. התקשה להתמודד עם העובדה שהחברה נסגרה בעקבות המעשים המיוחסים לו. שרות המבחן זיהה מוקדי סיכון בנטיה להשליך האחריות על נסיבות חיצוניות לביצוע העבירות, קושי בתפיסת תפקיד גמישה ומסתגלת, מוקד שליטה פנימי מעורער, היעדר תעסוקה ותלות באחרים. בהערכת הכוחות וסיכוי לשיקום ציין שרות המבחן את היעדר הרשעות קודמות, הודאתו בכתב האישום המתוקן, מוכנות לשאת בתוצאות המעשים, ההתארגנות לסגירת החובות, תקשורת טובה, בטחון בקשר עם דמויות סמכות וחלוף הזמן מביצוע העבירה מזה כ-10 שנים.

לאור האמור, סבר שרות המבחן שעונש מאסר לריצוי בעבודות שרות לצד מאסר על תנאי וצו מבחן עשויים לשמש כחלופה עונשית ראויה במקרה זה. במסגרת צו המבחן המליץ שרות המבחן שהנאשם ישתלב בהליך טיפולי קבוצתי.

 

טיעוני ב"כ הצדדים

5. ב"כ המאשימה, בטיעוניה הכתובים (תע/1) ובהשלמת טיעון בעל פה, הפנתה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם. התובעת טענה שבמקרה זה הפגיעה בערכים המוגנים חמורה ומשמעותית. באשר לנסיבות ביצוע העבירות הפנתה לכך שמדובר בנזק שנגרם לקופה הציבורית העומד על סכום עצום של כ-8 מיליון ₪; לעובדה שמדובר ב-57 עבירות שבוצעו בנסיבות מחמירות; לכך שקדם לביצוע תכנון; לחלקו הבלעדי של הנאשם ולאחריותו הבלעדית לעבירות; ולמניע לביצוע העבירות, בצע כסף.

התובעת הגישה טבלת פסיקה ממנה ביקשה ללמוד שמתחם העונש ההולם נע בין 50 ל-66 חודשי מאסר, לצד קנס במתחם שבין 5%-10% מסך המחדל הפלילי, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. יצוין שלאחר שב"כ המאשימה שמעה את הערות בית המשפט במהלך הדיון, אשר אבחן חלק מהפסיקה אליה הפנתה ואף הפנה לפסיקה נוספת, עדכנה ב"כ המאשימה את עמדתה בדבר מתחם העונש ההולם וביקשה להעמיד תחתיתו על 48 חודשי מאסר. באשר למיקום העונש בתוך המתחם הפנתה התובעת, מחד, להודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן לאחר הליך של גישור ולחסכון בזמן שיפוטי יקר. כן הפנתה לעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי; אך מאידך, הפנתה התובעת לעובדה שהתסקיר שהוגש בעניינו אינו חיובי ולעובדה שהנאשם לא הסיר ולו חלק מהמחדל הפלילי, עובדה המצדיקה, כשלעצמה, מיקום עונשו מעל תחתית מתחם העונש ההולם. כמו כן, באשר לחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, הפנתה התובעת שעבירות מס מתוחכמות דורשות זמן לחקירה ולגיבוש החלטה. נטען שהעבירות בוצעו בשנת 2017, נחשפו בשנת 2018 והחלו להיחקר בשנת 2019. כתב האישום הוגש בשנת 2022 ולא נדרש אישור יועמ"ש להגשתו. לפיכך, ביקשה התובעת שלא ליתן משקל משמעותי בנוגע לחלוף הזמן, כשהמאשימה התייחסה לטענת חלוף הזמן במסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים, הן בהסכמה לתיקון כתב האישום והן בהסכמה שלא לטעון לרף העליון של המתחם.

לסיכום, עתרה ב"כ המאשימה למקם את עונשו של הנאשם בסוף השליש התחתון של המתחם לו עתרה, כך שייגזרו עליו 55 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס בסך 500,000 ₪ והתחייבות. על הנאשמת שאינה פעילה ביקשה התובעת לגזור קנס סמלי.

 

6. ב"כ הנאשמים, בפתח טיעוניו, ביקש לאבחן לקולא את המקרה דנן מהמקרים שנדונו בפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש. לדבריו, יש לזכור שבמקרה שלפנינו מדובר בביצוע עבירות במשך 11 חודשים בלבד, בשנת 2017. הסניגור הפנה לעובדה שהנאשמת עסקה בארבעה תחומים שונים - לול לפיטום עופות; מחסן מזון לבעלי חיים; מפעל לגיהוץ ולכביסה; ועבודות חקלאות וקבלנות בנין. המחזור העסקי החודשי עמד, לטענת הסניגור, על 12-10 מיליון ₪. בשנת 2017 המחזור העסקי עמד על סך של כ-165,000,000 ₪. תחילה החשד הראשוני היה כלפי 12 חברות, ואולם לאחר הליך שימוע, הוגש כתב אישום בנוגע לחשבוניות של 2 חברות בלבד, כאשר הנאשמת עבדה מול 20 ספקים. באשר לספק אחד שעניינו הוכנס לכתב האישום, הרי שזה נעצר ועתה התברר שנכון ליום 26.9.24 אין לו ניכוי מס במקור, דהיינו, הוא כבר אינו יכול לעבוד (אישור ניכוי מס במקור, נע/1).

ב"כ הנאשמים טען שהנאשמים עומדים בהודאתם אך בנסיבות אלה, לא ניתן להשוות מקרה זה למקרים שנדונו בפסיקה, שכן כאן מדובר בעסק חי ונושם, בעל מחזור עסקאות שנתי גבוה מאוד, אשר פירנס משפחות רבות ואשר בעקבות פתיחת החקירה ותפיסת נכסים של הנאשם קרס ונסגר. העסק היה קיים 4 שנים, בשנים 2015 ו-2106, כמו גם בשנת 2018, לא נמצא רבב, ורק בשנת 2017 קרתה התקלה המתוארת בכתב האישום המתוקן, ועל כן, ניתן היה "להתווכח" על היסוד הנפשי בעבירה, ואולם הנאשמים, כאמור, עומדים בהודאתם.

הסניגור הפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, 7 שנים, לשיהוי בהגשת כתב האישום ולעובדה שהנאשם הסתבך בחובות בשוק האפור, נחטף לשטחי האזור, ולאחר שחולץ על ידי המשטרה נמלט לטורקיה. משהוגש נגדו כתב האישום התייצב למשפט. הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות וחסך בזמן שיפוטי יקר. ב"כ הנאשמים הפנה לתסקיר שרות המבחן ולהמלצתו שיש להעניק לה משקל לאור קיומו של אופק טיפולי ושיקומי. בנסיבות אלה, ביקש לאמץ את המלצות שרות המבחן.

 

7. הנאשם בדברו האחרון הצטער שהגיע למעמד הזה, טען שהעבירות לא בוצעו בכוונה ושהגיע מטורקיה על מנת למלא את חובתו למרות כל הקשיים והסכנות שעמדו בפניו.

 

דיון והכרעה

8. הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם עניינם הגנה על ערך השוויון בנשיאה בתשלום המס; הגנה ושמירה על הקופה הציבורית; הבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה, תוך גביית מס אמת במועד; ביסוס האמון בין רשויות המס לבין האזרחים; ומניעת פגיעה בתוקפם הנחזה של מסמכים וחשבוניות המוצאות במהלך עסקים תקין [רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14)].

למעשה, הנאשם שלח ידו בקופה הציבורית בכך שקיבל חשבוניות מס, אשר למראית עין גילמו בתוכן עסקאות שלכאורה בוצעו, בעוד שבפועל לא עמדו כל עסקאות אמת מאחורי החשבוניות שקיבל, וניכה בעזרתן מס תשומות שלא כדין, בהיקפים כספיים גבוהים מאוד - הכל מתוך בצע כסף, תוך שליחת יד לקופה הציבורית ותוך שהוא גורם נזק ממשי לקופת המדינה.

 

9. מנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים במקרה זה משמעותית, כמפורט להלן:

א.  ריבוי העבירות ומשכן - הנאשם ביצע את העבירות במשך 11 חודשים, מחודש ינואר עד חודש נובמבר 2017, כאשר מדובר ב-57 חשבוניות מס פיקטיביות, על שם שני עוסקים שונים, בעזרתן ניכה הנאשם מס תשומות שלא כדין.

מנגד ייאמר שנעשה שימוש בחשבוניות מס כוזבות על שם שני עוסקים ולא יותר. גם התקופה בה בוצעו העבירות לא נמשכה על פני מספר שנים, כי אם למשך 11 חודשים, כאמור. עוד ייאמר שמדובר בנאשמת שהינה עסק לגיטימי, הכולל התמחות במגוון תחומים, אשר עובד אל מול עשרות ספקים לגיטימיים, כאשר בשנתיים שלפני ביצוע העבירות ובשנה שלאחר מכן רשם מחזורים עסקיים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, עסק שהניב פרנסה למשפחות עובדים רבות. לאחר פתיחת החקירה ברשות המיסים העסק קרס והחלה ההתדרדרות הכלכלית של הנאשם.

ב.  התכנון שקדם לביצוע העבירות - מדובר בעבירות שתוכננו בקפידה, במסגרתן הוכנו מסמכים כוזבים והמסמכים הכוזבים נכללו בדו"חות שהוגשו למנהל מע"מ מתוך מטרה ברורה להתחמק מתשלום מס. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בהתנהלות מתוכננת ונמשכת.

ג. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות - חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה בלעדי. הוא בעל המניות והמנהל הפעיל בנאשמת והנהנה העיקרי מפירות העבירות.

ד.  הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות - המניע לביצוע העבירות הוא מניע כלכלי והעבירות בוצעו מתוך בצע כסף.

ה. הנזק שנגרם מביצוע העבירות - הנזק שנגרם לקופת המדינה כתוצאה מביצוע העבירות הוא עצום. מדובר במספר רב של חשבוניות מס (57 חשבוניות), בסכום כולל גבוה מאוד (כ-55 מיליון ₪), כשסכום מס התשומות הגלום בהם עמד על כ-8 מיליון ₪. כפי שיפורט להלן, המחדל לא הוסר ועל כן הנזק לא תוקן.

 

10. הפסיקה הדנה בעבריינות מעולם דיני המס, בדגש על עבירות של השמטת הכנסה במטרה להתחמק מתשלום מס ועבירות של שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס, עבירות המבוצעות פעמים רבות על ידי אנשים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי, מחמירה וקוראת, ככלל, להטלת מאסרים לריצוי בפועל, ואף לתקופות ארוכות, הכל בשל העובדה שמדובר בתופעה שהפכה זה מכבר ל"מכת מדינה", עבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי ולאכיפה, הפוגעות, בעיקר, במדינה ובכל אותם בעלי עסקים שמנהלים עסקיהם כדין, מדווחים כדין לשלטונות מע"מ ומשלמים את מסיהם כדין. על כן, כאשר כבר מתגבשת תשתית ראייתית להוכחת העבירות - ובעיקר נוכח העובדה שהעבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי כאמור - ההנחיה בפסיקה היא להחמיר בענישה, ולהמעיט במתן משקל לנסיבות האישיות של העבריינים.

[רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18); רע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל (14.6.12); רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.10)].

 

11. באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הפנתה התביעה, בין היתר, לפסקי הדין הבאים:

א.  רע"פ 7487/18 איוס אטיאס נ' מדינת ישראל (4.11.18) - המבקש הורשע, בין היתר, בניכוי מס תשומות שלא כדין בנסיבות מחמירות ובהכנת פנקסי חשבונות כוזבים בנסיבות מחמירות, בכך שבין השנים 2002-2000 ניכה תשומות מס עבור החברה אותה ניהל באמצעות 98 חשבוניות מס פיקטיביות אשר הוצאו בשם מספר עוסקים שלא כדין ומבלי שבוצעה עסקה בפועל. ערכן הכולל של החשבוניות עומד על למעלה מ-60 מיליון ₪ וסך המס הגלום בהן עומד על 8.7 מיליון ₪. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל-6 שנות מאסר. על המבקש, נעדר עבר פלילי, אשר לא הסיר את המחדל וניהל הליך הוכחות, נגזרו 50 חודשי מאסר וקנס בסך 750,000 ₪. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל, ועונשו הועמד על 42 חודשי מאסר. בקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה.

אעיר שנסיבות המקרה שבפסק הדין חמורות מנסיבות המקרה שלפניי. שם דובר בביצוע עבירות על פני 3 שנים, ואילו במקרה שלפניי מדובר על תקופה של 11 חודשים; שם דובר על ניכוי מס תשומות הגלום ב-98 חשבוניות כוזבות, ואילו במקרה שלפניי מדובר ב-57 חשבוניות; שם דובר בסכום שנכלל בחשבוניות בגובה של למעלה מ-60 מיליון ₪ (במקרה שלפניי כ-55 מיליון ₪) והמס הגלום בהן עמד על כ-8.7 מיליון ₪ (במקרה שלפניי כ-8 מיליון ₪); שם דובר במבקש שניהל משפט הוכחות, ואילו במקרה שלפניי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות וחסך בזמן שיפוטי יקר.

 

ב.  עפ"ג (מחוזי ת"א) 15939-03-16 עלא אבו ריאש נ' מדינת ישראל (28.9.16) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה לסייע לאחרים להתחמק ממס, ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין והגשת מסמכים בהם הצהרה כוזבת על עסקאות בסכום נמוך מהסכום האמיתי, הכל במטרה להתחמק מתשלום מס. מדובר בנאשם שביצע את העבירות ב-3 חברות בהן היה מנהל פעיל, בין השנים 2010-2006, ב-63 חשבוניות כוזבות בסך כולל של 4.5 מיליון ₪, והסכום הכולל של ניכוי מס תשומות ללא מסמך עמד על למעלה מ-7.5 מיליון ₪ (דהיינו סכום המחדל כ-12 מיליון ₪), כשהסכום הכולל של הדיווחים הכוזבים עמד על 1.5 מיליון ₪. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 42 ל-60 חודשי מאסר. על המערער, בעל עבר פלילי, אשר לא הסיר את המחדל, נגזרו 48 חודשי מאסר וקנס בסך 250,000 ₪.

גם כאן, נסיבות המקרה חמורות מהמקרה שלפניי, הן נוכח העובדה שמדובר ב-3 חברות, בתקופה בה בוצעו העבירות (כ-5 שנים), במספר החשבוניות הכוזבות ובסכום המחדל הפלילי (כ-12 מיליון ₪ לעומת כ-8 מיליון במקרה דנן). שם גם הנאשם היה בעל עבר פלילי.

 

ג. עפ"ג (מחוזי מרכז) 1331-04-24 אנואר חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (22.9.24) - המערער הורשע על פי הודאתו ב-83 עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאחר ישתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. מדובר על תקופה שבין 2008 ל-2011, אז עשה המערער שימוש בחברות ובעוסקים הרשומים על שם אחרים, הונה את רשויות המס וסייע לאחרים להתחמק מתשלום מע"מ. עבירות המס היו בסך כולל של כ-72.5 מיליון ₪ וסכום המס הנובע מהן היה בסך כ-10 מיליון ₪. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 48 ל-68 חודשי מאסר. על המערער, בעל עבר פלילי בתחום אשר ריצה עונש מאסר קודם ולא הסיר את המחדל בתיק הנוכחי, נגזרו 52 חודשי מאסר -קנס בסך 50,000 ₪.

אף במקרה זה דובר במספר עבירות רב יותר מאשר במקרה שלפניי, בביצוע עבירות במספר חברות, על פני כ-4 שנים, בהיקף גבוה יותר ובסכום מס נובע גבוה יותר. גם במקרה שם המערער היה בעל עבר פלילי (בתחום) וריצה עונש מאסר קודם.

 

ד.  עפ"ג (מחוזי מרכז) 8661-12-20 גסאן אבו חנין נ' מדינת ישראל (וערעור שכנגד) (31.1.21) - המערער הורשע על פי הודאתו ב-9 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך, וב-4 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. בין ינואר לאוקטובר 2017 ניכו המערער והחברה שבבעלותו מס תשומות בסך כ-5 מיליון ₪ ב-9 דו"חות תקופתיים שהגישו למנהל מע"מ מבלי שיש להם מסמך לגביו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר. על המערער, נעדר עבר פלילי אשר לא הסיר את המחדל, נגזרו 24 חודשי מאסר לצד קנס בסך 10,000 ₪. ערעור המדינה התקבל והעונש הועמד על 33 חודשי מאסר לצד קנס בסך 50,000 ₪.

 

12. עוד ראה:

- עפ"ג (מחוזי ב"ש) 33083-11-14 רסולי נ' מדינת ישראל (11.5.16) - הוצאת חשבוניות פיקטיביות וניכוי מס תשומות על סמך חשבוניות פיקטיביות כשהיקף המס הכולל הוא 22 מיליון ₪, נגזרו 54 חודשי מאסר.

- רע"פ 1717/14 לזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14) - היקפי המס כ-9 מיליון ₪, נקבע מתחם 48-30 חודשי מאסר, על המבקש נגזרו 30 חודשי מאסר.

- עפ"ג (מחוזי מרכז) 45542-02-15 מדינת ישראל נ' מלכה (וערעור שכנגד) (13.10.15) - היקפי המס כ-16 מיליון בחשבוניות פיקטיביות, נקבע מתחם עונש 5-3 שנות מאסר ונגזרו 42 חודשי מאסר. ערכאת הערעור קבעה שהמתחם נוטה לקולא, אך אישרה את העונש.

- רע"פ 4261/13 נימני נ' מדינת ישראל (18.6.13) - ניכוי מס תשומות שלא כדין במשך 6 שנים בסך של כ-11 מיליון ₪. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל-6 שנות מאסר. על המבקש, בעל עבר פלילי, נגזרו 4.5 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, קבע מתחם ענישה של 7-5 שנות מאסר, וגזר על המערער 5.5. שנות מאסר. בקשת רשות ערעור נדחתה.

- עפ"ג (מחוזי מרכז) 37672-07-23 אלהוארי נ' מדינת ישראל (31.3.24) - המערער הורשע עלפי הודאתו בניכוי מס תשומות שלא כדין ב-4 חברות שבבעלותו, במשך 7 חודשים, בסכום כולל של 7.1 מיליון ₪; בנוסף, הורשע בכך שניכה מס תשומות שלא כדין בחברה נוספת שבבעלותו, במשך 4 חודשים, בסך 2.5 מיליון ₪ והוציא חשבוניות מס על שם החברה מבלי שהתחייב לעשות עסקה בסכום כולל של כ-10 מיליון ₪, כאשר סכום המס הגלום בהם עמד על סך כ-1.7 מיליון ₪. סכום המחדל הפלילי עמד על כ-11 מיליון ₪. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 36 ל-60 חודשי מאסר. על המערער, בעל עבר פלילי אשר לא הסיר את המחדל, נגזרו 42 חודשי מאסר לצד קנס בסך 50,000 ₪).

 

13. נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 34 ל-60 חודשי מאסר, לצד קנס בשיעור עשרות עד מאות אלפי שקלים.

 

14. את עונשו של הנאשם החלטתי למקם מעט מעל לתחתית מתחם העונש ההולם. להלן טעמיי:

א.  היעדר עבר פלילי - הנאשם כבן 45, נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא. הנאשם נשוי ואב ל-2 ילדים קטינים.

ב. הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לאחר הליך גישור, נטל אחריות לפני בית המשפט וחסך בזמן שיפוטי יקר. אמנם בפני שרות המבחן הנאשם השליך האחריות על אחרים וקיימים בעניינו גורמי סיכון, ואולם, בסופו של יום שרות המבחן התרשם גם מקיומם של גורמי סיכוי לשיקום והמליץ על ענישה בדמות מאסר בעבודות שרות.

ג. אי הסרת המחדל - להסרת המחדל הפלילי נודעת חשיבות משמעותית. העובדה שנאשם פועל להסרת המחדל מלמדת על נטילת אחריות אמיתית והשקעת מאמץ לתקן את הנזק שנגרם לקופה הציבורית. על פי רוב, במקרים בהם לא מוסר המחדל, ולא נעשה מאמץ להסיר אף לא את חלקו, הפסיקה רואה בכך נסיבה שיש בה כדי למקם את עונשו של הנאשם באופן משמעותי מעל לתחתית מתחם העונש ההולם, וממילא נאשם שכזה אינו זכאי להקלה בעונש כמי שמסיר את המחדל ובכך מתקן, גם אם באיחור, את הנזק שנגרם מביצוע העבירות.

  [ראה לענין זה: עפ"ג (מחוזי מרכז) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' יצחק מצלאוי (19.3.17); עפ"ג (מחוזי מרכז) 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.15); עפ"ג (מחוזי מרכז) 20791-12-13 אלון ואח' נ' פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה (3.7.14)].

ואולם, במקרה זה, החלטתי בכל זאת למקם את עונשו של הנאשם מעט מעל לתחתית המתחם, וזאת גם נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כפי שיפורט להלן.

ד. חלוף הזמן - העבירות בוצעו על ידי הנאשם בחודשים ינואר-נובמבר 2017, דהיינו לפני למעלה מ-7 שנים. כתב האישום הוגש ביוני 2022, כ-5 שנים לאחר ביצוע העבירות. אכן, כשמדובר בתיקים של עבירות מס, ובמיוחד כאשר מדובר בעבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות, בהיקפים נרחבים, תוך תחכום והסוואה, המקרים קשים לחשיפה ולפענוח ורשויות אכיפת החוק נדרשות להשקיע זמן רב לצורך מיצוי החקירה. גם לתביעה נדרש זמן לעיין בחומרים, ליזום השלמות חקירה, במקרים המתאימים, ולגבש כתבי אישום.

[ראה: רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18); רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.10); רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל (9.2.09); ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל (11.9.14)].

במקרה שלפניי אין טענה לאי עמידה בלוחות הזמנים שהוכתבו בחוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, עובדתית אנו נמצאים מעל 7 שנים מאז ביצוע העבירות, כאשר כל אותה תקופה הנאשם הסתובב בחוסר וודאות עם עננה כבדה שמרחפת מעל ראשו. נראה שלאחר שהנאשם הודה במסגרת הליך גישור, בחר לחסוך בזמן שיפוטי נוסף, ולא עבר עבירות נוספות מאז, יש ללכת כברת דרך נוספת לקראתו בעת גזירת הדין.

ה.  מצב כלכלי - הנאשם נתון בחובות כבדים, מכר את בית מגוריו ומתגורר בשכירות, בעבר נחטף לשטחי האזור בשל הסתבכות עם נושים ונאלץ להימלט לטורקיה. עם הגשת כתב האישום הוא שב לארץ והתייצב כדי לתת את הדין על מעשיו. בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, התחשבתי בקביעת מתחם הקנס ההולם במצבו הכלכלי של הנאשם.

15. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1

א.  36 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 19.12.24 שעה 10:00 בבית סוהר "הדרים" כשבידו תעודת זהות ועותק מגזר הדין.

להבטחת התייצבותו למאסר יפקיד הנאשם סך של 2,500 ₪. ניתנת ארכה להמצאת ההפקדה עד ליום 11.11.24 שעה 10:00.

בנוסף, יחתום הנאשם על התחייבות עצמית בסך 50,000 ₪. הנאשם התחייב לפניי.

כמו כן, אני מוציא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר יבוטל עם תחילת ריצוי המאסר.

ב. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור את אחת העבירות בהן הורשע.

ג. קנס בסך 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-50 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל ביום 1.1.25. לא ישולם תשלום במועד תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.

 

נאשמת 2

קנס בסך 100 ₪ לתשלום עד ליום 1.1.25 (החברה אינה פעילה).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ה, 04 נובמבר 2024, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד , הנאשם ובא-כוחו.